Ezekiel (Hebrew)

1

1:1b.EZE.001.001 ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש ואני בתוך הגולה על נהר כבר נפתחו השמים ואראה מראות אלהים׃

1:2b.EZE.001.002 בחמשה לחדש היא השנה החמישית לגלות המלך יויכין׃

1:3b.EZE.001.003 היה היה דבר יהוה אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים על נהר כבר ותהי עליו שם יד יהוה׃

1:4b.EZE.001.004 וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש׃

1:5b.EZE.001.005 ומתוכה דמות ארבע חיות וזה מראיהן דמות אדם להנה׃

1:6b.EZE.001.006 וארבעה פנים לאחת וארבע כנפים לאחת להם׃

1:7b.EZE.001.007 ורגליהם רגל ישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל ונצצים כעין נחשת קלל׃

1:8b.EZE.001.008 וידו אדם מתחת כנפיהם על ארבעת רבעיהם ופניהם וכנפיהם לארבעתם׃

1:9b.EZE.001.009 חברת אשה אל אחותה כנפיהם לא יסבו בלכתן איש אל עבר פניו ילכו׃

1:10b.EZE.001.010 ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני שור מהשמאול לארבעתן ופני נשר לארבעתן׃

1:11b.EZE.001.011 ופניהם וכנפיהם פרדות מלמעלה לאיש שתים חברות איש ושתים מכסות את גויתיהנה׃

1:12b.EZE.001.012 ואיש אל עבר פניו ילכו אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו לא יסבו בלכתן׃

1:13b.EZE.001.013 ודמות החיות מראיהם כגחלי אש בערות כמראה הלפדים היא מתהלכת בין החיות ונגה לאש ומן האש יוצא ברק׃

1:14b.EZE.001.014 והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק׃

1:15b.EZE.001.015 וארא החיות והנה אופן אחד בארץ אצל החיות לארבעת פניו׃

1:16b.EZE.001.016 מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן׃

1:17b.EZE.001.017 על ארבעת רבעיהן בלכתם ילכו לא יסבו בלכתן׃

1:18b.EZE.001.018 וגביהן וגבה להם ויראה להם וגבתם מלאת עינים סביב לארבעתן׃

1:19b.EZE.001.019 ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים׃

1:20b.EZE.001.020 על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת והאופנים ינשאו לעמתם כי רוח החיה באופנים׃

1:21b.EZE.001.021 בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו ובהנשאם מעל הארץ ינשאו האופנים לעמתם כי רוח החיה באופנים׃

1:22b.EZE.001.022 ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על ראשיהם מלמעלה׃

1:23b.EZE.001.023 ותחת הרקיע כנפיהם ישרות אשה אל אחותה לאיש שתים מכסות להנה ולאיש שתים מכסות להנה את גויתיהם׃

1:24b.EZE.001.024 ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים כקול שדי בלכתם קול המלה כקול מחנה בעמדם תרפינה כנפיהן׃

1:25b.EZE.001.025 ויהי קול מעל לרקיע אשר על ראשם בעמדם תרפינה כנפיהן׃

1:26b.EZE.001.026 וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה׃

1:27b.EZE.001.027 וארא כעין חשמל כמראה אש בית לה סביב ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה ראיתי כמראה אש ונגה לו סביב׃

1:28b.EZE.001.028 כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד יהוה ואראה ואפל על פני ואשמע קול מדבר׃

2

2:1b.EZE.002.001 ויאמר אלי בן אדם עמד על רגליך ואדבר אתך׃

2:2b.EZE.002.002 ותבא בי רוח כאשר דבר אלי ותעמדני על רגלי ואשמע את מדבר אלי׃

2:3b.EZE.002.003 ויאמר אלי בן אדם שולח אני אותך אל בני ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי המה ואבותם פשעו בי עד עצם היום הזה׃

2:4b.EZE.002.004 והבנים קשי פנים וחזקי לב אני שולח אותך אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה׃

2:5b.EZE.002.005 והמה אם ישמעו ואם יחדלו כי בית מרי המה וידעו כי נביא היה בתוכם׃

2:6b.EZE.002.006 ואתה בן אדם אל תירא מהם ומדבריהם אל תירא כי סרבים וסלונים אותך ואל עקרבים אתה יושב מדבריהם אל תירא ומפניהם אל תחת כי בית מרי המה׃

2:7b.EZE.002.007 ודברת את דברי אליהם אם ישמעו ואם יחדלו כי מרי המה׃

2:8b.EZE.002.008 ואתה בן אדם שמע את אשר אני מדבר אליך אל תהי מרי כבית המרי פצה פיך ואכל את אשר אני נתן אליך׃

2:9b.EZE.002.009 ואראה והנה יד שלוחה אלי והנה בו מגלת ספר׃

2:10b.EZE.002.010 ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קנים והגה והי׃

3

3:1b.EZE.003.001 ויאמר אלי בן אדם את אשר תמצא אכול אכול את המגלה הזאת ולך דבר אל בית ישראל׃

3:2b.EZE.003.002 ואפתח את פי ויאכלני את המגלה הזאת׃

3:3b.EZE.003.003 ויאמר אלי בן אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגלה הזאת אשר אני נתן אליך ואכלה ותהי בפי כדבש למתוק׃

3:4b.EZE.003.004 ויאמר אלי בן אדם לך בא אל בית ישראל ודברת בדברי אליהם׃

3:5b.EZE.003.005 כי לא אל עם עמקי שפה וכבדי לשון אתה שלוח אל בית ישראל׃

3:6b.EZE.003.006 לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם אם לא אליהם שלחתיך המה ישמעו אליך׃

3:7b.EZE.003.007 ובית ישראל לא יאבו לשמע אליך כי אינם אבים לשמע אלי כי כל בית ישראל חזקי מצח וקשי לב המה׃

3:8b.EZE.003.008 הנה נתתי את פניך חזקים לעמת פניהם ואת מצחך חזק לעמת מצחם׃

3:9b.EZE.003.009 כשמיר חזק מצר נתתי מצחך לא תירא אותם ולא תחת מפניהם כי בית מרי המה׃

3:10b.EZE.003.010 ויאמר אלי בן אדם את כל דברי אשר אדבר אליך קח בלבבך ובאזניך שמע׃

3:11b.EZE.003.011 ולך בא אל הגולה אל בני עמך ודברת אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה אם ישמעו ואם יחדלו׃

3:12b.EZE.003.012 ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד יהוה ממקומו׃

3:13b.EZE.003.013 וקול כנפי החיות משיקות אשה אל אחותה וקול האופנים לעמתם וקול רעש גדול׃

3:14b.EZE.003.014 ורוח נשאתני ותקחני ואלך מר בחמת רוחי ויד יהוה עלי חזקה׃

3:15b.EZE.003.015 ואבוא אל הגולה תל אביב הישבים אל נהר כבר ואשר המה יושבים שם ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם׃

3:16b.EZE.003.016 ויהי מקצה שבעת ימים ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

3:17b.EZE.003.017 בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני׃

3:18b.EZE.003.018 באמרי לרשע מות תמות ולא הזהרתו ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה לחיתו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש׃

3:19b.EZE.003.019 ואתה כי הזהרת רשע ולא שב מרשעו ומדרכו הרשעה הוא בעונו ימות ואתה את נפשך הצלת׃

3:20b.EZE.003.020 ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו הוא ימות כי לא הזהרתו בחטאתו ימות ולא תזכרן צדקתו אשר עשה ודמו מידך אבקש׃

3:21b.EZE.003.021 ואתה כי הזהרתו צדיק לבלתי חטא צדיק והוא לא חטא חיו יחיה כי נזהר ואתה את נפשך הצלת׃

3:22b.EZE.003.022 ותהי עלי שם יד יהוה ויאמר אלי קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך׃

3:23b.EZE.003.023 ואקום ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד יהוה עמד ככבוד אשר ראיתי על נהר כבר ואפל על פני׃

3:24b.EZE.003.024 ותבא בי רוח ותעמדני על רגלי וידבר אתי ויאמר אלי בא הסגר בתוך ביתך׃

3:25b.EZE.003.025 ואתה בן אדם הנה נתנו עליך עבותים ואסרוך בהם ולא תצא בתוכם׃

3:26b.EZE.003.026 ולשונך אדביק אל חכך ונאלמת ולא תהיה להם לאיש מוכיח כי בית מרי המה׃

3:27b.EZE.003.027 ובדברי אותך אפתח את פיך ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה השמע ישמע והחדל יחדל כי בית מרי המה׃

4

4:1b.EZE.004.001 ואתה בן אדם קח לך לבנה ונתתה אותה לפניך וחקות עליה עיר את ירושלם׃

4:2b.EZE.004.002 ונתתה עליה מצור ובנית עליה דיק ושפכת עליה סללה ונתתה עליה מחנות ושים עליה כרים סביב׃

4:3b.EZE.004.003 ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר והכינתה את פניך אליה והיתה במצור וצרת עליה אות היא לבית ישראל׃

4:4b.EZE.004.004 ואתה שכב על צדך השמאלי ושמת את עון בית ישראל עליו מספר הימים אשר תשכב עליו תשא את עונם׃

4:5b.EZE.004.005 ואני נתתי לך את שני עונם למספר ימים שלש מאות ותשעים יום ונשאת עון בית ישראל׃

4:6b.EZE.004.006 וכלית את אלה ושכבת על צדך הימוני שנית ונשאת את עון בית יהודה ארבעים יום יום לשנה יום לשנה נתתיו לך׃

4:7b.EZE.004.007 ואל מצור ירושלם תכין פניך וזרעך חשופה ונבאת עליה׃

4:8b.EZE.004.008 והנה נתתי עליך עבותים ולא תהפך מצדך אל צדך עד כלותך ימי מצורך׃

4:9b.EZE.004.009 ואתה קח לך חטין ושערים ופול ועדשים ודחן וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם מספר הימים אשר אתה שוכב על צדך שלש מאות ותשעים יום תאכלנו׃

4:10b.EZE.004.010 ומאכלך אשר תאכלנו במשקול עשרים שקל ליום מעת עד עת תאכלנו׃

4:11b.EZE.004.011 ומים במשורה תשתה ששית ההין מעת עד עת תשתה׃

4:12b.EZE.004.012 ועגת שערים תאכלנה והיא בגללי צאת האדם תעגנה לעיניהם׃

4:13b.EZE.004.013 ויאמר יהוה ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים אשר אדיחם שם׃

4:14b.EZE.004.014 ואמר אהה אדני יהוה הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול׃

4:15b.EZE.004.015 ויאמר אלי ראה נתתי לך את צפועי הבקר תחת גללי האדם ועשית את לחמך עליהם׃

4:16b.EZE.004.016 ויאמר אלי בן אדם הנני שבר מטה לחם בירושלם ואכלו לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו׃

4:17b.EZE.004.017 למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם׃

5

5:1b.EZE.005.001 ואתה בן אדם קח לך חרב חדה תער הגלבים תקחנה לך והעברת על ראשך ועל זקנך ולקחת לך מאזני משקל וחלקתם׃

5:2b.EZE.005.002 שלשית באור תבעיר בתוך העיר כמלאת ימי המצור ולקחת את השלשית תכה בחרב סביבותיה והשלשית תזרה לרוח וחרב אריק אחריהם׃

5:3b.EZE.005.003 ולקחת משם מעט במספר וצרת אותם בכנפיך׃

5:4b.EZE.005.004 ומהם עוד תקח והשלכת אותם אל תוך האש ושרפת אתם באש ממנו תצא אש אל כל בית ישראל׃

5:5b.EZE.005.005 כה אמר אדני יהוה זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות׃

5:6b.EZE.005.006 ותמר את משפטי לרשעה מן הגוים ואת חקותי מן הארצות אשר סביבותיה כי במשפטי מאסו וחקותי לא הלכו בהם׃

5:7b.EZE.005.007 לכן כה אמר אדני יהוה יען המנכם מן הגוים אשר סביבותיכם בחקותי לא הלכתם ואת משפטי לא עשיתם וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם׃

5:8b.EZE.005.008 לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך גם אני ועשיתי בתוכך משפטים לעיני הגוים׃

5:9b.EZE.005.009 ועשיתי בך את אשר לא עשיתי ואת אשר לא אעשה כמהו עוד יען כל תועבתיך׃

5:10b.EZE.005.010 לכן אבות יאכלו בנים בתוכך ובנים יאכלו אבותם ועשיתי בך שפטים וזריתי את כל שאריתך לכל רוח׃

5:11b.EZE.005.011 לכן חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען את מקדשי טמאת בכל שקוציך ובכל תועבתיך וגם אני אגרע ולא תחוס עיני וגם אני לא אחמול׃

5:12b.EZE.005.012 שלשתיך בדבר ימותו וברעב יכלו בתוכך והשלשית בחרב יפלו סביבותיך והשלישית לכל רוח אזרה וחרב אריק אחריהם׃

5:13b.EZE.005.013 וכלה אפי והנחותי חמתי בם והנחמתי וידעו כי אני יהוה דברתי בקנאתי בכלותי חמתי בם׃

5:14b.EZE.005.014 ואתנך לחרבה ולחרפה בגוים אשר סביבותיך לעיני כל עובר׃

5:15b.EZE.005.015 והיתה חרפה וגדופה מוסר ומשמה לגוים אשר סביבותיך בעשותי בך שפטים באף ובחמה ובתכחות חמה אני יהוה דברתי׃

5:16b.EZE.005.016 בשלחי את חצי הרעב הרעים בהם אשר היו למשחית אשר אשלח אותם לשחתכם ורעב אסף עליכם ושברתי לכם מטה לחם׃

5:17b.EZE.005.017 ושלחתי עליכם רעב וחיה רעה ושכלך ודבר ודם יעבר בך וחרב אביא עליך אני יהוה דברתי׃

6

6:1b.EZE.006.001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

6:2b.EZE.006.002 בן אדם שים פניך אל הרי ישראל והנבא אליהם׃

6:3b.EZE.006.003 ואמרת הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאית הנני אני מביא עליכם חרב ואבדתי במותיכם׃

6:4b.EZE.006.004 ונשמו מזבחותיכם ונשברו חמניכם והפלתי חלליכם לפני גלוליכם׃

6:5b.EZE.006.005 ונתתי את פגרי בני ישראל לפני גלוליהם וזריתי את עצמותיכם סביבות מזבחותיכם׃

6:6b.EZE.006.006 בכל מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תישמנה למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם ונשברו ונשבתו גלוליכם ונגדעו חמניכם ונמחו מעשיכם׃

6:7b.EZE.006.007 ונפל חלל בתוככם וידעתם כי אני יהוה׃

6:8b.EZE.006.008 והותרתי בהיות לכם פליטי חרב בגוים בהזרותיכם בארצות׃

6:9b.EZE.006.009 וזכרו פליטיכם אותי בגוים אשר נשבו שם אשר נשברתי את לבם הזונה אשר סר מעלי ואת עיניהם הזנות אחרי גלוליהם ונקטו בפניהם אל הרעות אשר עשו לכל תועבתיהם׃

6:10b.EZE.006.010 וידעו כי אני יהוה לא אל חנם דברתי לעשות להם הרעה הזאת׃

6:11b.EZE.006.011 כה אמר אדני יהוה הכה בכפך ורקע ברגלך ואמר אח אל כל תועבות רעות בית ישראל אשר בחרב ברעב ובדבר יפלו׃

6:12b.EZE.006.012 הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול והנשאר והנצור ברעב ימות וכליתי חמתי בם׃

6:13b.EZE.006.013 וידעתם כי אני יהוה בהיות חלליהם בתוך גלוליהם סביבות מזבחותיהם אל כל גבעה רמה בכל ראשי ההרים ותחת כל עץ רענן ותחת כל אלה עבתה מקום אשר נתנו שם ריח ניחח לכל גלוליהם׃

6:14b.EZE.006.014 ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי אני יהוה׃

7

7:1b.EZE.007.001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

7:2b.EZE.007.002 ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה לאדמת ישראל קץ בא הקץ על ארבעת כנפות הארץ׃

7:3b.EZE.007.003 עתה הקץ עליך ושלחתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבתיך׃

7:4b.EZE.007.004 ולא תחוס עיני עליך ולא אחמול כי דרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה׃

7:5b.EZE.007.005 כה אמר אדני יהוה רעה אחת רעה הנה באה׃

7:6b.EZE.007.006 קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה׃

7:7b.EZE.007.007 באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה ולא הד הרים׃

7:8b.EZE.007.008 עתה מקרוב אשפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך׃

7:9b.EZE.007.009 ולא תחוס עיני ולא אחמול כדרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה מכה׃

7:10b.EZE.007.010 הנה היום הנה באה יצאה הצפרה צץ המטה פרח הזדון׃

7:11b.EZE.007.011 החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם׃

7:12b.EZE.007.012 בא העת הגיע היום הקונה אל ישמח והמוכר אל יתאבל כי חרון אל כל המונה׃

7:13b.EZE.007.013 כי המוכר אל הממכר לא ישוב ועוד בחיים חיתם כי חזון אל כל המונה לא ישוב ואיש בעונו חיתו לא יתחזקו׃

7:14b.EZE.007.014 תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל כל המונה׃

7:15b.EZE.007.015 החרב בחוץ והדבר והרעב מבית אשר בשדה בחרב ימות ואשר בעיר רעב ודבר יאכלנו׃

7:16b.EZE.007.016 ופלטו פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כלם המות איש בעונו׃

7:17b.EZE.007.017 כל הידים תרפינה וכל ברכים תלכנה מים׃

7:18b.EZE.007.018 וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה׃

7:19b.EZE.007.019 כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה כספם וזהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה נפשם לא ישבעו ומעיהם לא ימלאו כי מכשול עונם היה׃

7:20b.EZE.007.020 וצבי עדיו לגאון שמהו וצלמי תועבתם שקוציהם עשו בו על כן נתתיו להם לנדה׃

7:21b.EZE.007.021 ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללה׃

7:22b.EZE.007.022 והסבותי פני מהם וחללו את צפוני ובאו בה פריצים וחללוה׃

7:23b.EZE.007.023 עשה הרתוק כי הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חמס׃

7:24b.EZE.007.024 והבאתי רעי גוים וירשו את בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם׃

7:25b.EZE.007.025 קפדה בא ובקשו שלום ואין׃

7:26b.EZE.007.026 הוה על הוה תבוא ושמעה אל שמועה תהיה ובקשו חזון מנביא ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים׃

7:27b.EZE.007.027 המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אותם ובמשפטיהם אשפטם וידעו כי אני יהוה׃

8

8:1b.EZE.008.001 ויהי בשנה הששית בששי בחמשה לחדש אני יושב בביתי וזקני יהודה יושבים לפני ותפל עלי שם יד אדני יהוה׃

8:2b.EZE.008.002 ואראה והנה דמות כמראה אש ממראה מתניו ולמטה אש וממתניו ולמעלה כמראה זהר כעין החשמלה׃

8:3b.EZE.008.003 וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי ותשא אתי רוח בין הארץ ובין השמים ותבא אתי ירושלמה במראות אלהים אל פתח שער הפנימית הפונה צפונה אשר שם מושב סמל הקנאה המקנה׃

8:4b.EZE.008.004 והנה שם כבוד אלהי ישראל כמראה אשר ראיתי בבקעה׃

8:5b.EZE.008.005 ויאמר אלי בן אדם שא נא עיניך דרך צפונה ואשא עיני דרך צפונה והנה מצפון לשער המזבח סמל הקנאה הזה בבאה׃

8:6b.EZE.008.006 ויאמר אלי בן אדם הראה אתה מהם עשים תועבות גדלות אשר בית ישראל עשים פה לרחקה מעל מקדשי ועוד תשוב תראה תועבות גדלות׃

8:7b.EZE.008.007 ויבא אתי אל פתח החצר ואראה והנה חר אחד בקיר׃

8:8b.EZE.008.008 ויאמר אלי בן אדם חתר נא בקיר ואחתר בקיר והנה פתח אחד׃

8:9b.EZE.008.009 ויאמר אלי בא וראה את התועבות הרעות אשר הם עשים פה׃

8:10b.EZE.008.010 ואבוא ואראה והנה כל תבנית רמש ובהמה שקץ וכל גלולי בית ישראל מחקה על הקיר סביב סביב׃

8:11b.EZE.008.011 ושבעים איש מזקני בית ישראל ויאזניהו בן שפן עמד בתוכם עמדים לפניהם ואיש מקטרתו בידו ועתר ענן הקטרת עלה׃

8:12b.EZE.008.012 ויאמר אלי הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עשים בחשך איש בחדרי משכיתו כי אמרים אין יהוה ראה אתנו עזב יהוה את הארץ׃

8:13b.EZE.008.013 ויאמר אלי עוד תשוב תראה תועבות גדלות אשר המה עשים׃

8:14b.EZE.008.014 ויבא אתי אל פתח שער בית יהוה אשר אל הצפונה והנה שם הנשים ישבות מבכות את התמוז׃

8:15b.EZE.008.015 ויאמר אלי הראית בן אדם עוד תשוב תראה תועבות גדלות מאלה׃

8:16b.EZE.008.016 ויבא אתי אל חצר בית יהוה הפנימית והנה פתח היכל יהוה בין האולם ובין המזבח כעשרים וחמשה איש אחריהם אל היכל יהוה ופניהם קדמה והמה משתחויתם קדמה לשמש׃

8:17b.EZE.008.017 ויאמר אלי הראית בן אדם הנקל לבית יהודה מעשות את התועבות אשר עשו פה כי מלאו את הארץ חמס וישבו להכעיסני והנם שלחים את הזמורה אל אפם׃

8:18b.EZE.008.018 וגם אני אעשה בחמה לא תחוס עיני ולא אחמל וקראו באזני קול גדול ולא אשמע אותם׃

9

9:1b.EZE.009.001 ויקרא באזני קול גדול לאמר קרבו פקדות העיר ואיש כלי משחתו בידו׃

9:2b.EZE.009.002 והנה ששה אנשים באים מדרך שער העליון אשר מפנה צפונה ואיש כלי מפצו בידו ואיש אחד בתוכם לבש בדים וקסת הספר במתניו ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת׃

9:3b.EZE.009.003 וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מפתן הבית ויקרא אל האיש הלבש הבדים אשר קסת הספר במתניו׃

9:4b.EZE.009.004 ויאמר יהוה אלו עבר בתוך העיר בתוך ירושלם והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה׃

9:5b.EZE.009.005 ולאלה אמר באזני עברו בעיר אחריו והכו על תחס עיניכם ואל תחמלו׃

9:6b.EZE.009.006 זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית ועל כל איש אשר עליו התו אל תגשו וממקדשי תחלו ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית׃

9:7b.EZE.009.007 ויאמר אליהם טמאו את הבית ומלאו את החצרות חללים צאו ויצאו והכו בעיר׃

9:8b.EZE.009.008 ויהי כהכותם ונאשאר אני ואפלה על פני ואזעק ואמר אהה אדני יהוה המשחית אתה את כל שארית ישראל בשפכך את חמתך על ירושלם׃

9:9b.EZE.009.009 ויאמר אלי עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים והעיר מלאה מטה כי אמרו עזב יהוה את הארץ ואין יהוה ראה׃

9:10b.EZE.009.010 וגם אני לא תחוס עיני ולא אחמל דרכם בראשם נתתי׃

9:11b.EZE.009.011 והנה האיש לבש הבדים אשר הקסת במתניו משיב דבר לאמר עשיתי כאשר צויתני׃

10

10:1b.EZE.010.001 ואראה והנה אל הרקיע אשר על ראש הכרבים כאבן ספיר כמראה דמות כסא נראה עליהם׃

10:2b.EZE.010.002 ויאמר אל האיש לבש הבדים ויאמר בא אל בינות לגלגל אל תחת לכרוב ומלא חפניך גחלי אש מבינות לכרבים וזרק על העיר ויבא לעיני׃

10:3b.EZE.010.003 והכרבים עמדים מימין לבית בבאו האיש והענן מלא את החצר הפנימית׃

10:4b.EZE.010.004 וירם כבוד יהוה מעל הכרוב על מפתן הבית וימלא הבית את הענן והחצר מלאה את נגה כבוד יהוה׃

10:5b.EZE.010.005 וקול כנפי הכרובים נשמע עד החצר החיצנה כקול אל שדי בדברו׃

10:6b.EZE.010.006 ויהי בצותו את האיש לבש הבדים לאמר קח אש מבינות לגלגל מבינות לכרובים ויבא ויעמד אצל האופן׃

10:7b.EZE.010.007 וישלח הכרוב את ידו מבינות לכרובים אל האש אשר בינות הכרבים וישא ויתן אל חפני לבש הבדים ויקח ויצא׃

10:8b.EZE.010.008 וירא לכרבים תבנית יד אדם תחת כנפיהם׃

10:9b.EZE.010.009 ואראה והנה ארבעה אופנים אצל הכרובים אופן אחד אצל הכרוב אחד ואופן אחד אצל הכרוב אחד ומראה האופנים כעין אבן תרשיש׃

10:10b.EZE.010.010 ומראיהם דמות אחד לארבעתם כאשר יהיה האופן בתוך האופן׃

10:11b.EZE.010.011 בלכתם אל ארבעת רבעיהם ילכו לא יסבו בלכתם כי המקום אשר יפנה הראש אחריו ילכו לא יסבו בלכתם׃

10:12b.EZE.010.012 וכל בשרם וגבהם וידיהם וכנפיהם והאופנים מלאים עינים סביב לארבעתם אופניהם׃

10:13b.EZE.010.013 לאופנים להם קורא הגלגל באזני׃

10:14b.EZE.010.014 וארבעה פנים לאחד פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה והרביעי פני נשר׃

10:15b.EZE.010.015 וירמו הכרובים היא החיה אשר ראיתי בנהר כבר׃

10:16b.EZE.010.016 ובלכת הכרובים ילכו האופנים אצלם ובשאת הכרובים את כנפיהם לרום מעל הארץ לא יסבו האופנים גם הם מאצלם׃

10:17b.EZE.010.017 בעמדם יעמדו וברומם ירומו אותם כי רוח החיה בהם׃

10:18b.EZE.010.018 ויצא כבוד יהוה מעל מפתן הבית ויעמד על הכרובים׃

10:19b.EZE.010.019 וישאו הכרובים את כנפיהם וירומו מן הארץ לעיני בצאתם והאופנים לעמתם ויעמד פתח שער בית יהוה הקדמוני וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה׃

10:20b.EZE.010.020 היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה׃

10:21b.EZE.010.021 ארבעה ארבעה פנים לאחד וארבע כנפים לאחד ודמות ידי אדם תחת כנפיהם׃

10:22b.EZE.010.022 ודמות פניהם המה הפנים אשר ראיתי על נהר כבר מראיהם ואותם איש אל עבר פניו ילכו׃

11

11:1b.EZE.011.001 ותשא אתי רוח ותבא אתי אל שער בית יהוה הקדמוני הפונה קדימה והנה בפתח השער עשרים וחמשה איש ואראה בתוכם את יאזניה בן עזר ואת פלטיהו בן בניהו שרי העם׃

11:2b.EZE.011.002 ויאמר אלי בן אדם אלה האנשים החשבים און והיעצים עצת רע בעיר הזאת׃

11:3b.EZE.011.003 האמרים לא בקרוב בנות בתים היא הסיר ואנחנו הבשר׃

11:4b.EZE.011.004 לכן הנבא עליהם הנבא בן אדם׃

11:5b.EZE.011.005 ותפל עלי רוח יהוה ויאמר אלי אמר כה אמר יהוה כן אמרתם בית ישראל ומעלות רוחכם אני ידעתיה׃

11:6b.EZE.011.006 הרביתם חלליכם בעיר הזאת ומלאתם חוצתיה חלל׃

11:7b.EZE.011.007 לכן כה אמר אדני יהוה חלליכם אשר שמתם בתוכה המה הבשר והיא הסיר ואתכם הוציא מתוכה׃

11:8b.EZE.011.008 חרב יראתם וחרב אביא עליכם נאם אדני יהוה׃

11:9b.EZE.011.009 והוצאתי אתכם מתוכה ונתתי אתכם ביד זרים ועשיתי בכם שפטים׃

11:10b.EZE.011.010 בחרב תפלו על גבול ישראל אשפוט אתכם וידעתם כי אני יהוה׃

11:11b.EZE.011.011 היא לא תהיה לכם לסיר ואתם תהיו בתוכה לבשר אל גבול ישראל אשפט אתכם׃

11:12b.EZE.011.012 וידעתם כי אני יהוה אשר בחקי לא הלכתם ומשפטי לא עשיתם וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם עשיתם׃

11:13b.EZE.011.013 ויהי כהנבאי ופלטיהו בן בניה מת ואפל על פני ואזעק קול גדול ואמר אהה אדני יהוה כלה אתה עשה את שארית ישראל׃

11:14b.EZE.011.014 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

11:15b.EZE.011.015 בן אדם אחיך אחיך אנשי גאלתך וכל בית ישראל כלה אשר אמרו להם ישבי ירושלם רחקו מעל יהוה לנו היא נתנה הארץ למורשה׃

11:16b.EZE.011.016 לכן אמר כה אמר אדני יהוה כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם׃

11:17b.EZE.011.017 לכן אמר כה אמר אדני יהוה וקבצתי אתכם מן העמים ואספתי אתכם מן הארצות אשר נפצותם בהם ונתתי לכם את אדמת ישראל׃

11:18b.EZE.011.018 ובאו שמה והסירו את כל שקוציה ואת כל תועבתיה ממנה׃

11:19b.EZE.011.019 וננתי להם לב אחד ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר׃

11:20b.EZE.011.020 למען בחקתי ילכו ואת משפטי ישמרו ועשו אתם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים׃

11:21b.EZE.011.021 ואל לב שקוציהם ותועבותיהם לבם הלך דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה׃

11:22b.EZE.011.022 וישאו הכרובים את כנפיהם והאופנים לעמתם וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה׃

11:23b.EZE.011.023 ויעל כבוד יהוה מעל תוך העיר ויעמד על ההר אשר מקדם לעיר׃

11:24b.EZE.011.024 ורוח נשאתני ותבאני כשדימה אל הגולה במראה ברוח אלהים ויעל מעלי המראה אשר ראיתי׃

11:25b.EZE.011.025 ואדבר אל הגולה את כל דברי יהוה אשר הראני׃

12

12:1b.EZE.012.001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

12:2b.EZE.012.002 בן אדם בתוך בית המרי אתה ישב אשר עינים להם לראות ולא ראו אזנים להם לשמע ולא שמעו כי בית מרי הם׃

12:3b.EZE.012.003 ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה וגלה יומם לעיניהם וגלית ממקומך אל מקום אחר לעיניהם אולי יראו כי בית מרי המה׃

12:4b.EZE.012.004 והוצאת כליך ככלי גולה יומם לעיניהם ואתה תצא בערב לעיניהם כמוצאי גולה׃

12:5b.EZE.012.005 לעיניהם חתר לך בקיר והוצאת בו׃

12:6b.EZE.012.006 לעיניהם על כתף תשא בעלטה תוציא פניך תכסה ולא תראה את הארץ כי מופת נתתיך לבית ישראל׃

12:7b.EZE.012.007 ואעש כן כאשר צויתי כלי הוצאתי ככלי גולה יומם ובערב חתרתי לי בקיר ביד בעלטה הוצאתי על כתף נשאתי לעיניהם׃

12:8b.EZE.012.008 ויהי דבר יהוה אלי בבקר לאמר׃

12:9b.EZE.012.009 בן אדם הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי מה אתה עשה׃

12:10b.EZE.012.010 אמר אליהם כה אמר אדני יהוה הנשיא המשא הזה בירושלם וכל בית ישראל אשר המה בתוכם׃

12:11b.EZE.012.011 אמר אני מופתכם כאשר עשיתי כן יעשה להם בגולה בשבי ילכו׃

12:12b.EZE.012.012 והנשיא אשר בתוכם אל כתף ישא בעלטה ויצא בקיר יחתרו להוציא בו פניו יכסה יען אשר לא יראה לעין הוא את הארץ׃

12:13b.EZE.012.013 ופרשתי את רשתי עליו ונתפש במצודתי והבאתי אתו בבלה ארץ כשדים ואותה לא יראה ושם ימות׃

12:14b.EZE.012.014 וכל אשר סביבתיו עזרה וכל אגפיו אזרה לכל רוח וחרב אריק אחריהם׃

12:15b.EZE.012.015 וידעו כי אני יהוה בהפיצי אותם בגוים וזריתי אותם בארצות׃

12:16b.EZE.012.016 והותרתי מהם אנשי מספר מחרב מרעב ומדבר למען יספרו את כל תועבותיהם בגוים אשר באו שם וידעו כי אני יהוה׃

12:17b.EZE.012.017 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

12:18b.EZE.012.018 בן אדם לחמך ברעש תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה׃

12:19b.EZE.012.019 ואמרת אל עם הארץ כה אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם אל אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל הישבים בה׃

12:20b.EZE.012.020 והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי אני יהוה׃

12:21b.EZE.012.021 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

12:22b.EZE.012.022 בן אדם מה המשל הזה לכם על אדמת ישראל לאמר יארכו הימים ואבד כל חזון׃

12:23b.EZE.012.023 לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה השבתי את המשל הזה ולא ימשלו אתו עוד בישראל כי אם דבר אליהם קרבו הימים ודבר כל חזון׃

12:24b.EZE.012.024 כי לא יהיה עוד כל חזון שוא ומקסם חלק בתוך בית ישראל׃

12:25b.EZE.012.025 כי אני יהוה אדבר את אשר אדבר דבר ויעשה לא תמשך עוד כי בימיכם בית המרי אדבר דבר ועשיתיו נאם אדני יהוה׃

12:26b.EZE.012.026 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

12:27b.EZE.012.027 בן אדם הנה בית ישראל אמרים החזון אשר הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא׃

12:28b.EZE.012.028 לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה לא תמשך עוד כל דברי אשר אדבר דבר ויעשה נאם אדני יהוה׃

13

13:1b.EZE.013.001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

13:2b.EZE.013.002 בן אדם הנבא אל נביאי ישראל הנבאים ואמרת לנביאי מלבם שמעו דבר יהוה׃

13:3b.EZE.013.003 כה אמר אדני יהוה הוי על הנביאים הנבלים אשר הלכים אחר רוחם ולבלתי ראו׃

13:4b.EZE.013.004 כשעלים בחרבות נביאיך ישראל היו׃

13:5b.EZE.013.005 לא עליתם בפרצות ותגדרו גדר על בית ישראל לעמד במלחמה ביום יהוה׃

13:6b.EZE.013.006 חזו שוא וקסם כזב האמרים נאם יהוה ויהוה לא שלחם ויחלו לקים דבר׃

13:7b.EZE.013.007 הלוא מחזה שוא חזיתם ומקסם כזב אמרתם ואמרים נאם יהוה ואני לא דברתי׃

13:8b.EZE.013.008 לכן כה אמר אדני יהוה יען דברכם שוא וחזיתם כזב לכן הנני אליכם נאם אדני יהוה׃

13:9b.EZE.013.009 והיתה ידי אל הנביאים החזים שוא והקסמים כזב בסוד עמי לא יהיו ובכתב בית ישראל לא יכתבו ואל אדמת ישראל לא יבאו וידעתם כי אני אדני יהוה׃

13:10b.EZE.013.010 יען וביען הטעו את עמי לאמר שלום ואין שלום והוא בנה חיץ והנם טחים אתו תפל׃

13:11b.EZE.013.011 אמר אל טחי תפל ויפל היה גשם שוטף ואתנה אבני אלגביש תפלנה ורוח סערות תבקע׃

13:12b.EZE.013.012 והנה נפל הקיר הלוא יאמר אליכם איה הטיח אשר טחתם׃

13:13b.EZE.013.013 לכן כה אמר אדני יהוה ובקעתי רוח סערות בחמתי וגשם שטף באפי יהיה ואבני אלגביש בחמה לכלה׃

13:14b.EZE.013.014 והרסתי את הקיר אשר טחתם תפל והגעתיהו אל הארץ ונגלה יסדו ונפלה וכליתם בתוכה וידעתם כי אני יהוה׃

13:15b.EZE.013.015 וכליתי את חמתי בקיר ובטחים אתו תפל ואמר לכם אין הקיר ואין הטחים אתו׃

13:16b.EZE.013.016 נביאי ישראל הנבאים אל ירושלם והחזים לה חזון שלם ואין שלם נאם אדני יהוה׃

13:17b.EZE.013.017 ואתה בן אדם שים פניך אל בנות עמך המתנבאות מלבהן והנבא עליהן׃

13:18b.EZE.013.018 ואמרת כה אמר אדני יהוה הוי למתפרות כסתות על כל אצילי ידי ועשות המספחות על ראש כל קומה לצודד נפשות הנפשות תצודדנה לעמי ונפשות לכנה תחיינה׃

13:19b.EZE.013.019 ותחללנה אתי אל עמי בשעלי שערים ובפתותי לחם להמית נפשות אשר לא תמותנה ולחיות נפשות אשר לא תחיינה בכזבכם לעמי שמעי כזב׃

13:20b.EZE.013.020 לכן כה אמר אדני יהוה הנני אל כסתותיכנה אשר אתנה מצדדות שם את הנפשות לפרחות וקרעתי אתם מעל זרועתיכם ושלחתי את הנפשות אשר אתם מצדדות את נפשים לפרחת׃

13:21b.EZE.013.021 וקרעתי את מספחתיכם והצלתי את עמי מידכן ולא יהיו עוד בידכן למצודה וידעתן כי אני יהוה׃

13:22b.EZE.013.022 יען הכאות לב צדיק שקר ואני לא הכאבתיו ולחזק ידי רשע לבלתי שוב מדרכו הרע להחיתו׃

13:23b.EZE.013.023 לכן שוא לא תחזינה וקסם לא תקסמנה עוד והצלתי את עמי מידכן וידעתן כי אני יהוה׃

14

14:1b.EZE.014.001 ויבוא אלי אנשים מזקני ישראל וישבו לפני׃

14:2b.EZE.014.002 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

14:3b.EZE.014.003 בן אדם האנשים האלה העלו גלוליהם על לבם ומכשול עונם נתנו נכח פניהם האדרש אדרש להם׃

14:4b.EZE.014.004 לכן דבר אותם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה איש איש מבית ישראל אשר יעלה את גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא אני יהוה נעניתי לו בה ברב גלוליו׃

14:5b.EZE.014.005 למען תפש את בית ישראל בלבם אשר נזרו מעלי בגלוליהם כלם׃

14:6b.EZE.014.006 לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה שובו והשיבו מעל גלוליכם ומעל כל תועבתיכם השיבו פניכם׃

14:7b.EZE.014.007 כי איש איש מבית ישראל ומהגר אשר יגור בישראל וינזר מאחרי ויעל גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא לדרש לו בי אני יהוה נענה לו בי׃

14:8b.EZE.014.008 ונתתי פני באיש ההוא והשמתיהו לאות ולמשלים והכרתיו מתוך עמי וידעתם כי אני יהוה׃

14:9b.EZE.014.009 והנביא כי יפתה ודבר דבר אני יהוה פתיתי את הנביא ההוא ונטיתי את ידי עליו והשמדתיו מתוך עמי ישראל׃

14:10b.EZE.014.010 ונשאו עונם כעון הדרש כעון הנביא יהיה׃

14:11b.EZE.014.011 למען לא יתעו עוד בית ישראל מאחרי ולא יטמאו עוד בכל פשעיהם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים נאם אדני יהוה׃

14:12b.EZE.014.012 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

14:13b.EZE.014.013 בן אדם ארץ כי תחטא לי למעל מעל ונטיתי ידי עליה ושברתי לה מטה לחם והשלחתי בה רעב והכרתי ממנה אדם ובהמה׃

14:14b.EZE.014.014 והיו שלשת האנשים האלה בתוכה נח דנאל ואיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם נאם אדני יהוה׃

14:15b.EZE.014.015 לו חיה רעה אעביר בארץ ושכלתה והיתה שממה מבלי עובר מפני החיה׃

14:16b.EZE.014.016 שלשת האנשים האלה בתוכה חי אני נאם אדני יהוה אם בנים ואם בנות יצילו המה לבדם ינצלו והארץ תהיה שממה׃

14:17b.EZE.014.017 או חרב אביא על הארץ ההיא ואמרתי חרב תעבר בארץ והכרתי ממנה אדם ובהמה׃

14:18b.EZE.014.018 ושלשת האנשים האלה בתוכה חי אני נאם אדני יהוה לא יצילו בנים ובנות כי הם לבדם ינצלו׃

14:19b.EZE.014.019 או דבר אשלח אל הארץ ההיא ושפכתי חמתי עליה בדם להכרית ממנה אדם ובהמה׃

14:20b.EZE.014.020 ונח דנאל ואיוב בתוכה חי אני נאם אדני יהוה אם בן אם בת יצילו המה בצדקתם יצילו נפשם׃

14:21b.EZE.014.021 כי כה אמר אדני יהוה אף כי ארבעת שפטי הרעים חרב ורעב וחיה רעה ודבר שלחתי אל ירושלם להכרית ממנה אדם ובהמה׃

14:22b.EZE.014.022 והנה נותרה בה פלטה המוצאים בנים ובנות הנם יוצאים אליכם וראיתם את דרכם ואת עלילותם ונחמתם על הרעה אשר הבאתי על ירושלם את כל אשר הבאתי עליה׃

14:23b.EZE.014.023 ונחמו אתכם כי תראו את דרכם ואת עלילותם וידעתם כי לא חנם עשיתי את כל אשר עשיתי בה נאם אדני יהוה׃

15

15:1b.EZE.015.001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

15:2b.EZE.015.002 בן אדם מה יהיה עץ הגפן מכל עץ הזמורה אשר היה בעצי היער׃

15:3b.EZE.015.003 היקח ממנו עץ לעשות למלאכה אם יקחו ממנו יתד לתלות עליו כל כלי׃

15:4b.EZE.015.004 הנה לאש נתן לאכלה את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר היצלח למלאכה׃

15:5b.EZE.015.005 הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה אף כי אש אכלתהו ויחר ונעשה עוד למלאכה׃

15:6b.EZE.015.006 לכן כה אמר אדני יהוה כאשר עץ הגפן בעץ היער אשר נתתיו לאש לאכלה כן נתתי את ישבי ירושלם׃

15:7b.EZE.015.007 ונתתי את פני בהם מהאש יצאו והאש תאכלם וידעתם כי אני יהוה בשומי את פני בהם׃

15:8b.EZE.015.008 ונתתי את הארץ שממה יען מעלו מעל נאם אדני יהוה׃

16

16:1b.EZE.016.001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

16:2b.EZE.016.002 בן אדם הודע את ירושלם את תועבתיה׃

16:3b.EZE.016.003 ואמרת כה אמר אדני יהוה לירושלם מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך חתית׃

16:4b.EZE.016.004 ומולדותיך ביום הולדת אתך לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת׃

16:5b.EZE.016.005 לא חסה עליך עין לעשות לך אחת מאלה לחמלה עליך ותשלכי אל פני השדה בגעל נפשך ביום הלדת אתך׃

16:6b.EZE.016.006 ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי׃

16:7b.EZE.016.007 רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים שדים נכנו ושערך צמח ואת ערם ועריה׃

16:8b.EZE.016.008 ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני יהוה ותהיי לי׃

16:9b.EZE.016.009 וארחצך במים ואשטף דמיך מעליך ואסכך בשמן׃

16:10b.EZE.016.010 ואלבישך רקמה ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכסך משי׃

16:11b.EZE.016.011 ואעדך עדי ואתנה צמידים על ידיך ורביד על גרונך׃

16:12b.EZE.016.012 ואתן נזם על אפך ועגילים על אזניך ועטרת תפארת בראשך׃

16:13b.EZE.016.013 ותעדי זהב וכסף ומלבושך ששי ומשי ורקמה סלת ודבש ושמן אכלתי ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה׃

16:14b.EZE.016.014 ויצא לך שם בגוים ביפיך כי כליל הוא בהדרי אשר שמתי עליך נאם אדני יהוה׃

16:15b.EZE.016.015 ותבטחי ביפיך ותזני על שמך ותשפכי את תזנותיך על כל עובר לו יהי׃

16:16b.EZE.016.016 ותקחי מבגדיך ותעשי לך במות טלאות ותזני עליהם לא באות ולא יהיה׃

16:17b.EZE.016.017 ותקחי כלי תפארתך מזהבי ומכספי אשר נתתי לך ותעשי לך צלמי זכר ותזני בם׃

16:18b.EZE.016.018 ותקחי את בגדי רקמתך ותכסים ושמני וקטרתי נתתי לפניהם׃

16:19b.EZE.016.019 ולחמי אשר נתתי לך סלת ושמן ודבש האכלתיך ונתתיהו לפניהם לריח ניחח ויהי נאם אדני יהוה׃

16:20b.EZE.016.020 ותקחי את בניך ואת בנותיך אשר ילדת לי ותזבחים להם לאכול המעט מתזנתך׃

16:21b.EZE.016.021 ותשחטי את בני ותתנים בהעביר אותם להם׃

16:22b.EZE.016.022 ואת כל תועבתיך ותזנתיך לא זכרתי את ימי נעוריך בהיותך ערם ועריה מתבוססת בדמך היית׃

16:23b.EZE.016.023 ויהי אחרי כל רעתך אוי אוי לך נאם אדני יהוה׃

16:24b.EZE.016.024 ותבני לך גב ותעשי לך רמה בכל רחוב׃

16:25b.EZE.016.025 אל כל ראש דרך בנית רמתך ותתעבי את יפיך ותפשקי את רגליך לכל עובר ותרבי את תזנתך׃

16:26b.EZE.016.026 ותזני אל בני מצרים שכניך גדלי בשר ותרבי את תזנתך להכעיסני׃

16:27b.EZE.016.027 והנה נטיתי ידי עליך ואגרע חקך ואתנך בנפש שנאותיך בנות פלשתים הנכלמות מדרכך זמה׃

16:28b.EZE.016.028 ותזני אל בני אשור מבלתי שבעתך ותזנים וגם לא שבעת׃

16:29b.EZE.016.029 ותרבי את תזנותך אל ארץ כנען כשדימה וגם בזאת לא שבעת׃

16:30b.EZE.016.030 מה אמלה לבתך נאם אדני יהוה בעשותך את כל אלה מעשה אשה זונה שלטת׃

16:31b.EZE.016.031 בבנותיך גבך בראש כל דרך ורמתך עשיתי בכל רחוב ולא הייתי כזונה לקלס אתנן׃

16:32b.EZE.016.032 האשה המנאפת תחת אישה תקח את זרים׃

16:33b.EZE.016.033 לכל זנות יתנו נדה ואת נתת את נדניך לכל מאהביך ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב בתזנותיך׃

16:34b.EZE.016.034 ויהי בך הפך מן הנשים בתזנותיך ואחריך לא זונה ובתתך אתנן ואתנן לא נתן לך ותהי להפך׃

16:35b.EZE.016.035 לכן זונה שמעי דבר יהוה׃

16:36b.EZE.016.036 כה אמר אדני יהוה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על מאהביך ועל כל גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם׃

16:37b.EZE.016.037 לכן הנני מקבץ את כל מאהביך אשר ערבת עליהם ואת כל אשר אהבת על כל אשר שנאת וקבצתי אתם עליך מסביב וגליתי ערותך אלהם וראו את כל ערותך׃

16:38b.EZE.016.038 ושפטתיך משפטי נאפות ושפכת דם ונתתיך דם חמה וקנאה׃

16:39b.EZE.016.039 ונתתי אותך בידם והרסו גבך ונתצו רמתיך והפשיטו אותך בגדיך ולקחו כלי תפארתך והניחוך עירם ועריה׃

16:40b.EZE.016.040 והעלו עליך קהל ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם׃

16:41b.EZE.016.041 ושרפו בתיך באש ועשו בך שפטים לעיני נשים רבות והשבתיך מזונה וגם אתנן לא תתני עוד׃

16:42b.EZE.016.042 והנחתי חמתי בך וסרה קנאתי ממך ושקטתי ולא אכעס עוד׃

16:43b.EZE.016.043 יען אשר לא זכרתי את ימי נעוריך ותרגזי לי בכל אלה וגם אני הא דרכך בראש נתתי נאם אדני יהוה ולא עשיתי את הזמה על כל תועבתיך׃

16:44b.EZE.016.044 הנה כל המשל עליך ימשל לאמר כאמה בתה׃

16:45b.EZE.016.045 בת אמך את געלת אישה ובניה ואחות אחותך את אשר געלו אנשיהן ובניהן אמכן חתית ואביכן אמרי׃

16:46b.EZE.016.046 ואחותך הגדולה שמרון היא ובנותיה היושבת על שמאולך ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך סדם ובנותיה׃

16:47b.EZE.016.047 ולא בדרכיהן הלכת ובתועבותיהן עשיתי כמעט קט ותשחתי מהן בכל דרכיך׃

16:48b.EZE.016.048 חי אני נאם אדני יהוה אם עשתה סדם אחותך היא ובנותיה כאשר עשית את ובנותיך׃

16:49b.EZE.016.049 הנה זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה׃

16:50b.EZE.016.050 ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי׃

16:51b.EZE.016.051 ושמרון כחצי חטאתיך לא חטאה ותרבי את תועבותיך מהנה ותצדקי את אחותך בכל תועבתיך אשר עשיתי׃

16:52b.EZE.016.052 גם את שאי כלמתך אשר פללת לאחותך בחטאתיך אשר התעבת מהן תצדקנה ממך וגם את בושי ושאי כלמתך בצדקתך אחיותך׃

16:53b.EZE.016.053 ושבתי את שבותהן את שבית סדם ובנותיה ואת שבית שמרון ובנותיה ושבית שביתיך בתוכהנה׃

16:54b.EZE.016.054 למען תשאי כלמתך ונכלמת מכל אשר עשית בנחמך אתן׃

16:55b.EZE.016.055 ואחותיך סדם ובנותיה תשבן לקדמתן ושמרון ובנותיה תשבן לקדמתן ואת ובנותיך תשבינה לקדמתכן׃

16:56b.EZE.016.056 ולוא היתה סדם אחותך לשמועה בפיך ביום גאוניך׃

16:57b.EZE.016.057 בטרם תגלה רעתך כמו עת חרפת בנות ארם וכל סביבותיה בנות פלשתים השאטות אותך מסביב׃

16:58b.EZE.016.058 את זמתך ואת תועבותיך את נשאתים נאם יהוה׃

16:59b.EZE.016.059 כי כה אמר אדני יהוה ועשית אותך כאשר עשית אשר בזית אלה להפר ברית׃

16:60b.EZE.016.060 וזכרתי אני את בריתי אותך בימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם׃

16:61b.EZE.016.061 וזכרת את דרכיך ונכלמת בקחתך את אחותיך הגדלות ממך אל הקטנות ממך ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך׃

16:62b.EZE.016.062 והקימותי אני את בריתי אתך וידעת כי אני יהוה׃

16:63b.EZE.016.063 למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם אדני יהוה׃

17

17:1b.EZE.017.001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

17:2b.EZE.017.002 בן אדם חוד חידה ומשל משל אל בית ישראל׃

17:3b.EZE.017.003 ואמרת כה אמר אדני יהוה הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה אשר לו הרקמה בא אל הלבנון ויקח את צמרת הארז׃

17:4b.EZE.017.004 את ראש יניקותיו קטף ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רכלים שמו׃

17:5b.EZE.017.005 ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשדה זרע קח על מים רבים צפצפה שמו׃

17:6b.EZE.017.006 ויצמח ויהי לגפן סרחת שפלת קומה לפנות דליותיו אליו ושרשיו תחתיו יהיו ותהי לגפן ותעש בדים ותשלח פארות׃

17:7b.EZE.017.007 ויהי נשר אחד גדול גדול כנפים ורב נוצה והנה הגפן הזאת כפנה שרשיה עליו ודליותיו שלחה לו להשקות אותה מערגות מטעה׃

17:8b.EZE.017.008 אל שדה טוב אל מים רבים היא שתולה לעשות ענף ולשאת פרי להיות לגפן אדרת׃

17:9b.EZE.017.009 אמר כה אמר אדני יהוה תצלח הלוא את שרשיה ינתק ואת פריה יקוסס ויבש כל טרפי צמחה תיבש ולא בזרע גדולה ובעם רב למשאות אותה משרשיה׃

17:10b.EZE.017.010 והנה שתולה התצלח הלוא כגעת בה רוח הקדים תיבש יבש על ערגת צמחה תיבש׃

17:11b.EZE.017.011 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

17:12b.EZE.017.012 אמר נא לבית המרי הלא ידעתם מה אלה אמר הנה בא מלך בבל ירושלם ויקח את מלכה ואת שריה ויבא אותם אליו בבלה׃

17:13b.EZE.017.013 ויקח מזרע המלוכה ויכרת אתו ברית ויבא אתו באלה ואת אילי הארץ לקח׃

17:14b.EZE.017.014 להיות ממלכה שפלה לבלתי התנשא לשמר את בריתו לעמדה׃

17:15b.EZE.017.015 וימרד בו לשלח מלאכיו מצרים לתת לו סוסים ועם רב היצלח הימלט העשה אלה והפר ברית ונמלט׃

17:16b.EZE.017.016 חי אני נאם אדני יהוה אם לא במקום המלך הממליך אתו אשר בזה את אלתו ואשר הפר את בריתו אתו בתוך בבל ימות׃

17:17b.EZE.017.017 ולא בחיל גדול ובקהל רב יעשה אותו פרעה במלחמה בשפך סללה ובבנות דיק להכרית נפשות רבות׃

17:18b.EZE.017.018 ובזה אלה להפר ברית והנה נתן ידו וכל אלה עשה לא ימלט׃

17:19b.EZE.017.019 לכן כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אלתי אשר בזה ובריתי אשר הפיר ונתתיו בראשו׃

17:20b.EZE.017.020 ופרשתי עליו רשתי ונתפש במצודתי והביאותיהו בבלה ונשפטתי אתו שם מעלו אשר מעל בי׃

17:21b.EZE.017.021 ואת כל מברחו בכל אגפיו בחרב יפלו והנשארים לכל רוח יפרשו וידעתם כי אני יהוה דברתי׃

17:22b.EZE.017.022 כה אמר אדני יהוה ולקחתי אני מצמרת הארז הרמה ונתתי מראש ינקותיו רך אקטף ושתלתי אני על הר גבה ותלול׃

17:23b.EZE.017.023 בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי והיה לארז אדיר ושכנו תחתיו כל צפור כל כנף בצל דליותיו תשכנה׃

17:24b.EZE.017.024 וידעו כל עצי השדה כי אני יהוה השפלתי עץ גבה הגבהתי עץ שפל הובשתי עץ לח והפרחתי עץ יבש אני יהוה דברתי ועשיתי׃

18

18:1b.EZE.018.001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

18:2b.EZE.018.002 מה לכם אתם משלים את המשל הזה על אדמת ישראל לאמר אבות יאכלו בסר ושני הבנים תקהינה׃

18:3b.EZE.018.003 חי אני נאם אדני יהוה אם יהיה לכם עוד משל המשל הזה בישראל׃

18:4b.EZE.018.004 הן כל הנפשות לי הנה כנפש האב וכנפש הבן לי הנה הנפש החטאת היא תמות׃

18:5b.EZE.018.005 ואיש כי יהיה צדיק ועשה משפט וצדקה׃

18:6b.EZE.018.006 אל ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא יקרב׃

18:7b.EZE.018.007 ואיש לא יונה חבלתו חוב ישיב גזלה לא יגזל לחמו לרעב יתן ועירם יכסה בגד׃

18:8b.EZE.018.008 בנשך לא יתן ותרבית לא יקח מעול ישיב ידו משפט אמת יעשה בין איש לאיש׃

18:9b.EZE.018.009 בחקותי יהלך ומשפטי שמר לעשות אמת צדיק הוא חיה יחיה נאם אדני יהוה׃

18:10b.EZE.018.010 והוליד בן פריץ שפך דם ועשה אח מאחד מאלה׃

18:11b.EZE.018.011 והוא את כל אלה לא עשה כי גם אל ההרים אכל ואת אשת רעהו טמא׃

18:12b.EZE.018.012 עני ואביון הונה גזלות גזל חבל לא ישיב ואל הגלולים נשא עיניו תועבה עשה׃

18:13b.EZE.018.013 בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה את כל התועבות האלה עשה מות יומת דמיו בו יהיה׃

18:14b.EZE.018.014 והנה הוליד בן וירא את כל חטאת אביו אשר עשה וירא ולא יעשה כהן׃

18:15b.EZE.018.015 על ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל את אשת רעהו לא טמא׃

18:16b.EZE.018.016 ואיש לא הונה חבל לא חבל וגזלה לא גזל לחמו לרעב נתן וערום כסה בגד׃

18:17b.EZE.018.017 מעני השיב ידו נשך ותרבית לא לקח משפטי עשה בחקותי הלך הוא לא ימות בעון אביו חיה יחיה׃

18:18b.EZE.018.018 אביו כי עשק עשק גזל גזל אח ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו והנה מת בעונו׃

18:19b.EZE.018.019 ואמרתם מדע לא נשא הבן בעון האב והבן משפט וצדקה עשה את כל חקותי שמר ויעשה אתם חיה יחיה׃

18:20b.EZE.018.020 הנפש החטאת היא תמות בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא בעון הבן צדקת הצדיק עליו תהיה ורשעת רשע עליו תהיה׃

18:21b.EZE.018.021 והרשע כי ישוב מכל חטאתו אשר עשה ושמר את כל חקותי ועשה משפט וצדקה חיה יחיה לא ימות׃

18:22b.EZE.018.022 כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו בצדקתו אשר עשה יחיה׃

18:23b.EZE.018.023 החפץ אחפץ מות רשע נאם אדני יהוה הלוא בשובו מדרכיו וחיה׃

18:24b.EZE.018.024 ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ככל התועבות אשר עשה הרשע יעשה וחי כל צדקתו אשר עשה לא תזכרנה במעלו אשר מעל ובחטאתו אשר חטא בם ימות׃

18:25b.EZE.018.025 ואמרתם לא יתכן דרך אדני שמעו נא בית ישראל הדרכי לא יתכן הלא דרכיכם לא יתכנו׃

18:26b.EZE.018.026 בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ומת עליהם בעולו אשר עשה ימות׃

18:27b.EZE.018.027 ובשוב רשע מרשעתו אשר עשה ויעש משפט וצדקה הוא את נפשו יחיה׃

18:28b.EZE.018.028 ויראה וישוב מכל פשעיו אשר עשה חיו יחיה לא ימות׃

18:29b.EZE.018.029 ואמרו בית ישראל לא יתכן דרך אדני הדרכי לא יתכנו בית ישראל הלא דרכיכם לא יתכן׃

18:30b.EZE.018.030 לכן איש כדרכיו אשפט אתכם בית ישראל נאם אדני יהוה שובו והשיבו מכל פשעיכם ולא יהיה לכם למכשול עון׃

18:31b.EZE.018.031 השליכו מעליכם את כל פשעיכם אשר פשעתם בם ועשו לכם לב חדש ורוח חדשה ולמה תמתו בית ישראל׃

18:32b.EZE.018.032 כי לא אחפץ במות המת נאם אדני יהוה והשיבו וחיו׃

19

19:1b.EZE.019.001 ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל׃

19:2b.EZE.019.002 ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה׃

19:3b.EZE.019.003 ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל׃

19:4b.EZE.019.004 וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים׃

19:5b.EZE.019.005 ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו׃

19:6b.EZE.019.006 ויתהלך בתוך אריות כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל׃

19:7b.EZE.019.007 וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו׃

19:8b.EZE.019.008 ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש׃

19:9b.EZE.019.009 ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל׃

19:10b.EZE.019.010 אמך כגפן בדמך על מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים׃

19:11b.EZE.019.011 ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו׃

19:12b.EZE.019.012 ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו׃

19:13b.EZE.019.013 ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא׃

19:14b.EZE.019.014 ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה׃

20

20:1b.EZE.020.001 ויהי בשנה השביעית בחמשי בעשור לחדש באו אנשים מזקני ישראל לדרש את יהוה וישבו לפני׃

20:2b.EZE.020.002 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

20:3b.EZE.020.003 בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת אלהם כה אמר אדני יהוה הלדרש אתי אתם באים חי אני אם אדרש לכם נאם אדני יהוה׃

20:4b.EZE.020.004 התשפט אתם התשפוט בן אדם את תועבת אבותם הודיעם׃

20:5b.EZE.020.005 ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים ואשא ידי להם לאמר אני יהוה אלהיכם׃

20:6b.EZE.020.006 ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות׃

20:7b.EZE.020.007 ואמר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו אני יהוה אלהיכם׃

20:8b.EZE.020.008 וימרו בי ולא אבו לשמע אלי איש את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים׃

20:9b.EZE.020.009 ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים׃

20:10b.EZE.020.010 ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל המדבר׃

20:11b.EZE.020.011 ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם׃

20:12b.EZE.020.012 וגם את שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם לדעת כי אני יהוה מקדשם׃

20:13b.EZE.020.013 וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר לכלותם׃

20:14b.EZE.020.014 ואעשה למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתים לעיניהם׃

20:15b.EZE.020.015 וגם אני נשאתי ידי להם במדבר לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות׃

20:16b.EZE.020.016 יען במשפטי מאסו ואת חקותי לא הלכו בהם ואת שבתותי חללו כי אחרי גלוליהם לבם הלך׃

20:17b.EZE.020.017 ותחס עיני עליהם משחתם ולא עשיתי אותם כלה במדבר׃

20:18b.EZE.020.018 ואמר אל בניהם במדבר בחוקי אבותיכם אל תלכו ואת משפטיהם אל תשמרו ובגלוליהם אל תטמאו׃

20:19b.EZE.020.019 אני יהוה אלהיכם בחקותי לכו ואת משפטי שמרו ועשו אותם׃

20:20b.EZE.020.020 ואת שבתותי קדשו והיו לאות ביני וביניכם לדעת כי אני יהוה אלהיכם׃

20:21b.EZE.020.021 וימרו בי הבנים בחקותי לא הלכו ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם את שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר׃

20:22b.EZE.020.022 והשבתי את ידי ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתי אותם לעיניהם׃

20:23b.EZE.020.023 גם אני נשאתי את ידי להם במדבר להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם בארצות׃

20:24b.EZE.020.024 יען משפטי לא עשו וחקותי מאסו ואת שבתותי חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם׃

20:25b.EZE.020.025 וגם אני נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם׃

20:26b.EZE.020.026 ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם למען אשמם למען אשר ידעו אשר אני יהוה׃

20:27b.EZE.020.027 לכן דבר אל בית ישראל בן אדם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה עוד זאת גדפו אותי אבותיכם במעלם בי מעל׃

20:28b.EZE.020.028 ואביאם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה להם ויראו כל גבעה רמה וכל עץ עבת ויזבחו שם את זבחיהם ויתנו שם כעס קרבנם וישימו שם ריח ניחוחיהם ויסיכו שם את נסכיהם׃

20:29b.EZE.020.029 ואמר אלהם מה הבמה אשר אתם הבאים שם ויקרא שמה במה עד היום הזה׃

20:30b.EZE.020.030 לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה הבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואחרי שקוציהם אתם זנים׃

20:31b.EZE.020.031 ובשאת מתנתיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל גלוליכם עד היום ואני אדרש לכם בית ישראל חי אני נאם אדני יהוה אם אדרש לכם׃

20:32b.EZE.020.032 והעלה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן׃

20:33b.EZE.020.033 חי אני נאם אדני יהוה אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם׃

20:34b.EZE.020.034 והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצתם בם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה׃

20:35b.EZE.020.035 והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים׃

20:36b.EZE.020.036 כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים כן אשפט אתכם נאם אדני יהוה׃

20:37b.EZE.020.037 והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית׃

20:38b.EZE.020.038 וברותי מכם המרדים והפושעים בי מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא וידעתם כי אני יהוה׃

20:39b.EZE.020.039 ואתם בית ישראל כה אמר אדני יהוה איש גלוליו לכו עבדו ואחר אם אינכם שמעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו עוד במתנותיכם ובגלוליכם׃

20:40b.EZE.020.040 כי בהר קדשי בהר מרום ישראל נאם אדני יהוה שם יעבדני כל בית ישראל כלה בארץ שם ארצם ושם אדרוש את תרומתיכם ואת ראשית משאותיכם בכל קדשיכם׃

20:41b.EZE.020.041 בריח ניחח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפצתם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים׃

20:42b.EZE.020.042 וידעתם כי אני יהוה בהביאי אתכם אל אדמת ישראל אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאבותיכם׃

20:43b.EZE.020.043 וזכרתם שם את דרכיכם ואת כל עלילותיכם אשר נטמאתם בם ונקטתם בפניכם בכל רעותיכם אשר עשיתם׃

20:44b.EZE.020.044 וידעתם כי אני יהוה בעשותי אתכם למען שמי לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל נאם אדני יהוה׃

20:45b.EZE.020.045 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

20:46b.EZE.020.046 בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום והנבא אל יער השדה נגב׃

20:47b.EZE.020.047 ואמרת ליער הנגב שמע דבר יהוה כה אמר אדני יהוה הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה׃

20:48b.EZE.020.048 וראו כל בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה׃

20:49b.EZE.020.049 ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא׃

21

21:1b.EZE.021.001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

21:2b.EZE.021.002 בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל׃

21:3b.EZE.021.003 ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע׃

21:4b.EZE.021.004 יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר מנגב צפון׃

21:5b.EZE.021.005 וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד׃

21:6b.EZE.021.006 ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם׃

21:7b.EZE.021.007 והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה׃

21:8b.EZE.021.008 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

21:9b.EZE.021.009 בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה׃

21:10b.EZE.021.010 למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ׃

21:11b.EZE.021.011 ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג׃

21:12b.EZE.021.012 זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך׃

21:13b.EZE.021.013 כי בחן ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה׃

21:14b.EZE.021.014 ואתה בן אדם הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול החדרת להם׃

21:15b.EZE.021.015 למען למוג לב והרבה המכשלים על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח׃

21:16b.EZE.021.016 התאחדי הימיני השימי השמילי אנה פניך מעדות׃

21:17b.EZE.021.017 וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי אני יהוה דברתי׃

21:18b.EZE.021.018 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

21:19b.EZE.021.019 ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך עיר ברא׃

21:20b.EZE.021.020 דרך תשים לבוא חרב את רבת בני עמון ואת יהודה בירושלם בצורה׃

21:21b.EZE.021.021 כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד׃

21:22b.EZE.021.022 בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה לשום כרים על שערים לשפך סללה לבנות דיק׃

21:23b.EZE.021.023 והיה להם כקסום שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש׃

21:24b.EZE.021.024 לכן כה אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם יען הזכרכם בכף תתפשו׃

21:25b.EZE.021.025 ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ׃

21:26b.EZE.021.026 כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבה השפיל׃

21:27b.EZE.021.027 עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו׃

21:28b.EZE.021.028 ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק׃

21:29b.EZE.021.029 בחזות לך שוא בקסם לך כזב לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ׃

21:30b.EZE.021.030 השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך׃

21:31b.EZE.021.031 ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית׃

21:32b.EZE.021.032 לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי׃

22

22:1b.EZE.022.001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

22:2b.EZE.022.002 ואתה בן אדם התשפט התשפט את עיר הדמים והודעתה את כל תועבותיה׃

22:3b.EZE.022.003 ואמרת כה אמר אדני יהוה עיר שפכת דם בתוכה לבוא עתה ועשתה גלולים עליה לטמאה׃

22:4b.EZE.022.004 בדמך אשר שפכת אשמת ובגלוליך אשר עשית טמאת ותקריבי ימיך ותבוא עד שנותיך על כן נתתיך חרפה לגוים וקלסה לכל הארצות׃

22:5b.EZE.022.005 הקרבות והרחקות ממך יתקלסו בך טמאת השם רבת המהומה׃

22:6b.EZE.022.006 הנה נשיאי ישראל איש לזרעו היו בך למען שפך דם׃

22:7b.EZE.022.007 אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך׃

22:8b.EZE.022.008 קדשי בזית ואת שבתתי חללת׃

22:9b.EZE.022.009 אנשי רכיל היו בך למען שפך דם ואל ההרים אכלו בך זמה עשו בתוכך׃

22:10b.EZE.022.010 ערות אב גלה בך טמאת הנדה ענו בך׃

22:11b.EZE.022.011 ואיש את אשת רעהו עשה תועבה ואיש את כלתו טמא בזמה ואיש את אחתו בת אביו ענה בך׃

22:12b.EZE.022.012 שחד לקחו בך למען שפך דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה׃

22:13b.EZE.022.013 והנה הכיתי כפי אל בצעך אשר עשית ועל דמך אשר היו בתוכך׃

22:14b.EZE.022.014 היעמד לבך אם תחזקנה ידיך לימים אשר אני עשה אותך אני יהוה דברתי ועשיתי׃

22:15b.EZE.022.015 והפיצותי אותך בגוים וזריתיך בארצות והתמתי טמאתך ממך׃

22:16b.EZE.022.016 ונחלת בך לעיני גוים וידעת כי אני יהוה׃

22:17b.EZE.022.017 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

22:18b.EZE.022.018 בן אדם היו לי בית ישראל לסוג כלם נחשת ובדיל וברזל ועופרת בתוך כור סגים כסף היו׃

22:19b.EZE.022.019 לכן כה אמר אדני יהוה יען היות כלכם לסגים לכן הנני קבץ אתכם אל תוך ירושלם׃

22:20b.EZE.022.020 קבצת כסף ונחשת וברזל ועופרת ובדיל אל תוך כור לפחת עליו אש להנתיך כן אקבץ באפי ובחמתי והנחתי והתכתי אתכם׃

22:21b.EZE.022.021 וכנסתי אתכם ונפחתי עליכם באש עברתי ונתכתם בתוכה׃

22:22b.EZE.022.022 כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו בתוכה וידעתם כי אני יהוה שפכתי חמתי עליכם׃

22:23b.EZE.022.023 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

22:24b.EZE.022.024 בן אדם אמר לה את ארץ לא מטהרה היא לא גשמה ביום זעם׃

22:25b.EZE.022.025 קשר נביאיה בתוכה כארי שואג טרף טרף נפש אכלו חסן ויקר יקחו אלמנותיה הרבו בתוכה׃

22:26b.EZE.022.026 כהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי בין קדש לחל לא הבדילו ובין הטמא לטהור לא הודיעו ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם׃

22:27b.EZE.022.027 שריה בקרבה כזאבים טרפי טרף לשפך דם לאבד נפשות למען בצע בצע׃

22:28b.EZE.022.028 ונביאיה טחו להם תפל חזים שוא וקסמים להם כזב אמרים כה אמר אדני יהוה ויהוה לא דבר׃

22:29b.EZE.022.029 עם הארץ עשקו עשק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת הגר עשקו בלא משפט׃

22:30b.EZE.022.030 ואבקש מהם איש גדר גדר ועמד בפרץ לפני בעד הארץ לבלתי שחתה ולא מצאתי׃

22:31b.EZE.022.031 ואשפך עליהם זעמי באש עברתי כליתים דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה׃

23

23:1b.EZE.023.001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

23:2b.EZE.023.002 בן אדם שתים נשים בנות אם אחת היו׃

23:3b.EZE.023.003 ותזנינה במצרים בנעוריהן זנו שמה מעכו שדיהן ושם עשו דדי בתוליהן׃

23:4b.EZE.023.004 ושמותן אהלה הגדולה ואהליבה אחותה ותהיינה לי ותלדנה בנים ובנות ושמותן שמרון אהלה וירושלם אהליבה׃

23:5b.EZE.023.005 ותזן אהלה תחתי ותעגב על מאהביה אל אשור קרובים׃

23:6b.EZE.023.006 לבשי תכלת פחות וסגנים בחורי חמד כלם פרשים רכבי סוסים׃

23:7b.EZE.023.007 ותתן תזנותיה עליהם מבחר בני אשור כלם ובכל אשר עגבה בכל גלוליהם נטמאה׃

23:8b.EZE.023.008 ואת תזנותיה ממצרים לא עזבה כי אותה שכבו בנעוריה והמה עשו דדי בתוליה וישפכו תזנותם עליה׃

23:9b.EZE.023.009 לכן נתתיה ביד מאהביה ביד בני אשור אשר עגבה עליהם׃

23:10b.EZE.023.010 המה גלו ערותה בניה ובנותיה לקחו ואותה בחרב הרגו ותהי שם לנשים ושפוטים עשו בה׃

23:11b.EZE.023.011 ותרא אחותה אהליבה ותשחת עגבתה ממנה ואת תזנותיה מזנוני אחותה׃

23:12b.EZE.023.012 אל בני אשור עגבה פחות וסגנים קרבים לבשי מכלול פרשים רכבי סוסים בחורי חמד כלם׃

23:13b.EZE.023.013 וארא כי נטמאה דרך אחד לשתיהן׃

23:14b.EZE.023.014 ותוסף אל תזנותיה ותרא אנשי מחקה על הקיר צלמי כשדיים חקקים בששר׃

23:15b.EZE.023.015 חגורי אזור במתניהם סרוחי טבולים בראשיהם מראה שלישים כלם דמות בני בבל כשדים ארץ מולדתם׃

23:16b.EZE.023.016 ותעגב עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים אליהם כשדימה׃

23:17b.EZE.023.017 ויבאו אליה בני בבל למשכב דדים ויטמאו אותה בתזנותם ותטמא בם ותקע נפשה מהם׃

23:18b.EZE.023.018 ותגל תזנותיה ותגל את ערותה ותקע נפשי מעליה כאשר נקעה נפשי מעל אחותה׃

23:19b.EZE.023.019 ותרבה את תזנותיה לזכר את ימי נעוריה אשר זנתה בארץ מצרים׃

23:20b.EZE.023.020 ותעגבה על פלגשיהם אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם׃

23:21b.EZE.023.021 ותפקדי את זמת נעוריך בעשות ממצרים דדיך למען שדי נעוריך׃

23:22b.EZE.023.022 לכן אהליבה כה אמר אדני יהוה הנני מעיר את מאהביך עליך את אשר נקעה נפשך מהם והבאתים עליך מסביב׃

23:23b.EZE.023.023 בני בבל וכל כשדים פקוד ושוע וקוע כל בני אשור אותם בחורי חמד פחות וסגנים כלם שלשים וקרואים רכבי סוסים כלם׃

23:24b.EZE.023.024 ובאו עליך הצן רכב וגלגל ובקהל עמים צנה ומגן וקובע ישימו עליך סביב ונתתי לפניהם משפט ושפטוך במשפטיהם׃

23:25b.EZE.023.025 ונתתי קנאתי בך ועשו אותך בחמה אפך ואזניך יסירו ואחריתך בחרב תפול המה בניך ובנותיך יקחו ואחריתך תאכל באש׃

23:26b.EZE.023.026 והפשיטוך את בגדיך ולקחו כלי תפארתך׃

23:27b.EZE.023.027 והשבתי זמתך ממך ואת זנותך מארץ מצרים ולא תשאי עיניך אליהם ומצרים לא תזכרי עוד׃

23:28b.EZE.023.028 כי כה אמר אדני יהוה הנני נתנך ביד אשר שנאת ביד אשר נקעה נפשך מהם׃

23:29b.EZE.023.029 ועשו אותך בשנאה ולקחו כל יגיעך ועזבוך עירם ועריה ונגלה ערות זנוניך וזמתך ותזנותיך׃

23:30b.EZE.023.030 עשה אלה לך בזנותך אחרי גוים על אשר נטמאת בגלוליהם׃

23:31b.EZE.023.031 בדרך אחותך הלכת ונתתי כוסה בידך׃

23:32b.EZE.023.032 כה אמר אדני יהוה כוס אחותך תשתי העמקה והרחבה תהיה לצחק וללעג מרבה להכיל׃

23:33b.EZE.023.033 שכרון ויגון תמלאי כוס שמה ושממה כוס אחותך שמרון׃

23:34b.EZE.023.034 ושתית אותה ומצית ואת חרשיה תגרמי ושדיך תנתקי כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃

23:35b.EZE.023.035 לכן כה אמר אדני יהוה יען שכחת אותי ותשליכי אותי אחרי גוך וגם את שאי זמתך ואת תזנותיך׃

23:36b.EZE.023.036 ויאמר יהוה אלי בן אדם התשפוט את אהלה ואת אהליבה והגד להן את תועבותיהן׃

23:37b.EZE.023.037 כי נאפו ודם בידיהן ואת גלוליהן נאפו וגם את בניהן אשר ילדו לי העבירו להם לאכלה׃

23:38b.EZE.023.038 עוד זאת עשו לי טמאו את מקדשי ביום ההוא ואת שבתותי חללו׃

23:39b.EZE.023.039 ובשחטם את בניהם לגלוליהם ויבאו אל מקדשי ביום ההוא לחללו והנה כה עשו בתוך ביתי׃

23:40b.EZE.023.040 ואף כי תשלחנה לאנשים באים ממרחק אשר מלאך שלוח אליהם והנה באו לאשר רחצת כחלת עיניך ועדית עדי׃

23:41b.EZE.023.041 וישבת על מטה כבודה ושלחן ערוך לפניה וקטרתי ושמני שמת עליה׃

23:42b.EZE.023.042 וקול המון שלו בה ואל אנשים מרב אדם מובאים סובאים ממדבר ויתנו צמידים אל ידיהן ועטרת תפארת על ראשיהן׃

23:43b.EZE.023.043 ואמר לבלה נאופים עת יזנה תזנותיה והיא׃

23:44b.EZE.023.044 ויבוא אליה כבוא אל אשה זונה כן באו אל אהלה ואל אהליבה אשת הזמה׃

23:45b.EZE.023.045 ואנשים צדיקם המה ישפטו אותהם משפט נאפות ומשפט שפכות דם כי נאפת הנה ודם בידיהן׃

23:46b.EZE.023.046 כי כה אמר אדני יהוה העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז׃

23:47b.EZE.023.047 ורגמו עליהן אבן קהל וברא אותהן בחרבותם בניהם ובנותיהם יהרגו ובתיהן באש ישרפו׃

23:48b.EZE.023.048 והשבתי זמה מן הארץ ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזמתכנה׃

23:49b.EZE.023.049 ונתנו זמתכנה עליכן וחטאי גלוליכן תשאינה וידעתם כי אני אדני יהוה׃

24

24:1b.EZE.024.001 ויהי דבר יהוה אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר׃

24:2b.EZE.024.002 בן אדם כתוב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם בעצם היום הזה׃

24:3b.EZE.024.003 ומשל אל בית המרי משל ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה שפת הסיר שפת וגם יצק בו מים׃

24:4b.EZE.024.004 אסף נתחיה אליה כל נתח טוב ירך וכתף מבחר עצמים מלא׃

24:5b.EZE.024.005 מבחר הצאן לקוח וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה גם בשלו עצמיה בתוכה׃

24:6b.EZE.024.006 לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לא נפל עליה גורל׃

24:7b.EZE.024.007 כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר׃

24:8b.EZE.024.008 להעלות חמה לנקם נקם נתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות׃

24:9b.EZE.024.009 לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם אני אגדיל המדורה׃

24:10b.EZE.024.010 הרבה העצים הדלק האש התם הבשר והרקח המרקחה והעצמות יחרו׃

24:11b.EZE.024.011 והעמידה על גחליה רקה למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה תתם חלאתה׃

24:12b.EZE.024.012 תאנים הלאת ולא תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה׃

24:13b.EZE.024.013 בטמאתך זמה יען טהרתיך ולא טהרת מטמאתך לא תטהרי עוד עד הניחי את חמתי בך׃

24:14b.EZE.024.014 אני יהוה דברתי באה ועשיתי לא אפרע ולא אחוס ולא אנחם כדרכיך וכעלילותיך שפטוך נאם אדני יהוה׃

24:15b.EZE.024.015 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

24:16b.EZE.024.016 בן אדם הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך׃

24:17b.EZE.024.017 האנק דם מתים אבל לא תעשה פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם ולחם אנשים לא תאכל׃

24:18b.EZE.024.018 ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב ואעש בבקר כאשר צויתי׃

24:19b.EZE.024.019 ויאמרו אלי העם הלא תגיד לנו מה אלה לנו כי אתה עשה׃

24:20b.EZE.024.020 ואמר אליהם דבר יהוה היה אלי לאמר׃

24:21b.EZE.024.021 אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו׃

24:22b.EZE.024.022 ועשיתם כאשר עשיתי על שפם לא תעטו ולחם אנשים לא תאכלו׃

24:23b.EZE.024.023 ופארכם על ראשיכם ונעליכם ברגליכם לא תספדו ולא תבכו ונמקתם בעונתיכם ונהמתם איש אל אחיו׃

24:24b.EZE.024.024 והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר עשה תעשו בבאה וידעתם כי אני אדני יהוה׃

24:25b.EZE.024.025 ואתה בן אדם הלוא ביום קחתי מהם את מעזם משוש תפארתם את מחמד עיניהם ואת משא נפשם בניהם ובנותיהם׃

24:26b.EZE.024.026 ביום ההוא יבוא הפליט אליך להשמעות אזנים׃

24:27b.EZE.024.027 ביום ההוא יפתח פיך את הפליט ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם למופת וידעו כי אני יהוה׃

25

25:1b.EZE.025.001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

25:2b.EZE.025.002 בן אדם שים פניך אל בני עמון והנבא עליהם׃

25:3b.EZE.025.003 ואמרת לבני עמון שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה יען אמרך האח אל מקדשי כי נחל ואל אדמת ישראל כי נשמה ואל בית יהודה כי הלכו בגולה׃

25:4b.EZE.025.004 לכן הנני נתנך לבני קדם למורשה וישבו טירותיהם בך ונתנו בך משכניהם המה יאכלו פריך והמה ישתו חלבך׃

25:5b.EZE.025.005 ונתתי את רבה לנוה גמלים ואת בני עמון למרבץ צאן וידעתם כי אני יהוה׃

25:6b.EZE.025.006 כי כה אמר אדני יהוה יען מחאך יד ורקעך ברגל ותשמח בכל שאטך בנפש אל אדמת ישראל׃

25:7b.EZE.025.007 לכן הנני נטיתי את ידי עליך ונתתיך לבג לגוים והכרתיך מן העמים והאבדתיך מן הארצות אשמידך וידעת כי אני יהוה׃

25:8b.EZE.025.008 כה אמר אדני יהוה יען אמר מואב ושעיר הנה ככל הגוים בית יהודה׃

25:9b.EZE.025.009 לכן הנני פתח את כתף מואב מהערים מעריו מקצהו צבי ארץ בית הישימת בעל מעון וקריתמה׃

25:10b.EZE.025.010 לבני קדם על בני עמון ונתתיה למורשה למען לא תזכר בני עמון בגוים׃

25:11b.EZE.025.011 ובמואב אעשה שפטים וידעו כי אני יהוה׃

25:12b.EZE.025.012 כה אמר אדני יהוה יען עשות אדום בנקם נקם לבית יהודה ויאשמו אשום ונקמו בהם׃

25:13b.EZE.025.013 לכן כה אמר אדני יהוה ונטתי ידי על אדום והכרתי ממנה אדם ובהמה ונתתיה חרבה מתימן ודדנה בחרב יפלו׃

25:14b.EZE.025.014 ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את נקמתי נאם אדני יהוה׃

25:15b.EZE.025.015 כה אמר אדני יהוה יען עשות פלשתים בנקמה וינקמו נקם בשאט בנפש למשחית איבת עולם׃

25:16b.EZE.025.016 לכן כה אמר אדני יהוה הנני נוטה ידי על פלשתים והכרתי את כרתים והאבדתי את שארית חוף הים׃

25:17b.EZE.025.017 ועשיתי בם נקמות גדלות בתוכחות חמה וידעו כי אני יהוה בתתי את נקמתי בם׃

26

26:1b.EZE.026.001 ויהי בעשתי עשרה שנה באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃

26:2b.EZE.026.002 בן אדם יען אשר אמרה צר על ירושלם האח נשברה דלתות העמים נסבה אלי אמלאה החרבה׃

26:3b.EZE.026.003 לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך צר והעליתי עליך גוים רבים כהעלות הים לגליו׃

26:4b.EZE.026.004 ושחתו חמות צר והרסו מגדליה וסחיתי עפרה ממנה ונתתי אותה לצחיח סלע׃

26:5b.EZE.026.005 משטח חרמים תהיה בתוך הים כי אני דברתי נאם אדני יהוה והיתה לבז לגוים׃

26:6b.EZE.026.006 ובנותיה אשר בשדה בחרב תהרגנה וידעו כי אני יהוה׃

26:7b.EZE.026.007 כי כה אמר אדני יהוה הנני מביא אל צר נבוכדראצר מלך בבל מצפון מלך מלכים בסוס וברכב ובפרשים וקהל ועם רב׃

26:8b.EZE.026.008 בנותיך בשדה בחרב יהרג ונתן עליך דיק ושפך עליך סללה והקים עליך צנה׃

26:9b.EZE.026.009 ומחי קבלו יתן בחמותיך ומגדלתיך יתץ בחרבותיו׃

26:10b.EZE.026.010 משפעת סוסיו יכסך אבקם מקול פרש וגלגל ורכב תרעשנה חומותיך בבאו בשעריך כמבואי עיר מבקעה׃

26:11b.EZE.026.011 בפרסות סוסיו ירמס את כל חוצותיך עמך בחרב יהרג ומצבות עזך לארץ תרד׃

26:12b.EZE.026.012 ושללו חילך ובזזו רכלתך והרסו חומותיך ובתי חמדתך יתצו ואבניך ועציך ועפרך בתוך מים ישימו׃

26:13b.EZE.026.013 והשבתי המון שיריך וקול כנוריך לא ישמע עוד׃

26:14b.EZE.026.014 ונתתיך לצחיח סלע משטח חרמים תהיה לא תבנה עוד כי אני יהוה דברתי נאם אדני יהוה׃

26:15b.EZE.026.015 כה אמר אדני יהוה לצור הלא מקול מפלתך באנק חלל בהרג הרג בתוכך ירעשו האיים׃

26:16b.EZE.026.016 וירדו מעל כסאותם כל נשיאי הים והסירו את מעיליהם ואת בגדי רקמתם יפשטו חרדות ילבשו על הארץ ישבו וחרדו לרגעים ושממו עליך׃

26:17b.EZE.026.017 ונשאו עליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים העיר ההללה אשר היתה חזקה בים היא וישביה אשר נתנו חתיתם לכל יושביה׃

26:18b.EZE.026.018 עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר בים מצאתך׃

26:19b.EZE.026.019 כי כה אמר אדני יהוה בתתי אתך עיר נחרבת כערים אשר לא נושבו בהעלות עליך את תהום וכסוך המים הרבים׃

26:20b.EZE.026.020 והורדתיך את יורדי בור אל עם עולם והושבתיך בארץ תחתיות כחרבות מעולם את יורדי בור למען לא תשבי ונתתי צבי בארץ חיים׃

26:21b.EZE.026.021 בלהות אתנך ואינך ותבקשי ולא תמצאי עוד לעולם נאם אדני יהוה׃

27

27:1b.EZE.027.001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

27:2b.EZE.027.002 ואתה בן אדם שא על צר קינה׃

27:3b.EZE.027.003 ואמרת לצור הישבתי על מבואת ים רכלת העמים אל איים רבים כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי׃

27:4b.EZE.027.004 בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך׃

27:5b.EZE.027.005 ברושים משניר בנו לך את כל לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך׃

27:6b.EZE.027.006 אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו שן בת אשרים מאיי כתים׃

27:7b.EZE.027.007 שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך׃

27:8b.EZE.027.008 ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך׃

27:9b.EZE.027.009 זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך׃

27:10b.EZE.027.010 פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו בך המה נתנו הדרך׃

27:11b.EZE.027.011 בני ארוד וחילך על חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על חומותיך סביב המה כללו יפיך׃

27:12b.EZE.027.012 תרשיש סחרתך מרב כל הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך׃

27:13b.EZE.027.013 יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך׃

27:14b.EZE.027.014 מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך׃

27:15b.EZE.027.015 בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן והובנים השיבו אשכרך׃

27:16b.EZE.027.016 ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד נתנו בעזבוניך׃

27:17b.EZE.027.017 יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך׃

27:18b.EZE.027.018 דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל הון ביין חלבון וצמר צחר׃

27:19b.EZE.027.019 ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו ברזל עשות קדה וקנה במערבך היה׃

27:20b.EZE.027.020 דדן רכלתך בבגדי חפש לרכבה׃

27:21b.EZE.027.021 ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילים ועתודים בם סחריך׃

27:22b.EZE.027.022 רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך׃

27:23b.EZE.027.023 חרן וכנה ועדן רכלי שבא אשור כלמד רכלתך׃

27:24b.EZE.027.024 המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך׃

27:25b.EZE.027.025 אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים׃

27:26b.EZE.027.026 במים רבים הביאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים׃

27:27b.EZE.027.027 הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך׃

27:28b.EZE.027.028 לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות׃

27:29b.EZE.027.029 וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חבלי הים אל הארץ יעמדו׃

27:30b.EZE.027.030 והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו׃

27:31b.EZE.027.031 והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר נפש מספד מר׃

27:32b.EZE.027.032 ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים׃

27:33b.EZE.027.033 בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ׃

27:34b.EZE.027.034 עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו׃

27:35b.EZE.027.035 כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים׃

27:36b.EZE.027.036 סחרים בעמים שרקו עליך בלהות היית ואינך עד עולם׃

28

28:1b.EZE.028.001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

28:2b.EZE.028.002 בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים׃

28:3b.EZE.028.003 הנה חכם אתה מדנאל כל סתום לא עממוך׃

28:4b.EZE.028.004 בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך׃

28:5b.EZE.028.005 ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך ויגבה לבבך בחילך׃

28:6b.EZE.028.006 לכן כה אמר אדני יהוה יען תתך את לבבך כלב אלהים׃

28:7b.EZE.028.007 לכן הנני מביא עליך זרים עריצי גוים והריקו חרבותם על יפי חכמתך וחללו יפעתך׃

28:8b.EZE.028.008 לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים׃

28:9b.EZE.028.009 האמר תאמר אלהים אני לפני הרגך ואתה אדם ולא אל ביד מחלליך׃

28:10b.EZE.028.010 מותי ערלים תמות ביד זרים כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃

28:11b.EZE.028.011 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

28:12b.EZE.028.012 בן אדם שא קינה על מלך צור ואמרת לו כה אמר אדני יהוה אתה חותם תכנית מלא חכמה וכליל יפי׃

28:13b.EZE.028.013 בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו׃

28:14b.EZE.028.014 את כרוב ממשח הסוכך ונתתיך בהר קדש אלהים היית בתוך אבני אש התהלכת׃

28:15b.EZE.028.015 תמים אתה בדרכיך מיום הבראך עד נמצא עולתה בך׃

28:16b.EZE.028.016 ברב רכלתך מלו תוכך חמס ותחטא ואחללך מהר אלהים ואבדך כרוב הסכך מתוך אבני אש׃

28:17b.EZE.028.017 גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך׃

28:18b.EZE.028.018 מרב עוניך בעול רכלתך חללת מקדשיך ואוצא אש מתוכך היא אכלתך ואתנך לאפר על הארץ לעיני כל ראיך׃

28:19b.EZE.028.019 כל יודעיך בעמים שממו עליך בלהות היית ואינך עד עולם׃

28:20b.EZE.028.020 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

28:21b.EZE.028.021 בן אדם שים פניך אל צידון והנבא עליה׃

28:22b.EZE.028.022 ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך צידון ונכבדתי בתוכך וידעו כי אני יהוה בעשותי בה שפטים ונקדשתי בה׃

28:23b.EZE.028.023 ושלחתי בה דבר ודם בחוצותיה ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב וידעו כי אני יהוה׃

28:24b.EZE.028.024 ולא יהיה עוד לבית ישראל סלון ממאיר וקוץ מכאב מכל סביבתם השאטים אותם וידעו כי אני אדני יהוה׃

28:25b.EZE.028.025 כה אמר אדני יהוה בקבצי את בית ישראל מן העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם לעיני הגוים וישבו על אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקב׃

28:26b.EZE.028.026 וישבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם וידעו כי אני יהוה אלהיהם׃

29

29:1b.EZE.029.001 בשנה העשרית בעשרי בשנים עשר לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃

29:2b.EZE.029.002 בן אדם שים פניך על פרעה מלך מצרים והנבא עליו ועל מצרים כלה׃

29:3b.EZE.029.003 דבר ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך יאריו אשר אמר לי יארי ואני עשיתני׃

29:4b.EZE.029.004 ונתתי חחיים בלחייך והדבקתי דגת יאריך בקשקשתיך והעליתיך מתוך יאריך ואת כל דגת יאריך בקשקשתיך תדבק׃

29:5b.EZE.029.005 ונטשתיך המדברה אותך ואת כל דגת יאריך על פני השדה תפול לא תאסף ולא תקבץ לחית הארץ ולעוף השמים נתתיך לאכלה׃

29:6b.EZE.029.006 וידעו כל ישבי מצרים כי אני יהוה יען היותם משענת קנה לבית ישראל׃

29:7b.EZE.029.007 בתפשם בך בכפך תרוץ ובקעת להם כל כתף ובהשענם עליך תשבר והעמדת להם כל מתנים׃

29:8b.EZE.029.008 לכן כה אמר אדני יהוה הנני מביא עליך חרב והכרתי ממך אדם ובהמה׃

29:9b.EZE.029.009 והיתה ארץ מצרים לשממה וחרבה וידעו כי אני יהוה יען אמר יאר לי ואני עשיתי׃

29:10b.EZE.029.010 לכן הנני אליך ואל יאריך ונתתי את ארץ מצרים לחרבות חרב שממה ממגדל סונה ועד גבול כוש׃

29:11b.EZE.029.011 לא תעבר בה רגל אדם ורגל בהמה לא תעבר בה ולא תשב ארבעים שנה׃

29:12b.EZE.029.012 ונתתי את ארץ מצרים שממה בתוך ארצות נשמות ועריה בתוך ערים מחרבות תהיין שממה ארבעים שנה והפצתי את מצרים בגוים וזריתים בארצות׃

29:13b.EZE.029.013 כי כה אמר אדני יהוה מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים מן העמים אשר נפצו שמה׃

29:14b.EZE.029.014 ושבתי את שבות מצרים והשבתי אתם ארץ פתרוס על ארץ מכורתם והיו שם ממלכה שפלה׃

29:15b.EZE.029.015 מן הממלכות תהיה שפלה ולא תתנשא עוד על הגוים והמעטתים לבלתי רדות בגוים׃

29:16b.EZE.029.016 ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון בפנותם אחריהם וידעו כי אני אדני יהוה׃

29:17b.EZE.029.017 ויהי בעשרים ושבע שנה בראשון באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃

29:18b.EZE.029.018 בן אדם נבוכדראצר מלך בבל העביד את חילו עבדה גדלה אל צר כל ראש מקרח וכל כתף מרוטה ושכר לא היה לו ולחילו מצר על העבדה אשר עבד עליה׃

29:19b.EZE.029.019 לכן כה אמר אדני יהוה הנני נתן לנבוכדראצר מלך בבל את ארץ מצרים ונשא המנה ושלל שללה ובזז בזה והיתה שכר לחילו׃

29:20b.EZE.029.020 פעלתו אשר עבד בה נתתי לו את ארץ מצרים אשר עשו לי נאם אדני יהוה׃

29:21b.EZE.029.021 ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני יהוה׃

30

30:1b.EZE.030.001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

30:2b.EZE.030.002 בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה הילילו הה ליום׃

30:3b.EZE.030.003 כי קרוב יום וקרוב יום ליהוה יום ענן עת גוים יהיה׃

30:4b.EZE.030.004 ובאה חרב במצרים והיתה חלחלה בכוש בנפל חלל במצרים ולקחו המונה ונהרסו יסודתיה׃

30:5b.EZE.030.005 כוש ופוט ולוד וכל הערב וכוב ובני ארץ הברית אתם בחרב יפלו׃

30:6b.EZE.030.006 כה אמר יהוה ונפלו סמכי מצרים וירד גאון עזה ממגדל סונה בחרב יפלו בה נאם אדני יהוה׃

30:7b.EZE.030.007 ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך ערים נחרבות תהיינה׃

30:8b.EZE.030.008 וידעו כי אני יהוה בתתי אש במצרים ונשברו כל עזריה׃

30:9b.EZE.030.009 ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני בצים להחריד את כוש בטח והיתה חלחלה בהם ביום מצרים כי הנה באה׃

30:10b.EZE.030.010 כה אמר אדני יהוה והשבתי את המון מצרים ביד נבוכדראצר מלך בבל׃

30:11b.EZE.030.011 הוא ועמו אתו עריצי גוים מובאים לשחת הארץ והריקו חרבותם על מצרים ומלאו את הארץ חלל׃

30:12b.EZE.030.012 ונתתי יארים חרבה ומכרתי את הארץ ביד רעים והשמתי ארץ ומלאה ביד זרים אני יהוה דברתי׃

30:13b.EZE.030.013 כה אמר אדני יהוה והאבדתי גלולים והשבתי אלילים מנף ונשיא מארץ מצרים לא יהיה עוד ונתתי יראה בארץ מצרים׃

30:14b.EZE.030.014 והשמתי את פתרוס ונתתי אש בצען ועשיתי שפטים בנא׃

30:15b.EZE.030.015 ושפכתי חמתי על סין מעוז מצרים והכרתי את המון נא׃

30:16b.EZE.030.016 ונתתי אש במצרים חול תחיל סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם׃

30:17b.EZE.030.017 בחורי און ופי בסת בחרב יפלו והנה בשבי תלכנה׃

30:18b.EZE.030.018 ובתחפנחס חשך היום בשברי שם את מטות מצרים ונשבת בה גאון עזה היא ענן יכסנה ובנותיה בשבי תלכנה׃

30:19b.EZE.030.019 ועשיתי שפטים במצרים וידעו כי אני יהוה׃

30:20b.EZE.030.020 ויהי באחת עשרה שנה בראשון בשבעה לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃

30:21b.EZE.030.021 בן אדם את זרוע פרעה מלך מצרים שברתי והנה לא חבשה לתת רפאות לשום חתול לחבשה לחזקה לתפש בחרב׃

30:22b.EZE.030.022 לכן כה אמר אדני יהוה הנני אל פרעה מלך מצרים ושברתי את זרעתיו את החזקה ואת הנשברת והפלתי את החרב מידו׃

30:23b.EZE.030.023 והפצותי את מצרים בגוים וזריתם בארצות׃

30:24b.EZE.030.024 וחזקתי את זרעות מלך בבל ונתתי את חרבי בידו ושברתי את זרעות פרעה ונאק נאקות חלל לפניו׃

30:25b.EZE.030.025 והחזקתי את זרעות מלך בבל וזרעות פרעה תפלנה וידעו כי אני יהוה בתתי חרבי ביד מלך בבל ונטה אותה אל ארץ מצרים׃

30:26b.EZE.030.026 והפצותי את מצרים בגוים וזריתי אותם בארצות וידעו כי אני יהוה׃

31

31:1b.EZE.031.001 ויהי באחת עשרה שנה בשלישי באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃

31:2b.EZE.031.002 בן אדם אמר אל פרעה מלך מצרים ואל המונו אל מי דמית בגדלך׃

31:3b.EZE.031.003 הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחרש מצל וגבה קומה ובין עבתים היתה צמרתו׃

31:4b.EZE.031.004 מים גדלוהו תהום רממתהו את נהרתיה הלך סביבות מטעה ואת תעלתיה שלחה אל כל עצי השדה׃

31:5b.EZE.031.005 על כן גבהא קמתו מכל עצי השדה ותרבינה סרעפתיו ותארכנה פארתו ממים רבים בשלחו׃

31:6b.EZE.031.006 בסעפתיו קננו כל עוף השמים ותחת פארתיו ילדו כל חית השדה ובצלו ישבו כל גוים רבים׃

31:7b.EZE.031.007 וייף בגדלו בארך דליותיו כי היה שרשו אל מים רבים׃

31:8b.EZE.031.008 ארזים לא עממהו בגן אלהים ברושים לא דמו אל סעפתיו וערמנים לא היו כפארתיו כל עץ בגן אלהים לא דמה אליו ביפיו׃

31:9b.EZE.031.009 יפה עשיתיו ברב דליותיו ויקנאהו כל עצי עדן אשר בגן האלהים׃

31:10b.EZE.031.010 לכן כה אמר אדני יהוה יען אשר גבהת בקומה ויתן צמרתו אל בין עבותים ורם לבבו בגבהו׃

31:11b.EZE.031.011 ואתנהו ביד איל גוים עשו יעשה לו כרשעו גרשתהו׃

31:12b.EZE.031.012 ויכרתהו זרים עריצי גוים ויטשהו אל ההרים ובכל גאיות נפלו דליותיו ותשברנה פארתיו בכל אפיקי הארץ וירדו מצלו כל עמי הארץ ויטשהו׃

31:13b.EZE.031.013 על מפלתו ישכנו כל עוף השמים ואל פארתיו היו כל חית השדה׃

31:14b.EZE.031.014 למען אשר לא יגבהו בקומתם כל עצי מים ולא יתנו את צמרתם אל בין עבתים ולא יעמדו אליהם בגבהם כל שתי מים כי כלם נתנו למות אל ארץ תחתית בתוך בני אדם אל יורדי בור׃

31:15b.EZE.031.015 כה אמר אדני יהוה ביום רדתו שאולה האבלתי כסתי עליו את תהום ואמנע נהרותיה ויכלאו מים רבים ואקדר עליו לבנון וכל עצי השדה עליו עלפה׃

31:16b.EZE.031.016 מקול מפלתו הרעשתי גוים בהורדי אתו שאולה את יורדי בור וינחמו בארץ תחתית כל עצי עדן מבחר וטוב לבנון כל שתי מים׃

31:17b.EZE.031.017 גם הם אתו ירדו שאלה אל חללי חרב וזרעו ישבו בצלו בתוך גוים׃

31:18b.EZE.031.018 אל מי דמית ככה בכבוד ובגדל בעצי עדן והורדת את עצי עדן אל ארץ תחתית בתוך ערלים תשכב את חללי חרב הוא פרעה וכל המונה נאם אדני יהוה׃

32

32:1b.EZE.032.001 ויהי בשתי עשרה שנה בשני עשר חדש באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃

32:2b.EZE.032.002 בן אדם שא קינה על פרעה מלך מצרים ואמרת אליו כפיר גוים נדמית ואתה כתנים בימים ותגח בנהרותיך ותדלח מים ברגליך ותרפס נהרותם׃

32:3b.EZE.032.003 כה אמר אדני יהוה ופרשתי עליך את רשתי בקהל עמים רבים והעלוך בחרמי׃

32:4b.EZE.032.004 ונטשתיך בארץ על פני השדה אטילך והשכנתי עליך כל עוף השמים והשבעתי ממך חית כל הארץ׃

32:5b.EZE.032.005 ונתתי את בשרך על ההרים ומלאתי הגאיות רמותך׃

32:6b.EZE.032.006 והשקיתי ארץ צפתך מדמך אל ההרים ואפקים ימלאון ממך׃

32:7b.EZE.032.007 וכסיתי בכבותך שמים והקדרתי את ככביהם שמש בענן אכסנו וירח לא יאיר אורו׃

32:8b.EZE.032.008 כל מאורי אור בשמים אקדירם עליך ונתתי חשך על ארצך נאם אדני יהוה׃

32:9b.EZE.032.009 והכעסתי לב עמים רבים בהביאי שברך בגוים על ארצות אשר לא ידעתם׃

32:10b.EZE.032.010 והשמותי עליך עמים רבים ומלכיהם ישערו עליך שער בעופפי חרבי על פניהם וחרדו לרגעים איש לנפשו ביום מפלתך׃

32:11b.EZE.032.011 כי כה אמר אדני יהוה חרב מלך בבל תבואך׃

32:12b.EZE.032.012 בחרבות גבורים אפיל המונך עריצי גוים כלם ושדדו את גאון מצרים ונשמד כל המונה׃

32:13b.EZE.032.013 והאבדתי את כל בהמתה מעל מים רבים ולא תדלחם רגל אדם עוד ופרסות בהמה לא תדלחם׃

32:14b.EZE.032.014 אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוליך נאם אדני יהוה׃

32:15b.EZE.032.015 בתתי את ארץ מצרים שממה ונשמה ארץ ממלאה בהכותי את כל יושבי בה וידעו כי אני יהוה׃

32:16b.EZE.032.016 קינה היא וקוננוה בנות הגוים תקוננה אותה על מצרים ועל כל המונה תקוננה אותה נאם אדני יהוה׃

32:17b.EZE.032.017 ויהי בשתי עשרה שנה בחמשה עשר לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃

32:18b.EZE.032.018 בן אדם נהה על המון מצרים והורדהו אותה ובנות גוים אדרם אל ארץ תחתיות את יורדי בור׃

32:19b.EZE.032.019 ממי נעמת רדה והשכבה את ערלים׃

32:20b.EZE.032.020 בתוך חללי חרב יפלו חרב נתנה משכו אותה וכל המוניה׃

32:21b.EZE.032.021 ידברו לו אלי גבורים מתוך שאול את עזריו ירדו שכבו הערלים חללי חרב׃

32:22b.EZE.032.022 שם אשור וכל קהלה סביבותיו קברתיו כלם חללים הנפלים בחרב׃

32:23b.EZE.032.023 אשר נתנו קברתיה בירכתי בור ויהי קהלה סביבות קברתה כלם חללים נפלים בחרב אשר נתנו חתית בארץ חיים׃

32:24b.EZE.032.024 שם עילם וכל המונה סביבות קברתה כלם חללים הנפלים בחרב אשר ירדו ערלים אל ארץ תחתיות אשר נתנו חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור׃

32:25b.EZE.032.025 בתוך חללים נתנו משכב לה בכל המונה סביבותיו קברתה כלם ערלים חללי חרב כי נתן חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור בתוך חללים נתן׃

32:26b.EZE.032.026 שם משך תבל וכל המונה סביבותיו קברותיה כלם ערלים מחללי חרב כי נתנו חתיתם בארץ חיים׃

32:27b.EZE.032.027 ולא ישכבו את גבורים נפלים מערלים אשר ירדו שאול בכלי מלחמתם ויתנו את חרבותם תחת ראשיהם ותהי עונתם על עצמותם כי חתית גבורים בארץ חיים׃

32:28b.EZE.032.028 ואתה בתוך ערלים תשבר ותשכב את חללי חרב׃

32:29b.EZE.032.029 שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה אשר נתנו בגבורתם את חללי חרב המה את ערלים ישכבו ואת ירדי בור׃

32:30b.EZE.032.030 שמה נסיכי צפון כלם וכל צדני אשר ירדו את חללים בחתיתם מגבורתם בושים וישכבו ערלים את חללי חרב וישאו כלמתם את יורדי בור׃

32:31b.EZE.032.031 אותם יראה פרעה ונחם על כל המונה חללי חרב פרעה וכל חילו נאם אדני יהוה׃

32:32b.EZE.032.032 כי נתתי את חתיתו בארץ חיים והשכב בתוך ערלים את חללי חרב פרעה וכל המונה נאם אדני יהוה׃

33

33:1b.EZE.033.001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

33:2b.EZE.033.002 בן אדם דבר אל בני עמך ואמרת אליהם ארץ כי אביא עליה חרב ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה׃

33:3b.EZE.033.003 וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם׃

33:4b.EZE.033.004 ושמע השמע את קול השופר ולא נזהר ותבוא חרב ותקחהו דמו בראשו יהיה׃

33:5b.EZE.033.005 את קול השופר שמע ולא נזהר דמו בו יהיה והוא נזהר נפשו מלט׃

33:6b.EZE.033.006 והצפה כי יראה את החרב באה ולא תקע בשופר והעם לא נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש הוא בעונו נלקח ודמו מיד הצפה אדרש׃

33:7b.EZE.033.007 ואתה בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני׃

33:8b.EZE.033.008 באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש׃

33:9b.EZE.033.009 ואתה כי הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא שב מדרכו הוא בעונו ימות ואתה נפשך הצלת׃

33:10b.EZE.033.010 ואתה בן אדם אמר אל בית ישראל כן אמרתם לאמר כי פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה׃

33:11b.EZE.033.011 אמר אליהם חי אני נאם אדני יהוה אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל׃

33:12b.EZE.033.012 ואתה בן אדם אמר אל בני עמך צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וצדיק לא יוכל לחיות בה ביום חטאתו׃

33:13b.EZE.033.013 באמרי לצדיק חיה יחיה והוא בטה על צדקתו ועשה עול כל צדקתו לא תזכרנה ובעולו אשר עשה בו ימות׃

33:14b.EZE.033.014 ובאמרי לרשע מות תמות ושב מחטאתו ועשה משפט וצדקה׃

33:15b.EZE.033.015 חבל ישיב רשע גזלה ישלם בחקות החיים הלך לבלתי עשות עול חיו יחיה לא ימות׃

33:16b.EZE.033.016 כל חטאתו אשר חטא לא תזכרנה לו משפט וצדקה עשה חיו יחיה׃

33:17b.EZE.033.017 ואמרו בני עמך לא יתכן דרך אדני והמה דרכם לא יתכן׃

33:18b.EZE.033.018 בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ומת בהם׃

33:19b.EZE.033.019 ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם הוא יחיה׃

33:20b.EZE.033.020 ואמרתם לא יתכן דרך אדני איש כדרכיו אשפוט אתכם בית ישראל׃

33:21b.EZE.033.021 ויהי בשתי עשרה שנה בעשרי בחמשה לחדש לגלותנו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הכתה העיר׃

33:22b.EZE.033.022 ויד יהוה היתה אלי בערב לפני בוא הפליט ויפתח את פי עד בוא אלי בבקר ויפתח פי ולא נאלמתי עוד׃

33:23b.EZE.033.023 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

33:24b.EZE.033.024 בן אדם ישבי החרבות האלה על אדמת ישראל אמרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה׃

33:25b.EZE.033.025 לכן אמר אלהם כה אמר אדני יהוה על הדם תאכלו ועינכם תשאו אל גלוליכם ודם תשפכו והארץ תירשו׃

33:26b.EZE.033.026 עמדתם על חרבכם עשיתן תועבה ואיש את אשת רעהו טמאתם והארץ תירשו׃

33:27b.EZE.033.027 כה תאמר אלהם כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אשר בחרבות בחרב יפלו ואשר על פני השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר במצדות ובמערות בדבר ימותו׃

33:28b.EZE.033.028 ונתתי את הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר׃

33:29b.EZE.033.029 וידעו כי אני יהוה בתתי את הארץ שממה ומשמה על כל תועבתם אשר עשו׃

33:30b.EZE.033.030 ואתה בן אדם בני עמך הנדברים בך אצל הקירות ובפתחי הבתים ודבר חד את אחד איש את אחיו לאמר באו נא ושמעו מה הדבר היוצא מאת יהוה׃

33:31b.EZE.033.031 ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושמעו את דבריך ואותם לא יעשו כי עגבים בפיהם המה עשים אחרי בצעם לבם הלך׃

33:32b.EZE.033.032 והנך להם כשיר עגבים יפה קול ומטב נגן ושמעו את דבריך ועשים אינם אותם׃

33:33b.EZE.033.033 ובבאה הנה באה וידעו כי נביא היה בתוכם׃

34

34:1b.EZE.034.001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

34:2b.EZE.034.002 בן אדם הנבא על רועי ישראל הנבא ואמרת אליהם לרעים כה אמר אדני יהוה הוי רעי ישראל אשר היו רעים אותם הלוא הצאן ירעו הרעים׃

34:3b.EZE.034.003 את החלב תאכלו ואת הצמר תלבשו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו׃

34:4b.EZE.034.004 את הנחלות לא חזקתם ואת החולה לא רפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת הנדחת לא השבתם ואת האבדת לא בקשתם ובחזקה רדיתם אתם ובפרך׃

34:5b.EZE.034.005 ותפוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל חית השדה ותפוצינה׃

34:6b.EZE.034.006 ישגו צאני בכל ההרים ועל כל גבעה רמה ועל כל פני הארץ נפצו צאני ואין דורש ואין מבקש׃

34:7b.EZE.034.007 לכן רעים שמעו את דבר יהוה׃

34:8b.EZE.034.008 חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען היות צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל חית השדה מאין רעה ולא דרשו רעי את צאני וירעו הרעים אותם ואת צאני לא רעו׃

34:9b.EZE.034.009 לכן הרעים שמעו דבר יהוה׃

34:10b.EZE.034.010 כה אמר אדני יהוה הנני אל הרעים ודרשתי את צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא תהיין להם לאכלה׃

34:11b.EZE.034.011 כי כה אמר אדני יהוה הנני אני ודרשתי את צאני ובקרתים׃

34:12b.EZE.034.012 כבקרת רעה עדרו ביום היותו בתוך צאנו נפרשות כן אבקר את צאני והצלתי אתהם מכל המקומת אשר נפצו שם ביום ענן וערפל׃

34:13b.EZE.034.013 והוצאתים מן העמים וקבצתים מן הארצות והביאתים אל אדמתם ורעיתים אל הרי ישראל באפיקים ובכל מושבי הארץ׃

34:14b.EZE.034.014 במרעה טוב ארעה אתם ובהרי מרום ישראל יהיה נוהם שם תרבצנה בנוה טוב ומרעה שמן תרעינה אל הרי ישראל׃

34:15b.EZE.034.015 אני ארעה צאני ואני ארביצם נאם אדני יהוה׃

34:16b.EZE.034.016 את האבדת אבקש ואת הנדחת אשיב ולנשברת אחבש ואת החולה אחזק ואת השמנה ואת החזקה אשמיד ארענה במשפט׃

34:17b.EZE.034.017 ואתנה צאני כה אמר אדני יהוה הנני שפט בין שה לשה לאילים ולעתודים׃

34:18b.EZE.034.018 המעט מכם המרעה הטוב תרעו ויתר מרעיכם תרמסו ברגליכם ומשקע מים תשתו ואת הנותרים ברגליכם תרפשון׃

34:19b.EZE.034.019 וצאני מרמס רגליכם תרעינה ומרפש רגליכם תשתינה׃

34:20b.EZE.034.020 לכן כה אמר אדני יהוה אליהם הנני אני ושפטתי בין שה בריה ובין שה רזה׃

34:21b.EZE.034.021 יען בצד ובכתף תהדפו ובקרניכם תנגחו כל הנחלות עד אשר הפיצותם אותנה אל החוצה׃

34:22b.EZE.034.022 והושעתי לצאני ולא תהיינה עוד לבז ושפטתי בין שה לשה׃

34:23b.EZE.034.023 והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא יהיה להן לרעה׃

34:24b.EZE.034.024 ואני יהוה אהיה להם לאלהים ועבדי דוד נשיא בתוכם אני יהוה דברתי׃

34:25b.EZE.034.025 וכרתי להם ברית שלום והשבתי חיה רעה מן הארץ וישבו במדבר לבטח וישנו ביערים׃

34:26b.EZE.034.026 ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו׃

34:27b.EZE.034.027 ונתן עץ השדה את פריו והארץ תתן יבולה והיו על אדמתם לבטח וידעו כי אני יהוה בשברי את מטות עלם והצלתים מיד העבדים בהם׃

34:28b.EZE.034.028 ולא יהיו עוד בז לגוים וחית הארץ לא תאכלם וישבו לבטח ואין מחריד׃

34:29b.EZE.034.029 והקמתי להם מטע לשם ולא יהיו עוד אספי רעב בארץ ולא ישאו עוד כלמת הגוים׃

34:30b.EZE.034.030 וידעו כי אני יהוה אלהיהם אתם והמה עמי בית ישראל נאם אדני יהוה׃

34:31b.EZE.034.031 ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אני אלהיכם נאם אדני יהוה׃

35

35:1b.EZE.035.001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

35:2b.EZE.035.002 בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו׃

35:3b.EZE.035.003 ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה׃

35:4b.EZE.035.004 עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה׃

35:5b.EZE.035.005 יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם בעת עון קץ׃

35:6b.EZE.035.006 לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך׃

35:7b.EZE.035.007 ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב׃

35:8b.EZE.035.008 ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם׃

35:9b.EZE.035.009 שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה וידעתם כי אני יהוה׃

35:10b.EZE.035.010 יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה ויהוה שם היה׃

35:11b.EZE.035.011 לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך׃

35:12b.EZE.035.012 וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה לנו נתנו לאכלה׃

35:13b.EZE.035.013 ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי׃

35:14b.EZE.035.014 כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך׃

35:15b.EZE.035.015 כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה׃

36

36:1b.EZE.036.001 ואתה בן אדם הנבא אל הרי ישראל ואמרת הרי ישראל שמעו דבר יהוה׃

36:2b.EZE.036.002 כה אמר אדני יהוה יען אמר האויב עליכם האח ובמות עולם למורשה היתה לנו׃

36:3b.EZE.036.003 לכן הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה יען ביען שמות ושאף אתכם מסביב להיותכם מורשה לשארית הגוים ותעלו על שפת לשון ודבת עם׃

36:4b.EZE.036.004 לכן הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות ולחרבות השממות ולערים הנעזבות אשר היו לבז וללעג לשארית הגוים אשר מסביב׃

36:5b.EZE.036.005 לכן כה אמר אדני יהוה אם לא באש קנאתי דברתי על שארית הגוים ועל אדום כלא אשר נתנו את ארצי להם למורשה בשמחת כל לבב בשאט נפש למען מגרשה לבז׃

36:6b.EZE.036.006 לכן הנבא על אדמת ישראל ואמרת להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות כה אמר אדני יהוה הנני בקנאתי ובחמתי דברתי יען כלמת גוים נשאתם׃

36:7b.EZE.036.007 לכן כה אמר אדני יהוה אני נשאתי את ידי אם לא הגוים אשר לכם מסביב המה כלמתם ישאו׃

36:8b.EZE.036.008 ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא׃

36:9b.EZE.036.009 כי הנני אליכם ופניתי אליכם ונעבדתם ונזרעתם׃

36:10b.EZE.036.010 והרביתי עליכם אדם כל בית ישראל כלה ונשבו הערים והחרבות תבנינה׃

36:11b.EZE.036.011 והרביתי עליכם אדם ובהמה ורבו ופרו והושבתי אתכם כקדמותיכם והיטבתי מראשתיכם וידעתם כי אני יהוה׃

36:12b.EZE.036.012 והולכתי עליכם אדם את עמי ישראל וירשוך והיית להם לנחלה ולא תוסף עוד לשכלם׃

36:13b.EZE.036.013 כה אמר אדני יהוה יען אמרים לכם אכלת אדם אתי ומשכלת גויך היית׃

36:14b.EZE.036.014 לכן אדם לא תאכלי עוד וגויך לא תכשלי עוד נאם אדני יהוה׃

36:15b.EZE.036.015 ולא אשמיע אליך עוד כלמת הגוים וחרפת עמים לא תשאי עוד וגויך לא תכשלי עוד נאם אדני יהוה׃

36:16b.EZE.036.016 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

36:17b.EZE.036.017 בן אדם בית ישראל ישבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם כטמאת הנדה היתה דרכם לפני׃

36:18b.EZE.036.018 ואשפך חמתי עליהם על הדם אשר שפכו על הארץ ובגלוליהם טמאוה׃

36:19b.EZE.036.019 ואפיץ אתם בגוים ויזרו בארצות כדרכם וכעלילותם שפטתים׃

36:20b.EZE.036.020 ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמר להם עם יהוה אלה ומארצו יצאו׃

36:21b.EZE.036.021 ואחמל על שם קדשי אשר חללוהו בית ישראל בגוים אשר באו שמה׃

36:22b.EZE.036.022 לכן אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה לא למענכם אני עשה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם׃

36:23b.EZE.036.023 וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים אשר חללתם בתוכם וידעו הגוים כי אני יהוה נאם אדני יהוה בהקדשי בכם לעיניהם׃

36:24b.EZE.036.024 ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם׃

36:25b.EZE.036.025 וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם׃

36:26b.EZE.036.026 ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר׃

36:27b.EZE.036.027 ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם׃

36:28b.EZE.036.028 וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃

36:29b.EZE.036.029 והושעתי אתכם מכל טמאותיכם וקראתי אל הדגן והרביתי אתו ולא אתן עליכם רעב׃

36:30b.EZE.036.030 והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים׃

36:31b.EZE.036.031 וזכרתם את דרכיכם הרעים ומעלליכם אשר לא טובים ונקטתם בפניכם על עונתיכם ועל תועבתיכם׃

36:32b.EZE.036.032 לא למענכם אני עשה נאם אדני יהוה יודע לכם בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל׃

36:33b.EZE.036.033 כה אמר אדני יהוה ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם והושבתי את הערים ונבנו החרבות׃

36:34b.EZE.036.034 והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובר׃

36:35b.EZE.036.035 ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו׃

36:36b.EZE.036.036 וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם כי אני יהוה בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה אני יהוה דברתי ועשיתי׃

36:37b.EZE.036.037 כה אמר אדני יהוה עוד זאת אדרש לבית ישראל לעשות להם ארבה אתם כצאן אדם׃

36:38b.EZE.036.038 כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני יהוה׃

37

37:1b.EZE.037.001 היתה עלי יד יהוה ויוצאני ברוח יהוה ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות׃

37:2b.EZE.037.002 והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מאד על פני הבקעה והנה יבשות מאד׃

37:3b.EZE.037.003 ויאמר אלי בן אדם התחיינה העצמות האלה ואמר אדני יהוה אתה ידעת׃

37:4b.EZE.037.004 ויאמר אלי הנבא על העצמות האלה ואמרת אליהם העצמות היבשות שמעו דבר יהוה׃

37:5b.EZE.037.005 כה אמר אדני יהוה לעצמות האלה הנה אני מביא בכם רוח וחייתם׃

37:6b.EZE.037.006 ונתתי עליכם גדים והעלתי עליכם בשר וקרמתי עליכם עור ונתתי בכם רוח וחייתם וידעתם כי אני יהוה׃

37:7b.EZE.037.007 ונבאתי כאשר צויתי ויהי קול כהנבאי והנה רעש ותקרבו עצמות עצם אל עצמו׃

37:8b.EZE.037.008 וראיתי והנה עליהם גדים ובשר עלה ויקרם עליהם עור מלמעלה ורוח אין בהם׃

37:9b.EZE.037.009 ויאמר אלי הנבא אל הרוח הנבא בן אדם ואמרת אל הרוח כה אמר אדני יהוה מארבע רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחיו׃

37:10b.EZE.037.010 והנבאתי כאשר צוני ותבוא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם חיל גדול מאד מאד׃

37:11b.EZE.037.011 ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו׃

37:12b.EZE.037.012 לכן הנבא ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני פתח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל׃

37:13b.EZE.037.013 וידעתם כי אני יהוה בפתחי את קברותיכם ובהעלותי אתכם מקברותיכם עמי׃

37:14b.EZE.037.014 ונתתי רוחי בכם וחייתם והנחתי אתכם על אדמתכם וידעתם כי אני יהוה דברתי ועשיתי נאם יהוה׃

37:15b.EZE.037.015 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

37:16b.EZE.037.016 ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה ולבני ישראל חברו ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חברו׃

37:17b.EZE.037.017 וקרב אתם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך׃

37:18b.EZE.037.018 וכאשר יאמרו אליך בני עמך לאמר הלוא תגיד לנו מה אלה לך׃

37:19b.EZE.037.019 דבר אלהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חברו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי׃

37:20b.EZE.037.020 והיו העצים אשר תכתב עליהם בידך לעיניהם׃

37:21b.EZE.037.021 ודבר אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם וקבצתי אתם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם׃

37:22b.EZE.037.022 ועשיתי אתם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכלם למלך ולא יהיה עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד׃

37:23b.EZE.037.023 ולא יטמאו עוד בגלוליהם ובשקוציהם ובכל פשעיהם והושעתי אתם מכל מושבתיהם אשר חטאו בהם וטהרתי אותם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים׃

37:24b.EZE.037.024 ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכלם ובמשפטי ילכו וחקתי ישמרו ועשו אותם׃

37:25b.EZE.037.025 וישבו על הארץ אשר נתתי לעבדי ליעקב אשר ישבו בה אבותיכם וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם׃

37:26b.EZE.037.026 וכרתי להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם ונתתים והרביתי אותם ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם׃

37:27b.EZE.037.027 והיה משכני עליהם והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם׃

37:28b.EZE.037.028 וידעו הגוים כי אני יהוה מקדש את ישראל בהיות מקדשי בתוכם לעולם׃

38

38:1b.EZE.038.001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

38:2b.EZE.038.002 בן אדם שים פניך אל גוג ארץ המגוג נשיא ראש משך ותבל והנבא עליו׃

38:3b.EZE.038.003 ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותבל׃

38:4b.EZE.038.004 ושובבתיך ונתתי חחים בלחייך והוצאתי אותך ואת כל חילך סוסים ופרשים לבשי מכלול כלם קהל רב צנה ומגן תפשי חרבות כלם׃

38:5b.EZE.038.005 פרס כוש ופוט אתם כלם מגן וכובע׃

38:6b.EZE.038.006 גמר וכל אגפיה בית תוגרמה ירכתי צפון ואת כל אגפיו עמים רבים אתך׃

38:7b.EZE.038.007 הכן והכן לך אתה וכל קהלך הנקהלים עליך והיית להם למשמר׃

38:8b.EZE.038.008 מימים רבים תפקד באחרית השנים תבוא אל ארץ משובבת מחרב מקבצת מעמים רבים על הרי ישראל אשר היו לחרבה תמיד והיא מעמים הוצאה וישבו לבטח כלם׃

38:9b.EZE.038.009 ועלית כשאה תבוא כענן לכסות הארץ תהיה אתה וכל אגפיך ועמים רבים אותך׃

38:10b.EZE.038.010 כה אמר אדני יהוה והיה ביום ההוא יעלו דברים על לבבך וחשבת מחשבת רעה׃

38:11b.EZE.038.011 ואמרת אעלה על ארץ פרזות אבוא השקטים ישבי לבטח כלם ישבים באין חומה ובריח ודלתים אין להם׃

38:12b.EZE.038.012 לשלל שלל ולבז בז להשיב ידך על חרבות נושבת ואל עם מאסף מגוים עשה מקנה וקנין ישבי על טבור הארץ׃

38:13b.EZE.038.013 שבא ודדן וסחרי תרשיש וכל כפריה יאמרו לך הלשלל שלל אתה בא הלבז בז הקהלת קהלך לשאת כסף וזהב לקחת מקנה וקנין לשלל שלל גדול׃

38:14b.EZE.038.014 לכן הנבא בן אדם ואמרת לגוג כה אמר אדני יהוה הלוא ביום ההוא בשבת עמי ישראל לבטח תדע׃

38:15b.EZE.038.015 ובאת ממקומך מירכתי צפון אתה ועמים רבים אתך רכבי סוסים כלם קהל גדול וחיל רב׃

38:16b.EZE.038.016 ועלית על עמי ישראל כענן לכסות הארץ באחרית הימים תהיה והבאותיך על ארצי למען דעת הגוים אתי בהקדשי בך לעיניהם גוג׃

38:17b.EZE.038.017 כה אמר אדני יהוה האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנבאים בימים ההם שנים להביא אתך עליהם׃

38:18b.EZE.038.018 והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראל נאם אדני יהוה תעלה חמתי באפי׃

38:19b.EZE.038.019 ובקנאתי באש עברתי דברתי אם לא ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל׃

38:20b.EZE.038.020 ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרמש על האדמה וכל האדם אשר על פני האדמה ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תפול׃

38:21b.EZE.038.021 וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני יהוה חרב איש באחיו תהיה׃

38:22b.EZE.038.022 ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתו׃

38:23b.EZE.038.023 והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני יהוה׃

39

39:1b.EZE.039.001 ואתה בן אדם הנבא על גוג ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותבל׃

39:2b.EZE.039.002 ושבבתיך וששאתיך והעליתיך מירכתי צפון והבאותך על הרי ישראל׃

39:3b.EZE.039.003 והכיתי קשתך מיד שמאולך וחציך מיד ימינך אפיל׃

39:4b.EZE.039.004 על הרי ישראל תפול אתה וכל אגפיך ועמים אשר אתך לעיט צפור כל כנף וחית השדה נתתיך לאכלה׃

39:5b.EZE.039.005 על פני השדה תפול כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃

39:6b.EZE.039.006 ושלחתי אש במגוג ובישבי האיים לבטח וידעו כי אני יהוה׃

39:7b.EZE.039.007 ואת שם קדשי אודיע בתוך עמי ישראל ולא אחל את שם קדשי עוד וידעו הגוים כי אני יהוה קדוש בישראל׃

39:8b.EZE.039.008 הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה הוא היום אשר דברתי׃

39:9b.EZE.039.009 ויצאו ישבי ערי ישראל ובערו והשיקו בנשק ומגן וצנה בקשת ובחצים ובמקל יד וברמח ובערו בהם אש שבע שנים׃

39:10b.EZE.039.010 ולא ישאו עצים מן השדה ולא יחטבו מן היערים כי בנשק יבערו אש ושללו את שלליהם ובזזו את בזזיהם נאם אדני יהוה׃

39:11b.EZE.039.011 והיה ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר בישראל גי העברים קדמת הים וחסמת היא את העברים וקברו שם את גוג ואת כל המונה וקראו גיא המון גוג׃

39:12b.EZE.039.012 וקברום בית ישראל למען טהר את הארץ שבעה חדשים׃

39:13b.EZE.039.013 וקברו כל עם הארץ והיה להם לשם יום הכבדי נאם אדני יהוה׃

39:14b.EZE.039.014 ואנשי תמיד יבדילו עברים בארץ מקברים את העברים את הנותרים על פני הארץ לטהרה מקצה שבעה חדשים יחקרו׃

39:15b.EZE.039.015 ועברו העברים בארץ וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון עד קברו אתו המקברים אל גיא המון גוג׃

39:16b.EZE.039.016 וגם שם עיר המונה וטהרו הארץ׃

39:17b.EZE.039.017 ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה אמר לצפור כל כנף ולכל חית השדה הקבצו ובאו האספו מסביב על זבחי אשר אני זבח לכם זבח גדול על הרי ישראל ואכלתם בשר ושתיתם דם׃

39:18b.EZE.039.018 בשר גבורים תאכלו ודם נשיאי הארץ תשתו אילים כרים ועתודים פרים מריאי בשן כלם׃

39:19b.EZE.039.019 ואכלתם חלב לשבעה ושתיתם דם לשכרון מזבחי אשר זבחתי לכם׃

39:20b.EZE.039.020 ושבעתם על שלחני סוס ורכב גבור וכל איש מלחמה נאם אדני יהוה׃

39:21b.EZE.039.021 ונתתי את כבודי בגוים וראו כל הגוים את משפטי אשר עשיתי ואת ידי אשר שמתי בהם׃

39:22b.EZE.039.022 וידעו בית ישראל כי אני יהוה אלהיהם מן היום ההוא והלאה׃

39:23b.EZE.039.023 וידעו הגוים כי בעונם גלו בית ישראל על אשר מעלו בי ואסתר פני מהם ואתנם ביד צריהם ויפלו בחרב כלם׃

39:24b.EZE.039.024 כטמאתם וכפשעיהם עשיתי אתם ואסתר פני מהם׃

39:25b.EZE.039.025 לכן כה אמר אדני יהוה עתה אשיב את שבית יעקב ורחמתי כל בית ישראל וקנאתי לשם קדשי׃

39:26b.EZE.039.026 ונשו את כלמתם ואת כל מעלם אשר מעלו בי בשבתם על אדמתם לבטח ואין מחריד׃

39:27b.EZE.039.027 בשובבי אותם מן העמים וקבצתי אתם מארצות איביהם ונקדשתי בם לעיני הגוים רבים׃

39:28b.EZE.039.028 וידעו כי אני יהוה אלהיהם בהגלותי אתם אל הגוים וכנסתים על אדמתם ולא אותיר עוד מהם שם׃

39:29b.EZE.039.029 ולא אסתיר עוד פני מהם אשר שפכתי את רוחי על בית ישראל נאם אדני יהוה׃

40

40:1b.EZE.040.001 בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש בארבע עשרה שנה אחר אשר הכתה העיר בעצם היום הזה היתה עלי יד יהוה ויבא אתי שמה׃

40:2b.EZE.040.002 במראות אלהים הביאני אל ארץ ישראל ויניחני אל הר גבה מאד ועליו כמבנה עיר מנגב׃

40:3b.EZE.040.003 ויביא אותי שמה והנה איש מראהו כמראה נחשת ופתיל פשתים בידו וקנה המדה והוא עמד בשער׃

40:4b.EZE.040.004 וידבר אלי האיש בן אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך לכל אשר אני מראה אותך כי למען הראותכה הבאתה הנה הגד את כל אשר אתה ראה לבית ישראל׃

40:5b.EZE.040.005 והנה חומה מחוץ לבית סביב סביב וביד האיש קנה המדה שש אמות באמה וטפח וימד את רחב הבנין קנה אחד וקומה קנה אחד׃

40:6b.EZE.040.006 ויבוא אל שער אשר פניו דרך הקדימה ויעל במעלתו וימד את סף השער קנה אחד רחב ואת סף אחד קנה אחד רחב׃

40:7b.EZE.040.007 והתא קנה אחד ארך וקנה אחד רחב ובין התאים חמש אמות וסף השער מאצל אולם השער מהבית קנה אחד׃

40:8b.EZE.040.008 וימד את אלם השער מהבית קנה אחד׃

40:9b.EZE.040.009 וימד את אלם השער שמנה אמות ואילו שתים אמות ואלם השער מהבית׃

40:10b.EZE.040.010 ותאי השער דרך הקדים שלשה מפה ושלשה מפה מדה אחת לשלשתם ומדה אחת לאילם מפה ומפו׃

40:11b.EZE.040.011 וימד את רחב פתח השער עשר אמות ארך השער שלוש עשרה אמות׃

40:12b.EZE.040.012 וגבול לפני התאות אמה אחת ואמה אחת גבול מפה והתא שש אמות מפו ושש אמות מפו׃

40:13b.EZE.040.013 וימד את השער מגג התא לגגו רחב עשרים וחמש אמות פתח נגד פתח׃

40:14b.EZE.040.014 ויעש את אילים ששים אמה ואל איל החצר השער סביב סביב׃

40:15b.EZE.040.015 ועל פני השער היאתון על לפני אלם השער הפנימי חמשים אמה׃

40:16b.EZE.040.016 וחלונות אטמות אל התאים ואל אליהמה לפנימה לשער סביב סביב וכן לאלמות וחלונות סביב סביב לפנימה ואל איל תמרים׃

40:17b.EZE.040.017 ויביאני אל החצר החיצונה והנה לשכות ורצפה עשוי לחצר סביב סביב שלשים לשכות אל הרצפה׃

40:18b.EZE.040.018 והרצפה אל כתף השערים לעמת ארך השערים הרצפה התחתונה׃

40:19b.EZE.040.019 וימד רחב מלפני השער התחתונה לפני החצר הפנימי מחוץ מאה אמה הקדים והצפון׃

40:20b.EZE.040.020 והשער אשר פניו דרך הצפון לחצר החיצונה מדד ארכו ורחבו׃

40:21b.EZE.040.021 ותאו שלושה מפו ושלשה מפו ואילו ואלמו היה כמדת השער הראשון חמשים אמה ארכו ורחב חמש ועשרים באמה׃

40:22b.EZE.040.022 וחלונו ואלמו ותמרו כמדת השער אשר פניו דרך הקדים ובמעלות שבע יעלו בו ואילמו לפניהם׃

40:23b.EZE.040.023 ושער לחצר הפנימי נגד השער לצפון ולקדים וימד משער אל שער מאה אמה׃

40:24b.EZE.040.024 ויולכני דרך הדרום והנה שער דרך הדרום ומדד אילו ואילמו כמדות האלה׃

40:25b.EZE.040.025 וחלונים לו ולאילמו סביב סביב כהחלנות האלה חמשים אמה ארך ורחב חמש ועשרים אמה׃

40:26b.EZE.040.026 ומעלות שבעה עלותו ואלמו לפניהם ותמרים לו אחד מפו ואחד מפו אל אילו׃

40:27b.EZE.040.027 ושער לחצר הפנימי דרך הדרום וימד משער אל השער דרך הדרום מאה אמות׃

40:28b.EZE.040.028 ויביאני אל חצר הפנימי בשער הדרום וימד את השער הדרום כמדות האלה׃

40:29b.EZE.040.029 ותאו ואילו ואלמו כמדות האלה וחלונות לו ולאלמו סביב סביב חמשים אמה ארך ורחב עשרים וחמש אמות׃

40:30b.EZE.040.030 ואלמות סביב סביב ארך חמש ועשרים אמה ורחב חמש אמות׃

40:31b.EZE.040.031 ואלמו אל חצר החצונה ותמרים אל אילו ומעלות שמונה מעלו׃

40:32b.EZE.040.032 ויביאני אל החצר הפנימי דרך הקדים וימד את השער כמדות האלה׃

40:33b.EZE.040.033 ותאו ואלו ואלמו כמדות האלה וחלונות לו ולאלמו סביב סביב ארך חמשים אמה ורחב חמש ועשרים אמה׃

40:34b.EZE.040.034 ואלמו לחצר החיצונה ותמרים אל אלו מפו ומפו ושמנה מעלות מעלו׃

40:35b.EZE.040.035 ויביאני אל שער הצפון ומדד כמדות האלה׃

40:36b.EZE.040.036 תאו אלו ואלמו וחלונות לו סביב סביב ארך חמשים אמה ורחב חמש ועשרים אמה׃

40:37b.EZE.040.037 ואילו לחצר החיצונה ותמרים אל אילו מפו ומפו ושמנה מעלות מעלו׃

40:38b.EZE.040.038 ולשכה ופתחה באילים השערים שם ידיחו את העלה׃

40:39b.EZE.040.039 ובאלם השער שנים שלחנות מפו ושנים שלחנות מפה לשחוט אליהם העולה והחטאת והאשם׃

40:40b.EZE.040.040 ואל הכתף מחוצה לעולה לפתח השער הצפונה שנים שלחנות ואל הכתף האחרת אשר לאלם השער שנים שלחנות׃

40:41b.EZE.040.041 ארבעה שלחנות מפה וארבעה שלחנות מפה לכתף השער שמונה שלחנות אליהם ישחטו׃

40:42b.EZE.040.042 וארבעה שלחנות לעולה אבני גזית ארך אמה אחת וחצי ורחב אמה אחת וחצי וגבה אמה אחת אליהם ויניחו את הכלים אשר ישחטו את העולה בם והזבח׃

40:43b.EZE.040.043 והשפתים טפח אחד מוכנים בבית סביב סביב ואל השלחנות בשר הקרבן׃

40:44b.EZE.040.044 ומחוצה לשער הפנימי לשכות שרים בחצר הפנימי אשר אל כתף שער הצפון ופניהם דרך הדרום אחד אל כתף שער הקדים פני דרך הצפן׃

40:45b.EZE.040.045 וידבר אלי זה הלשכה אשר פניה דרך הדרום לכהנים שמרי משמרת הבית׃

40:46b.EZE.040.046 והלשכה אשר פניה דרך הצפון לכהנים שמרי משמרת המזבח המה בני צדוק הקרבים מבני לוי אל יהוה לשרתו׃

40:47b.EZE.040.047 וימד את החצר ארך מאה אמה ורחב מאה אמה מרבעת והמזבח לפני הבית׃

40:48b.EZE.040.048 ויבאני אל אלם הבית וימד אל אלם חמש אמות מפה וחמש אמות מפה ורחב השער שלש אמות מפו ושלש אמות מפו׃

40:49b.EZE.040.049 ארך האלם עשרים אמה ורחב עשתי עשרה אמה ובמעלות אשר יעלו אליו ועמדים אל האילים אחד מפה ואחד מפה׃

41

41:1b.EZE.041.001 ויביאני אל ההיכל וימד את האילים שש אמות רחב מפו ושש אמות רחב מפו רחב האהל׃

41:2b.EZE.041.002 ורחב הפתח עשר אמות וכתפות הפתח חמש אמות מפו וחמש אמות מפו וימד ארכו ארבעים אמה ורחב עשרים אמה׃

41:3b.EZE.041.003 ובא לפנימה וימד איל הפתח שתים אמות והפתח שש אמות ורחב הפתח שבע אמות׃

41:4b.EZE.041.004 וימד את ארכו עשרים אמה ורחב עשרים אמה אל פני ההיכל ויאמר אלי זה קדש הקדשים׃

41:5b.EZE.041.005 וימד קיר הבית שש אמות ורחב הצלע ארבע אמות סביב סביב לבית סביב׃

41:6b.EZE.041.006 והצלעות צלע אל צלע שלוש ושלשים פעמים ובאות בקיר אשר לבית לצלעות סביב סביב להיות אחוזים ולא יהיו אחוזים בקיר הבית׃

41:7b.EZE.041.007 ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות כי מוסב הבית למעלה למעלה סביב סביב לבית על כן רחב לבית למעלה וכן התחתונה יעלה על העליונה לתיכונה׃

41:8b.EZE.041.008 וראיתי לבית גבה סביב סביב מיסדות הצלעות מלו הקנה שש אמות אצילה׃

41:9b.EZE.041.009 רחב הקיר אשר לצלע אל החוץ חמש אמות ואשר מנח בית צלעות אשר לבית׃

41:10b.EZE.041.010 ובין הלשכות רחב עשרים אמה סביב לבית סביב סביב׃

41:11b.EZE.041.011 ופתח הצלע למנח פתח אחד דרך הצפון ופתח אחד לדרום ורחב מקום המנח חמש אמות סביב סביב׃

41:12b.EZE.041.012 והבנין אשר אל פני הגזרה פאת דרך הים רחב שבעים אמה וקיר הבנין חמש אמות רחב סביב סביב וארכו תשעים אמה׃

41:13b.EZE.041.013 ומדד את הבית ארך מאה אמה והגזרה והבניה וקירותיה ארך מאה אמה׃

41:14b.EZE.041.014 ורחב פני הבית והגזרה לקדים מאה אמה׃

41:15b.EZE.041.015 ומדד ארך הבנין אל פני הגזרה אשר על אחריה ואתוקיהא מפו ומפו מאה אמה וההיכל הפנימי ואלמי החצר׃

41:16b.EZE.041.016 הספים והחלונים האטמות והאתיקים סביב לשלשתם נגד הסף שחיף עץ סביב סביב והארץ עד החלנות והחלנות מכסות׃

41:17b.EZE.041.017 על מעל הפתח ועד הבית הפנימי ולחוץ ואל כל הקיר סביב סביב בפנימי ובחיצון מדות׃

41:18b.EZE.041.018 ועשוי כרובים ותמרים ותמרה בין כרוב לכרוב ושנים פנים לכרוב׃

41:19b.EZE.041.019 ופני אדם אל התמרה מפו ופני כפיר אל התמרה מפו עשוי אל כל הבית סביב סביב׃

41:20b.EZE.041.020 מהארץ עד מעל הפתח הכרובים והתמרים עשוים וקיר ההיכל׃

41:21b.EZE.041.021 ההיכל מזוזת רבעה ופני הקדש המראה כמראה׃

41:22b.EZE.041.022 המזבח עץ שלוש אמות גבה וארכו שתים אמות ומקצעותיו לו וארכו וקירתיו עץ וידבר אלי זה השלחן אשר לפני יהוה׃

41:23b.EZE.041.023 ושתים דלתות להיכל ולקדש׃

41:24b.EZE.041.024 ושתים דלתות לדלתות שתים מוסבות דלתות שתים לדלת אחת ושתי דלתות לאחרת׃

41:25b.EZE.041.025 ועשויה אליהן אל דלתות ההיכל כרובים ותמרים כאשר עשוים לקירות ועב עץ אל פני האולם מהחוץ׃

41:26b.EZE.041.026 וחלונים אטמות ותמרים מפו ומפו אל כתפות האולם וצלעות הבית והעבים׃

42

42:1b.EZE.042.001 ויוצאני אל החצר החיצונה הדרך דרך הצפון ויבאני אל הלשכה אשר נגד הגזרה ואשר נגד הבנין אל הצפון׃

42:2b.EZE.042.002 אל פני ארך אמות המאה פתח הצפון והרחב חמשים אמות׃

42:3b.EZE.042.003 נגד העשרים אשר לחצר הפנימי ונגד רצפה אשר לחצר החיצונה אתיק אל פני אתיק בשלשים׃

42:4b.EZE.042.004 ולפני הלשכות מהלך עשר אמות רחב אל הפנימית דרך אמה אחת ופתחיהם לצפון׃

42:5b.EZE.042.005 והלשכות העליונת קצרות כי יוכלו אתיקים מהנה מהתחתנות ומהתכנות בנין׃

42:6b.EZE.042.006 כי משלשות הנה ואין להן עמודים כעמודי החצרות על כן נאצל מהתחתונות ומהתיכנות מהארץ׃

42:7b.EZE.042.007 וגדר אשר לחוץ לעמת הלשכות דרך החצר החצונה אל פני הלשכות ארכו חמשים אמה׃

42:8b.EZE.042.008 כי ארך הלשכות אשר לחצר החצונה חמשים אמה והנה על פני ההיכל מאה אמה׃

42:9b.EZE.042.009 ומתחתה לשכות האלה המבוא מהקדים בבאו להנה מהחצר החצנה׃

42:10b.EZE.042.010 ברחב גדר החצר דרך הקדים אל פני הגזרה ואל פני הבנין לשכות׃

42:11b.EZE.042.011 ודרך לפניהם כמראה הלשכות אשר דרך הצפון כארכן כן רחבן וכל מוצאיהן וכמשפטיהן וכפתחיהן׃

42:12b.EZE.042.012 וכפתחי הלשכות אשר דרך הדרום פתח בראש דרך דרך בפני הגדרת הגינה דרך הקדים בבואן׃

42:13b.EZE.042.013 ויאמר אלי לשכות הצפון לשכות הדרום אשר אל פני הגזרה הנה לשכות הקדש אשר יאכלו שם הכהנים אשר קרובים ליהוה קדשי הקדשים שם יניחו קדשי הקדשים והמנחה והחטאת והאשם כי המקום קדש׃

42:14b.EZE.042.014 בבאם הכהנים ולא יצאו מהקדש אל החצר החיצונה ושם יניחו בגדיהם אשר ישרתו בהן כי קדש הנה ילבשו בגדים אחרים וקרבו אל אשר לעם׃

42:15b.EZE.042.015 וכלה את מדות הבית הפנימי והוציאני דרך השער אשר פניו דרך הקדים ומדדו סביב סביב׃

42:16b.EZE.042.016 מדד רוח הקדים בקנה המדה חמש אמות קנים בקנה המדה סביב׃

42:17b.EZE.042.017 מדד רוח הצפון חמש מאות קנים בקנה המדה סביב׃

42:18b.EZE.042.018 את רוח הדרום מדד חמש מאות קנים בקנה המדה׃

42:19b.EZE.042.019 סבב אל רוח הים מדד חמש מאות קנים בקנה המדה׃

42:20b.EZE.042.020 לארבע רוחות מדדו חומה לו סביב סביב ארך חמש מאות ורחב חמש מאות להבדיל בין הקדש לחל׃

43

43:1b.EZE.043.001 ויולכני אל השער שער אשר פנה דרך הקדים׃

43:2b.EZE.043.002 והנה כבוד אלהי ישראל בא מדרך הקדים וקולו כקול מים רבים והארץ האירה מכבדו׃

43:3b.EZE.043.003 וכמראה המראה אשר ראיתי כמראה אשר ראיתי בבאי לשחת את העיר ומראות כמראה אשר ראיתי אל נהר כבר ואפל אל פני׃

43:4b.EZE.043.004 וכבוד יהוה בא אל הבית דרך שער אשר פניו דרך הקדים׃

43:5b.EZE.043.005 ותשאני רוח ותביאני אל החצר הפנימי והנה מלא כבוד יהוה הבית׃

43:6b.EZE.043.006 ואשמע מדבר אלי מהבית ואיש היה עמד אצלי׃

43:7b.EZE.043.007 ויאמר אלי בן אדם את מקום כסאי ואת מקום כפות רגלי אשר אשכן שם בתוך בני ישראל לעולם ולא יטמאו עוד בית ישראל שם קדשי המה ומלכיהם בזנותם ובפגרי מלכיהם במותם׃

43:8b.EZE.043.008 בתתם ספם את ספי ומזוזתם אצל מזוזתי והקיר ביני וביניהם וטמאו את שם קדשי בתועבותם אשר עשו ואכל אתם באפי׃

43:9b.EZE.043.009 עתה ירחקו את זנותם ופגרי מלכיהם ממני ושכנתי בתוכם לעולם׃

43:10b.EZE.043.010 אתה בן אדם הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית׃

43:11b.EZE.043.011 ואם נכלמו מכל אשר עשו צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו וכל צורתו ואת כל חקתיו וכל צורתו וכל תורתו הודע אותם וכתב לעיניהם וישמרו את כל צורתו ואת כל חקתיו ועשו אותם׃

43:12b.EZE.043.012 זאת תורת הבית על ראש ההר כל גבלו סביב סביב קדש קדשים הנה זאת תורת הבית׃

43:13b.EZE.043.013 ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטפח וחיק האמה ואמה רחב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד וזה גב המזבח׃

43:14b.EZE.043.014 ומחיק הארץ עד העזרה התחתונה שתים אמות ורחב אמה אחת ומהעזרה הקטנה עד העזרה הגדולה ארבע אמות ורחב האמה׃

43:15b.EZE.043.015 וההראל ארבע אמות ומהאראיל ולמעלה הקרנות ארבע׃

43:16b.EZE.043.016 והאראיל שתים עשרה ארך בשתים עשרה רחב רבוע אל ארבעת רבעיו׃

43:17b.EZE.043.017 והעזרה ארבע עשרה ארך בארבע עשרה רחב אל ארבעת רבעיה והגבול סביב אותה חצי האמה והחיק לה אמה סביב ומעלתהו פנות קדים׃

43:18b.EZE.043.018 ויאמר אלי בן אדם כה אמר אדני יהוה אלה חקות המזבח ביום העשותו להעלות עליו עולה ולזרק עליו דם׃

43:19b.EZE.043.019 ונתתה אל הכהנים הלוים אשר הם מזרע צדוק הקרבים אלי נאם אדני יהוה לשרתני פר בן בקר לחטאת׃

43:20b.EZE.043.020 ולקחת מדמו ונתתה על ארבע קרנתיו ואל ארבע פנות העזרה ואל הגבול סביב וחטאת אותו וכפרתהו׃

43:21b.EZE.043.021 ולקחת את הפר החטאת ושרפו במפקד הבית מחוץ למקדש׃

43:22b.EZE.043.022 וביום השני תקריב שעיר עזים תמים לחטאת וחטאו את המזבח כאשר חטאו בפר׃

43:23b.EZE.043.023 בכלותך מחטא תקריב פר בן בקר תמים ואיל מן הצאן תמים׃

43:24b.EZE.043.024 והקרבתם לפני יהוה והשליכו הכהנים עליהם מלח והעלו אותם עלה ליהוה׃

43:25b.EZE.043.025 שבעת ימים תעשה שעיר חטאת ליום ופר בן בקר ואיל מן הצאן תמימים יעשו׃

43:26b.EZE.043.026 שבעת ימים יכפרו את המזבח וטהרו אתו ומלאו ידו׃

43:27b.EZE.043.027 ויכלו את הימים והיה ביום השמיני והלאה יעשו הכהנים על המזבח את עולותיכם ואת שלמיכם ורצאתי אתכם נאם אדני יהוה׃

44

44:1b.EZE.044.001 וישב אתי דרך שער המקדש החיצון הפנה קדים והוא סגור׃

44:2b.EZE.044.002 ויאמר אלי יהוה השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבא בו כי יהוה אלהי ישראל בא בו והיה סגור׃

44:3b.EZE.044.003 את הנשיא נשיא הוא ישב בו לאכול לחם לפני יהוה מדרך אלם השער יבוא ומדרכו יצא׃

44:4b.EZE.044.004 ויביאני דרך שער הצפון אל פני הבית וארא והנה מלא כבוד יהוה את בית יהוה ואפל אל פני׃

44:5b.EZE.044.005 ויאמר אלי יהוה בן אדם שים לבך וראה בעיניך ובאזניך שמע את כל אשר אני מדבר אתך לכל חקות בית יהוה ולכל תורתו ושמת לבך למבוא הבית בכל מוצאי המקדש׃

44:6b.EZE.044.006 ואמרת אל מרי אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה רב לכם מכל תועבותיכם בית ישראל׃

44:7b.EZE.044.007 בהביאכם בני נכר ערלי לב וערלי בשר להיות במקדשי לחללו את ביתי בהקריבכם את לחמי חלב ודם ויפרו את בריתי אל כל תועבותיכם׃

44:8b.EZE.044.008 ולא שמרתם משמרת קדשי ותשימון לשמרי משמרתי במקדשי לכם׃

44:9b.EZE.044.009 כה אמר אדני יהוה כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבוא אל מקדשי לכל בן נכר אשר בתוך בני ישראל׃

44:10b.EZE.044.010 כי אם הלוים אשר רחקו מעלי בתעות ישראל אשר תעו מעלי אחרי גלוליהם ונשאו עונם׃

44:11b.EZE.044.011 והיו במקדשי משרתים פקדות אל שערי הבית ומשרתים את הבית המה ישחטו את העלה ואת הזבח לעם והמה יעמדו לפניהם לשרתם׃

44:12b.EZE.044.012 יען אשר ישרתו אותם לפני גלוליהם והיו לבית ישראל למכשול עון על כן נשאתי ידי עליהם נאם אדני יהוה ונשאו עונם׃

44:13b.EZE.044.013 ולא יגשו אלי לכהן לי ולגשת על כל קדשי אל קדשי הקדשים ונשאו כלמתם ותועבותם אשר עשו׃

44:14b.EZE.044.014 ונתתי אותם שמרי משמרת הבית לכל עבדתו ולכל אשר יעשה בו׃

44:15b.EZE.044.015 והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי המה יקרבו אלי לשרתני ועמדו לפני להקריב לי חלב ודם נאם אדני יהוה׃

44:16b.EZE.044.016 המה יבאו אל מקדשי והמה יקרבו אל שלחני לשרתני ושמרו את משמרתי׃

44:17b.EZE.044.017 והיה בבואם אל שערי החצר הפנימית בגדי פשתים ילבשו ולא יעלה עליהם צמר בשרתם בשערי החצר הפנימית וביתה׃

44:18b.EZE.044.018 פארי פשתים יהיו על ראשם ומכנסי פשתים יהיו על מתניהם לא יחגרו ביזע׃

44:19b.EZE.044.019 ובצאתם אל החצר החיצונה אל החצר החיצונה אל העם יפשטו את בגדיהם אשר המה משרתם בם והניחו אותם בלשכת הקדש ולבשו בגדים אחרים ולא יקדשו את העם בבגדיהם׃

44:20b.EZE.044.020 וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו כסום יכסמו את ראשיהם׃

44:21b.EZE.044.021 ויין לא ישתו כל כהן בבואם אל החצר הפנימית׃

44:22b.EZE.044.022 ואלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים כי אם בתולת מזרע בית ישראל והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו׃

44:23b.EZE.044.023 ואת עמי יורו בין קדש לחל ובין טמא לטהור יודעם׃

44:24b.EZE.044.024 ועל ריב המה יעמדו לשפט במשפטי ושפטהו ואת תורתי ואת חקתי בכל מועדי ישמרו ואת שבתותי יקדשו׃

44:25b.EZE.044.025 ואל מת אדם לא יבוא לטמאה כי אם לאב ולאם ולבן ולבת לאח ולאחות אשר לא היתה לאיש יטמאו׃

44:26b.EZE.044.026 ואחרי טהרתו שבעת ימים יספרו לו׃

44:27b.EZE.044.027 וביום באו אל הקדש אל החצר הפנימית לשרת בקדש יקריב חטאתו נאם אדני יהוה׃

44:28b.EZE.044.028 והיתה להם לנחלה אני נחלתם ואחזה לא תתנו להם בישראל אני אחזתם׃

44:29b.EZE.044.029 המנחה והחטאת והאשם המה יאכלום וכל חרם בישראל להם יהיה׃

44:30b.EZE.044.030 וראשית כל בכורי כל וכל תרומת כל מכל תרומותיכם לכהנים יהיה וראשית ערסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך׃

44:31b.EZE.044.031 כל נבלה וטרפה מן העוף ומן הבהמה לא יאכלו הכהנים׃

45

45:1b.EZE.045.001 ובהפילכם את הארץ בנחלה תרימו תרומה ליהוה קדש מן הארץ ארך חמשה ועשרים אלף ארך ורחב עשרה אלף קדש הוא בכל גבולה סביב׃

45:2b.EZE.045.002 יהיה מזה אל הקדש חמש מאות בחמש מאות מרבע סביב וחמשים אמה מגרש לו סביב׃

45:3b.EZE.045.003 ומן המדה הזאת תמוד ארך חמש ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים ובו יהיה המקדש קדש קדשים׃

45:4b.EZE.045.004 קדש מן הארץ הוא לכהנים משרתי המקדש יהיה הקרבים לשרת את יהוה והיה להם מקום לבתים ומקדש למקדש׃

45:5b.EZE.045.005 וחמשה ועשרים אלף ארך ועשרת אלפים רחב יהיה ללוים משרתי הבית להם לאחזה עשרים לשכת׃

45:6b.EZE.045.006 ואחזת העיר תתנו חמשת אלפים רחב וארך חמשה ועשרים אלף לעמת תרומת הקדש לכל בית ישראל יהיה׃

45:7b.EZE.045.007 ולנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני תרומת הקדש ואל פני אחזת העיר מפאת ים ימה ומפאת קדמה קדימה וארך לעמות אחד החלקים מגבול ים אל גבול קדימה׃

45:8b.EZE.045.008 לארץ יהיה לו לאחזה בישראל ולא יונו עוד נשיאי את עמי והארץ יתנו לבית ישראל לשבטיהם׃

45:9b.EZE.045.009 כה אמר אדני יהוה רב לכם נשיאי ישראל חמס ושד הסירו ומשפט וצדקה עשו הרימו גרשתיכם מעל עמי נאם אדני יהוה׃

45:10b.EZE.045.010 מאזני צדק ואיפת צדק ובת צדק יהי לכם׃

45:11b.EZE.045.011 האיפה והבת תכן אחד יהיה לשאת מעשר החמר הבת ועשירת החמר האיפה אל החמר יהיה מתכנתו׃

45:12b.EZE.045.012 והשקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם׃

45:13b.EZE.045.013 זאת התרומה אשר תרימו ששית האיפה מחמר החטים וששיתם האיפה מחמר השערים׃

45:14b.EZE.045.014 וחק השמן הבת השמן מעשר הבת מן הכר עשרת הבתים חמר כי עשרת הבתים חמר׃

45:15b.EZE.045.015 ושה אחת מן הצאן מן המאתים ממשקה ישראל למנחה ולעולה ולשלמים לכפר עליהם נאם אדני יהוה׃

45:16b.EZE.045.016 כל העם הארץ יהיו אל התרומה הזאת לנשיא בישראל׃

45:17b.EZE.045.017 ועל הנשיא יהיה העולות והמנחה והנסך בחגים ובחדשים ובשבתות בכל מועדי בית ישראל הוא יעשה את החטאת ואת המנחה ואת העולה ואת השלמים לכפר בעד בית ישראל׃

45:18b.EZE.045.018 כה אמר אדני יהוה בראשון באחד לחדש תקח פר בן בקר תמים וחטאת את המקדש׃

45:19b.EZE.045.019 ולקח הכהן מדם החטאת ונתן אל מזוזת הבית ואל ארבע פנות העזרה למזבח ועל מזוזת שער החצר הפנימית׃

45:20b.EZE.045.020 וכן תעשה בשבעה בחדש מאיש שגה ומפתי וכפרתם את הבית׃

45:21b.EZE.045.021 בראשון בארבעה עשר יום לחדש יהיה לכם הפסח חג שבעות ימים מצות יאכל׃

45:22b.EZE.045.022 ועשה הנשיא ביום ההוא בעדו ובעד כל עם הארץ פר חטאת׃

45:23b.EZE.045.023 ושבעת ימי החג יעשה עולה ליהוה שבעת פרים ושבעת אילים תמימם ליום שבעת הימים וחטאת שעיר עזים ליום׃

45:24b.EZE.045.024 ומנחה איפה לפר ואיפה לאיל יעשה ושמן הין לאיפה׃

45:25b.EZE.045.025 בשביעי בחמשה עשר יום לחדש בחג יעשה כאלה שבעת הימים כחטאת כעלה וכמנחה וכשמן׃

46

46:1b.EZE.046.001 כה אמר אדני יהוה שער החצר הפנימית הפנה קדים יהיה סגור ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח׃

46:2b.EZE.046.002 ובא הנשיא דרך אולם השער מחוץ ועמד על מזוזת השער ועשו הכהנים את עולתו ואת שלמיו והשתחוה על מפתן השער ויצא והשער לא יסגר עד הערב׃

46:3b.EZE.046.003 והשתחוו עם הארץ פתח השער ההוא בשבתות ובחדשים לפני יהוה׃

46:4b.EZE.046.004 והעלה אשר יקרב הנשיא ליהוה ביום השבת ששה כבשים תמימם ואיל תמים׃

46:5b.EZE.046.005 ומנחה איפה לאיל ולכבשים מנחה מתת ידו ושמן הין לאיפה׃

46:6b.EZE.046.006 וביום החדש פר בן בקר תמימם וששת כבשם ואיל תמימם יהיו׃

46:7b.EZE.046.007 ואיפה לפר ואיפה לאיל יעשה מנחה ולכבשים כאשר תשיג ידו ושמן הין לאיפה׃

46:8b.EZE.046.008 ובבוא הנשיא דרך אולם השער יבוא ובדרכו יצא׃

46:9b.EZE.046.009 ובבוא עם הארץ לפני יהוה במועדים הבא דרך שער צפון להשתחות יצא דרך שער נגב והבא דרך שער נגב יצא דרך שער צפונה לא ישוב דרך השער אשר בא בו כי נכחו יצאו׃

46:10b.EZE.046.010 והנשיא בתוכם בבואם יבוא ובצאתם יצאו׃

46:11b.EZE.046.011 ובחגים ובמועדים תהיה המנחה איפה לפר ואיפה לאיל ולכבשים מתת ידו ושמן הין לאיפה׃

46:12b.EZE.046.012 וכי יעשה הנשיא נדבה עולה או שלמים נדבה ליהוה ופתח לו את השער הפנה קדים ועשה את עלתו ואת שלמיו כאשר יעשה ביום השבת ויצא וסגר את השער אחרי צאתו׃

46:13b.EZE.046.013 וכבש בן שנתו תמים תעשה עולה ליום ליהוה בבקר בבקר תעשה אתו׃

46:14b.EZE.046.014 ומנחה תעשה עליו בבקר בבקר ששית האיפה ושמן שלישית ההין לרס את הסלת מנחה ליהוה חקות עולם תמיד׃

46:15b.EZE.046.015 ועשו את הכבש ואת המנחה ואת השמן בבקר בבקר עולת תמיד׃

46:16b.EZE.046.016 כה אמר אדני יהוה כי יתן הנשיא מתנה לאיש מבניו נחלתו היא לבניו תהיה אחזתם היא בנחלה׃

46:17b.EZE.046.017 וכי יתן מתנה מנחלתו לאחד מעבדיו והיתה לו עד שנת הדרור ושבת לנשיא אך נחלתו בניו להם תהיה׃

46:18b.EZE.046.018 ולא יקח הנשיא מנחלת העם להונתם מאחזתם מאחזתו ינחל את בניו למען אשר לא יפצו עמי איש מאחזתו׃

46:19b.EZE.046.019 ויביאני במבוא אשר על כתף השער אל הלשכות הקדש אל הכהנים הפנות צפונה והנה שם מקום בירכתם ימה׃

46:20b.EZE.046.020 ויאמר אלי זה המקום אשר יבשלו שם הכהנים את האשם ואת החטאת אשר יאפו את המנחה לבלתי הוציא אל החצר החיצונה לקדש את העם׃

46:21b.EZE.046.021 ויוציאני אל החצר החיצנה ויעבירני אל ארבעת מקצועי החצר והנה חצר במקצע החצר חצר במקצע החצר׃

46:22b.EZE.046.022 בארבעת מקצעות החצר חצרות קטרות ארבעים ארך ושלשים רחב מדה אחת לארבעתם מהקצעות׃

46:23b.EZE.046.023 וטור סביב בהם סביב לארבעתם ומבשלות עשוי מתחת הטירות סביב׃

46:24b.EZE.046.024 ויאמר אלי אלה בית המבשלים אשר יבשלו שם משרתי הבית את זבח העם׃

47

47:1b.EZE.047.001 וישבני אל פתח הבית והנה מים יצאים מתחת מפתן הבית קדימה כי פני הבית קדים והמים ירדים מתחת מכתף הבית הימנית מנגב למזבח׃

47:2b.EZE.047.002 ויוצאני דרך שער צפונה ויסבני דרך חוץ אל שער החוץ דרך הפונה קדים והנה מים מפכים מן הכתף הימנית׃

47:3b.EZE.047.003 בצאת האיש קדים וקו בידו וימד אלף באמה ויעברני במים מי אפסים׃

47:4b.EZE.047.004 וימד אלף ויעברני במים מים ברכים וימד אלף ויעברני מי מתנים׃

47:5b.EZE.047.005 וימד אלף נחל אשר לא אוכל לעבר כי גאו המים מי שחו נחל אשר לא יעבר׃

47:6b.EZE.047.006 ויאמר אלי הראית בן אדם ויולכני וישבני שפת הנחל׃

47:7b.EZE.047.007 בשובני והנה אל שפת הנחל עץ רב מאד מזה ומזה׃

47:8b.EZE.047.008 ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה וירדו על הערבה ובאו הימה אל הימה המוצאים ונרפאו המים׃

47:9b.EZE.047.009 והיה כל נפש חיה אשר ישרץ אל כל אשר יבוא שם נחלים יחיה והיה הדגה רבה מאד כי באו שמה המים האלה וירפאו וחי כל אשר יבוא שמה הנחל׃

47:10b.EZE.047.010 והיה יעמדו עליו דוגים מעין גדי ועד עין עגלים משטוח לחרמים יהיו למינה תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה מאד׃

47:11b.EZE.047.011 בצאתו וגבאיו ולא ירפאו למלח נתנו׃

47:12b.EZE.047.012 ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש המה יוצאים והיו פריו למאכל ועלהו לתרופה׃

47:13b.EZE.047.013 כה אמר אדני יהוה גה גבול אשר תתנחלו את הארץ לשני עשר שבטי ישראל יוסף חבלים׃

47:14b.EZE.047.014 ונחלתם אותה איש כאחיו אשר נשאתי את ידי לתתה לאבתיכם ונפלה הארץ הזאת לכם בנחלה׃

47:15b.EZE.047.015 וזה גבול הארץ לפאת צפונה מן הים הגדול הדרך חתלן לבוא צדדה׃

47:16b.EZE.047.016 חמת ברותה סברים אשר בין גבול דמשק ובין גבול חמת חצר התיכון אשר אל גבול חורן׃

47:17b.EZE.047.017 והיה גבול מן הים חצר עינון גבול דמשק וצפון צפונה וגבול חמת ואת פאת צפון׃

47:18b.EZE.047.018 ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד ומבין ארץ ישראל הירדן מגבול על הים הקדמוני תמדו ואת פאת קדימה׃

47:19b.EZE.047.019 ופאת נגב תימנה מתמר עד מי מריבות קדש נחלה אל הים הגדול ואת פאת תימנה נגבה׃

47:20b.EZE.047.020 ופאת ים הים הגדול מגבול עד נכח לבוא חמת זאת פאת ים׃

47:21b.EZE.047.021 וחלקתם את הארץ הזאת לכם לשבטי ישראל׃

47:22b.EZE.047.022 והיה תפלו אותה בנחלה לכם ולהגרים הגרים בתוככם אשר הולדו בנים בתוככם והיו לכם כאזרח בבני ישראל אתכם יפלו בנחלה בתוך שבטי ישראל׃

47:23b.EZE.047.023 והיה בשבט אשר גר הגר אתו שם תתנו נחלתו נאם אדני יהוה׃

48

48:1b.EZE.048.001 ואלה שמות השבטים מקצה צפונה אל יד דרך חתלן לבוא חמת חצר עינן גבול דמשק צפונה אל יד חמת והיו לו פאת קדים הים דן אחד׃

48:2b.EZE.048.002 ועל גבול דן מפאת קדים עד פאת ימה אשר אחד׃

48:3b.EZE.048.003 ועל גבול אשר מפאת קדימה ועד פאת ימה נפתלי אחד׃

48:4b.EZE.048.004 ועל גבול נפתלי מפאת קדמה עד פאת ימה מנשה אחד׃

48:5b.EZE.048.005 ועל גבול מנשה מפאת קדמה עד פאת ימה אפרים אחד׃

48:6b.EZE.048.006 ועל גבול אפרים מפאת קדים ועד פאת ימה ראובן אחד׃

48:7b.EZE.048.007 ועל גבול ראובן מפאת קדים עד פאת ימה יהודה אחד׃

48:8b.EZE.048.008 ועל גבול יהודה מפאת קדים עד פאת ימה תהיה התרומה אשר תרימו חמשה ועשרים אלף רחב וארך כאחד החלקים מפאת קדימה עד פאת ימה והיה המקדש בתוכו׃

48:9b.EZE.048.009 התרומה אשר תרימו ליהוה ארך חמשה ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים׃

48:10b.EZE.048.010 ולאלה תהיה תרומת הקדש לכהנים צפונה חמשה ועשרים אלף וימה רחב עשרת אלפים וקדימה רחב עשרת אלפים ונגבה ארך חמשה ועשרים אלף והיה מקדש יהוה בתוכו׃

48:11b.EZE.048.011 לכהנים המקדש מבני צדוק אשר שמרו משמרתי אשר לא תעו בתעות בני ישראל כאשר תעו הלוים׃

48:12b.EZE.048.012 והיתה להם תרומיה מתרומת הארץ קדש קדשים אל גבול הלוים׃

48:13b.EZE.048.013 והלוים לעמת גבול הכהנים חמשה ועשרים אלף ארך ורחב עשרת אלפים כל ארך חמשה ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים׃

48:14b.EZE.048.014 ולא ימכרו ממנו ולא ימר ולא יעבור ראשית הארץ כי קדש ליהוה׃

48:15b.EZE.048.015 וחמשת אלפים הנותר ברחב על פני חמשה ועשרים אלף חל הוא לעיר למושב ולמגרש והיתה העיר בתוכה׃

48:16b.EZE.048.016 ואלה מדותיה פאת צפון חמש מאות וארבעת אלפים ופאת נגב חמש חמש מאות וארבעת אלפים ומפאת קדים חמש מאות וארבעת אלפים ופאת ימה חמש מאות וארבעת אלפים׃

48:17b.EZE.048.017 והיה מגרש לעיר צפונה חמשים ומאתים ונגבה חמשים ומאתים וקדימה חמשים ומאתים וימה חמשים ומאתים׃

48:18b.EZE.048.018 והנותר בארך לעמת תרומת הקדש עשרת אלפים קדימה ועשרת אלפים ימה והיה לעמת תרומת הקדש והיתה תבואתה ללחם לעבדי העיר׃

48:19b.EZE.048.019 והעבד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל׃

48:20b.EZE.048.020 כל התרומה חמשה ועשרים אלף בחמשה ועשרים אלף רביעית תרימו את תרומת הקדש אל אחזת העיר׃

48:21b.EZE.048.021 והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני חמשה ועשרים אלף תרומה עד גבול קדימה וימה על פני חמשה ועשרים אלף על גבול ימה לעמת חלקים לנשיא והיתה תרומת הקדש ומקדש הבית בתוכה׃

48:22b.EZE.048.022 ומאחזת הלוים ומאחזת העיר בתוך אשר לנשיא יהיה בין גבול יהודה ובין גבול בנימן לנשיא יהיה׃

48:23b.EZE.048.023 ויתר השבטים מפאת קדמה עד פאת ימה בנימן אחד׃

48:24b.EZE.048.024 ועל גבול בנימן מפאת קדימה עד פאת ימה שמעון אחד׃

48:25b.EZE.048.025 ועל גבול שמעון מפאת קדימה עד פאת ימה יששכר אחד׃

48:26b.EZE.048.026 ועל גבול יששכר מפאת קדימה עד פאת ימה זבולן אחד׃

48:27b.EZE.048.027 ועל גבול זבולן מפאת קדמה עד פאת ימה גד אחד׃

48:28b.EZE.048.028 ועל גבול גד אל פאת נגב תימנה והיה גבול מתמר מי מריבת קדש נחלה על הים הגדול׃

48:29b.EZE.048.029 זאת הארץ אשר תפילו מנחלה לשבטי ישראל ואלה מחלקתם נאם אדני יהוה׃

48:30b.EZE.048.030 ואלה תוצאת העיר מפאת צפון חמש מאות וארבעת אלפים מדה׃

48:31b.EZE.048.031 ושערי העיר על שמות שבטי ישראל שערים שלושה צפונה שער ראובן אחד שער יהודה אחד שער לוי אחד׃

48:32b.EZE.048.032 ואל פאת קדימה חמש מאות וארבעת אלפים ושערים שלשה ושער יוסף אחד שער בנימן אחד שער דן אחד׃

48:33b.EZE.048.033 ופאת נגבה חמש מאות וארבעת אלפים מדה ושערים שלשה שער שמעון אחד שער יששכר אחד שער זבולן אחד׃

48:34b.EZE.048.034 פאת ימה חמש מאות וארבעת אלפים שעריהם שלשה שער גד אחד שער אשר אחד שער נפתלי אחד׃

48:35b.EZE.048.035 סביב שמנה עשר אלף ושם העיר מיום יהוה שמה׃