Genesis (Hebrew)

1

1:1b.GEN.001.001 בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׃

1:2b.GEN.001.002 והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים׃

1:3b.GEN.001.003 ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור׃

1:4b.GEN.001.004 וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׃

1:5b.GEN.001.005 ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד׃

1:6b.GEN.001.006 ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים׃

1:7b.GEN.001.007 ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן׃

1:8b.GEN.001.008 ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני׃

1:9b.GEN.001.009 ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן׃

1:10b.GEN.001.010 ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב׃

1:11b.GEN.001.011 ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן׃

1:12b.GEN.001.012 ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב׃

1:13b.GEN.001.013 ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי׃

1:14b.GEN.001.014 ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים׃

1:15b.GEN.001.015 והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן׃

1:16b.GEN.001.016 ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים׃

1:17b.GEN.001.017 ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ׃

1:18b.GEN.001.018 ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב׃

1:19b.GEN.001.019 ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי׃

1:20b.GEN.001.020 ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים׃

1:21b.GEN.001.021 ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב׃

1:22b.GEN.001.022 ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ׃

1:23b.GEN.001.023 ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי׃

1:24b.GEN.001.024 ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן׃

1:25b.GEN.001.025 ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב׃

1:26b.GEN.001.026 ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ׃

1:27b.GEN.001.027 ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם׃

1:28b.GEN.001.028 ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ׃

1:29b.GEN.001.029 ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה׃

1:30b.GEN.001.030 ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן׃

1:31b.GEN.001.031 וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי׃

2

2:1b.GEN.002.001 ויכלו השמים והארץ וכל צבאם׃

2:2b.GEN.002.002 ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה׃

2:3b.GEN.002.003 ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות׃

2:4b.GEN.002.004 אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃

2:5b.GEN.002.005 וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃

2:6b.GEN.002.006 ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃

2:7b.GEN.002.007 וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃

2:8b.GEN.002.008 ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃

2:9b.GEN.002.009 ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃

2:10b.GEN.002.010 ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃

2:11b.GEN.002.011 שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׃

2:12b.GEN.002.012 וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃

2:13b.GEN.002.013 ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש׃

2:14b.GEN.002.014 ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃

2:15b.GEN.002.015 ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׃

2:16b.GEN.002.016 ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃

2:17b.GEN.002.017 ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃

2:18b.GEN.002.018 ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו׃

2:19b.GEN.002.019 ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃

2:20b.GEN.002.020 ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו׃

2:21b.GEN.002.021 ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃

2:22b.GEN.002.022 ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם׃

2:23b.GEN.002.023 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת׃

2:24b.GEN.002.024 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃

2:25b.GEN.002.025 ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃

3

3:1b.GEN.003.001 והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃

3:2b.GEN.003.002 ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל׃

3:3b.GEN.003.003 ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון׃

3:4b.GEN.003.004 ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון׃

3:5b.GEN.003.005 כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃

3:6b.GEN.003.006 ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל׃

3:7b.GEN.003.007 ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת׃

3:8b.GEN.003.008 וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן׃

3:9b.GEN.003.009 ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה׃

3:10b.GEN.003.010 ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא׃

3:11b.GEN.003.011 ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת׃

3:12b.GEN.003.012 ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל׃

3:13b.GEN.003.013 ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל׃

3:14b.GEN.003.014 ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך׃

3:15b.GEN.003.015 ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב׃

3:16b.GEN.003.016 אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך׃

3:17b.GEN.003.017 ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך׃

3:18b.GEN.003.018 וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה׃

3:19b.GEN.003.019 בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב׃

3:20b.GEN.003.020 ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי׃

3:21b.GEN.003.021 ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם׃

3:22b.GEN.003.022 ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׃

3:23b.GEN.003.023 וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם׃

3:24b.GEN.003.024 ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים׃

4

4:1b.GEN.004.001 והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה׃

4:2b.GEN.004.002 ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה׃

4:3b.GEN.004.003 ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה׃

4:4b.GEN.004.004 והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו׃

4:5b.GEN.004.005 ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו׃

4:6b.GEN.004.006 ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך׃

4:7b.GEN.004.007 הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו׃

4:8b.GEN.004.008 ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו׃

4:9b.GEN.004.009 ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי׃

4:10b.GEN.004.010 ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה׃

4:11b.GEN.004.011 ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך׃

4:12b.GEN.004.012 כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ׃

4:13b.GEN.004.013 ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא׃

4:14b.GEN.004.014 הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני׃

4:15b.GEN.004.015 ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו׃

4:16b.GEN.004.016 ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן׃

4:17b.GEN.004.017 וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך׃

4:18b.GEN.004.018 ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך׃

4:19b.GEN.004.019 ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה׃

4:20b.GEN.004.020 ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה׃

4:21b.GEN.004.021 ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב׃

4:22b.GEN.004.022 וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה׃

4:23b.GEN.004.023 ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי׃

4:24b.GEN.004.024 כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה׃

4:25b.GEN.004.025 וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין׃

4:26b.GEN.004.026 ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה׃

5

5:1b.GEN.005.001 זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו׃

5:2b.GEN.005.002 זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם׃

5:3b.GEN.005.003 ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת׃

5:4b.GEN.005.004 ויהיו ימי אדם אחרי הולידו את שת שמנה מאת שנה ויולד בנים ובנות׃

5:5b.GEN.005.005 ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת׃

5:6b.GEN.005.006 ויחי שת חמש שנים ומאת שנה ויולד את אנוש׃

5:7b.GEN.005.007 ויחי שת אחרי הולידו את אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃

5:8b.GEN.005.008 ויהיו כל ימי שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת׃

5:9b.GEN.005.009 ויחי אנוש תשעים שנה ויולד את קינן׃

5:10b.GEN.005.010 ויחי אנוש אחרי הולידו את קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃

5:11b.GEN.005.011 ויהיו כל ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת׃

5:12b.GEN.005.012 ויחי קינן שבעים שנה ויולד את מהללאל׃

5:13b.GEN.005.013 ויחי קינן אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃

5:14b.GEN.005.014 ויהיו כל ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת׃

5:15b.GEN.005.015 ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויולד את ירד׃

5:16b.GEN.005.016 ויחי מהללאל אחרי הולידו את ירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃

5:17b.GEN.005.017 ויהיו כל ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת׃

5:18b.GEN.005.018 ויחי ירד שתים וששים שנה ומאת שנה ויולד את חנוך׃

5:19b.GEN.005.019 ויחי ירד אחרי הולידו את חנוך שמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃

5:20b.GEN.005.020 ויהיו כל ימי ירד שתים וששים שנה ותשע מאות שנה וימת׃

5:21b.GEN.005.021 ויחי חנוך חמש וששים שנה ויולד את מתושלח׃

5:22b.GEN.005.022 ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות׃

5:23b.GEN.005.023 ויהי כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה׃

5:24b.GEN.005.024 ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים׃

5:25b.GEN.005.025 ויחי מתושלח שבע ושמנים שנה ומאת שנה ויולד את למך׃

5:26b.GEN.005.026 ויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שתים ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃

5:27b.GEN.005.027 ויהיו כל ימי מתושלח תשע וששים שנה ותשע מאות שנה וימת׃

5:28b.GEN.005.028 ויחי למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן׃

5:29b.GEN.005.029 ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יהוה׃

5:30b.GEN.005.030 ויחי למך אחרי הולידו את נח חמש ותשעים שנה וחמש מאת שנה ויולד בנים ובנות׃

5:31b.GEN.005.031 ויהי כל ימי למך שבע ושבעים שנה ושבע מאות שנה וימת׃

5:32b.GEN.005.032 ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת׃

6

6:1b.GEN.006.001 ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם׃

6:2b.GEN.006.002 ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו׃

6:3b.GEN.006.003 ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה׃

6:4b.GEN.006.004 הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם׃

6:5b.GEN.006.005 וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום׃

6:6b.GEN.006.006 וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו׃

6:7b.GEN.006.007 ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם׃

6:8b.GEN.006.008 ונח מצא חן בעיני יהוה׃

6:9b.GEN.006.009 אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח׃

6:10b.GEN.006.010 ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת׃

6:11b.GEN.006.011 ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס׃

6:12b.GEN.006.012 וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ׃

6:13b.GEN.006.013 ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ׃

6:14b.GEN.006.014 עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר׃

6:15b.GEN.006.015 וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה׃

6:16b.GEN.006.016 צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה׃

6:17b.GEN.006.017 ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע׃

6:18b.GEN.006.018 והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך׃

6:19b.GEN.006.019 ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו׃

6:20b.GEN.006.020 מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות׃

6:21b.GEN.006.021 ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה׃

6:22b.GEN.006.022 ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה׃

7

7:1b.GEN.007.001 ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה׃

7:2b.GEN.007.002 מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו׃

7:3b.GEN.007.003 גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ׃

7:4b.GEN.007.004 כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה׃

7:5b.GEN.007.005 ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה׃

7:6b.GEN.007.006 ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ׃

7:7b.GEN.007.007 ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול׃

7:8b.GEN.007.008 מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף וכל אשר רמש על האדמה׃

7:9b.GEN.007.009 שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את נח׃

7:10b.GEN.007.010 ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ׃

7:11b.GEN.007.011 בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו׃

7:12b.GEN.007.012 ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה׃

7:13b.GEN.007.013 בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה׃

7:14b.GEN.007.014 המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף׃

7:15b.GEN.007.015 ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים׃

7:16b.GEN.007.016 והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו׃

7:17b.GEN.007.017 ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ׃

7:18b.GEN.007.018 ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים׃

7:19b.GEN.007.019 והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים׃

7:20b.GEN.007.020 חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים׃

7:21b.GEN.007.021 ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ וכל האדם׃

7:22b.GEN.007.022 כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו׃

7:23b.GEN.007.023 וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה׃

7:24b.GEN.007.024 ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום׃

8

8:1b.GEN.008.001 ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים׃

8:2b.GEN.008.002 ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים׃

8:3b.GEN.008.003 וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום׃

8:4b.GEN.008.004 ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט׃

8:5b.GEN.008.005 והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים׃

8:6b.GEN.008.006 ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה׃

8:7b.GEN.008.007 וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ׃

8:8b.GEN.008.008 וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה׃

8:9b.GEN.008.009 ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה׃

8:10b.GEN.008.010 ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה׃

8:11b.GEN.008.011 ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ׃

8:12b.GEN.008.012 וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד׃

8:13b.GEN.008.013 ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה׃

8:14b.GEN.008.014 ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ׃

8:15b.GEN.008.015 וידבר אלהים אל נח לאמר׃

8:16b.GEN.008.016 צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך׃

8:17b.GEN.008.017 כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ׃

8:18b.GEN.008.018 ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו׃

8:19b.GEN.008.019 כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה׃

8:20b.GEN.008.020 ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח׃

8:21b.GEN.008.021 וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃

8:22b.GEN.008.022 עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו׃

9

9:1b.GEN.009.001 ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ׃

9:2b.GEN.009.002 ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו׃

9:3b.GEN.009.003 כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל׃

9:4b.GEN.009.004 אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו׃

9:5b.GEN.009.005 ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם׃

9:6b.GEN.009.006 שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם׃

9:7b.GEN.009.007 ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה׃

9:8b.GEN.009.008 ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר׃

9:9b.GEN.009.009 ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם׃

9:10b.GEN.009.010 ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ׃

9:11b.GEN.009.011 והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃

9:12b.GEN.009.012 ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם׃

9:13b.GEN.009.013 את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ׃

9:14b.GEN.009.014 והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן׃

9:15b.GEN.009.015 וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר׃

9:16b.GEN.009.016 והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ׃

9:17b.GEN.009.017 ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ׃

9:18b.GEN.009.018 ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען׃

9:19b.GEN.009.019 שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ׃

9:20b.GEN.009.020 ויחל נח איש האדמה ויטע כרם׃

9:21b.GEN.009.021 וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה׃

9:22b.GEN.009.022 וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ׃

9:23b.GEN.009.023 ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו׃

9:24b.GEN.009.024 וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן׃

9:25b.GEN.009.025 ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו׃

9:26b.GEN.009.026 ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו׃

9:27b.GEN.009.027 יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו׃

9:28b.GEN.009.028 ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה׃

9:29b.GEN.009.029 ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת׃

10

10:1b.GEN.010.001 ואלה תולדת בני נח שם חם ויפת ויולדו להם בנים אחר המבול׃

10:2b.GEN.010.002 בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס׃

10:3b.GEN.010.003 ובני גמר אשכנז וריפת ותגרמה׃

10:4b.GEN.010.004 ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודדנים׃

10:5b.GEN.010.005 מאלה נפרדו איי הגוים בארצתם איש ללשנו למשפחתם בגויהם׃

10:6b.GEN.010.006 ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען׃

10:7b.GEN.010.007 ובני כוש סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדן׃

10:8b.GEN.010.008 וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארץ׃

10:9b.GEN.010.009 הוא היה גבר ציד לפני יהוה על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה׃

10:10b.GEN.010.010 ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער׃

10:11b.GEN.010.011 מן הארץ ההוא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח׃

10:12b.GEN.010.012 ואת רסן בין נינוה ובין כלח הוא העיר הגדלה׃

10:13b.GEN.010.013 ומצרים ילד את לודים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתחים׃

10:14b.GEN.010.014 ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים׃

10:15b.GEN.010.015 וכנען ילד את צידן בכרו ואת חת׃

10:16b.GEN.010.016 ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי׃

10:17b.GEN.010.017 ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני׃

10:18b.GEN.010.018 ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני׃

10:19b.GEN.010.019 ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים עד לשע׃

10:20b.GEN.010.020 אלה בני חם למשפחתם ללשנתם בארצתם בגויהם׃

10:21b.GEN.010.021 ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול׃

10:22b.GEN.010.022 בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם׃

10:23b.GEN.010.023 ובני ארם עוץ וחול וגתר ומש׃

10:24b.GEN.010.024 וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר׃

10:25b.GEN.010.025 ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן׃

10:26b.GEN.010.026 ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח׃

10:27b.GEN.010.027 ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה׃

10:28b.GEN.010.028 ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא׃

10:29b.GEN.010.029 ואת אופר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן׃

10:30b.GEN.010.030 ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם׃

10:31b.GEN.010.031 אלה בני שם למשפחתם ללשנתם בארצתם לגויהם׃

10:32b.GEN.010.032 אלה משפחת בני נח לתולדתם בגויהם ומאלה נפרדו הגוים בארץ אחר המבול׃

11

11:1b.GEN.011.001 ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים׃

11:2b.GEN.011.002 ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם׃

11:3b.GEN.011.003 ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר׃

11:4b.GEN.011.004 ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ׃

11:5b.GEN.011.005 וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם׃

11:6b.GEN.011.006 ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות׃

11:7b.GEN.011.007 הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו׃

11:8b.GEN.011.008 ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר׃

11:9b.GEN.011.009 על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ׃

11:10b.GEN.011.010 אלה תולדת שם שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול׃

11:11b.GEN.011.011 ויחי שם אחרי הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנים ובנות׃

11:12b.GEN.011.012 וארפכשד חי חמש ושלשים שנה ויולד את שלח׃

11:13b.GEN.011.013 ויחי ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃

11:14b.GEN.011.014 ושלח חי שלשים שנה ויולד את עבר׃

11:15b.GEN.011.015 ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃

11:16b.GEN.011.016 ויחי עבר ארבע ושלשים שנה ויולד את פלג׃

11:17b.GEN.011.017 ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שלשים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃

11:18b.GEN.011.018 ויחי פלג שלשים שנה ויולד את רעו׃

11:19b.GEN.011.019 ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות׃

11:20b.GEN.011.020 ויחי רעו שתים ושלשים שנה ויולד את שרוג׃

11:21b.GEN.011.021 ויחי רעו אחרי הולידו את שרוג שבע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות׃

11:22b.GEN.011.022 ויחי שרוג שלשים שנה ויולד את נחור׃

11:23b.GEN.011.023 ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור מאתים שנה ויולד בנים ובנות׃

11:24b.GEN.011.024 ויחי נחור תשע ועשרים שנה ויולד את תרח׃

11:25b.GEN.011.025 ויחי נחור אחרי הולידו את תרח תשע עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנים ובנות׃

11:26b.GEN.011.026 ויחי תרח שבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן׃

11:27b.GEN.011.027 ואלה תולדת תרח תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט׃

11:28b.GEN.011.028 וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים׃

11:29b.GEN.011.029 ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה׃

11:30b.GEN.011.030 ותהי שרי עקרה אין לה ולד׃

11:31b.GEN.011.031 ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם׃

11:32b.GEN.011.032 ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן׃

12

12:1b.GEN.012.001 ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך׃

12:2b.GEN.012.002 ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה׃

12:3b.GEN.012.003 ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה׃

12:4b.GEN.012.004 וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן׃

12:5b.GEN.012.005 ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען׃

12:6b.GEN.012.006 ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ׃

12:7b.GEN.012.007 וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו׃

12:8b.GEN.012.008 ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה׃

12:9b.GEN.012.009 ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה׃

12:10b.GEN.012.010 ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ׃

12:11b.GEN.012.011 ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את׃

12:12b.GEN.012.012 והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו׃

12:13b.GEN.012.013 אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך׃

12:14b.GEN.012.014 ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד׃

12:15b.GEN.012.015 ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה׃

12:16b.GEN.012.016 ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים׃

12:17b.GEN.012.017 וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם׃

12:18b.GEN.012.018 ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא׃

12:19b.GEN.012.019 למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך׃

12:20b.GEN.012.020 ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו׃

13

13:1b.GEN.013.001 ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה׃

13:2b.GEN.013.002 ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב׃

13:3b.GEN.013.003 וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי׃

13:4b.GEN.013.004 אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה׃

13:5b.GEN.013.005 וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים׃

13:6b.GEN.013.006 ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו׃

13:7b.GEN.013.007 ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ׃

13:8b.GEN.013.008 ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני וביניך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו׃

13:9b.GEN.013.009 הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה׃

13:10b.GEN.013.010 וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער׃

13:11b.GEN.013.011 ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו׃

13:12b.GEN.013.012 אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם׃

13:13b.GEN.013.013 ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד׃

13:14b.GEN.013.014 ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה׃

13:15b.GEN.013.015 כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם׃

13:16b.GEN.013.016 ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה׃

13:17b.GEN.013.017 קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה׃

13:18b.GEN.013.018 ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה׃

14

14:1b.GEN.014.001 ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים׃

14:2b.GEN.014.002 עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים ומלך בלע היא צער׃

14:3b.GEN.014.003 כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח׃

14:4b.GEN.014.004 שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו׃

14:5b.GEN.014.005 ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים׃

14:6b.GEN.014.006 ואת החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המדבר׃

14:7b.GEN.014.007 וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצן תמר׃

14:8b.GEN.014.008 ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צביים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים׃

14:9b.GEN.014.009 את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את החמשה׃

14:10b.GEN.014.010 ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה והנשארים הרה נסו׃

14:11b.GEN.014.011 ויקחו את כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו׃

14:12b.GEN.014.012 ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם׃

14:13b.GEN.014.013 ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית אברם׃

14:14b.GEN.014.014 וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן׃

14:15b.GEN.014.015 ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק׃

14:16b.GEN.014.016 וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם׃

14:17b.GEN.014.017 ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדר לעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק שוה הוא עמק המלך׃

14:18b.GEN.014.018 ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון׃

14:19b.GEN.014.019 ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ׃

14:20b.GEN.014.020 וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל׃

14:21b.GEN.014.021 ויאמר מלך סדם אל אברם תן לי הנפש והרכש קח לך׃

14:22b.GEN.014.022 ויאמר אברם אל מלך סדם הרימתי ידי אל יהוה אל עליון קנה שמים וארץ׃

14:23b.GEN.014.023 אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם׃

14:24b.GEN.014.024 בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם׃

15

15:1b.GEN.015.001 אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד׃

15:2b.GEN.015.002 ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר׃

15:3b.GEN.015.003 ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי׃

15:4b.GEN.015.004 והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך׃

15:5b.GEN.015.005 ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך׃

15:6b.GEN.015.006 והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה׃

15:7b.GEN.015.007 ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה׃

15:8b.GEN.015.008 ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה׃

15:9b.GEN.015.009 ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל׃

15:10b.GEN.015.010 ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר׃

15:11b.GEN.015.011 וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם׃

15:12b.GEN.015.012 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו׃

15:13b.GEN.015.013 ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃

15:14b.GEN.015.014 וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול׃

15:15b.GEN.015.015 ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה׃

15:16b.GEN.015.016 ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה׃

15:17b.GEN.015.017 ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה׃

15:18b.GEN.015.018 ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת׃

15:19b.GEN.015.019 את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני׃

15:20b.GEN.015.020 ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים׃

15:21b.GEN.015.021 ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי׃

16

16:1b.GEN.016.001 ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר׃

16:2b.GEN.016.002 ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי׃

16:3b.GEN.016.003 ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה׃

16:4b.GEN.016.004 ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה׃

16:5b.GEN.016.005 ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך׃

16:6b.GEN.016.006 ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה׃

16:7b.GEN.016.007 וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור׃

16:8b.GEN.016.008 ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת׃

16:9b.GEN.016.009 ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה׃

16:10b.GEN.016.010 ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב׃

16:11b.GEN.016.011 ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך׃

16:12b.GEN.016.012 והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן׃

16:13b.GEN.016.013 ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי׃

16:14b.GEN.016.014 על כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין קדש ובין ברד׃

16:15b.GEN.016.015 ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל׃

16:16b.GEN.016.016 ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם׃

17

17:1b.GEN.017.001 ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים׃

17:2b.GEN.017.002 ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד׃

17:3b.GEN.017.003 ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר׃

17:4b.GEN.017.004 אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים׃

17:5b.GEN.017.005 ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך׃

17:6b.GEN.017.006 והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו׃

17:7b.GEN.017.007 והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך׃

17:8b.GEN.017.008 ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים׃

17:9b.GEN.017.009 ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם׃

17:10b.GEN.017.010 זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר׃

17:11b.GEN.017.011 ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם׃

17:12b.GEN.017.012 ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא׃

17:13b.GEN.017.013 המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם׃

17:14b.GEN.017.014 וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את בריתי הפר׃

17:15b.GEN.017.015 ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה׃

17:16b.GEN.017.016 וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו׃

17:17b.GEN.017.017 ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד׃

17:18b.GEN.017.018 ויאמר אברהם אל האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך׃

17:19b.GEN.017.019 ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו׃

17:20b.GEN.017.020 ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול׃

17:21b.GEN.017.021 ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת׃

17:22b.GEN.017.022 ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם׃

17:23b.GEN.017.023 ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים׃

17:24b.GEN.017.024 ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו׃

17:25b.GEN.017.025 וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו׃

17:26b.GEN.017.026 בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו׃

17:27b.GEN.017.027 וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר נמלו אתו׃

18

18:1b.GEN.018.001 וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום׃

18:2b.GEN.018.002 וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה׃

18:3b.GEN.018.003 ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך׃

18:4b.GEN.018.004 יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ׃

18:5b.GEN.018.005 ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת׃

18:6b.GEN.018.006 וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות׃

18:7b.GEN.018.007 ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו׃

18:8b.GEN.018.008 ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו׃

18:9b.GEN.018.009 ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל׃

18:10b.GEN.018.010 ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו׃

18:11b.GEN.018.011 ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים׃

18:12b.GEN.018.012 ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן׃

18:13b.GEN.018.013 ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי׃

18:14b.GEN.018.014 היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן׃

18:15b.GEN.018.015 ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת׃

18:16b.GEN.018.016 ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם׃

18:17b.GEN.018.017 ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה׃

18:18b.GEN.018.018 ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ׃

18:19b.GEN.018.019 כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו׃

18:20b.GEN.018.020 ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד׃

18:21b.GEN.018.021 ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה׃

18:22b.GEN.018.022 ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה׃

18:23b.GEN.018.023 ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע׃

18:24b.GEN.018.024 אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה׃

18:25b.GEN.018.025 חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט׃

18:26b.GEN.018.026 ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם׃

18:27b.GEN.018.027 ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר׃

18:28b.GEN.018.028 אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה׃

18:29b.GEN.018.029 ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים׃

18:30b.GEN.018.030 ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים׃

18:31b.GEN.018.031 ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים׃

18:32b.GEN.018.032 ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה׃

18:33b.GEN.018.033 וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו׃

19

19:1b.GEN.019.001 ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה׃

19:2b.GEN.019.002 ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין׃

19:3b.GEN.019.003 ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו׃

19:4b.GEN.019.004 טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה׃

19:5b.GEN.019.005 ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם׃

19:6b.GEN.019.006 ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו׃

19:7b.GEN.019.007 ויאמר אל נא אחי תרעו׃

19:8b.GEN.019.008 הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי׃

19:9b.GEN.019.009 ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת׃

19:10b.GEN.019.010 וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו׃

19:11b.GEN.019.011 ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח׃

19:12b.GEN.019.012 ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום׃

19:13b.GEN.019.013 כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה׃

19:14b.GEN.019.014 ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו׃

19:15b.GEN.019.015 וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר׃

19:16b.GEN.019.016 ויתמהמה ויחזקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר׃

19:17b.GEN.019.017 ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה׃

19:18b.GEN.019.018 ויאמר לוט אלהם אל נא אדני׃

19:19b.GEN.019.019 הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי׃

19:20b.GEN.019.020 הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי׃

19:21b.GEN.019.021 ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת׃

19:22b.GEN.019.022 מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער׃

19:23b.GEN.019.023 השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה׃

19:24b.GEN.019.024 ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים׃

19:25b.GEN.019.025 ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה׃

19:26b.GEN.019.026 ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח׃

19:27b.GEN.019.027 וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה׃

19:28b.GEN.019.028 וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן׃

19:29b.GEN.019.029 ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט׃

19:30b.GEN.019.030 ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו׃

19:31b.GEN.019.031 ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ׃

19:32b.GEN.019.032 לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע׃

19:33b.GEN.019.033 ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה׃

19:34b.GEN.019.034 ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע׃

19:35b.GEN.019.035 ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה׃

19:36b.GEN.019.036 ותהרין שתי בנות לוט מאביהן׃

19:37b.GEN.019.037 ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום׃

19:38b.GEN.019.038 והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום׃

20

20:1b.GEN.020.001 ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר׃

20:2b.GEN.020.002 ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה׃

20:3b.GEN.020.003 ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת והוא בעלת בעל׃

20:4b.GEN.020.004 ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם צדיק תהרג׃

20:5b.GEN.020.005 הלא הוא אמר לי אחתי הוא והיא גם הוא אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת׃

20:6b.GEN.020.006 ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי על כן לא נתתיך לנגע אליה׃

20:7b.GEN.020.007 ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך׃

20:8b.GEN.020.008 וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאד׃

20:9b.GEN.020.009 ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי׃

20:10b.GEN.020.010 ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית כי עשית את הדבר הזה׃

20:11b.GEN.020.011 ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי׃

20:12b.GEN.020.012 וגם אמנה אחתי בת אבי הוא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה׃

20:13b.GEN.020.013 ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא׃

20:14b.GEN.020.014 ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו׃

20:15b.GEN.020.015 ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב׃

20:16b.GEN.020.016 ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת׃

20:17b.GEN.020.017 ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהתיו וילדו׃

20:18b.GEN.020.018 כי עצר עצר יהוה בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם׃

21

21:1b.GEN.021.001 ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃

21:2b.GEN.021.002 ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים׃

21:3b.GEN.021.003 ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק׃

21:4b.GEN.021.004 וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃

21:5b.GEN.021.005 ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃

21:6b.GEN.021.006 ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי׃

21:7b.GEN.021.007 ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו׃

21:8b.GEN.021.008 ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק׃

21:9b.GEN.021.009 ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק׃

21:10b.GEN.021.010 ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק׃

21:11b.GEN.021.011 וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃

21:12b.GEN.021.012 ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃

21:13b.GEN.021.013 וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃

21:14b.GEN.021.014 וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃

21:15b.GEN.021.015 ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם׃

21:16b.GEN.021.016 ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך׃

21:17b.GEN.021.017 וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם׃

21:18b.GEN.021.018 קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו׃

21:19b.GEN.021.019 ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער׃

21:20b.GEN.021.020 ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃

21:21b.GEN.021.021 וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים׃

21:22b.GEN.021.022 ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה׃

21:23b.GEN.021.023 ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה׃

21:24b.GEN.021.024 ויאמר אברהם אנכי אשבע׃

21:25b.GEN.021.025 והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃

21:26b.GEN.021.026 ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃

21:27b.GEN.021.027 ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃

21:28b.GEN.021.028 ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן׃

21:29b.GEN.021.029 ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃

21:30b.GEN.021.030 ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת׃

21:31b.GEN.021.031 על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃

21:32b.GEN.021.032 ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים׃

21:33b.GEN.021.033 ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם׃

21:34b.GEN.021.034 ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃

22

22:1b.GEN.022.001 ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני׃

22:2b.GEN.022.002 ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך׃

22:3b.GEN.022.003 וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים׃

22:4b.GEN.022.004 ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק׃

22:5b.GEN.022.005 ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם׃

22:6b.GEN.022.006 ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו׃

22:7b.GEN.022.007 ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה׃

22:8b.GEN.022.008 ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו׃

22:9b.GEN.022.009 ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים׃

22:10b.GEN.022.010 וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו׃

22:11b.GEN.022.011 ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני׃

22:12b.GEN.022.012 ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני׃

22:13b.GEN.022.013 וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו׃

22:14b.GEN.022.014 ויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה׃

22:15b.GEN.022.015 ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים׃

22:16b.GEN.022.016 ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך׃

22:17b.GEN.022.017 כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו׃

22:18b.GEN.022.018 והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי׃

22:19b.GEN.022.019 וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע׃

22:20b.GEN.022.020 ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור אחיך׃

22:21b.GEN.022.021 את עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם׃

22:22b.GEN.022.022 ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל׃

22:23b.GEN.022.023 ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם׃

22:24b.GEN.022.024 ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה׃

23

23:1b.GEN.023.001 ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה׃

23:2b.GEN.023.002 ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה׃

23:3b.GEN.023.003 ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר׃

23:4b.GEN.023.004 גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני׃

23:5b.GEN.023.005 ויענו בני חת את אברהם לאמר לו׃

23:6b.GEN.023.006 שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את מתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך׃

23:7b.GEN.023.007 ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת׃

23:8b.GEN.023.008 וידבר אתם לאמר אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צחר׃

23:9b.GEN.023.009 ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר׃

23:10b.GEN.023.010 ועפרון ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר׃

23:11b.GEN.023.011 לא אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך קבר מתך׃

23:12b.GEN.023.012 וישתחו אברהם לפני עם הארץ׃

23:13b.GEN.023.013 וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה׃

23:14b.GEN.023.014 ויען עפרון את אברהם לאמר לו׃

23:15b.GEN.023.015 אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מתך קבר׃

23:16b.GEN.023.016 וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר׃

23:17b.GEN.023.017 ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבלו סביב׃

23:18b.GEN.023.018 לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו׃

23:19b.GEN.023.019 ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא הוא חברון בארץ כנען׃

23:20b.GEN.023.020 ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר מאת בני חת׃

24

24:1b.GEN.024.001 ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל׃

24:2b.GEN.024.002 ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי׃

24:3b.GEN.024.003 ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו׃

24:4b.GEN.024.004 כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק׃

24:5b.GEN.024.005 ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם׃

24:6b.GEN.024.006 ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה׃

24:7b.GEN.024.007 יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם׃

24:8b.GEN.024.008 ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה׃

24:9b.GEN.024.009 וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה׃

24:10b.GEN.024.010 ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור׃

24:11b.GEN.024.011 ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת׃

24:12b.GEN.024.012 ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם׃

24:13b.GEN.024.013 הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים׃

24:14b.GEN.024.014 והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני׃

24:15b.GEN.024.015 ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה׃

24:16b.GEN.024.016 והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל׃

24:17b.GEN.024.017 וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך׃

24:18b.GEN.024.018 ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו׃

24:19b.GEN.024.019 ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת׃

24:20b.GEN.024.020 ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו׃

24:21b.GEN.024.021 והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא׃

24:22b.GEN.024.022 ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם׃

24:23b.GEN.024.023 ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין׃

24:24b.GEN.024.024 ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור׃

24:25b.GEN.024.025 ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון׃

24:26b.GEN.024.026 ויקד האיש וישתחו ליהוה׃

24:27b.GEN.024.027 ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני׃

24:28b.GEN.024.028 ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה׃

24:29b.GEN.024.029 ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין׃

24:30b.GEN.024.030 ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין׃

24:31b.GEN.024.031 ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים׃

24:32b.GEN.024.032 ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו׃

24:33b.GEN.024.033 ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר׃

24:34b.GEN.024.034 ויאמר עבד אברהם אנכי׃

24:35b.GEN.024.035 ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים׃

24:36b.GEN.024.036 ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו׃

24:37b.GEN.024.037 וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו׃

24:38b.GEN.024.038 אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני׃

24:39b.GEN.024.039 ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי׃

24:40b.GEN.024.040 ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי׃

24:41b.GEN.024.041 אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי׃

24:42b.GEN.024.042 ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה׃

24:43b.GEN.024.043 הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך׃

24:44b.GEN.024.044 ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני׃

24:45b.GEN.024.045 אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא׃

24:46b.GEN.024.046 ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה׃

24:47b.GEN.024.047 ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה׃

24:48b.GEN.024.048 ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו׃

24:49b.GEN.024.049 ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל׃

24:50b.GEN.024.050 ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב׃

24:51b.GEN.024.051 הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה׃

24:52b.GEN.024.052 ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה׃

24:53b.GEN.024.053 ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה׃

24:54b.GEN.024.054 ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני׃

24:55b.GEN.024.055 ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך׃

24:56b.GEN.024.056 ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני׃

24:57b.GEN.024.057 ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה׃

24:58b.GEN.024.058 ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך׃

24:59b.GEN.024.059 וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו׃

24:60b.GEN.024.060 ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו׃

24:61b.GEN.024.061 ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך׃

24:62b.GEN.024.062 ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב׃

24:63b.GEN.024.063 ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים׃

24:64b.GEN.024.064 ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל׃

24:65b.GEN.024.065 ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס׃

24:66b.GEN.024.066 ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה׃

24:67b.GEN.024.067 ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו׃

25

25:1b.GEN.025.001 ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה׃

25:2b.GEN.025.002 ותלד לו את זמרן ואת יקשן ואת מדן ואת מדין ואת ישבק ואת שוח׃

25:3b.GEN.025.003 ויקשן ילד את שבא ואת דדן ובני דדן היו אשורם ולטושים ולאמים׃

25:4b.GEN.025.004 ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה׃

25:5b.GEN.025.005 ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק׃

25:6b.GEN.025.006 ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם׃

25:7b.GEN.025.007 ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים׃

25:8b.GEN.025.008 ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו׃

25:9b.GEN.025.009 ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה אל שדה עפרן בן צחר החתי אשר על פני ממרא׃

25:10b.GEN.025.010 השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת שמה קבר אברהם ושרה אשתו׃

25:11b.GEN.025.011 ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי ראי׃

25:12b.GEN.025.012 ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם׃

25:13b.GEN.025.013 ואלה שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדתם בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשם׃

25:14b.GEN.025.014 ומשמע ודומה ומשא׃

25:15b.GEN.025.015 חדד ותימא יטור נפיש וקדמה׃

25:16b.GEN.025.016 אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם שנים עשר נשיאם לאמתם׃

25:17b.GEN.025.017 ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמיו׃

25:18b.GEN.025.018 וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל׃

25:19b.GEN.025.019 ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק׃

25:20b.GEN.025.020 ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה׃

25:21b.GEN.025.021 ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו׃

25:22b.GEN.025.022 ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה׃

25:23b.GEN.025.023 ויאמר יהוה לה שני גיים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר׃

25:24b.GEN.025.024 וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה׃

25:25b.GEN.025.025 ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו׃

25:26b.GEN.025.026 ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם׃

25:27b.GEN.025.027 ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים׃

25:28b.GEN.025.028 ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב׃

25:29b.GEN.025.029 ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף׃

25:30b.GEN.025.030 ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום׃

25:31b.GEN.025.031 ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי׃

25:32b.GEN.025.032 ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה׃

25:33b.GEN.025.033 ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב׃

25:34b.GEN.025.034 ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה׃

26

26:1b.GEN.026.001 ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה׃

26:2b.GEN.026.002 וירא אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך׃

26:3b.GEN.026.003 גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך׃

26:4b.GEN.026.004 והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ׃

26:5b.GEN.026.005 עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי׃

26:6b.GEN.026.006 וישב יצחק בגרר׃

26:7b.GEN.026.007 וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא׃

26:8b.GEN.026.008 ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו׃

26:9b.GEN.026.009 ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה׃

26:10b.GEN.026.010 ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם׃

26:11b.GEN.026.011 ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת׃

26:12b.GEN.026.012 ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה׃

26:13b.GEN.026.013 ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד׃

26:14b.GEN.026.014 ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים׃

26:15b.GEN.026.015 וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר׃

26:16b.GEN.026.016 ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד׃

26:17b.GEN.026.017 וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם׃

26:18b.GEN.026.018 וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו׃

26:19b.GEN.026.019 ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים׃

26:20b.GEN.026.020 ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו׃

26:21b.GEN.026.021 ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה׃

26:22b.GEN.026.022 ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ׃

26:23b.GEN.026.023 ויעל משם באר שבע׃

26:24b.GEN.026.024 וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי׃

26:25b.GEN.026.025 ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר׃

26:26b.GEN.026.026 ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו׃

26:27b.GEN.026.027 ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם׃

26:28b.GEN.026.028 ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך׃

26:29b.GEN.026.029 אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה׃

26:30b.GEN.026.030 ויעש להם משתה ויאכלו וישתו׃

26:31b.GEN.026.031 וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום׃

26:32b.GEN.026.032 ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים׃

26:33b.GEN.026.033 ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה׃

26:34b.GEN.026.034 ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילן החתי׃

26:35b.GEN.026.035 ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה׃

27

27:1b.GEN.027.001 ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני׃

27:2b.GEN.027.002 ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי׃

27:3b.GEN.027.003 ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה׃

27:4b.GEN.027.004 ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות׃

27:5b.GEN.027.005 ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא׃

27:6b.GEN.027.006 ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר׃

27:7b.GEN.027.007 הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי׃

27:8b.GEN.027.008 ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך׃

27:9b.GEN.027.009 לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב׃

27:10b.GEN.027.010 והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו׃

27:11b.GEN.027.011 ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק׃

27:12b.GEN.027.012 אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה׃

27:13b.GEN.027.013 ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי׃

27:14b.GEN.027.014 וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו׃

27:15b.GEN.027.015 ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן׃

27:16b.GEN.027.016 ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו׃

27:17b.GEN.027.017 ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה׃

27:18b.GEN.027.018 ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני׃

27:19b.GEN.027.019 ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך׃

27:20b.GEN.027.020 ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני׃

27:21b.GEN.027.021 ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא׃

27:22b.GEN.027.022 ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו׃

27:23b.GEN.027.023 ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו׃

27:24b.GEN.027.024 ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני׃

27:25b.GEN.027.025 ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת׃

27:26b.GEN.027.026 ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני׃

27:27b.GEN.027.027 ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה׃

27:28b.GEN.027.028 ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש׃

27:29b.GEN.027.029 יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך׃

27:30b.GEN.027.030 ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו׃

27:31b.GEN.027.031 ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך׃

27:32b.GEN.027.032 ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו׃

27:33b.GEN.027.033 ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה׃

27:34b.GEN.027.034 כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי׃

27:35b.GEN.027.035 ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך׃

27:36b.GEN.027.036 ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה׃

27:37b.GEN.027.037 ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני׃

27:38b.GEN.027.038 ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך׃

27:39b.GEN.027.039 ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל׃

27:40b.GEN.027.040 ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך׃

27:41b.GEN.027.041 וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי׃

27:42b.GEN.027.042 ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך׃

27:43b.GEN.027.043 ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה׃

27:44b.GEN.027.044 וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך׃

27:45b.GEN.027.045 עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד׃

27:46b.GEN.027.046 ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים׃

28

28:1b.GEN.028.001 ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען׃

28:2b.GEN.028.002 קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך׃

28:3b.GEN.028.003 ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים׃

28:4b.GEN.028.004 ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן אלהים לאברהם׃

28:5b.GEN.028.005 וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו׃

28:6b.GEN.028.006 וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת לו משם אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען׃

28:7b.GEN.028.007 וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם׃

28:8b.GEN.028.008 וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו׃

28:9b.GEN.028.009 וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה׃

28:10b.GEN.028.010 ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה׃

28:11b.GEN.028.011 ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא׃

28:12b.GEN.028.012 ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו׃

28:13b.GEN.028.013 והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך׃

28:14b.GEN.028.014 והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך׃

28:15b.GEN.028.015 והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך׃

28:16b.GEN.028.016 וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי׃

28:17b.GEN.028.017 ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים׃

28:18b.GEN.028.018 וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה׃

28:19b.GEN.028.019 ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה׃

28:20b.GEN.028.020 וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש׃

28:21b.GEN.028.021 ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים׃

28:22b.GEN.028.022 והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך׃

29

29:1b.GEN.029.001 וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם׃

29:2b.GEN.029.002 וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר׃

29:3b.GEN.029.003 ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה׃

29:4b.GEN.029.004 ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃

29:5b.GEN.029.005 ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו׃

29:6b.GEN.029.006 ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן׃

29:7b.GEN.029.007 ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃

29:8b.GEN.029.008 ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃

29:9b.GEN.029.009 עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃

29:10b.GEN.029.010 ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו׃

29:11b.GEN.029.011 וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך׃

29:12b.GEN.029.012 ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃

29:13b.GEN.029.013 ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה׃

29:14b.GEN.029.014 ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃

29:15b.GEN.029.015 ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך׃

29:16b.GEN.029.016 וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃

29:17b.GEN.029.017 ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה׃

29:18b.GEN.029.018 ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃

29:19b.GEN.029.019 ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃

29:20b.GEN.029.020 ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃

29:21b.GEN.029.021 ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃

29:22b.GEN.029.022 ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה׃

29:23b.GEN.029.023 ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃

29:24b.GEN.029.024 ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃

29:25b.GEN.029.025 ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃

29:26b.GEN.029.026 ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃

29:27b.GEN.029.027 מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות׃

29:28b.GEN.029.028 ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה׃

29:29b.GEN.029.029 ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה׃

29:30b.GEN.029.030 ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות׃

29:31b.GEN.029.031 וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃

29:32b.GEN.029.032 ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃

29:33b.GEN.029.033 ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון׃

29:34b.GEN.029.034 ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי׃

29:35b.GEN.029.035 ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃

30

30:1b.GEN.030.001 ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי׃

30:2b.GEN.030.002 ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן׃

30:3b.GEN.030.003 ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה׃

30:4b.GEN.030.004 ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב׃

30:5b.GEN.030.005 ותהר בלהה ותלד ליעקב בן׃

30:6b.GEN.030.006 ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן׃

30:7b.GEN.030.007 ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב׃

30:8b.GEN.030.008 ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃

30:9b.GEN.030.009 ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה׃

30:10b.GEN.030.010 ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן׃

30:11b.GEN.030.011 ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד׃

30:12b.GEN.030.012 ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב׃

30:13b.GEN.030.013 ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר׃

30:14b.GEN.030.014 וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך׃

30:15b.GEN.030.015 ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך׃

30:16b.GEN.030.016 ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא׃

30:17b.GEN.030.017 וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃

30:18b.GEN.030.018 ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃

30:19b.GEN.030.019 ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב׃

30:20b.GEN.030.020 ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון׃

30:21b.GEN.030.021 ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה׃

30:22b.GEN.030.022 ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה׃

30:23b.GEN.030.023 ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי׃

30:24b.GEN.030.024 ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃

30:25b.GEN.030.025 ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי׃

30:26b.GEN.030.026 תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך׃

30:27b.GEN.030.027 ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך׃

30:28b.GEN.030.028 ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה׃

30:29b.GEN.030.029 ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי׃

30:30b.GEN.030.030 כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי׃

30:31b.GEN.030.031 ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃

30:32b.GEN.030.032 אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי׃

30:33b.GEN.030.033 וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי׃

30:34b.GEN.030.034 ויאמר לבן הן לו יהי כדברך׃

30:35b.GEN.030.035 ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו׃

30:36b.GEN.030.036 וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת׃

30:37b.GEN.030.037 ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות׃

30:38b.GEN.030.038 ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃

30:39b.GEN.030.039 ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃

30:40b.GEN.030.040 והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן׃

30:41b.GEN.030.041 והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃

30:42b.GEN.030.042 ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃

30:43b.GEN.030.043 ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃

31

31:1b.GEN.031.001 וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה׃

31:2b.GEN.031.002 וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום׃

31:3b.GEN.031.003 ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך׃

31:4b.GEN.031.004 וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו׃

31:5b.GEN.031.005 ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי׃

31:6b.GEN.031.006 ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן׃

31:7b.GEN.031.007 ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי׃

31:8b.GEN.031.008 אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים׃

31:9b.GEN.031.009 ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי׃

31:10b.GEN.031.010 ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים׃

31:11b.GEN.031.011 ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני׃

31:12b.GEN.031.012 ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך׃

31:13b.GEN.031.013 אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך׃

31:14b.GEN.031.014 ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו׃

31:15b.GEN.031.015 הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו׃

31:16b.GEN.031.016 כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה׃

31:17b.GEN.031.017 ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים׃

31:18b.GEN.031.018 וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען׃

31:19b.GEN.031.019 ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה׃

31:20b.GEN.031.020 ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא׃

31:21b.GEN.031.021 ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד׃

31:22b.GEN.031.022 ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב׃

31:23b.GEN.031.023 ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד׃

31:24b.GEN.031.024 ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע׃

31:25b.GEN.031.025 וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד׃

31:26b.GEN.031.026 ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב׃

31:27b.GEN.031.027 למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור׃

31:28b.GEN.031.028 ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו׃

31:29b.GEN.031.029 יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע׃

31:30b.GEN.031.030 ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי׃

31:31b.GEN.031.031 ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי׃

31:32b.GEN.031.032 עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם׃

31:33b.GEN.031.033 ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל׃

31:34b.GEN.031.034 ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא׃

31:35b.GEN.031.035 ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים׃

31:36b.GEN.031.036 ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי׃

31:37b.GEN.031.037 כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו׃

31:38b.GEN.031.038 זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי׃

31:39b.GEN.031.039 טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה׃

31:40b.GEN.031.040 הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני׃

31:41b.GEN.031.041 זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים׃

31:42b.GEN.031.042 לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש׃

31:43b.GEN.031.043 ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו׃

31:44b.GEN.031.044 ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך׃

31:45b.GEN.031.045 ויקח יעקב אבן וירימה מצבה׃

31:46b.GEN.031.046 ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל׃

31:47b.GEN.031.047 ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד׃

31:48b.GEN.031.048 ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד׃

31:49b.GEN.031.049 והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו׃

31:50b.GEN.031.050 אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך׃

31:51b.GEN.031.051 ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך׃

31:52b.GEN.031.052 עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה׃

31:53b.GEN.031.053 אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק׃

31:54b.GEN.031.054 ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר׃

31:55b.GEN.031.055 וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו׃

32

32:1b.GEN.032.001 ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים׃

32:2b.GEN.032.002 ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים׃

32:3b.GEN.032.003 וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום׃

32:4b.GEN.032.004 ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה׃

32:5b.GEN.032.005 ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך׃

32:6b.GEN.032.006 וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו׃

32:7b.GEN.032.007 ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות׃

32:8b.GEN.032.008 ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה׃

32:9b.GEN.032.009 ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך׃

32:10b.GEN.032.010 קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות׃

32:11b.GEN.032.011 הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים׃

32:12b.GEN.032.012 ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב׃

32:13b.GEN.032.013 וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו׃

32:14b.GEN.032.014 עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים׃

32:15b.GEN.032.015 גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה׃

32:16b.GEN.032.016 ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר׃

32:17b.GEN.032.017 ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך׃

32:18b.GEN.032.018 ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו׃

32:19b.GEN.032.019 ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו׃

32:20b.GEN.032.020 ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני׃

32:21b.GEN.032.021 ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה׃

32:22b.GEN.032.022 ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק׃

32:23b.GEN.032.023 ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו׃

32:24b.GEN.032.024 ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר׃

32:25b.GEN.032.025 וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו׃

32:26b.GEN.032.026 ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני׃

32:27b.GEN.032.027 ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב׃

32:28b.GEN.032.028 ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל׃

32:29b.GEN.032.029 וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם׃

32:30b.GEN.032.030 ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי׃

32:31b.GEN.032.031 ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו׃

32:32b.GEN.032.032 על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה׃

33

33:1b.GEN.033.001 וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות׃

33:2b.GEN.033.002 וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשנה ואת לאה וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים׃

33:3b.GEN.033.003 והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו׃

33:4b.GEN.033.004 וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו׃

33:5b.GEN.033.005 וישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ויאמר הילדים אשר חנן אלהים את עבדך׃

33:6b.GEN.033.006 ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין׃

33:7b.GEN.033.007 ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו׃

33:8b.GEN.033.008 ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא חן בעיני אדני׃

33:9b.GEN.033.009 ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לך אשר לך׃

33:10b.GEN.033.010 ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים ותרצני׃

33:11b.GEN.033.011 קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח׃

33:12b.GEN.033.012 ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך׃

33:13b.GEN.033.013 ויאמר אליו אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן׃

33:14b.GEN.033.014 יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה׃

33:15b.GEN.033.015 ויאמר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני׃

33:16b.GEN.033.016 וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה׃

33:17b.GEN.033.017 ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות׃

33:18b.GEN.033.018 ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר׃

33:19b.GEN.033.019 ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה׃

33:20b.GEN.033.020 ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל׃

34

34:1b.GEN.034.001 ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ׃

34:2b.GEN.034.002 וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה׃

34:3b.GEN.034.003 ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער׃

34:4b.GEN.034.004 ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה׃

34:5b.GEN.034.005 ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם׃

34:6b.GEN.034.006 ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו׃

34:7b.GEN.034.007 ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה׃

34:8b.GEN.034.008 וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה׃

34:9b.GEN.034.009 והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם׃

34:10b.GEN.034.010 ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה׃

34:11b.GEN.034.011 ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן׃

34:12b.GEN.034.012 הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה׃

34:13b.GEN.034.013 ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם׃

34:14b.GEN.034.014 ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו׃

34:15b.GEN.034.015 אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר׃

34:16b.GEN.034.016 ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד׃

34:17b.GEN.034.017 ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו׃

34:18b.GEN.034.018 וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור׃

34:19b.GEN.034.019 ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו׃

34:20b.GEN.034.020 ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר׃

34:21b.GEN.034.021 האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם׃

34:22b.GEN.034.022 אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים׃

34:23b.GEN.034.023 מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו׃

34:24b.GEN.034.024 וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו׃

34:25b.GEN.034.025 ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר׃

34:26b.GEN.034.026 ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו׃

34:27b.GEN.034.027 בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם׃

34:28b.GEN.034.028 את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו׃

34:29b.GEN.034.029 ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית׃

34:30b.GEN.034.030 ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי׃

34:31b.GEN.034.031 ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו׃

35

35:1b.GEN.035.001 ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך׃

35:2b.GEN.035.002 ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסרו את אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם׃

35:3b.GEN.035.003 ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי׃

35:4b.GEN.035.004 ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם שכם׃

35:5b.GEN.035.005 ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבתיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב׃

35:6b.GEN.035.006 ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית אל הוא וכל העם אשר עמו׃

35:7b.GEN.035.007 ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו׃

35:8b.GEN.035.008 ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות׃

35:9b.GEN.035.009 וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו׃

35:10b.GEN.035.010 ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל׃

35:11b.GEN.035.011 ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו׃

35:12b.GEN.035.012 ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ׃

35:13b.GEN.035.013 ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו׃

35:14b.GEN.035.014 ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן׃

35:15b.GEN.035.015 ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית אל׃

35:16b.GEN.035.016 ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה׃

35:17b.GEN.035.017 ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן׃

35:18b.GEN.035.018 ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין׃

35:19b.GEN.035.019 ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה הוא בית לחם׃

35:20b.GEN.035.020 ויצב יעקב מצבה על קברתה הוא מצבת קברת רחל עד היום׃

35:21b.GEN.035.021 ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר׃

35:22b.GEN.035.022 ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר׃

35:23b.GEN.035.023 בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבלון׃

35:24b.GEN.035.024 בני רחל יוסף ובנימן׃

35:25b.GEN.035.025 ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי׃

35:26b.GEN.035.026 ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם׃

35:27b.GEN.035.027 ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק׃

35:28b.GEN.035.028 ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה׃

35:29b.GEN.035.029 ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו׃

36

36:1b.GEN.036.001 ואלה תלדות עשו הוא אדום׃

36:2b.GEN.036.002 עשו לקח את נשיו מבנות כנען את עדה בת אילון החתי ואת אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי׃

36:3b.GEN.036.003 ואת בשמת בת ישמעאל אחות נביות׃

36:4b.GEN.036.004 ותלד עדה לעשו את אליפז ובשמת ילדה את רעואל׃

36:5b.GEN.036.005 ואהליבמה ילדה את יעיש ואת יעלם ואת קרח אלה בני עשו אשר ילדו לו בארץ כנען׃

36:6b.GEN.036.006 ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו׃

36:7b.GEN.036.007 כי היה רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אתם מפני מקניהם׃

36:8b.GEN.036.008 וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום׃

36:9b.GEN.036.009 ואלה תלדות עשו אבי אדום בהר שעיר׃

36:10b.GEN.036.010 אלה שמות בני עשו אליפז בן עדה אשת עשו רעואל בן בשמת אשת עשו׃

36:11b.GEN.036.011 ויהיו בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז׃

36:12b.GEN.036.012 ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק אלה בני עדה אשת עשו׃

36:13b.GEN.036.013 ואלה בני רעואל נחת וזרח שמה ומזה אלה היו בני בשמת אשת עשו׃

36:14b.GEN.036.014 ואלה היו בני אהליבמה בת ענה בת צבעון אשת עשו ותלד לעשו את יעיש ואת יעלם ואת קרח׃

36:15b.GEN.036.015 אלה אלופי בני עשו בני אליפז בכור עשו אלוף תימן אלוף אומר אלוף צפו אלוף קנז׃

36:16b.GEN.036.016 אלוף קרח אלוף געתם אלוף עמלק אלה אלופי אליפז בארץ אדום אלה בני עדה׃

36:17b.GEN.036.017 ואלה בני רעואל בן עשו אלוף נחת אלוף זרח אלוף שמה אלוף מזה אלה אלופי רעואל בארץ אדום אלה בני בשמת אשת עשו׃

36:18b.GEN.036.018 ואלה בני אהליבמה אשת עשו אלוף יעוש אלוף יעלם אלוף קרח אלה אלופי אהליבמה בת ענה אשת עשו׃

36:19b.GEN.036.019 אלה בני עשו ואלה אלופיהם הוא אדום׃

36:20b.GEN.036.020 אלה בני שעיר החרי ישבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה׃

36:21b.GEN.036.021 ודשון ואצר ודישן אלה אלופי החרי בני שעיר בארץ אדום׃

36:22b.GEN.036.022 ויהיו בני לוטן חרי והימם ואחות לוטן תמנע׃

36:23b.GEN.036.023 ואלה בני שובל עלון ומנחת ועיבל שפו ואונם׃

36:24b.GEN.036.024 ואלה בני צבעון ואיה וענה הוא ענה אשר מצא את הימם במדבר ברעתו את החמרים לצבעון אביו׃

36:25b.GEN.036.025 ואלה בני ענה דשן ואהליבמה בת ענה׃

36:26b.GEN.036.026 ואלה בני דישן חמדן ואשבן ויתרן וכרן׃

36:27b.GEN.036.027 אלה בני אצר בלהן וזעון ועקן׃

36:28b.GEN.036.028 אלה בני דישן עוץ וארן׃

36:29b.GEN.036.029 אלה אלופי החרי אלוף לוטן אלוף שובל אלוף צבעון אלוף ענה׃

36:30b.GEN.036.030 אלוף דשן אלוף אצר אלוף דישן אלה אלופי החרי לאלפיהם בארץ שעיר׃

36:31b.GEN.036.031 ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל׃

36:32b.GEN.036.032 וימלך באדום בלע בן בעור ושם עירו דנהבה׃

36:33b.GEN.036.033 וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה׃

36:34b.GEN.036.034 וימת יובב וימלך תחתיו חשם מארץ התימני׃

36:35b.GEN.036.035 וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את מדין בשדה מואב ושם עירו עוית׃

36:36b.GEN.036.036 וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה׃

36:37b.GEN.036.037 וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר׃

36:38b.GEN.036.038 וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור׃

36:39b.GEN.036.039 וימת בעל חנן בן עכבור וימלך תחתיו הדר ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב׃

36:40b.GEN.036.040 ואלה שמות אלופי עשו למשפחתם למקמתם בשמתם אלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתת׃

36:41b.GEN.036.041 אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן׃

36:42b.GEN.036.042 אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר׃

36:43b.GEN.036.043 אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה אלופי אדום למשבתם בארץ אחזתם הוא עשו אבי אדום׃

37

37:1b.GEN.037.001 וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען׃

37:2b.GEN.037.002 אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם׃

37:3b.GEN.037.003 וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים׃

37:4b.GEN.037.004 ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם׃

37:5b.GEN.037.005 ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו׃

37:6b.GEN.037.006 ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי׃

37:7b.GEN.037.007 והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי׃

37:8b.GEN.037.008 ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו׃

37:9b.GEN.037.009 ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי׃

37:10b.GEN.037.010 ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃

37:11b.GEN.037.011 ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר׃

37:12b.GEN.037.012 וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם׃

37:13b.GEN.037.013 ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני׃

37:14b.GEN.037.014 ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה׃

37:15b.GEN.037.015 וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש׃

37:16b.GEN.037.016 ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים׃

37:17b.GEN.037.017 ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן׃

37:18b.GEN.037.018 ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃

37:19b.GEN.037.019 ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃

37:20b.GEN.037.020 ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו׃

37:21b.GEN.037.021 וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש׃

37:22b.GEN.037.022 ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו׃

37:23b.GEN.037.023 ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו׃

37:24b.GEN.037.024 ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים׃

37:25b.GEN.037.025 וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃

37:26b.GEN.037.026 ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו׃

37:27b.GEN.037.027 לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו׃

37:28b.GEN.037.028 ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה׃

37:29b.GEN.037.029 וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו׃

37:30b.GEN.037.030 וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא׃

37:31b.GEN.037.031 ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם׃

37:32b.GEN.037.032 וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא׃

37:33b.GEN.037.033 ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף׃

37:34b.GEN.037.034 ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים׃

37:35b.GEN.037.035 ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃

37:36b.GEN.037.036 והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים׃

38

38:1b.GEN.038.001 ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה׃

38:2b.GEN.038.002 וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה׃

38:3b.GEN.038.003 ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער׃

38:4b.GEN.038.004 ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן׃

38:5b.GEN.038.005 ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו׃

38:6b.GEN.038.006 ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר׃

38:7b.GEN.038.007 ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה׃

38:8b.GEN.038.008 ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך׃

38:9b.GEN.038.009 וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו׃

38:10b.GEN.038.010 וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אתו׃

38:11b.GEN.038.011 ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה׃

38:12b.GEN.038.012 וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה׃

38:13b.GEN.038.013 ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו׃

38:14b.GEN.038.014 ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה׃

38:15b.GEN.038.015 ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה׃

38:16b.GEN.038.016 ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי׃

38:17b.GEN.038.017 ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך׃

38:18b.GEN.038.018 ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו׃

38:19b.GEN.038.019 ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה׃

38:20b.GEN.038.020 וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה׃

38:21b.GEN.038.021 וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה׃

38:22b.GEN.038.022 וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה׃

38:23b.GEN.038.023 ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה׃

38:24b.GEN.038.024 ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף׃

38:25b.GEN.038.025 הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה׃

38:26b.GEN.038.026 ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה׃

38:27b.GEN.038.027 ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה׃

38:28b.GEN.038.028 ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה׃

38:29b.GEN.038.029 ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ׃

38:30b.GEN.038.030 ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח׃

39

39:1b.GEN.039.001 ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה׃

39:2b.GEN.039.002 ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי׃

39:3b.GEN.039.003 וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו׃

39:4b.GEN.039.004 וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו׃

39:5b.GEN.039.005 ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה׃

39:6b.GEN.039.006 ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה׃

39:7b.GEN.039.007 ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי׃

39:8b.GEN.039.008 וימאן ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי׃

39:9b.GEN.039.009 איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים׃

39:10b.GEN.039.010 ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה׃

39:11b.GEN.039.011 ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית׃

39:12b.GEN.039.012 ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה׃

39:13b.GEN.039.013 ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה׃

39:14b.GEN.039.014 ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול׃

39:15b.GEN.039.015 ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה׃

39:16b.GEN.039.016 ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו׃

39:17b.GEN.039.017 ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי׃

39:18b.GEN.039.018 ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה׃

39:19b.GEN.039.019 ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו׃

39:20b.GEN.039.020 ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר אסורי המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר׃

39:21b.GEN.039.021 ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר׃

39:22b.GEN.039.022 ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה׃

39:23b.GEN.039.023 אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח׃

40

40:1b.GEN.040.001 ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים׃

40:2b.GEN.040.002 ויקצף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים׃

40:3b.GEN.040.003 ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אל בית הסהר מקום אשר יוסף אסור שם׃

40:4b.GEN.040.004 ויפקד שר הטבחים את יוסף אתם וישרת אתם ויהיו ימים במשמר׃

40:5b.GEN.040.005 ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר׃

40:6b.GEN.040.006 ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים׃

40:7b.GEN.040.007 וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכם רעים היום׃

40:8b.GEN.040.008 ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו נא לי׃

40:9b.GEN.040.009 ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה גפן לפני׃

40:10b.GEN.040.010 ובגפן שלשה שריגם והיא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים׃

40:11b.GEN.040.011 וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה׃

40:12b.GEN.040.012 ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הם׃

40:13b.GEN.040.013 בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו׃

40:14b.GEN.040.014 כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה׃

40:15b.GEN.040.015 כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור׃

40:16b.GEN.040.016 וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ראשי׃

40:17b.GEN.040.017 ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מן הסל מעל ראשי׃

40:18b.GEN.040.018 ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם׃

40:19b.GEN.040.019 בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ ואכל העוף את בשרך מעליך׃

40:20b.GEN.040.020 ויהי ביום השלישי יום הלדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האפים בתוך עבדיו׃

40:21b.GEN.040.021 וישב את שר המשקים על משקהו ויתן הכוס על כף פרעה׃

40:22b.GEN.040.022 ואת שר האפים תלה כאשר פתר להם יוסף׃

40:23b.GEN.040.023 ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו׃

41

41:1b.GEN.041.001 ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר׃

41:2b.GEN.041.002 והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו׃

41:3b.GEN.041.003 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר׃

41:4b.GEN.041.004 ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה׃

41:5b.GEN.041.005 ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות׃

41:6b.GEN.041.006 והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן׃

41:7b.GEN.041.007 ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום׃

41:8b.GEN.041.008 ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה׃

41:9b.GEN.041.009 וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום׃

41:10b.GEN.041.010 פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים׃

41:11b.GEN.041.011 ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו׃

41:12b.GEN.041.012 ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר׃

41:13b.GEN.041.013 ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה׃

41:14b.GEN.041.014 וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה׃

41:15b.GEN.041.015 ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו׃

41:16b.GEN.041.016 ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה׃

41:17b.GEN.041.017 וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר׃

41:18b.GEN.041.018 והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו׃

41:19b.GEN.041.019 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע׃

41:20b.GEN.041.020 ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת׃

41:21b.GEN.041.021 ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ׃

41:22b.GEN.041.022 וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות׃

41:23b.GEN.041.023 והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם׃

41:24b.GEN.041.024 ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי׃

41:25b.GEN.041.025 ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה׃

41:26b.GEN.041.026 שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא׃

41:27b.GEN.041.027 ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב׃

41:28b.GEN.041.028 הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה׃

41:29b.GEN.041.029 הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים׃

41:30b.GEN.041.030 וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ׃

41:31b.GEN.041.031 ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד׃

41:32b.GEN.041.032 ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו׃

41:33b.GEN.041.033 ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים׃

41:34b.GEN.041.034 יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע׃

41:35b.GEN.041.035 ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו׃

41:36b.GEN.041.036 והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב׃

41:37b.GEN.041.037 וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו׃

41:38b.GEN.041.038 ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו׃

41:39b.GEN.041.039 ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך׃

41:40b.GEN.041.040 אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך׃

41:41b.GEN.041.041 ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים׃

41:42b.GEN.041.042 ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו׃

41:43b.GEN.041.043 וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים׃

41:44b.GEN.041.044 ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים׃

41:45b.GEN.041.045 ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים׃

41:46b.GEN.041.046 ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים׃

41:47b.GEN.041.047 ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים׃

41:48b.GEN.041.048 ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה׃

41:49b.GEN.041.049 ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר׃

41:50b.GEN.041.050 וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און׃

41:51b.GEN.041.051 ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי׃

41:52b.GEN.041.052 ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי׃

41:53b.GEN.041.053 ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים׃

41:54b.GEN.041.054 ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם׃

41:55b.GEN.041.055 ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו׃

41:56b.GEN.041.056 והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים׃

41:57b.GEN.041.057 וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ׃

42

42:1b.GEN.042.001 וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו׃

42:2b.GEN.042.002 ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות׃

42:3b.GEN.042.003 וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים׃

42:4b.GEN.042.004 ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון׃

42:5b.GEN.042.005 ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען׃

42:6b.GEN.042.006 ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה׃

42:7b.GEN.042.007 וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל׃

42:8b.GEN.042.008 ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו׃

42:9b.GEN.042.009 ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם׃

42:10b.GEN.042.010 ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל׃

42:11b.GEN.042.011 כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים׃

42:12b.GEN.042.012 ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות׃

42:13b.GEN.042.013 ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו׃

42:14b.GEN.042.014 ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם׃

42:15b.GEN.042.015 בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה׃

42:16b.GEN.042.016 שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם׃

42:17b.GEN.042.017 ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים׃

42:18b.GEN.042.018 ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא׃

42:19b.GEN.042.019 אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם׃

42:20b.GEN.042.020 ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן׃

42:21b.GEN.042.021 ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת׃

42:22b.GEN.042.022 ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש׃

42:23b.GEN.042.023 והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם׃

42:24b.GEN.042.024 ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם׃

42:25b.GEN.042.025 ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן׃

42:26b.GEN.042.026 וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם׃

42:27b.GEN.042.027 ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו׃

42:28b.GEN.042.028 ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו׃

42:29b.GEN.042.029 ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר׃

42:30b.GEN.042.030 דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ׃

42:31b.GEN.042.031 ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים׃

42:32b.GEN.042.032 שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען׃

42:33b.GEN.042.033 ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו׃

42:34b.GEN.042.034 והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו׃

42:35b.GEN.042.035 ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו׃

42:36b.GEN.042.036 ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה׃

42:37b.GEN.042.037 ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך׃

42:38b.GEN.042.038 ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה׃

43

43:1b.GEN.043.001 והרעב כבד בארץ׃

43:2b.GEN.043.002 ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל׃

43:3b.GEN.043.003 ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם׃

43:4b.GEN.043.004 אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל׃

43:5b.GEN.043.005 ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם׃

43:6b.GEN.043.006 ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח׃

43:7b.GEN.043.007 ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם׃

43:8b.GEN.043.008 ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו׃

43:9b.GEN.043.009 אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים׃

43:10b.GEN.043.010 כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים׃

43:11b.GEN.043.011 ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים׃

43:12b.GEN.043.012 וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא׃

43:13b.GEN.043.013 ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש׃

43:14b.GEN.043.014 ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי׃

43:15b.GEN.043.015 ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף׃

43:16b.GEN.043.016 וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים׃

43:17b.GEN.043.017 ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף׃

43:18b.GEN.043.018 וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו׃

43:19b.GEN.043.019 ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית׃

43:20b.GEN.043.020 ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל׃

43:21b.GEN.043.021 ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו׃

43:22b.GEN.043.022 וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו׃

43:23b.GEN.043.023 ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את שמעון׃

43:24b.GEN.043.024 ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם׃

43:25b.GEN.043.025 ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם׃

43:26b.GEN.043.026 ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה׃

43:27b.GEN.043.027 וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי׃

43:28b.GEN.043.028 ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחו׃

43:29b.GEN.043.029 וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני׃

43:30b.GEN.043.030 וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה׃

43:31b.GEN.043.031 וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם׃

43:32b.GEN.043.032 וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים׃

43:33b.GEN.043.033 וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו׃

43:34b.GEN.043.034 וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו׃

44

44:1b.GEN.044.001 ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו׃

44:2b.GEN.044.002 ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר׃

44:3b.GEN.044.003 הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם׃

44:4b.GEN.044.004 הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה׃

44:5b.GEN.044.005 הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם׃

44:6b.GEN.044.006 וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה׃

44:7b.GEN.044.007 ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה׃

44:8b.GEN.044.008 הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב׃

44:9b.GEN.044.009 אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים׃

44:10b.GEN.044.010 ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים׃

44:11b.GEN.044.011 וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו׃

44:12b.GEN.044.012 ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן׃

44:13b.GEN.044.013 ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה׃

44:14b.GEN.044.014 ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה׃

44:15b.GEN.044.015 ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני׃

44:16b.GEN.044.016 ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו׃

44:17b.GEN.044.017 ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם׃

44:18b.GEN.044.018 ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה׃

44:19b.GEN.044.019 אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח׃

44:20b.GEN.044.020 ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו׃

44:21b.GEN.044.021 ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו׃

44:22b.GEN.044.022 ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת׃

44:23b.GEN.044.023 ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני׃

44:24b.GEN.044.024 ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני׃

44:25b.GEN.044.025 ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל׃

44:26b.GEN.044.026 ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו׃

44:27b.GEN.044.027 ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי׃

44:28b.GEN.044.028 ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה׃

44:29b.GEN.044.029 ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה׃

44:30b.GEN.044.030 ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו׃

44:31b.GEN.044.031 והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה׃

44:32b.GEN.044.032 כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים׃

44:33b.GEN.044.033 ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו׃

44:34b.GEN.044.034 כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי׃

45

45:1b.GEN.045.001 ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו׃

45:2b.GEN.045.002 ויתן את קלו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה׃

45:3b.GEN.045.003 ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו׃

45:4b.GEN.045.004 ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה׃

45:5b.GEN.045.005 ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם׃

45:6b.GEN.045.006 כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר׃

45:7b.GEN.045.007 וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה׃

45:8b.GEN.045.008 ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים׃

45:9b.GEN.045.009 מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד׃

45:10b.GEN.045.010 וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל אשר לך׃

45:11b.GEN.045.011 וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך׃

45:12b.GEN.045.012 והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם׃

45:13b.GEN.045.013 והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה׃

45:14b.GEN.045.014 ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך ובנימן בכה על צואריו׃

45:15b.GEN.045.015 וינשק לכל אחיו ויבך עליהם ואחרי כן דברו אחיו אתו׃

45:16b.GEN.045.016 והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו׃

45:17b.GEN.045.017 ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען׃

45:18b.GEN.045.018 וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ׃

45:19b.GEN.045.019 ואתה צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם׃

45:20b.GEN.045.020 ועינכם אל תחס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא׃

45:21b.GEN.045.021 ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך׃

45:22b.GEN.045.022 לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת׃

45:23b.GEN.045.023 ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך׃

45:24b.GEN.045.024 וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך׃

45:25b.GEN.045.025 ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם׃

45:26b.GEN.045.026 ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם׃

45:27b.GEN.045.027 וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם׃

45:28b.GEN.045.028 ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות׃

46

46:1b.GEN.046.001 ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק׃

46:2b.GEN.046.002 ויאמר אלהים לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני׃

46:3b.GEN.046.003 ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם׃

46:4b.GEN.046.004 אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך׃

46:5b.GEN.046.005 ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אתו׃

46:6b.GEN.046.006 ויקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו׃

46:7b.GEN.046.007 בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל זרעו הביא אתו מצרימה׃

46:8b.GEN.046.008 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכר יעקב ראובן׃

46:9b.GEN.046.009 ובני ראובן חנוך ופלוא וחצרון וכרמי׃

46:10b.GEN.046.010 ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית׃

46:11b.GEN.046.011 ובני לוי גרשון קהת ומררי׃

46:12b.GEN.046.012 ובני יהודה ער ואונן ושלה ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני פרץ חצרון וחמול׃

46:13b.GEN.046.013 ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרון׃

46:14b.GEN.046.014 ובני זבולן סרד ואלון ויחלאל׃

46:15b.GEN.046.015 אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש׃

46:16b.GEN.046.016 ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבן ערי וארודי ואראלי׃

46:17b.GEN.046.017 ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתם ובני בריעה חבר ומלכיאל׃

46:18b.GEN.046.018 אלה בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש׃

46:19b.GEN.046.019 בני רחל אשת יעקב יוסף ובנימן׃

46:20b.GEN.046.020 ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן אן את מנשה ואת אפרים׃

46:21b.GEN.046.021 ובני בנימן בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארד׃

46:22b.GEN.046.022 אלה בני רחל אשר ילד ליעקב כל נפש ארבעה עשר׃

46:23b.GEN.046.023 ובני דן חשים׃

46:24b.GEN.046.024 ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושלם׃

46:25b.GEN.046.025 אלה בני בלהה אשר נתן לבן לרחל בתו ותלד את אלה ליעקב כל נפש שבעה׃

46:26b.GEN.046.026 כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב כל נפש ששים ושש׃

46:27b.GEN.046.027 ובני יוסף אשר ילד לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים׃

46:28b.GEN.046.028 ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן׃

46:29b.GEN.046.029 ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד׃

46:30b.GEN.046.030 ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי׃

46:31b.GEN.046.031 ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי׃

46:32b.GEN.046.032 והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו׃

46:33b.GEN.046.033 והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם׃

46:34b.GEN.046.034 ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעה צאן׃

47

47:1b.GEN.047.001 ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן׃

47:2b.GEN.047.002 ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה׃

47:3b.GEN.047.003 ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו׃

47:4b.GEN.047.004 ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן׃

47:5b.GEN.047.005 ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך׃

47:6b.GEN.047.006 ארץ מצרים לפניך הוא במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי׃

47:7b.GEN.047.007 ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה׃

47:8b.GEN.047.008 ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך׃

47:9b.GEN.047.009 ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם׃

47:10b.GEN.047.010 ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה׃

47:11b.GEN.047.011 ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה׃

47:12b.GEN.047.012 ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף׃

47:13b.GEN.047.013 ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב׃

47:14b.GEN.047.014 וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה׃

47:15b.GEN.047.015 ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף׃

47:16b.GEN.047.016 ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם אפס כסף׃

47:17b.GEN.047.017 ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא׃

47:18b.GEN.047.018 ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו׃

47:19b.GEN.047.019 למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם׃

47:20b.GEN.047.020 ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה׃

47:21b.GEN.047.021 ואת העם העביר אתו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו׃

47:22b.GEN.047.022 רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם׃

47:23b.GEN.047.023 ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה׃

47:24b.GEN.047.024 והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם׃

47:25b.GEN.047.025 ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה׃

47:26b.GEN.047.026 וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה׃

47:27b.GEN.047.027 וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד׃

47:28b.GEN.047.028 ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה׃

47:29b.GEN.047.029 ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים׃

47:30b.GEN.047.030 ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך׃

47:31b.GEN.047.031 ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה׃

48

48:1b.GEN.048.001 ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים׃

48:2b.GEN.048.002 ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה׃

48:3b.GEN.048.003 ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי׃

48:4b.GEN.048.004 ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם׃

48:5b.GEN.048.005 ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי׃

48:6b.GEN.048.006 ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם׃

48:7b.GEN.048.007 ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם׃

48:8b.GEN.048.008 וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה׃

48:9b.GEN.048.009 ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם׃

48:10b.GEN.048.010 ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם׃

48:11b.GEN.048.011 ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך׃

48:12b.GEN.048.012 ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה׃

48:13b.GEN.048.013 ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו׃

48:14b.GEN.048.014 וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור׃

48:15b.GEN.048.015 ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודי עד היום הזה׃

48:16b.GEN.048.016 המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ׃

48:17b.GEN.048.017 וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים על ראש מנשה׃

48:18b.GEN.048.018 ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכר שים ימינך על ראשו׃

48:19b.GEN.048.019 וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים׃

48:20b.GEN.048.020 ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה׃

48:21b.GEN.048.021 ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבתיכם׃

48:22b.GEN.048.022 ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי׃

49

49:1b.GEN.049.001 ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים׃

49:2b.GEN.049.002 הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם׃

49:3b.GEN.049.003 ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז׃

49:4b.GEN.049.004 פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה׃

49:5b.GEN.049.005 שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם׃

49:6b.GEN.049.006 בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור׃

49:7b.GEN.049.007 ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל׃

49:8b.GEN.049.008 יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך׃

49:9b.GEN.049.009 גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו׃

49:10b.GEN.049.010 לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים׃

49:11b.GEN.049.011 אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה׃

49:12b.GEN.049.012 חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב׃

49:13b.GEN.049.013 זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו על צידן׃

49:14b.GEN.049.014 יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים׃

49:15b.GEN.049.015 וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד׃

49:16b.GEN.049.016 דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל׃

49:17b.GEN.049.017 יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור׃

49:18b.GEN.049.018 לישועתך קויתי יהוה׃

49:19b.GEN.049.019 גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב׃

49:20b.GEN.049.020 מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך׃

49:21b.GEN.049.021 נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי שפר׃

49:22b.GEN.049.022 בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור׃

49:23b.GEN.049.023 וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים׃

49:24b.GEN.049.024 ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל׃

49:25b.GEN.049.025 מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם׃

49:26b.GEN.049.026 ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו׃

49:27b.GEN.049.027 בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל׃

49:28b.GEN.049.028 כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם׃

49:29b.GEN.049.029 ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבתי אל המערה אשר בשדה עפרון החתי׃

49:30b.GEN.049.030 במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי לאחזת קבר׃

49:31b.GEN.049.031 שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה׃

49:32b.GEN.049.032 מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת׃

49:33b.GEN.049.033 ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו׃

50

50:1b.GEN.050.001 ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו׃

50:2b.GEN.050.002 ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל׃

50:3b.GEN.050.003 וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום׃

50:4b.GEN.050.004 ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר׃

50:5b.GEN.050.005 אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי ואשובה׃

50:6b.GEN.050.006 ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך׃

50:7b.GEN.050.007 ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים׃

50:8b.GEN.050.008 וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן׃

50:9b.GEN.050.009 ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד׃

50:10b.GEN.050.010 ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים׃

50:11b.GEN.050.011 וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן׃

50:12b.GEN.050.012 ויעשו בניו לו כן כאשר צום׃

50:13b.GEN.050.013 וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחזת קבר מאת עפרן החתי על פני ממרא׃

50:14b.GEN.050.014 וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו אחרי קברו את אביו׃

50:15b.GEN.050.015 ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו׃

50:16b.GEN.050.016 ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר׃

50:17b.GEN.050.017 כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו׃

50:18b.GEN.050.018 וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים׃

50:19b.GEN.050.019 ויאמר אלהם יוסף אל תיראו כי התחת אלהים אני׃

50:20b.GEN.050.020 ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם רב׃

50:21b.GEN.050.021 ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם׃

50:22b.GEN.050.022 וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים׃

50:23b.GEN.050.023 וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן מנשה ילדו על ברכי יוסף׃

50:24b.GEN.050.024 ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב׃

50:25b.GEN.050.025 וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את עצמתי מזה׃

50:26b.GEN.050.026 וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים׃