Mark (Hebrew)

1

1:1b.MAR.001.001 ראשית בשורת ישוע המשיח בן האלהים׃

1:2b.MAR.001.002 ככתוב בנביאים הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃

1:3b.MAR.001.003 קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃

1:4b.MAR.001.004 ויהי יוחנן טבל במדבר וקורא טבילת התשובה לסליחת החטאים׃

1:5b.MAR.001.005 ותצא אליו כל ארץ יהודה ובני ירושלים ויטבלו כלם על ידו בנהר הירדן מתודים את חטאתם׃

1:6b.MAR.001.006 ויוחנן לבוש שער גמלים ואזור עור במתניו ואכל חגבים ודבש היער׃

1:7b.MAR.001.007 ויקרא לאמר בוא יבא אחרי החזק ממני אשר אינני כדי לכרע ולהתיר את שרוך נעליו׃

1:8b.MAR.001.008 אנכי טבלתי אתכם במים והוא יטבל אתכם ברוח הקדש׃

1:9b.MAR.001.009 ויהי בימים ההם ויבא ישוע מנצרת אשר בגליל ויטבל על ידי יוחנן בירדן׃

1:10b.MAR.001.010 ויהי אך עלה עלה מן המים וירא את השמים נבקעים והרוח כיונה ירדת עליו׃

1:11b.MAR.001.011 ויהי קול מן השמים אתה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃

1:12b.MAR.001.012 ואחרי כן הוציאו הרוח המדברה׃

1:13b.MAR.001.013 ויהי שם במדבר ארבעים יום והשטן נסהו ויהי עם החיות והמלאכים שרתוהו׃

1:14b.MAR.001.014 ואחרי אשר הסגר יוחנן בא ישוע הגלילה ויקרא את בשורת מלכות האלהים לאמר׃

1:15b.MAR.001.015 מלאה העת והגיעה מלכות האלהים שובו והאמינו בבשורה׃

1:16b.MAR.001.016 ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא את שמעון ואת אנדרי אחי שמעון פרשים מצודה בים כי דיגים היו׃

1:17b.MAR.001.017 ויאמר אליהם ישוע לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃

1:18b.MAR.001.018 ויעזבו מהר את מכמרתיהם וילכו אחריו׃

1:19b.MAR.001.019 ויהי כעברו מעט משם וירא את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו וגם המה באניה מתקנים את המכמרות׃

1:20b.MAR.001.020 ויקרא מהרה אליהם ויעזבו את זבדי אביהם באניה עם השכירים וילכו אחריו׃

1:21b.MAR.001.021 ויבאו אל כפר נחום וימהר לבוא בשבת לבית הכנסת וילמד׃

1:22b.MAR.001.022 וישתוממו על תורתו כי היה מלמדם כבעל גבורה ולא כספרים׃

1:23b.MAR.001.023 ואיש היה בבית כנסתם אשר רוח טמאה בו ויצעק לאמר׃

1:24b.MAR.001.024 אהה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתי מי אתה קדוש האלהים׃

1:25b.MAR.001.025 ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו׃

1:26b.MAR.001.026 ויסחבהו רוח הטמאה ויצעק בקול גדול ויצא ממנו׃

1:27b.MAR.001.027 ויבהלו כלם וישאלו איש את רעהו לאמר מה זאת מה היא התורה החדשה אשר אף לרוחות הטמאה בגבורה הוא מצוה והנה שמעות לו׃

1:28b.MAR.001.028 ויצא שמעו מהר בכל מקמות ארץ הגליל׃

1:29b.MAR.001.029 ויהי אחרי צאתם מבית הכנסת ויבאו ביתה שמעון ואנדרי המה ויעקב ויוחנן עמם׃

1:30b.MAR.001.030 וחמות שמעון שכבה אחוזת הקדחת וימהרו לדבר אליו עליה׃

1:31b.MAR.001.031 ויגש ויאחז בידה ויקימה ותרף ממנה הקדחת פתאם ותשרת אותם׃

1:32b.MAR.001.032 ויהי בערב כבוא השמש ויביאו אליו את כל החולים ואת אחוזי השדים׃

1:33b.MAR.001.033 וכל העיר נאספו יחדו פתח הבית׃

1:34b.MAR.001.034 וירפא רבים אשר היו חולים חליים שונים ויגרש שדים הרבה ולא נתן את השדים לדבר כי ידעהו׃

1:35b.MAR.001.035 וישכם ממחרת בעוד לילה ויצא וילך אל מקום חרבה ויתפלל שם׃

1:36b.MAR.001.036 וירדפו אחריו שמעון והאנשים אשר אתו׃

1:37b.MAR.001.037 וימצאהו ויאמרו אליו הנה כלם מבקשים אותך׃

1:38b.MAR.001.038 ויאמר אליהם נעברה מזה אל ערי הפרזות הקרבות ואקרא גם שם כי בעבור זאת יצאתי׃

1:39b.MAR.001.039 ויהי קרא בבתי כנסיותיהם בכל הגליל ויגרש את השדים׃

1:40b.MAR.001.040 ויבוא אליו איש מצרע ויתחנן אליו ויכרע על ברכיו ויאמר לו אם תרצה תוכל לטהרני׃

1:41b.MAR.001.041 וירחם עליו וישלח את ידו ויגע בו ויאמר רצה אנכי טהר׃

1:42b.MAR.001.042 עודנו מדבר והצרעת סרה ממנו ויטהר׃

1:43b.MAR.001.043 ויגער בו וימהר להוציאו החוצה׃

1:44b.MAR.001.044 ויאמר אליו ראה אל תספר דבר לאיש כי אם לך הראה אל הכהן והקרב על טהרתך את אשר צוה משה לעדות להם׃

1:45b.MAR.001.045 אך הוא בצאתו החל לקרא הרבה ולהשמיע הדבר עד אשר לא יכל לבוא עוד אל עיר בגלוי כי אם היה ישב מחוץ לעיר במקמות חרבה ויבאו אליו מכל עבריו׃

2

2:1b.MAR.002.001 ויהי מקץ ימים בשובו אל כפר נחום וישמעו כי הוא בבית׃

2:2b.MAR.002.002 ויאספו רבים מהרה עד אפס מקום לעמד אף מחוץ לפתח וידבר אליהם את הדבר׃

2:3b.MAR.002.003 ויבאו אליו אנשים נשאים איש נכה אברים וישאהו בארבעה׃

2:4b.MAR.002.004 ולא יכלו לגשת אליו מפני העם ויסירו את הגג במקום אשר היה שם ויחתרו חתירה ויורידו את המשכב אשר שכב עליה נכה האברים׃

2:5b.MAR.002.005 ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים בני נסלחו לך חטאתיך׃

2:6b.MAR.002.006 ויהיו מן הסופרים ישבים שם וחשבים בלבם לאמר׃

2:7b.MAR.002.007 מה ידבר זה גדופים כאלה מי יוכל לסלח חטאים בלתי האלהים לבדו׃

2:8b.MAR.002.008 וידע ישוע ברוחו כי ככה חשבו בלבבם ויאמר אליהם מדוע תחשבו כאלה בלבבכם׃

2:9b.MAR.002.009 מה הנקל האמר אל נכה האברים נסלחו לך חטאתיך אם אמור קום שא את משכבך והתהלך׃

2:10b.MAR.002.010 אך למען תדעון כי לבן האדם יש השלטן לסלח חטאים בארץ ויאמר אל נכה האברים׃

2:11b.MAR.002.011 לך אני אמר קום שא את משכבך ולך אל ביתך׃

2:12b.MAR.002.012 ויקם פתאם וישא את משכבו ויצא לעיני כלם עד כי השתממו כלם וישבחו את האלהים לאמר מעולם לא ראינו כזאת׃

2:13b.MAR.002.013 וישב לצאת אל יד הים ויבאו אליו כל העם וילמדם׃

2:14b.MAR.002.014 ויהי בעברו וירא את לוי בן חלפי ישב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריו׃

2:15b.MAR.002.015 ויהי כאשר הסב בביתו ויסבו מוכסים וחטאים רבים עם ישוע ועם תלמידיו כי רבים היו ההלכים אחריו׃

2:16b.MAR.002.016 והסופרים והפרושים ראו אתו אכל עם המוכסים והחטאים ויאמרו אל תלמידיו למה זה עם החטאים והמוכסים אכל רבכם׃

2:17b.MAR.002.017 וישמע ישוע ויאמר החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החלים לא באתי לקרא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃

2:18b.MAR.002.018 ותלמידי יוחנן והפרושים היו צמים ויבאו ויאמרו אליו מדוע תלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים צמים ותלמידיך אינם צמים׃

2:19b.MAR.002.019 ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה לצום בעוד החתן עמהם כל ימי היות החתן עמהם לא יוכלו לצום׃

2:20b.MAR.002.020 הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו בימים ההם׃

2:21b.MAR.002.021 אין תפר מטלית בגד חדש על שמלה בלה כי אז ינתק מלויו החדש מן הבלה ותרע הקריעה׃

2:22b.MAR.002.022 ואין נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז יבקע היין את הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל בנאדות חדשים ינתן היין החדש׃

2:23b.MAR.002.023 ויהי כעברו בשבת בין הקמה ויחלו תלמידיו לקטף מלילת בלכתם׃

2:24b.MAR.002.024 ויאמרו אליו הפרושים ראה מה המה עשים בשבת דבר אשר לא יעשה׃

2:25b.MAR.002.025 ויאמר אליהם הכי לא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו חסר ורעב הוא ואשר היו אתו׃

2:26b.MAR.002.026 כי בא אל בית אלהים בימי אביתר הכהן הגדול ויאכל את לחם הפנים אשר לא נכון לאכלה כי אם לכהנים ויתן גם לאנשים אשר אתו׃

2:27b.MAR.002.027 ויאמר אליהם השבת נעשה בעבור האדם ולא האדם בעבור השבת׃

2:28b.MAR.002.028 לכן בן האדם אדון הוא גם לשבת׃

3

3:1b.MAR.003.001 וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה׃

3:2b.MAR.003.002 ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃

3:3b.MAR.003.003 ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃

3:4b.MAR.003.004 ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו׃

3:5b.MAR.003.005 ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃

3:6b.MAR.003.006 והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו׃

3:7b.MAR.003.007 וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו המון עם רב מן הגליל ומיהודה׃

3:8b.MAR.003.008 ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב אשר שמעו את כל אשר עשה ויבאו אליו׃

3:9b.MAR.003.009 ויאמר אל תלמידיו כי יכינו לו אניה קטנה מפני העם למען לא ילחצוהו׃

3:10b.MAR.003.010 כי רפא לרבים עד כי התנפלו עליו כל המנגעים לנגע בו׃

3:11b.MAR.003.011 והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים׃

3:12b.MAR.003.012 ויגער בהן מאד אשר לא תגלינה אותו׃

3:13b.MAR.003.013 ויעל אל ההר ויקרא אל אשר הוא חפץ בם ויבאו אליו׃

3:14b.MAR.003.014 וישם שנים עשר איש למען יהיו אתו ולמען ישלחם לקרא׃

3:15b.MAR.003.015 והיה להם השלטן לרפא את התחלאים ולגרש את השדים׃

3:16b.MAR.003.016 ויכנה את שמעון בשם פטרוס׃

3:17b.MAR.003.017 ואת יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני רגוש הוא בני רעם׃

3:18b.MAR.003.018 ואת אנדרי ואת פילפוס ואת בר תלמי ואת מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת תדי ואת שמעון הקני׃

3:19b.MAR.003.019 ואת יהודה איש קריות אשר גם מסרו׃

3:20b.MAR.003.020 ויבאו הביתה וישב המון העם להתאסף עד כי לא יכלו אף לאכל לחם׃

3:21b.MAR.003.021 וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃

3:22b.MAR.003.022 והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו כי בעל זבוב נכנס בו ועל ידי שר השדים הוא מגרש את השדים׃

3:23b.MAR.003.023 ויקרא אותם אליו וידבר להם במשלים לאמר איך יוכל השטן לגרש השטן׃

3:24b.MAR.003.024 ואם נחלקה ממלכה על עצמה לא תוכל לעמד הממלכה ההיא׃

3:25b.MAR.003.025 ובית אם נחלק על עצמו לא יוכל לעמד הבית ההוא׃

3:26b.MAR.003.026 ואם השטן יתקומם אל עצמו ונחלק לא יוכל לעמד כי בא קצו׃

3:27b.MAR.003.027 אין איש אשר יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃

3:28b.MAR.003.028 אמן אמר אני לכם כי כל החטאים יסלחו לבני אדם וכל הגדופים אשר יגדפו׃

3:29b.MAR.003.029 אך המגדף את רוח הקדש אין לו סליחה לעולם כי יאשם בעונו לנצח׃

3:30b.MAR.003.030 כי המה אמרו רוח טמאה בו׃

3:31b.MAR.003.031 ויבאו אמו ואחיו ויעמדו מחוץ לבית וישלחו אליו לקרא לו׃

3:32b.MAR.003.032 והמון העם ישבו סביביו ויאמרו אליו הנה אמך ואחיך בחוץ מבקשים אותך׃

3:33b.MAR.003.033 ויען ויאמר אליהם מי הם אמי ואחי׃

3:34b.MAR.003.034 ויבט סביב אל הישבים סביביו ויאמר הנה אמי ואחי׃

3:35b.MAR.003.035 כי כל אשר יעשה רצון האלהים הוא אחי ואחותי ואמי׃

4

4:1b.MAR.004.001 וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃

4:2b.MAR.004.002 וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃

4:3b.MAR.004.003 שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃

4:4b.MAR.004.004 ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃

4:5b.MAR.004.005 ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃

4:6b.MAR.004.006 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃

4:7b.MAR.004.007 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃

4:8b.MAR.004.008 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃

4:9b.MAR.004.009 ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

4:10b.MAR.004.010 ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃

4:11b.MAR.004.011 ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃

4:12b.MAR.004.012 למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃

4:13b.MAR.004.013 ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃

4:14b.MAR.004.014 הזרע הוא זרע את הדבר׃

4:15b.MAR.004.015 ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃

4:16b.MAR.004.016 וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃

4:17b.MAR.004.017 אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃

4:18b.MAR.004.018 והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃

4:19b.MAR.004.019 ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃

4:20b.MAR.004.020 ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃

4:21b.MAR.004.021 ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃

4:22b.MAR.004.022 כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃

4:23b.MAR.004.023 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

4:24b.MAR.004.024 ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃

4:25b.MAR.004.025 כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃

4:26b.MAR.004.026 ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃

4:27b.MAR.004.027 וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃

4:28b.MAR.004.028 כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃

4:29b.MAR.004.029 וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃

4:30b.MAR.004.030 ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃

4:31b.MAR.004.031 כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃

4:32b.MAR.004.032 ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃

4:33b.MAR.004.033 ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃

4:34b.MAR.004.034 ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃

4:35b.MAR.004.035 ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃

4:36b.MAR.004.036 ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃

4:37b.MAR.004.037 ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃

4:38b.MAR.004.038 והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃

4:39b.MAR.004.039 ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃

4:40b.MAR.004.040 ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃

4:41b.MAR.004.041 וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃

5

5:1b.MAR.005.001 ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים׃

5:2b.MAR.005.002 והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו׃

5:3b.MAR.005.003 ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו׃

5:4b.MAR.005.004 כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו׃

5:5b.MAR.005.005 ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים׃

5:6b.MAR.005.006 ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו׃

5:7b.MAR.005.007 ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני׃

5:8b.MAR.005.008 כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה׃

5:9b.MAR.005.009 וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו׃

5:10b.MAR.005.010 ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ׃

5:11b.MAR.005.011 ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים׃

5:12b.MAR.005.012 ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם׃

5:13b.MAR.005.013 וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים׃

5:14b.MAR.005.014 וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה׃

5:15b.MAR.005.015 ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו׃

5:16b.MAR.005.016 ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים׃

5:17b.MAR.005.017 ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם׃

5:18b.MAR.005.018 ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו׃

5:19b.MAR.005.019 ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך׃

5:20b.MAR.005.020 וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם׃

5:21b.MAR.005.021 וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים׃

5:22b.MAR.005.022 והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו׃

5:23b.MAR.005.023 ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה׃

5:24b.MAR.005.024 וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו׃

5:25b.MAR.005.025 ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה׃

5:26b.MAR.005.026 והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד׃

5:27b.MAR.005.027 ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו׃

5:28b.MAR.005.028 כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע׃

5:29b.MAR.005.029 וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה׃

5:30b.MAR.005.030 וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי׃

5:31b.MAR.005.031 ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי׃

5:32b.MAR.005.032 ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת׃

5:33b.MAR.005.033 ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה׃

5:34b.MAR.005.034 ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃

5:35b.MAR.005.035 עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃

5:36b.MAR.005.036 וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה׃

5:37b.MAR.005.037 ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב׃

5:38b.MAR.005.038 ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה׃

5:39b.MAR.005.039 ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃

5:40b.MAR.005.040 וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה׃

5:41b.MAR.005.041 ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃

5:42b.MAR.005.042 ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃

5:43b.MAR.005.043 ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול׃

6

6:1b.MAR.006.001 ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו׃

6:2b.MAR.006.002 וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו׃

6:3b.MAR.006.003 הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול׃

6:4b.MAR.006.004 ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו׃

6:5b.MAR.006.005 ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם׃

6:6b.MAR.006.006 ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃

6:7b.MAR.006.007 ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה׃

6:8b.MAR.006.008 ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃

6:9b.MAR.006.009 רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃

6:10b.MAR.006.010 ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃

6:11b.MAR.006.011 וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃

6:12b.MAR.006.012 ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃

6:13b.MAR.006.013 ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום׃

6:14b.MAR.006.014 וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות׃

6:15b.MAR.006.015 ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים׃

6:16b.MAR.006.016 וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃

6:17b.MAR.006.017 כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃

6:18b.MAR.006.018 יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃

6:19b.MAR.006.019 ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃

6:20b.MAR.006.020 כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃

6:21b.MAR.006.021 ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל׃

6:22b.MAR.006.022 ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך׃

6:23b.MAR.006.023 וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי׃

6:24b.MAR.006.024 ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל׃

6:25b.MAR.006.025 ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃

6:26b.MAR.006.026 ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה׃

6:27b.MAR.006.027 ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו׃

6:28b.MAR.006.028 וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה׃

6:29b.MAR.006.029 וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר׃

6:30b.MAR.006.030 ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו׃

6:31b.MAR.006.031 ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃

6:32b.MAR.006.032 וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד׃

6:33b.MAR.006.033 וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו׃

6:34b.MAR.006.034 ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה׃

6:35b.MAR.006.035 ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד׃

6:36b.MAR.006.036 שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל׃

6:37b.MAR.006.037 ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה׃

6:38b.MAR.006.038 ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים׃

6:39b.MAR.006.039 ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא׃

6:40b.MAR.006.040 וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים׃

6:41b.MAR.006.041 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם׃

6:42b.MAR.006.042 ויאכלו כלם וישבעו׃

6:43b.MAR.006.043 וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים׃

6:44b.MAR.006.044 והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש׃

6:45b.MAR.006.045 ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם׃

6:46b.MAR.006.046 ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל׃

6:47b.MAR.006.047 ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה׃

6:48b.MAR.006.048 וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם׃

6:49b.MAR.006.049 והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו׃

6:50b.MAR.006.050 כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃

6:51b.MAR.006.051 וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו׃

6:52b.MAR.006.052 כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם׃

6:53b.MAR.006.053 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה׃

6:54b.MAR.006.054 ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו׃

6:55b.MAR.006.055 וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא׃

6:56b.MAR.006.056 ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו׃

7

7:1b.MAR.007.001 ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים׃

7:2b.MAR.007.002 ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם׃

7:3b.MAR.007.003 כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו בלתי את רחצו את ידיהם עד הפרק באחזם בקבלת הזקנים׃

7:4b.MAR.007.004 ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות׃

7:5b.MAR.007.005 וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים׃

7:6b.MAR.007.006 ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃

7:7b.MAR.007.007 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃

7:8b.MAR.007.008 כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים׃

7:9b.MAR.007.009 ויאמר אליהם מה יפה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם׃

7:10b.MAR.007.010 כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃

7:11b.MAR.007.011 ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים כל מה שאתה נהנה לי׃

7:12b.MAR.007.012 ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו׃

7:13b.MAR.007.013 ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים׃

7:14b.MAR.007.014 ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו׃

7:15b.MAR.007.015 אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם׃

7:16b.MAR.007.016 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

7:17b.MAR.007.017 ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל׃

7:18b.MAR.007.018 ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו׃

7:19b.MAR.007.019 כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל׃

7:20b.MAR.007.020 ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם׃

7:21b.MAR.007.021 -12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃

7:22b.MAR.007.022 -12[׃

7:23b.MAR.007.023 כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃

7:24b.MAR.007.024 ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר׃

7:25b.MAR.007.025 כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו׃

7:26b.MAR.007.026 והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה׃

7:27b.MAR.007.027 ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃

7:28b.MAR.007.028 ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים׃

7:29b.MAR.007.029 ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך׃

7:30b.MAR.007.030 ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה׃

7:31b.MAR.007.031 וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃

7:32b.MAR.007.032 ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו׃

7:33b.MAR.007.033 ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו׃

7:34b.MAR.007.034 ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח׃

7:35b.MAR.007.035 וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה׃

7:36b.MAR.007.036 ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז׃

7:37b.MAR.007.037 וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים׃

8

8:1b.MAR.008.001 ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃

8:2b.MAR.008.002 נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃

8:3b.MAR.008.003 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃

8:4b.MAR.008.004 ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃

8:5b.MAR.008.005 וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃

8:6b.MAR.008.006 ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃

8:7b.MAR.008.007 ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃

8:8b.MAR.008.008 ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים׃

8:9b.MAR.008.009 והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃

8:10b.MAR.008.010 אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא׃

8:11b.MAR.008.011 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃

8:12b.MAR.008.012 ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה׃

8:13b.MAR.008.013 ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים׃

8:14b.MAR.008.014 וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת׃

8:15b.MAR.008.015 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃

8:16b.MAR.008.016 ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו׃

8:17b.MAR.008.017 וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם׃

8:18b.MAR.008.018 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃

8:19b.MAR.008.019 כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃

8:20b.MAR.008.020 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה׃

8:21b.MAR.008.021 ויאמר אליהם איך לא תבינו׃

8:22b.MAR.008.022 ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃

8:23b.MAR.008.023 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃

8:24b.MAR.008.024 ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃

8:25b.MAR.008.025 ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃

8:26b.MAR.008.026 וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃

8:27b.MAR.008.027 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני׃

8:28b.MAR.008.028 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים׃

8:29b.MAR.008.029 וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח׃

8:30b.MAR.008.030 ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש׃

8:31b.MAR.008.031 ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום׃

8:32b.MAR.008.032 והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו׃

8:33b.MAR.008.033 ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם׃

8:34b.MAR.008.034 ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי׃

8:35b.MAR.008.035 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה׃

8:36b.MAR.008.036 כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו׃

8:37b.MAR.008.037 או מה יתן איש פדיון נפשו׃

8:38b.MAR.008.038 כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים׃

9

9:1b.MAR.009.001 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה׃

9:2b.MAR.009.002 ואחרי ששת ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויעלם על הר גבה אתו לבדם וישתנה לעיניהם׃

9:3b.MAR.009.003 ובגדיו נהיו מזהירים לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם׃

9:4b.MAR.009.004 וירא אליהם אליהו ומשה מדברים עם ישוע׃

9:5b.MAR.009.005 ויען פטרוס ויאמר אל ישוע רבי טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃

9:6b.MAR.009.006 כי לא ידע מה ידבר כי היו נבהלים׃

9:7b.MAR.009.007 ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן הענן קול אמר זה בני ידידי אליו שמעו׃

9:8b.MAR.009.008 והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם׃

9:9b.MAR.009.009 וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים׃

9:10b.MAR.009.010 וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים׃

9:11b.MAR.009.011 וישאלהו לאמר מה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃

9:12b.MAR.009.012 ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את הכל ומה כתוב על בן האדם הלא כי יענה הרבה וימאס׃

9:13b.MAR.009.013 אבל אמר אני לכם גם בא אליהו וגם עשו לו כרצונם כאשר כתוב עליו׃

9:14b.MAR.009.014 ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם׃

9:15b.MAR.009.015 וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצי אליו וישאלו לו לשלום׃

9:16b.MAR.009.016 וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם׃

9:17b.MAR.009.017 ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו׃

9:18b.MAR.009.018 והיה בכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק את שניו ויבש גופו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו׃

9:19b.MAR.009.019 ויען ויאמר להם הוי דור בלתי מאמין עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אתו לפני׃

9:20b.MAR.009.020 ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו הרוח וירוצצנו פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו׃

9:21b.MAR.009.021 וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו׃

9:22b.MAR.009.022 ופעמים רבות הפיל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו׃

9:23b.MAR.009.023 ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין׃

9:24b.MAR.009.024 ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחסרון אמונתי׃

9:25b.MAR.009.025 וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד׃

9:26b.MAR.009.026 ויצעק וירצץ אתו מאד ויצא ויהי כמת עד אשר אמרו רבים כי גוע׃

9:27b.MAR.009.027 ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם׃

9:28b.MAR.009.028 ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם לבדם אתו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃

9:29b.MAR.009.029 ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם בתפלה ובצום׃

9:30b.MAR.009.030 ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש׃

9:31b.MAR.009.031 כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי׃

9:32b.MAR.009.032 והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו׃

9:33b.MAR.009.033 ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך׃

9:34b.MAR.009.034 ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם׃

9:35b.MAR.009.035 וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם׃

9:36b.MAR.009.036 ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם׃

9:37b.MAR.009.037 כל אשר יקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי וכל אשר אותי יקבל איננו מקבל אותי כי אם את אשר שלחני׃

9:38b.MAR.009.038 ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא הלך אחרינו׃

9:39b.MAR.009.039 ויאמר ישוע אל תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר בי רעה׃

9:40b.MAR.009.040 כי כל אשר איננו נגדנו הוא בעדנו׃

9:41b.MAR.009.041 כי כל המשקה אתכם כוס מים בשמי על אשר אתם למשיח אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃

9:42b.MAR.009.042 וכל המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח רכב על צוארו והשלך בים׃

9:43b.MAR.009.043 ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה׃

9:44b.MAR.009.044 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

9:45b.MAR.009.045 ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה׃

9:46b.MAR.009.046 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

9:47b.MAR.009.047 ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם׃

9:48b.MAR.009.048 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

9:49b.MAR.009.049 כי כל איש באש ימלח וכל קרבן במלח ימלח׃

9:50b.MAR.009.050 טוב המלח ואם המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם׃

10

10:1b.MAR.010.001 ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם׃

10:2b.MAR.010.002 ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו׃

10:3b.MAR.010.003 ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה׃

10:4b.MAR.010.004 ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח׃

10:5b.MAR.010.005 ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת׃

10:6b.MAR.010.006 אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים׃

10:7b.MAR.010.007 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו׃

10:8b.MAR.010.008 והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד׃

10:9b.MAR.010.009 לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם׃

10:10b.MAR.010.010 ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת׃

10:11b.MAR.010.011 ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה׃

10:12b.MAR.010.012 ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא׃

10:13b.MAR.010.013 ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם׃

10:14b.MAR.010.014 וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃

10:15b.MAR.010.015 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃

10:16b.MAR.010.016 ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם׃

10:17b.MAR.010.017 ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם׃

10:18b.MAR.010.018 ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃

10:19b.MAR.010.019 הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך׃

10:20b.MAR.010.020 ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי׃

10:21b.MAR.010.021 ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי׃

10:22b.MAR.010.022 ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו׃

10:23b.MAR.010.023 ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃

10:24b.MAR.010.024 ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים׃

10:25b.MAR.010.025 נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃

10:26b.MAR.010.026 ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע׃

10:27b.MAR.010.027 ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר׃

10:28b.MAR.010.028 ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃

10:29b.MAR.010.029 ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה׃

10:30b.MAR.010.030 אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים׃

10:31b.MAR.010.031 ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים׃

10:32b.MAR.010.032 ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃

10:33b.MAR.010.033 הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃

10:34b.MAR.010.034 ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃

10:35b.MAR.010.035 ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך׃

10:36b.MAR.010.036 ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם׃

10:37b.MAR.010.037 ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך׃

10:38b.MAR.010.038 ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה׃

10:39b.MAR.010.039 ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו׃

10:40b.MAR.010.040 אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם׃

10:41b.MAR.010.041 ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן׃

10:42b.MAR.010.042 ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם׃

10:43b.MAR.010.043 ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת׃

10:44b.MAR.010.044 והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל׃

10:45b.MAR.010.045 כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃

10:46b.MAR.010.046 ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות׃

10:47b.MAR.010.047 וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני׃

10:48b.MAR.010.048 ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני׃

10:49b.MAR.010.049 ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך׃

10:50b.MAR.010.050 וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע׃

10:51b.MAR.010.051 ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה׃

10:52b.MAR.010.052 ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך׃

11

11:1b.MAR.011.001 ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו׃

11:2b.MAR.011.002 ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו׃

11:3b.MAR.011.003 וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה׃

11:4b.MAR.011.004 וילכו וימצאו העיר אסור אל השער בחוץ על אם הדרך ויתירוהו׃

11:5b.MAR.011.005 ואנשים מן העמדים שם אמרו אליהם מה זאת תעשו להתיר את העיר׃

11:6b.MAR.011.006 ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם׃

11:7b.MAR.011.007 ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו׃

11:8b.MAR.011.008 ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך׃

11:9b.MAR.011.009 וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה׃

11:10b.MAR.011.010 ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע נא במרומים׃

11:11b.MAR.011.011 ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר׃

11:12b.MAR.011.012 ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃

11:13b.MAR.011.013 וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃

11:14b.MAR.011.014 ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃

11:15b.MAR.011.015 ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃

11:16b.MAR.011.016 ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃

11:17b.MAR.011.017 וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים׃

11:18b.MAR.011.018 וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו׃

11:19b.MAR.011.019 ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר׃

11:20b.MAR.011.020 ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה׃

11:21b.MAR.011.021 ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃

11:22b.MAR.011.022 ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים׃

11:23b.MAR.011.023 כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו׃

11:24b.MAR.011.024 על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃

11:25b.MAR.011.025 וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם׃

11:26b.MAR.011.026 ואתם אם לא תסלחו אף אביכם שבשמים לא יסלח לכם את פשעיכם׃

11:27b.MAR.011.027 וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃

11:28b.MAR.011.028 ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה׃

11:29b.MAR.011.029 ויאמר ישוע אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

11:30b.MAR.011.030 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני׃

11:31b.MAR.011.031 ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו׃

11:32b.MAR.011.032 או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת׃

11:33b.MAR.011.033 ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

12

12:1b.MAR.012.001 ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים׃

12:2b.MAR.012.002 ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם׃

12:3b.MAR.012.003 ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם׃

12:4b.MAR.012.004 ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו סקלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם׃

12:5b.MAR.012.005 ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו׃

12:6b.MAR.012.006 ויהי לו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה לאמר מפני בני יגורו׃

12:7b.MAR.012.007 והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו ולנו תהיה הירשה׃

12:8b.MAR.012.008 ויחזיקו בו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם׃

12:9b.MAR.012.009 ועתה מה יעשה בעל הכרם יבוא ויאבד את הכרמים ההם ויתן את הכרם לאחרים׃

12:10b.MAR.012.010 הלא קראתם את הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃

12:11b.MAR.012.011 מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃

12:12b.MAR.012.012 ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר הבינו כי עליהם דבר את המשל הזה ויעזבהו וילכו להם׃

12:13b.MAR.012.013 וישלחו אליו אנשים מן הפרושים ומן ההורדוסים ללכד אתו בדברו׃

12:14b.MAR.012.014 ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי איש אמת אתה ולא תגור מפני איש כי לא תכיר פנים כי אם באמת מורה אתה את דרך האלהים הנכון לתת מס אל הקיסר אם לא נתן׃

12:15b.MAR.012.015 והוא ידע את חנפתם ויאמר אליהם מה תנסוני הביאו אלי דינר ואראה׃

12:16b.MAR.012.016 ויביאו ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו ויאמרו אליו של הקיסר׃

12:17b.MAR.012.017 ויאמר ישוע אליהם את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו׃

12:18b.MAR.012.018 ויבאו אליו מן הצדוקים האמרים כי אין תחיה למתים וישאלהו לאמר׃

12:19b.MAR.012.019 רבי כתב לנו משה כי ימות אחי איש ועזב אשה ובנים אין לו ייבם אחיו את אשתו ויקם זרע לאחיו׃

12:20b.MAR.012.020 והנה שבעה אחים והראשון לקח אשה ובמותו לא השאיר אחריו זרע׃

12:21b.MAR.012.021 ויקח אתה השני וימת ולא הניח זרע וכן גם השלישי׃

12:22b.MAR.012.022 ויקחוה כל השבעה ולא השאירו אחריהם זרע ואחרי מות כלם מתה גם האשה׃

12:23b.MAR.012.023 ועתה בתחית המתים כשיקומו למי מהם תהיה לאשה כי לשבעה היתה לאשה׃

12:24b.MAR.012.024 ויאמר ישוע אליהם הלא בזאת אתם תעים באשר אינכם יודעים גם את הכתובים גם את גבורת האלהים׃

12:25b.MAR.012.025 כי בעת קומם מן המתים האנשים לא ישאו נשים ולא תנשאנה אך יהיו כמלאכי השמים׃

12:26b.MAR.012.026 ועל דבר המתים כי קום יקומו הלא קראתם בספר משה בסנה את אשר דבר אליו האלהים לאמר אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב׃

12:27b.MAR.012.027 האלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים לכן הרביתם לתעות׃

12:28b.MAR.012.028 ואחד מן הסופרים שמע אתם מתוכחים ויקרב אליהם וירא כי היטב השיבם וישאלהו מה היא הראשנה לכל המצות׃

12:29b.MAR.012.029 ויען ישוע וידבר אליו הראשנה לכל המצות היא שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד׃

12:30b.MAR.012.030 ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך ובכל מאדך זאת היא המצוה הראשנה׃

12:31b.MAR.012.031 והשנית הדמה לה היא ואהבת לרעך כמוך ואין מצוה גדולה מאלה׃

12:32b.MAR.012.032 ויאמר אליו הסופר אמנם רבי יפה דברת כי אלהים אחד הוא ואין עוד מלבדו׃

12:33b.MAR.012.033 ולאהבה אתו בכל לבב ובכל מדע ובכל נפש ובכל מאד ולאהבה את הרע כנפשו גדולה היא מכל עלות וזבחים׃

12:34b.MAR.012.034 וירא ישוע כי ענה בדעת ויאמר אליו לא רחוק אתה ממלכות האלהים ואיש לא ערב עוד את לבו לשאל אותו שאלה׃

12:35b.MAR.012.035 ויען ישוע בלמדו במקדש ויאמר איך יאמרו הסופרים כי המשיח הוא בן דוד׃

12:36b.MAR.012.036 והוא דוד אמר ברוח הקדש נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃

12:37b.MAR.012.037 הנה דוד בעצמו קרא לו אדון ואיך הוא בנו ויאהב רב העם לשמע אתו׃

12:38b.MAR.012.038 ויאמר אליהם בלמד אתם השמרו מן הסופרים האהבים להתהלך עטופי טלית ואת שאלות שלומם בשוקים׃

12:39b.MAR.012.039 ואת מושבי הראש בבתי כנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃

12:40b.MAR.012.040 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃

12:41b.MAR.012.041 וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את העם משליכים מעות לארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה׃

12:42b.MAR.012.042 ותבא אלמנה עניה ותשלך שתי פרוטות אשר הן רבע אסר׃

12:43b.MAR.012.043 ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל הנתנים אל ארון האוצר׃

12:44b.MAR.012.044 כי כלם נתנו מן העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל אשר לה את כל רכושה׃

13

13:1b.MAR.013.001 ויהי בצאתו מן המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה יפו האבנים והבנינים האלה׃

13:2b.MAR.013.002 ויען ישוע אתו ויאמר הראית את כל הבנינים הגדולים האלה לא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃

13:3b.MAR.013.003 וישב על הר הזיתים ממול המקדש וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי והם אתו לבדם׃

13:4b.MAR.013.004 אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא האות בבא העת אשר תעשה בה כל זאת׃

13:5b.MAR.013.005 ויען אתם ישוע ויחל לדבר ראו פן יתעה אתכם איש׃

13:6b.MAR.013.006 כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא ויתעו רבים׃

13:7b.MAR.013.007 ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל תבהלו כי היו תהיה זאת אך לא זאת היא הקץ׃

13:8b.MAR.013.008 כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה׃

13:9b.MAR.013.009 אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃

13:10b.MAR.013.010 והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים׃

13:11b.MAR.013.011 וכאשר יוליכו ומסרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש׃

13:12b.MAR.013.012 ואח ימסר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃

13:13b.MAR.013.013 והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃

13:14b.MAR.013.014 וכי תראו את שקוץ משמם הנאמר ביד דניאל הנביא עמד במקום אשר לא לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃

13:15b.MAR.013.015 ואשר על הגג אל ירד הביתה ואל יבא פנימה לשאת דבר מביתו׃

13:16b.MAR.013.016 ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת מלבושו׃

13:17b.MAR.013.017 ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה׃

13:18b.MAR.013.018 אך התפללו אשר לא תהיה מנוסתכם בחרף׃

13:19b.MAR.013.019 כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃

13:20b.MAR.013.020 ולולי קצר יהוה את הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים אשר בחר בם קצר את הימים׃

13:21b.MAR.013.021 ואז אם יאמר איש אליכם הנה פה המשיח או הנהו שם אל תאמינו׃

13:22b.MAR.013.022 כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומופתים להתעות אף את הבחירים אם יוכלו׃

13:23b.MAR.013.023 ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את כל׃

13:24b.MAR.013.024 והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו׃

13:25b.MAR.013.025 והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃

13:26b.MAR.013.026 ואז יראו את בן האדם בא בעננים בגבורה רבה ובכבוד׃

13:27b.MAR.013.027 ואז ישלח את מלאכיו ויקבץ את בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד קצה השמים׃

13:28b.MAR.013.028 למדו נא את משל התאנה כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃

13:29b.MAR.013.029 כן אף אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃

13:30b.MAR.013.030 אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃

13:31b.MAR.013.031 השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃

13:32b.MAR.013.032 אך עת בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אותה גם לא מלאכי השמים גם לא הבן מבלעדי האב׃

13:33b.MAR.013.033 ראו שקדו והתפללו כי לא ידעתם מתי תהיה העת׃

13:34b.MAR.013.034 והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את ביתו ויתן שלטן לעבדיו ולאיש איש את מלאכתו וגם את השוער צוה לשקד׃

13:35b.MAR.013.035 לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם לעת ערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת הגבר או בבקר׃

13:36b.MAR.013.036 פן יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים׃

13:37b.MAR.013.037 ואת אשר אמרתי לכם אמר אני לכל שקדו׃

14

14:1b.MAR.014.001 ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃

14:2b.MAR.014.002 ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃

14:3b.MAR.014.003 ויהי בהיותו בבית היני בית שמעון המצרע ויסב אל השלחן ותבא אשה ובידה פך שמן נרד זך ויקר מאד ותשבר את הפך ותצק על ראשו׃

14:4b.MAR.014.004 ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד השמן הזה׃

14:5b.MAR.014.005 כי ראוי היה זה להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתתו לעניים ויגערו בה׃

14:6b.MAR.014.006 ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי׃

14:7b.MAR.014.007 כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד׃

14:8b.MAR.014.008 את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה למשוח את גופי לחנטו׃

14:9b.MAR.014.009 אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה׃

14:10b.MAR.014.010 ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃

14:11b.MAR.014.011 והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃

14:12b.MAR.014.012 ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין׃

14:13b.MAR.014.013 וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ויפגע אתכם איש נשא צפחת המים לכו אחריו׃

14:14b.MAR.014.014 ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃

14:15b.MAR.014.015 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו׃

14:16b.MAR.014.016 ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את הפסח׃

14:17b.MAR.014.017 ויהי בערב ויבא עם שנים העשר׃

14:18b.MAR.014.018 ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני׃

14:19b.MAR.014.019 ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא׃

14:20b.MAR.014.020 ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה׃

14:21b.MAR.014.021 הן בן האדם הלך ילך כאשר כתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד׃

14:22b.MAR.014.022 ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃

14:23b.MAR.014.023 ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃

14:24b.MAR.014.024 ויאמר להם זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים׃

14:25b.MAR.014.025 אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מתנובת הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותה חדשה במלכות האלהים׃

14:26b.MAR.014.026 ואחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃

14:27b.MAR.014.027 ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃

14:28b.MAR.014.028 ואחרי קומי מן המתים אלך לפניכם הגלילה׃

14:29b.MAR.014.029 ויאמר אליו פטרוס גם אם כלם יכשלו אני לא אכשל׃

14:30b.MAR.014.030 ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש בי שלש פעמים׃

14:31b.MAR.014.031 והוא התחזק ויוסף לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם׃

14:32b.MAR.014.032 ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל׃

14:33b.MAR.014.033 ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃

14:34b.MAR.014.034 ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו׃

14:35b.MAR.014.035 ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃

14:36b.MAR.014.036 ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה׃

14:37b.MAR.014.037 ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת׃

14:38b.MAR.014.038 שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה׃

14:39b.MAR.014.039 ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה׃

14:40b.MAR.014.040 וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו׃

14:41b.MAR.014.041 ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים׃

14:42b.MAR.014.042 קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃

14:43b.MAR.014.043 עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃

14:44b.MAR.014.044 והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃

14:45b.MAR.014.045 הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו׃

14:46b.MAR.014.046 וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו׃

14:47b.MAR.014.047 ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃

14:48b.MAR.014.048 ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃

14:49b.MAR.014.049 ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים׃

14:50b.MAR.014.050 ויעזבו אותו כלם וינוסו׃

14:51b.MAR.014.051 ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים׃

14:52b.MAR.014.052 והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם׃

14:53b.MAR.014.053 ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אתו כל הכהנים הגדולים והזקנים והסופרים׃

14:54b.MAR.014.054 ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם המשרתים ויתחמם נגד האור׃

14:55b.MAR.014.055 וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו׃

14:56b.MAR.014.056 כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות׃

14:57b.MAR.014.057 ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר׃

14:58b.MAR.014.058 שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם׃

14:59b.MAR.014.059 וגם בזאת עדותם לא שותה׃

14:60b.MAR.014.060 ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך׃

14:61b.MAR.014.061 והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך׃

14:62b.MAR.014.062 ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃

14:63b.MAR.014.063 ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים׃

14:64b.MAR.014.064 שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא׃

14:65b.MAR.014.065 ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי׃

14:66b.MAR.014.066 ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול׃

14:67b.MAR.014.067 ותרא את פטרוס כי מתחמם הוא ותבט בו ותאמר גם אתה היית עם הנצרי ישוע׃

14:68b.MAR.014.068 ויכחש לאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל האולם והתרנגל קרא׃

14:69b.MAR.014.069 ותראהו השפחה ותוסף ותאמר אל העמדים שם כי זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית׃

14:70b.MAR.014.070 וכמעט אחרי כן גם העמדים שם אמרו אל פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף גלילי אתה ולשונך כלשונם׃

14:71b.MAR.014.071 ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא יעדתי את האיש הזה אשר אמרתם׃

14:72b.MAR.014.072 והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את הדבר אשר אמר לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם אל לבו ויבך׃

15

15:1b.MAR.015.001 וישכימו ראשי הכהנים עם הזקנים והסופרים וכל הסנהדרין בבקר ויתיעצו ויאסרו את ישוע ויוליכהו משם וימסרהו אל פילטוס׃

15:2b.MAR.015.002 וישאל אותו פילטוס האתה מלך היהודים ויען ויאמר אליו אתה אמרת׃

15:3b.MAR.015.003 וראשי הכהנים הרבו לשטנו׃

15:4b.MAR.015.004 ויוסף פילטוס וישאלהו לאמר האינך משיב דבר ראה כמה הם מעידים בך׃

15:5b.MAR.015.005 וישוע לא השיב עוד אף דבר אחד ויתמה פילטוס׃

15:6b.MAR.015.006 ובכל חג היה דרכו לפטר להם אסיר אחד את אשר יבקשו׃

15:7b.MAR.015.007 ויהי איש הנקרא בשם בר אבא אסור עם המורדים אשר רצחו רצח בעת המרד׃

15:8b.MAR.015.008 וישא ההמון את קולו ויחלו לבקש שיעשה להם כפעם בפעם׃

15:9b.MAR.015.009 ויען אתם פילטוס ויאמר התחפצו כי אפטר לכם את מלך היהודים׃

15:10b.MAR.015.010 כי ידע אשר רק מקנאה מסרוהו ראשי הכהנים׃

15:11b.MAR.015.011 וראשי הכהנים הסיתו את ההמון לבלתי פטר להם כי אם בר אבא׃

15:12b.MAR.015.012 ויסף פילטוס ויען ויאמר להם ומה אפוא חפצתם ואעשה לאשר אתם קראים מלך היהודים׃

15:13b.MAR.015.013 ויוסיפו לצעק הצלב אותו׃

15:14b.MAR.015.014 ויאמר אליהם פילטוס מה אפוא עשה רעה והם הרבו עוד לצעק הצלב אותו׃

15:15b.MAR.015.015 ויואל פילטוס לעשות כרצון העם ויפטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃

15:16b.MAR.015.016 ויוליכהו אנשי הצלב אל החצר הפנימית הוא בית המשפט ויזעיקו את כל הגדוד׃

15:17b.MAR.015.017 וילבישהו ארגמן וישרגו עטרת קצים ויעטרהו׃

15:18b.MAR.015.018 ויחלו לברכו לאמר שלום לך מלך היהודים׃

15:19b.MAR.015.019 ויכו על ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על ברכיהם וישתחוו לו׃

15:20b.MAR.015.020 ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו׃

15:21b.MAR.015.021 ויאנסו איש עבר אחד הבא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את צלבו׃

15:22b.MAR.015.022 ויביאהו אל מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת׃

15:23b.MAR.015.023 ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל׃

15:24b.MAR.015.024 ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה יקח איש איש׃

15:25b.MAR.015.025 ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃

15:26b.MAR.015.026 ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃

15:27b.MAR.015.027 ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃

15:28b.MAR.015.028 וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה׃

15:29b.MAR.015.029 והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים׃

15:30b.MAR.015.030 הושע את עצמך ורדה מן הצלב׃

15:31b.MAR.015.031 וכן לעגו לו גם ראשי הכהנים עם הסופרים באמרם איש אל רעהו את אחרים הושיע ואת עצמו לא יוכל להושיע׃

15:32b.MAR.015.032 המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו׃

15:33b.MAR.015.033 ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃

15:34b.MAR.015.034 ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃

15:35b.MAR.015.035 ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא׃

15:36b.MAR.015.036 וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו׃

15:37b.MAR.015.037 וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו׃

15:38b.MAR.015.038 ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃

15:39b.MAR.015.039 וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים׃

15:40b.MAR.015.040 וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית׃

15:41b.MAR.015.041 אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים׃

15:42b.MAR.015.042 ועת הערב הגיע ומפני אשר ערב שבת היה הוא היום שלפני השבת׃

15:43b.MAR.015.043 ויבא יוסף הרמתי יועץ נכבד אשר היה מחכה גם הוא למלכות האלהים ויתחזק ויבא אל פילטוס וישאל את גופת ישוע׃

15:44b.MAR.015.044 ויתמה פילטוס על אשר הוא כבר מת ויקרא אל שר המאה וישאלהו הגוע כבר׃

15:45b.MAR.015.045 וידע מפי שר המאה כי כן ויתן את גופתו מתנה ליוסף׃

15:46b.MAR.015.046 והוא קנה סדין ויורד אתו ויכרכהו בסדין וישימהו בקבר חצוב בסלע ויגל אבן על פתח הקבר׃

15:47b.MAR.015.047 ומרים המגדלית ומרים אם יוסי היו ראות את המקום אשר הושם שמה׃

16

16:1b.MAR.016.001 ויהי כאשר עבר יום השבת ותקנינה מרים המגגדלית ומרים אם יעקב ושלמית סמים לבוא ולסוך אתו בהם׃

16:2b.MAR.016.002 ובאחד בשבת בבקר השכם באו אל הקבר כזרוח השמש׃

16:3b.MAR.016.003 ותאמרנה אשה אל אחותה מי יגל לנו את האבן מעל פתח הקבר׃

16:4b.MAR.016.004 ובהביטן ראו והנה נגללה האבן כי היתה גדלה מאד׃

16:5b.MAR.016.005 ותבאנה אל תוך הקבר ותראינה בחור אחד ישב מימין והוא עטה שמלה לבנה ותשתוממנה׃

16:6b.MAR.016.006 ויאמר אליהן אל תשתוממנה את ישוע הנצרי אתן מבקשות את הנצלב הוא קם איננו פה הנה זה המקום אשר השכיבהו בו׃

16:7b.MAR.016.007 אך לכנה ואמרתן אל תלמידיו ואל פטרוס כי הולך הוא לפניכם הגלילה ושם תראהו כאשר אמר לכם׃

16:8b.MAR.016.008 ותמהרנה לצאת ותברחנה מן הקבר כי אחזתן רעדה ותמהון ולא הגידו דבר לאיש כי יראו׃

16:9b.MAR.016.009 והוא כאשר קם מן המתים באחד בשבת נראה בראשונה אל מרים המגדלית אשר גרש ממנה שבעה שדים׃

16:10b.MAR.016.010 ותלך ותגד לאנשים אשר היו עמו והם מתאבלים ובכים׃

16:11b.MAR.016.011 וכאשר שמעו כי חי ונראה אליה לא האמינו לה׃

16:12b.MAR.016.012 ואחרי כן נראה בדמות אחרת לשנים מהם בהיתם מתהלכים בצאתם השדה׃

16:13b.MAR.016.013 והם הלכו ויגידו לאחרים וגם להם לא האמינו׃

16:14b.MAR.016.014 ובאחרנה נראה לעשתי העשר בהיותם מסבים ויחרף חסרון אמונתם וקשי לבבם אשר לא האמינו לראים אתו נעור מן המתים׃

16:15b.MAR.016.015 ויאמר אליהם לכו אל כל העולם וקראו את הבשורה לכל הבריאה׃

16:16b.MAR.016.016 המאמין ונטבל הוא יושע ואשר לא יאמין יאשם׃

16:17b.MAR.016.017 ואלה האתות אשר ילוו אל המאמינים יגרשו שדים בשמי ובלשנות חדשות ידברו׃

16:18b.MAR.016.018 נחשים ישאו בידיהם ואם ישתו סם המות לא יזיקם על חולים ישימו את ידיהם וייטב להם׃

16:19b.MAR.016.019 ויהי אחרי אשר דבר אתם האדון וינשא השמימה וישב לימין האלהים׃

16:20b.MAR.016.020 והמה יצאו ויקראו בכל המקמות והאדון עזרם ויחזק את הדבר באתות הבאות אחרי דברם אמן׃