Zechariah (Hebrew)

1

1:1b.ZEC.001.001 בחדש השמיני בשנת שתים לדריוש היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיה בן עדו הנביא לאמר׃

1:2b.ZEC.001.002 קצף יהוה על אבותיכם קצף׃

1:3b.ZEC.001.003 ואמרת אלהם כה אמר יהוה צבאות שובו אלי נאם יהוה צבאות ואשוב אליכם אמר יהוה צבאות׃

1:4b.ZEC.001.004 אל תהיו כאבתיכם אשר קראו אליהם הנביאים הראשנים לאמר כה אמר יהוה צבאות שובו נא מדרכיכם הרעים ומעליליכם הרעים ולא שמעו ולא הקשיבו אלי נאם יהוה׃

1:5b.ZEC.001.005 אבותיכם איה הם והנבאים הלעולם יחיו׃

1:6b.ZEC.001.006 אך דברי וחקי אשר צויתי את עבדי הנביאים הלוא השיגו אבתיכם וישובו ויאמרו כאשר זמם יהוה צבאות לעשות לנו כדרכינו וכמעללינו כן עשה אתנו׃

1:7b.ZEC.001.007 ביום עשרים וארבעה לעשתי עשר חדש הוא חדש שבט בשנת שתים לדריוש היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיהו בן עדוא הנביא לאמר׃

1:8b.ZEC.001.008 ראיתי הלילה והנה איש רכב על סוס אדם והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה ואחריו סוסים אדמים שרקים ולבנים׃

1:9b.ZEC.001.009 ואמר מה אלה אדני ויאמר אלי המלאך הדבר בי אני אראך מה המה אלה׃

1:10b.ZEC.001.010 ויען האיש העמד בין ההדסים ויאמר אלה אשר שלח יהוה להתהלך בארץ׃

1:11b.ZEC.001.011 ויענו את מלאך יהוה העמד בין ההדסים ויאמרו התהלכנו בארץ והנה כל הארץ ישבת ושקטת׃

1:12b.ZEC.001.012 ויען מלאך יהוה ויאמר יהוה צבאות עד מתי אתה לא תרחם את ירושלם ואת ערי יהודה אשר זעמתה זה שבעים שנה׃

1:13b.ZEC.001.013 ויען יהוה את המלאך הדבר בי דברים טובים דברים נחמים׃

1:14b.ZEC.001.014 ויאמר אלי המלאך הדבר בי קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות קנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה׃

1:15b.ZEC.001.015 וקצף גדול אני קצף על הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה׃

1:16b.ZEC.001.016 לכן כה אמר יהוה שבתי לירושלם ברחמים ביתי יבנה בה נאם יהוה צבאות וקוה ינטה על ירושלם׃

1:17b.ZEC.001.017 עוד קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות עוד תפוצינה ערי מטוב ונחם יהוה עוד את ציון ובחר עוד בירושלם׃

1:18b.ZEC.001.018 ואשא את עיני וארא והנה ארבע קרנות׃

1:19b.ZEC.001.019 ואמר אל המלאך הדבר בי מה אלה ויאמר אלי אלה הקרנות אשר זרו את יהודה את ישראל וירושלם׃

1:20b.ZEC.001.020 ויראני יהוה ארבעה חרשים׃

1:21b.ZEC.001.021 ואמר מה אלה באים לעשות ויאמר לאמר אלה הקרנות אשר זרו את יהודה כפי איש לא נשא ראשו ויבאו אלה להחריד אתם לידות את קרנות הגוים הנשאים קרן אל ארץ יהודה לזרותה׃

2

2:1b.ZEC.002.001 ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה׃

2:2b.ZEC.002.002 ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה׃

2:3b.ZEC.002.003 והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו׃

2:4b.ZEC.002.004 ויאמר אלו רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה׃

2:5b.ZEC.002.005 ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה׃

2:6b.ZEC.002.006 הוי הוי ונסו מארץ צפון נאם יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם יהוה׃

2:7b.ZEC.002.007 הוי ציון המלטי יושבת בת בבל׃

2:8b.ZEC.002.008 כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו׃

2:9b.ZEC.002.009 כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני׃

2:10b.ZEC.002.010 רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה׃

2:11b.ZEC.002.011 ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך׃

2:12b.ZEC.002.012 ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם׃

2:13b.ZEC.002.013 הס כל בשר מפני יהוה כי נעור ממעון קדשו׃

3

3:1b.ZEC.003.001 ויראני את יהושע הכהן הגדול עמד לפני מלאך יהוה והשטן עמד על ימינו לשטנו׃

3:2b.ZEC.003.002 ויאמר יהוה אל השטן יגער יהוה בך השטן ויגער יהוה בך הבחר בירושלם הלוא זה אוד מצל מאש׃

3:3b.ZEC.003.003 ויהושע היה לבש בגדים צואים ועמד לפני המלאך׃

3:4b.ZEC.003.004 ויען ויאמר אל העמדים לפניו לאמר הסירו הבגדים הצאים מעליו ויאמר אליו ראה העברתי מעליך עונך והלבש אתך מחלצות׃

3:5b.ZEC.003.005 ואמר ישימו צניף טהור על ראשו וישימו הצניף הטהור על ראשו וילבשהו בגדים ומלאך יהוה עמד׃

3:6b.ZEC.003.006 ויעד מלאך יהוה ביהושע לאמר׃

3:7b.ZEC.003.007 כה אמר יהוה צבאות אם בדרכי תלך ואם את משמרתי תשמר וגם אתה תדין את ביתי וגם תשמר את חצרי ונתתי לך מהלכים בין העמדים האלה׃

3:8b.ZEC.003.008 שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך הישבים לפניך כי אנשי מופת המה כי הנני מביא את עבדי צמח׃

3:9b.ZEC.003.009 כי הנה האבן אשר נתתי לפני יהושע על אבן אחת שבעה עינים הנני מפתח פתחה נאם יהוה צבאות ומשתי את עון הארץ ההיא ביום אחד׃

3:10b.ZEC.003.010 ביום ההוא נאם יהוה צבאות תקראו איש לרעהו אל תחת גפן ואל תחת תאנה׃

4

4:1b.ZEC.004.001 וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו׃

4:2b.ZEC.004.002 ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה׃

4:3b.ZEC.004.003 ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה׃

4:4b.ZEC.004.004 ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני׃

4:5b.ZEC.004.005 ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני׃

4:6b.ZEC.004.006 ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות׃

4:7b.ZEC.004.007 מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה תשאות חן חן לה׃

4:8b.ZEC.004.008 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

4:9b.ZEC.004.009 ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אלכם׃

4:10b.ZEC.004.010 כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ׃

4:11b.ZEC.004.011 ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה׃

4:12b.ZEC.004.012 ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב׃

4:13b.ZEC.004.013 ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני׃

4:14b.ZEC.004.014 ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ׃

5

5:1b.ZEC.005.001 ואשוב ואשא עיני ואראה והנה מגלה עפה׃

5:2b.ZEC.005.002 ויאמר אלי מה אתה ראה ואמר אני ראה מגלה עפה ארכה עשרים באמה ורחבה עשר באמה׃

5:3b.ZEC.005.003 ויאמר אלי זאת האלה היוצאת על פני כל הארץ כי כל הגנב מזה כמוה נקה וכל הנשבע מזה כמוה נקה׃

5:4b.ZEC.005.004 הוצאתיה נאם יהוה צבאות ובאה אל בית הגנב ואל בית הנשבע בשמי לשקר ולנה בתוך ביתו וכלתו ואת עציו ואת אבניו׃

5:5b.ZEC.005.005 ויצא המלאך הדבר בי ויאמר אלי שא נא עיניך וראה מה היוצאת הזאת׃

5:6b.ZEC.005.006 ואמר מה היא ויאמר זאת האיפה היוצאת ויאמר זאת עינם בכל הארץ׃

5:7b.ZEC.005.007 והנה ככר עפרת נשאת וזאת אשה אחת יושבת בתוך האיפה׃

5:8b.ZEC.005.008 ויאמר זאת הרשעה וישלך אתה אל תוך האיפה וישלך את אבן העפרת אל פיה׃

5:9b.ZEC.005.009 ואשא עיני וארא והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם ולהנה כנפים ככנפי החסידה ותשאנה את האיפה בין הארץ ובין השמים׃

5:10b.ZEC.005.010 ואמר אל המלאך הדבר בי אנה המה מולכות את האיפה׃

5:11b.ZEC.005.011 ויאמר אלי לבנות לה בית בארץ שנער והוכן והניחה שם על מכנתה׃

6

6:1b.ZEC.006.001 ואשב ואשא עיני ואראה והנה ארבע מרכבות יצאות מבין שני ההרים וההרים הרי נחשת׃

6:2b.ZEC.006.002 במרכבה הראשנה סוסים אדמים ובמרכבה השנית סוסים שחרים׃

6:3b.ZEC.006.003 ובמרכבה השלשית סוסים לבנים ובמרכבה הרבעית סוסים ברדים אמצים׃

6:4b.ZEC.006.004 ואען ואמר אל המלאך הדבר בי מה אלה אדני׃

6:5b.ZEC.006.005 ויען המלאך ויאמר אלי אלה ארבע רחות השמים יוצאות מהתיצב על אדון כל הארץ׃

6:6b.ZEC.006.006 אשר בה הסוסים השחרים יצאים אל ארץ צפון והלבנים יצאו אל אחריהם והברדים יצאו אל ארץ התימן׃

6:7b.ZEC.006.007 והאמצים יצאו ויבקשו ללכת להתהלך בארץ ויאמר לכו התהלכו בארץ ותתהלכנה בארץ׃

6:8b.ZEC.006.008 ויזעק אתי וידבר אלי לאמר ראה היוצאים אל ארץ צפון הניחו את רוחי בארץ צפון׃

6:9b.ZEC.006.009 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

6:10b.ZEC.006.010 לקוח מאת הגולה מחלדי ומאת טוביה ומאת ידעיה ובאת אתה ביום ההוא ובאת בית יאשיה בן צפניה אשר באו מבבל׃

6:11b.ZEC.006.011 ולקחת כסף וזהב ועשית עטרות ושמת בראש יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול׃

6:12b.ZEC.006.012 ואמרת אליו לאמר כה אמר יהוה צבאות לאמר הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ובנה את היכל יהוה׃

6:13b.ZEC.006.013 והוא יבנה את היכל יהוה והוא ישא הוד וישב ומשל על כסאו והיה כהן על כסאו ועצת שלום תהיה בין שניהם׃

6:14b.ZEC.006.014 והעטרת תהיה לחלם ולטוביה ולידעיה ולחן בן צפניה לזכרון בהיכל יהוה׃

6:15b.ZEC.006.015 ורחוקים יבאו ובנו בהיכל יהוה וידעתם כי יהוה צבאות שלחני אליכם והיה אם שמוע תשמעון בקול יהוה אלהיכם׃

7

7:1b.ZEC.007.001 ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר יהוה אל זכריה בארבעה לחדש התשעי בכסלו׃

7:2b.ZEC.007.002 וישלח בית אל שר אצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את פני יהוה׃

7:3b.ZEC.007.003 לאמר אל הכהנים אשר לבית יהוה צבאות ואל הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים׃

7:4b.ZEC.007.004 ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר׃

7:5b.ZEC.007.005 אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתני אני׃

7:6b.ZEC.007.006 וכי תאכלו וכי תשתו הלוא אתם האכלים ואתם השתים׃

7:7b.ZEC.007.007 הלוא את הדברים אשר קרא יהוה ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב׃

7:8b.ZEC.007.008 ויהי דבר יהוה אל זכריה לאמר׃

7:9b.ZEC.007.009 כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו׃

7:10b.ZEC.007.010 ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם׃

7:11b.ZEC.007.011 וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע׃

7:12b.ZEC.007.012 ולבם שמו שמיר משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות׃

7:13b.ZEC.007.013 ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות׃

7:14b.ZEC.007.014 ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה׃

8

8:1b.ZEC.008.001 ויהי דבר יהוה צבאות לאמר׃

8:2b.ZEC.008.002 כה אמר יהוה צבאות קנאתי לציון קנאה גדולה וחמה גדולה קנאתי לה׃

8:3b.ZEC.008.003 כה אמר יהוה שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלם ונקראה ירושלם עיר האמת והר יהוה צבאות הר הקדש׃

8:4b.ZEC.008.004 כה אמר יהוה צבאות עד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרב ימים׃

8:5b.ZEC.008.005 ורחבות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחבתיה׃

8:6b.ZEC.008.006 כה אמר יהוה צבאות כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם גם בעיני יפלא נאם יהוה צבאות׃

8:7b.ZEC.008.007 כה אמר יהוה צבאות הנני מושיע את עמי מארץ מזרח ומארץ מבוא השמש׃

8:8b.ZEC.008.008 והבאתי אתם ושכנו בתוך ירושלם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים באמת ובצדקה׃

8:9b.ZEC.008.009 כה אמר יהוה צבאות תחזקנה ידיכם השמעים בימים האלה את הדברים האלה מפי הנביאים אשר ביום יסד בית יהוה צבאות ההיכל להבנות׃

8:10b.ZEC.008.010 כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין שלום מן הצר ואשלח את כל האדם איש ברעהו׃

8:11b.ZEC.008.011 ועתה לא כימים הראשנים אני לשארית העם הזה נאם יהוה צבאות׃

8:12b.ZEC.008.012 כי זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ תתן את יבולה והשמים יתנו טלם והנחלתי את שארית העם הזה את כל אלה׃

8:13b.ZEC.008.013 והיה כאשר הייתם קללה בגוים בית יהודה ובית ישראל כן אושיע אתכם והייתם ברכה אל תיראו תחזקנה ידיכם׃

8:14b.ZEC.008.014 כי כה אמר יהוה צבאות כאשר זממתי להרע לכם בהקציף אבתיכם אתי אמר יהוה צבאות ולא נחמתי׃

8:15b.ZEC.008.015 כן שבתי זממתי בימים האלה להיטיב את ירושלם ואת בית יהודה אל תיראו׃

8:16b.ZEC.008.016 אלה הדברים אשר תעשו דברו אמת איש את רעהו אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם׃

8:17b.ZEC.008.017 ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם ושבעת שקר אל תאהבו כי את כל אלה אשר שנאתי נאם יהוה׃

8:18b.ZEC.008.018 ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר׃

8:19b.ZEC.008.019 כה אמר יהוה צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו׃

8:20b.ZEC.008.020 כה אמר יהוה צבאות עד אשר יבאו עמים וישבי ערים רבות׃

8:21b.ZEC.008.021 והלכו ישבי אחת אל אחת לאמר נלכה הלוך לחלות את פני יהוה ולבקש את יהוה צבאות אלכה גם אני׃

8:22b.ZEC.008.022 ובאו עמים רבים וגוים עצומים לבקש את יהוה צבאות בירושלם ולחלות את פני יהוה׃

8:23b.ZEC.008.023 כה אמר יהוה צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם׃

9

9:1b.ZEC.009.001 משא דבר יהוה בארץ חדרך ודמשק מנחתו כי ליהוה עין אדם וכל שבטי ישראל׃

9:2b.ZEC.009.002 וגם חמת תגבל בה צר וצידון כי חכמה מאד׃

9:3b.ZEC.009.003 ותבן צר מצור לה ותצבר כסף כעפר וחרוץ כטיט חוצות׃

9:4b.ZEC.009.004 הנה אדני יורשנה והכה בים חילה והיא באש תאכל׃

9:5b.ZEC.009.005 תרא אשקלון ותירא ועזה ותחיל מאד ועקרון כי הביש מבטה ואבד מלך מעזה ואשקלון לא תשב׃

9:6b.ZEC.009.006 וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים׃

9:7b.ZEC.009.007 והסרתי דמיו מפיו ושקציו מבין שניו ונשאר גם הוא לאלהינו והיה כאלף ביהודה ועקרון כיבוסי׃

9:8b.ZEC.009.008 וחניתי לביתי מצבה מעבר ומשב ולא יעבר עליהם עוד נגש כי עתה ראיתי בעיני׃

9:9b.ZEC.009.009 גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃

9:10b.ZEC.009.010 והכרתי רכב מאפרים וסוס מירושלם ונכרתה קשת מלחמה ודבר שלום לגוים ומשלו מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ׃

9:11b.ZEC.009.011 גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו׃

9:12b.ZEC.009.012 שובו לבצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך׃

9:13b.ZEC.009.013 כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על בניך יון ושמתיך כחרב גבור׃

9:14b.ZEC.009.014 ויהוה עליהם יראה ויצא כברק חצו ואדני יהוה בשופר יתקע והלך בסערות תימן׃

9:15b.ZEC.009.015 יהוה צבאות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני קלע ושתו המו כמו יין ומלאו כמזרק כזויות מזבח׃

9:16b.ZEC.009.016 והושיעם יהוה אלהיהם ביום ההוא כצאן עמו כי אבני נזר מתנוססות על אדמתו׃

9:17b.ZEC.009.017 כי מה טובו ומה יפיו דגן בחורים ותירוש ינובב בתלות׃

10

10:1b.ZEC.010.001 שאלו מיהוה מטר בעת מלקוש יהוה עשה חזיזים ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה׃

10:2b.ZEC.010.002 כי התרפים דברו און והקוסמים חזו שקר וחלמות השוא ידברו הבל ינחמון על כן נסעו כמו צאן יענו כי אין רעה׃

10:3b.ZEC.010.003 על הרעים חרה אפי ועל העתודים אפקוד כי פקד יהוה צבאות את עדרו את בית יהודה ושם אותם כסוס הודו במלחמה׃

10:4b.ZEC.010.004 ממנו פנה ממנו יתד ממנו קשת מלחמה ממנו יצא כל נוגש יחדו׃

10:5b.ZEC.010.005 והיו כגברים בוסים בטיט חוצות במלחמה ונלחמו כי יהוה עמם והבישו רכבי סוסים׃

10:6b.ZEC.010.006 וגברתי את בית יהודה ואת בית יוסף אושיע והושבותים כי רחמתים והיו כאשר לא זנחתים כי אני יהוה אלהיהם ואענם׃

10:7b.ZEC.010.007 והיו כגבור אפרים ושמח לבם כמו יין ובניהם יראו ושמחו יגל לבם ביהוה׃

10:8b.ZEC.010.008 אשרקה להם ואקבצם כי פדיתים ורבו כמו רבו׃

10:9b.ZEC.010.009 ואזרעם בעמים ובמרחקים יזכרוני וחיו את בניהם ושבו׃

10:10b.ZEC.010.010 והשיבותים מארץ מצרים ומאשור אקבצם ואל ארץ גלעד ולבנון אביאם ולא ימצא להם׃

10:11b.ZEC.010.011 ועבר בים צרה והכה בים גלים והבישו כל מצולות יאר והורד גאון אשור ושבט מצרים יסור׃

10:12b.ZEC.010.012 וגברתים ביהוה ובשמו יתהלכו נאם יהוה׃

11

11:1b.ZEC.011.001 פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך׃

11:2b.ZEC.011.002 הילל ברוש כי נפל ארז אשר אדרים שדדו הילילו אלוני בשן כי ירד יער הבצור׃

11:3b.ZEC.011.003 קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן׃

11:4b.ZEC.011.004 כה אמר יהוה אלהי רעה את צאן ההרגה׃

11:5b.ZEC.011.005 אשר קניהן יהרגן ולא יאשמו ומכריהן יאמר ברוך יהוה ואעשר ורעיהם לא יחמול עליהן׃

11:6b.ZEC.011.006 כי לא אחמול עוד על ישבי הארץ נאם יהוה והנה אנכי ממציא את האדם איש ביד רעהו וביד מלכו וכתתו את הארץ ולא אציל מידם׃

11:7b.ZEC.011.007 וארעה את צאן ההרגה לכן עניי הצאן ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נעם ולאחד קראתי חבלים וארעה את הצאן׃

11:8b.ZEC.011.008 ואכחד את שלשת הרעים בירח אחד ותקצר נפשי בהם וגם נפשם בחלה בי׃

11:9b.ZEC.011.009 ואמר לא ארעה אתכם המתה תמות והנכחדת תכחד והנשארות תאכלנה אשה את בשר רעותה׃

11:10b.ZEC.011.010 ואקח את מקלי את נעם ואגדע אתו להפיר את בריתי אשר כרתי את כל העמים׃

11:11b.ZEC.011.011 ותפר ביום ההוא וידעו כן עניי הצאן השמרים אתי כי דבר יהוה הוא׃

11:12b.ZEC.011.012 ואמר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף׃

11:13b.ZEC.011.013 ויאמר יהוה אלי השליכהו אל היוצר אדר היקר אשר יקרתי מעליהם ואקחה שלשים הכסף ואשליך אתו בית יהוה אל היוצר׃

11:14b.ZEC.011.014 ואגדע את מקלי השני את החבלים להפר את האחוה בין יהודה ובין ישראל׃

11:15b.ZEC.011.015 ויאמר יהוה אלי עוד קח לך כלי רעה אולי׃

11:16b.ZEC.011.016 כי הנה אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא יפקד הנער לא יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק׃

11:17b.ZEC.011.017 הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו זרעו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה׃

12

12:1b.ZEC.012.001 משא דבר יהוה על ישראל נאם יהוה נטה שמים ויסד ארץ ויצר רוח אדם בקרבו׃

12:2b.ZEC.012.002 הנה אנכי שם את ירושלם סף רעל לכל העמים סביב וגם על יהודה יהיה במצור על ירושלם׃

12:3b.ZEC.012.003 והיה ביום ההוא אשים את ירושלם אבן מעמסה לכל העמים כל עמסיה שרוט ישרטו ונאספו עליה כל גויי הארץ׃

12:4b.ZEC.012.004 ביום ההוא נאם יהוה אכה כל סוס בתמהון ורכבו בשגעון ועל בית יהודה אפקח את עיני וכל סוס העמים אכה בעורון׃

12:5b.ZEC.012.005 ואמרו אלפי יהודה בלבם אמצה לי ישבי ירושלם ביהוה צבאות אלהיהם׃

12:6b.ZEC.012.006 ביום ההוא אשים את אלפי יהודה ככיור אש בעצים וכלפיד אש בעמיר ואכלו על ימין ועל שמאול את כל העמים סביב וישבה ירושלם עוד תחתיה בירושלם׃

12:7b.ZEC.012.007 והושיע יהוה את אהלי יהודה בראשנה למען לא תגדל תפארת בית דויד ותפארת ישב ירושלם על יהודה׃

12:8b.ZEC.012.008 ביום ההוא יגן יהוה בעד יושב ירושלם והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדויד ובית דויד כאלהים כמלאך יהוה לפניהם׃

12:9b.ZEC.012.009 והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגוים הבאים על ירושלם׃

12:10b.ZEC.012.010 ושפכתי על בית דויד ועל יושב ירושלם רוח חן ותחנונים והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד והמר עליו כהמר על הבכור׃

12:11b.ZEC.012.011 ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדד רמון בבקעת מגדון׃

12:12b.ZEC.012.012 וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דויד לבד ונשיהם לבד משפחת בית נתן לבד ונשיהם לבד׃

12:13b.ZEC.012.013 משפחת בית לוי לבד ונשיהם לבד משפחת השמעי לבד ונשיהם לבד׃

12:14b.ZEC.012.014 כל המשפחות הנשארות משפחת משפחת לבד ונשיהם לבד׃

13

13:1b.ZEC.013.001 ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דויד ולישבי ירושלם לחטאת ולנדה׃

13:2b.ZEC.013.002 והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אכרית את שמות העצבים מן הארץ ולא יזכרו עוד וגם את הנביאים ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ׃

13:3b.ZEC.013.003 והיה כי ינבא איש עוד ואמרו אליו אביו ואמו ילדיו לא תחיה כי שקר דברת בשם יהוה ודקרהו אביהו ואמו ילדיו בהנבאו׃

13:4b.ZEC.013.004 והיה ביום ההוא יבשו הנביאים איש מחזינו בהנבאתו ולא ילבשו אדרת שער למען כחש׃

13:5b.ZEC.013.005 ואמר לא נביא אנכי איש עבד אדמה אנכי כי אדם הקנני מנעורי׃

13:6b.ZEC.013.006 ואמר אליו מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הכיתי בית מאהבי׃

13:7b.ZEC.013.007 חרב עורי על רעי ועל גבר עמיתי נאם יהוה צבאות הך את הרעה ותפוצין הצאן והשבתי ידי על הצערים׃

13:8b.ZEC.013.008 והיה בכל הארץ נאם יהוה פי שנים בה יכרתו יגועו והשלשית יותר בה׃

13:9b.ZEC.013.009 והבאתי את השלשית באש וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב הוא יקרא בשמי ואני אענה אתו אמרתי עמי הוא והוא יאמר יהוה אלהי׃

14

14:1b.ZEC.014.001 הנה יום בא ליהוה וחלק שללך בקרבך׃

14:2b.ZEC.014.002 ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים והנשים תשגלנה ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא יכרת מן העיר׃

14:3b.ZEC.014.003 ויצא יהוה ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב׃

14:4b.ZEC.014.004 ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזתים אשר על פני ירושלם מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה׃

14:5b.ZEC.014.005 ונסתם גיא הרי כי יגיע גי הרים אל אצל ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיה מלך יהודה ובא יהוה אלהי כל קדשים עמך׃

14:6b.ZEC.014.006 והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות יקפאון׃

14:7b.ZEC.014.007 והיה יום אחד הוא יודע ליהוה לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור׃

14:8b.ZEC.014.008 והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון בקיץ ובחרף יהיה׃

14:9b.ZEC.014.009 והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד׃

14:10b.ZEC.014.010 יסוב כל הארץ כערבה מגבע לרמון נגב ירושלם וראמה וישבה תחתיה למשער בנימן עד מקום שער הראשון עד שער הפנים ומגדל חננאל עד יקבי המלך׃

14:11b.ZEC.014.011 וישבו בה וחרם לא יהיה עוד וישבה ירושלם לבטח׃

14:12b.ZEC.014.012 וזאת תהיה המגפה אשר יגף יהוה את כל העמים אשר צבאו על ירושלם המק בשרו והוא עמד על רגליו ועיניו תמקנה בחריהן ולשונו תמק בפיהם׃

14:13b.ZEC.014.013 והיה ביום ההוא תהיה מהומת יהוה רבה בהם והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על יד רעהו׃

14:14b.ZEC.014.014 וגם יהודה תלחם בירושלם ואסף חיל כל הגוים סביב זהב וכסף ובגדים לרב מאד׃

14:15b.ZEC.014.015 וכן תהיה מגפת הסוס הפרד הגמל והחמור וכל הבהמה אשר יהיה במחנות ההמה כמגפה הזאת׃

14:16b.ZEC.014.016 והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלם ועלו מדי שנה בשנה להשתחות למלך יהוה צבאות ולחג את חג הסכות׃

14:17b.ZEC.014.017 והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלם להשתחות למלך יהוה צבאות ולא עליהם יהיה הגשם׃

14:18b.ZEC.014.018 ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא באה ולא עליהם תהיה המגפה אשר יגף יהוה את הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות׃

14:19b.ZEC.014.019 זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות׃

14:20b.ZEC.014.020 ביום ההוא יהיה על מצלות הסוס קדש ליהוה והיה הסירות בבית יהוה כמזרקים לפני המזבח׃

14:21b.ZEC.014.021 והיה כל סיר בירושלם וביהודה קדש ליהוה צבאות ובאו כל הזבחים ולקחו מהם ובשלו בהם ולא יהיה כנעני עוד בבית יהוה צבאות ביום ההוא׃