2 Samuel (Hebrew)

1

1:1b.2SA.001.001 ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים׃

1:2b.2SA.001.002 ויהי ביום השלישי והנה איש בא מן המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על ראשו ויהי בבאו אל דוד ויפל ארצה וישתחו׃

1:3b.2SA.001.003 ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי׃

1:4b.2SA.001.004 ויאמר אליו דוד מה היה הדבר הגד נא לי ויאמר אשר נס העם מן המלחמה וגם הרבה נפל מן העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו׃

1:5b.2SA.001.005 ויאמר דוד אל הנער המגיד לו איך ידעת כי מת שאול ויהונתן בנו׃

1:6b.2SA.001.006 ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו׃

1:7b.2SA.001.007 ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני׃

1:8b.2SA.001.008 ויאמר לי מי אתה ויאמר אליו עמלקי אנכי׃

1:9b.2SA.001.009 ויאמר אלי עמד נא עלי ומתתני כי אחזני השבץ כי כל עוד נפשי בי׃

1:10b.2SA.001.010 ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשר על ראשו ואצעדה אשר על זרעו ואביאם אל אדני הנה׃

1:11b.2SA.001.011 ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו׃

1:12b.2SA.001.012 ויספדו ויבכו ויצמו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם יהוה ועל בית ישראל כי נפלו בחרב׃

1:13b.2SA.001.013 ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי׃

1:14b.2SA.001.014 ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשלח ידך לשחת את משיח יהוה׃

1:15b.2SA.001.015 ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע בו ויכהו וימת׃

1:16b.2SA.001.016 ויאמר אליו דוד דמיך על ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את משיח יהוה׃

1:17b.2SA.001.017 ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו׃

1:18b.2SA.001.018 ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר׃

1:19b.2SA.001.019 הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים׃

1:20b.2SA.001.020 אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים׃

1:21b.2SA.001.021 הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן׃

1:22b.2SA.001.022 מדם חללים מחלב גבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם׃

1:23b.2SA.001.023 שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו׃

1:24b.2SA.001.024 בנות ישראל אל שאול בכינה המלבשכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן׃

1:25b.2SA.001.025 איך נפלו גברים בתוך המלחמה יהונתן על במותיך חלל׃

1:26b.2SA.001.026 צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים׃

1:27b.2SA.001.027 איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה׃

2

2:1b.2SA.002.001 ויהי אחרי כן וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה באחת ערי יהודה ויאמר יהוה אליו עלה ויאמר דוד אנה אעלה ויאמר חברנה׃

2:2b.2SA.002.002 ויעל שם דוד וגם שתי נשיו אחינעם היזרעלית ואביגיל אשת נבל הכרמלי׃

2:3b.2SA.002.003 ואנשיו אשר עמו העלה דוד איש וביתו וישבו בערי חברון׃

2:4b.2SA.002.004 ויבאו אנשי יהודה וימשחו שם את דוד למלך על בית יהודה ויגדו לדוד לאמר אנשי יביש גלעד אשר קברו את שאול׃

2:5b.2SA.002.005 וישלח דוד מלאכים אל אנשי יביש גלעד ויאמר אליהם ברכים אתם ליהוה אשר עשיתם החסד הזה עם אדניכם עם שאול ותקברו אתו׃

2:6b.2SA.002.006 ועתה יעש יהוה עמכם חסד ואמת וגם אנכי אעשה אתכם הטובה הזאת אשר עשיתם הדבר הזה׃

2:7b.2SA.002.007 ועתה תחזקנה ידיכם והיו לבני חיל כי מת אדניכם שאול וגם אתי משחו בית יהודה למלך עליהם׃

2:8b.2SA.002.008 ואבנר בן נר שר צבא אשר לשאול לקח את איש בשת בן שאול ויעברהו מחנים׃

2:9b.2SA.002.009 וימלכהו אל הגלעד ואל האשורי ואל יזרעאל ועל אפרים ועל בנימן ועל ישראל כלה׃

2:10b.2SA.002.010 בן ארבעים שנה איש בשת בן שאול במלכו על ישראל ושתים שנים מלך אך בית יהודה היו אחרי דוד׃

2:11b.2SA.002.011 ויהי מספר הימים אשר היה דוד מלך בחברון על בית יהודה שבע שנים וששה חדשים׃

2:12b.2SA.002.012 ויצא אבנר בן נר ועבדי איש בשת בן שאול ממחנים גבעונה׃

2:13b.2SA.002.013 ויואב בן צרויה ועבדי דוד יצאו ויפגשום על ברכת גבעון יחדו וישבו אלה על הברכה מזה ואלה על הברכה מזה׃

2:14b.2SA.002.014 ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו ויאמר יואב יקמו׃

2:15b.2SA.002.015 ויקמו ויעברו במספר שנים עשר לבנימן ולאיש בשת בן שאול ושנים עשר מעבדי דוד׃

2:16b.2SA.002.016 ויחזקו איש בראש רעהו וחרבו בצד רעהו ויפלו יחדו ויקרא למקום ההוא חלקת הצרים אשר בגבעון׃

2:17b.2SA.002.017 ותהי המלחמה קשה עד מאד ביום ההוא וינגף אבנר ואנשי ישראל לפני עבדי דוד׃

2:18b.2SA.002.018 ויהיו שם שלשה בני צרויה יואב ואבישי ועשהאל ועשהאל קל ברגליו כאחד הצבים אשר בשדה׃

2:19b.2SA.002.019 וירדף עשהאל אחרי אבנר ולא נטה ללכת על הימין ועל השמאול מאחרי אבנר׃

2:20b.2SA.002.020 ויפן אבנר אחריו ויאמר האתה זה עשהאל ויאמר אנכי׃

2:21b.2SA.002.021 ויאמר לו אבנר נטה לך על ימינך או על שמאלך ואחז לך אחד מהנערים וקח לך את חלצתו ולא אבה עשהאל לסור מאחריו׃

2:22b.2SA.002.022 ויסף עוד אבנר לאמר אל עשהאל סור לך מאחרי למה אככה ארצה ואיך אשא פני אל יואב אחיך׃

2:23b.2SA.002.023 וימאן לסור ויכהו אבנר באחרי החנית אל החמש ותצא החנית מאחריו ויפל שם וימת תחתו ויהי כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשהאל וימת ויעמדו׃

2:24b.2SA.002.024 וירדפו יואב ואבישי אחרי אבנר והשמש באה והמה באו עד גבעת אמה אשר על פני גיח דרך מדבר גבעון׃

2:25b.2SA.002.025 ויתקבצו בני בנימן אחרי אבנר ויהיו לאגדה אחת ויעמדו על ראש גבעה אחת׃

2:26b.2SA.002.026 ויקרא אבנר אל יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב הלוא ידעתה כי מרה תהיה באחרונה ועד מתי לא תאמר לעם לשוב מאחרי אחיהם׃

2:27b.2SA.002.027 ויאמר יואב חי האלהים כי לולא דברת כי אז מהבקר נעלה העם איש מאחרי אחיו׃

2:28b.2SA.002.028 ויתקע יואב בשופר ויעמדו כל העם ולא ירדפו עוד אחרי ישראל ולא יספו עוד להלחם׃

2:29b.2SA.002.029 ואבנר ואנשיו הלכו בערבה כל הלילה ההוא ויעברו את הירדן וילכו כל הבתרון ויבאו מחנים׃

2:30b.2SA.002.030 ויואב שב מאחרי אבנר ויקבץ את כל העם ויפקדו מעבדי דוד תשעה עשר איש ועשהאל׃

2:31b.2SA.002.031 ועבדי דוד הכו מבנימן ובאנשי אבנר שלש מאות וששים איש מתו׃

2:32b.2SA.002.032 וישאו את עשהאל ויקברהו בקבר אביו אשר בית לחם וילכו כל הלילה יואב ואנשיו ויאר להם בחברון׃

3

3:1b.2SA.003.001 ותהי המלחמה ארכה בין בית שאול ובין בית דוד ודוד הלך וחזק ובית שאול הלכים ודלים׃

3:2b.2SA.003.002 וילדו לדוד בנים בחברון ויהי בכורו אמנון לאחינעם היזרעאלת׃

3:3b.2SA.003.003 ומשנהו כלאב לאביגל אשת נבל הכרמלי והשלשי אבשלום בן מעכה בת תלמי מלך גשור׃

3:4b.2SA.003.004 והרביעי אדניה בן חגית והחמישי שפטיה בן אביטל׃

3:5b.2SA.003.005 והששי יתרעם לעגלה אשת דוד אלה ילדו לדוד בחברון׃

3:6b.2SA.003.006 ויהי בהיות המלחמה בין בית שאול ובין בית דוד ואבנר היה מתחזק בבית שאול׃

3:7b.2SA.003.007 ולשאול פלגש ושמה רצפה בת איה ויאמר אל אבנר מדוע באתה אל פילגש אבי׃

3:8b.2SA.003.008 ויחר לאבנר מאד על דברי איש בשת ויאמר הראש כלב אנכי אשר ליהודה היום אעשה חסד עם בית שאול אביך אל אחיו ואל מרעהו ולא המציתך ביד דוד ותפקד עלי עון האשה היום׃

3:9b.2SA.003.009 כה יעשה אלהים לאבנר וכה יסיף לו כי כאשר נשבע יהוה לדוד כי כן אעשה לו׃

3:10b.2SA.003.010 להעביר הממלכה מבית שאול ולהקים את כסא דוד על ישראל ועל יהודה מדן ועד באר שבע׃

3:11b.2SA.003.011 ולא יכל עוד להשיב את אבנר דבר מיראתו אתו׃

3:12b.2SA.003.012 וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתו לאמר למי ארץ לאמר כרתה בריתך אתי והנה ידי עמך להסב אליך את כל ישראל׃

3:13b.2SA.003.013 ויאמר טוב אני אכרת אתך ברית אך דבר אחד אנכי שאל מאתך לאמר לא תראה את פני כי אם לפני הביאך את מיכל בת שאול בבאך לראות את פני׃

3:14b.2SA.003.014 וישלח דוד מלאכים אל איש בשת בן שאול לאמר תנה את אשתי את מיכל אשר ארשתי לי במאה ערלות פלשתים׃

3:15b.2SA.003.015 וישלח איש בשת ויקחה מעם איש מעם פלטיאל בן לוש׃

3:16b.2SA.003.016 וילך אתה אישה הלוך ובכה אחריה עד בחרים ויאמר אליו אבנר לך שוב וישב׃

3:17b.2SA.003.017 ודבר אבנר היה עם זקני ישראל לאמר גם תמול גם שלשם הייתם מבקשים את דוד למלך עליכם׃

3:18b.2SA.003.018 ועתה עשו כי יהוה אמר אל דוד לאמר ביד דוד עבדי הושיע את עמי ישראל מיד פלשתים ומיד כל איביהם׃

3:19b.2SA.003.019 וידבר גם אבנר באזני בנימין וילך גם אבנר לדבר באזני דוד בחברון את כל אשר טוב בעיני ישראל ובעיני כל בית בנימן׃

3:20b.2SA.003.020 ויבא אבנר אל דוד חברון ואתו עשרים אנשים ויעש דוד לאבנר ולאנשים אשר אתו משתה׃

3:21b.2SA.003.021 ויאמר אבנר אל דוד אקומה ואלכה ואקבצה אל אדני המלך את כל ישראל ויכרתו אתך ברית ומלכת בכל אשר תאוה נפשך וישלח דוד את אבנר וילך בשלום׃

3:22b.2SA.003.022 והנה עבדי דוד ויואב בא מהגדוד ושלל רב עמם הביאו ואבנר איננו עם דוד בחברון כי שלחו וילך בשלום׃

3:23b.2SA.003.023 ויואב וכל הצבא אשר אתו באו ויגדו ליואב לאמר בא אבנר בן נר אל המלך וישלחהו וילך בשלום׃

3:24b.2SA.003.024 ויבא יואב אל המלך ויאמר מה עשיתה הנה בא אבנר אליך למה זה שלחתו וילך הלוך׃

3:25b.2SA.003.025 ידעת את אבנר בן נר כי לפתתך בא ולדעת את מוצאך ואת מבואך ולדעת את כל אשר אתה עשה׃

3:26b.2SA.003.026 ויצא יואב מעם דוד וישלח מלאכים אחרי אבנר וישבו אתו מבור הסרה ודוד לא ידע׃

3:27b.2SA.003.027 וישב אבנר חברון ויטהו יואב אל תוך השער לדבר אתו בשלי ויכהו שם החמש וימת בדם עשה אל אחיו׃

3:28b.2SA.003.028 וישמע דוד מאחרי כן ויאמר נקי אנכי וממלכתי מעם יהוה עד עולם מדמי אבנר בן נר׃

3:29b.2SA.003.029 יחלו על ראש יואב ואל כל בית אביו ואל יכרת מבית יואב זב ומצרע ומחזיק בפלך ונפל בחרב וחסר לחם׃

3:30b.2SA.003.030 ויואב ואבישי אחיו הרגו לאבנר על אשר המית את עשהאל אחיהם בגבעון במלחמה׃

3:31b.2SA.003.031 ויאמר דוד אל יואב ואל כל העם אשר אתו קרעו בגדיכם וחגרו שקים וספדו לפני אבנר והמלך דוד הלך אחרי המטה׃

3:32b.2SA.003.032 ויקברו את אבנר בחברון וישא המלך את קולו ויבך אל קבר אבנר ויבכו כל העם׃

3:33b.2SA.003.033 ויקנן המלך אל אבנר ויאמר הכמות נבל ימות אבנר׃

3:34b.2SA.003.034 ידך לא אסרות ורגליך לא לנחשתים הגשו כנפול לפני בני עולה נפלת ויספו כל העם לבכות עליו׃

3:35b.2SA.003.035 ויבא כל העם להברות את דוד לחם בעוד היום וישבע דוד לאמר כה יעשה לי אלהים וכה יסיף כי אם לפני בוא השמש אטעם לחם או כל מאומה׃

3:36b.2SA.003.036 וכל העם הכירו וייטב בעיניהם ככל אשר עשה המלך בעיני כל העם טוב׃

3:37b.2SA.003.037 וידעו כל העם וכל ישראל ביום ההוא כי לא היתה מהמלך להמית את אבנר בן נר׃

3:38b.2SA.003.038 ויאמר המלך אל עבדיו הלוא תדעו כי שר וגדול נפל היום הזה בישראל׃

3:39b.2SA.003.039 ואנכי היום רך ומשוח מלך והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני ישלם יהוה לעשה הרעה כרעתו׃

4

4:1b.2SA.004.001 וישמע בן שאול כי מת אבנר בחברון וירפו ידיו וכל ישראל נבהלו׃

4:2b.2SA.004.002 ושני אנשים שרי גדודים היו בן שאול שם האחד בענה ושם השני רכב בני רמון הבארתי מבני בנימן כי גם בארות תחשב על בנימן׃

4:3b.2SA.004.003 ויברחו הבארתים גתימה ויהיו שם גרים עד היום הזה׃

4:4b.2SA.004.004 וליהונתן בן שאול בן נכה רגלים בן חמש שנים היה בבא שמעת שאול ויהונתן מיזרעאל ותשאהו אמנתו ותנס ויהי בחפזה לנוס ויפל ויפסח ושמו מפיבשת׃

4:5b.2SA.004.005 וילכו בני רמון הבארתי רכב ובענה ויבאו כחם היום אל בית איש בשת והוא שכב את משכב הצהרים׃

4:6b.2SA.004.006 והנה באו עד תוך הבית לקחי חטים ויכהו אל החמש ורכב ובענה אחיו נמלטו׃

4:7b.2SA.004.007 ויבאו הבית והוא שכב על מטתו בחדר משכבו ויכהו וימתהו ויסירו את ראשו ויקחו את ראשו וילכו דרך הערבה כל הלילה׃

4:8b.2SA.004.008 ויבאו את ראש איש בשת אל דוד חברון ויאמרו אל המלך הנה ראש איש בשת בן שאול איבך אשר בקש את נפשך ויתן יהוה לאדני המלך נקמות היום הזה משאול ומזרעו׃

4:9b.2SA.004.009 ויען דוד את רכב ואת בענה אחיו בני רמון הבארתי ויאמר להם חי יהוה אשר פדה את נפשי מכל צרה׃

4:10b.2SA.004.010 כי המגיד לי לאמר הנה מת שאול והוא היה כמבשר בעיניו ואחזה בו ואהרגהו בצקלג אשר לתתי לו בשרה׃

4:11b.2SA.004.011 אף כי אנשים רשעים הרגו את איש צדיק בביתו על משכבו ועתה הלוא אבקש את דמו מידכם ובערתי אתכם מן הארץ׃

4:12b.2SA.004.012 ויצו דוד את הנערים ויהרגום ויקצצו את ידיהם ואת רגליהם ויתלו על הברכה בחברון ואת ראש איש בשת לקחו ויקברו בקבר אבנר בחברון׃

5

5:1b.2SA.005.001 ויבאו כל שבטי ישראל אל דוד חברונה ויאמרו לאמר הננו עצמך ובשרך אנחנו׃

5:2b.2SA.005.002 גם אתמול גם שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה הייתה מוציא והמבי את ישראל ויאמר יהוה לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה לנגיד על ישראל׃

5:3b.2SA.005.003 ויבאו כל זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרת להם המלך דוד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את דוד למלך על ישראל׃

5:4b.2SA.005.004 בן שלשים שנה דוד במלכו ארבעים שנה מלך׃

5:5b.2SA.005.005 בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנה על כל ישראל ויהודה׃

5:6b.2SA.005.006 וילך המלך ואנשיו ירושלם אל היבסי יושב הארץ ויאמר לדוד לאמר לא תבוא הנה כי אם הסירך העורים והפסחים לאמר לא יבוא דוד הנה׃

5:7b.2SA.005.007 וילכד דוד את מצדת ציון היא עיר דוד׃

5:8b.2SA.005.008 ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבסי ויגע בצנור ואת הפסחים ואת העורים שנאו נפש דוד על כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל הבית׃

5:9b.2SA.005.009 וישב דוד במצדה ויקרא לה עיר דוד ויבן דוד סביב מן המלוא וביתה׃

5:10b.2SA.005.010 וילך דוד הלוך וגדול ויהוה אלהי צבאות עמו׃

5:11b.2SA.005.011 וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דוד ועצי ארזים וחרשי עץ וחרשי אבן קיר ויבנו בית לדוד׃

5:12b.2SA.005.012 וידע דוד כי הכינו יהוה למלך על ישראל וכי נשא ממלכתו בעבור עמו ישראל׃

5:13b.2SA.005.013 ויקח דוד עוד פלגשים ונשים מירושלם אחרי באו מחברון ויולדו עוד לדוד בנים ובנות׃

5:14b.2SA.005.014 ואלה שמות הילדים לו בירושלם שמוע ושובב ונתן ושלמה׃

5:15b.2SA.005.015 ויבחר ואלישוע ונפג ויפיע׃

5:16b.2SA.005.016 ואלישמע ואלידע ואליפלט׃

5:17b.2SA.005.017 וישמעו פלשתים כי משחו את דוד למלך על ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דוד וישמע דוד וירד אל המצודה׃

5:18b.2SA.005.018 ופלשתים באו וינטשו בעמק רפאים׃

5:19b.2SA.005.019 וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה אל פלשתים התתנם בידי ויאמר יהוה אל דוד עלה כי נתן אתן את הפלשתים בידך׃

5:20b.2SA.005.020 ויבא דוד בבעל פרצים ויכם שם דוד ויאמר פרץ יהוה את איבי לפני כפרץ מים על כן קרא שם המקום ההוא בעל פרצים׃

5:21b.2SA.005.021 ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו׃

5:22b.2SA.005.022 ויספו עוד פלשתים לעלות וינטשו בעמק רפאים׃

5:23b.2SA.005.023 וישאל דוד ביהוה ויאמר לא תעלה הסב אל אחריהם ובאת להם ממול בכאים׃

5:24b.2SA.005.024 ויהי בשמעך את קול צעדה בראשי הבכאים אז תחרץ כי אז יצא יהוה לפניך להכות במחנה פלשתים׃

5:25b.2SA.005.025 ויעש דוד כן כאשר צוהו יהוה ויך את פלשתים מגבע עד באך גזר׃

6

6:1b.2SA.006.001 ויסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף׃

6:2b.2SA.006.002 ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם יהוה צבאות ישב הכרבים עליו׃

6:3b.2SA.006.003 וירכבו את ארון האלהים אל עגלה חדשה וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה ועזא ואחיו בני אבינדב נהגים את העגלה חדשה׃

6:4b.2SA.006.004 וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה עם ארון האלהים ואחיו הלך לפני הארון׃

6:5b.2SA.006.005 ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני יהוה בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמנענעים ובצלצלים׃

6:6b.2SA.006.006 ויבאו עד גרן נכון וישלח עזא אל ארון האלהים ויאחז בו כי שמטו הבקר׃

6:7b.2SA.006.007 ויחר אף יהוה בעזה ויכהו שם האלהים על השל וימת שם עם ארון האלהים׃

6:8b.2SA.006.008 ויחר לדוד על אשר פרץ יהוה פרץ בעזה ויקרא למקום ההוא פרץ עזה עד היום הזה׃

6:9b.2SA.006.009 וירא דוד את יהוה ביום ההוא ויאמר איך יבוא אלי ארון יהוה׃

6:10b.2SA.006.010 ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון יהוה על עיר דוד ויטהו דוד בית עבד אדום הגתי׃

6:11b.2SA.006.011 וישב ארון יהוה בית עבד אדם הגתי שלשה חדשים ויברך יהוה את עבד אדם ואת כל ביתו׃

6:12b.2SA.006.012 ויגד למלך דוד לאמר ברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו בעבור ארון האלהים וילך דוד ויעל את ארון האלהים מבית עבד אדם עיר דוד בשמחה׃

6:13b.2SA.006.013 ויהי כי צעדו נשאי ארון יהוה ששה צעדים ויזבח שור ומריא׃

6:14b.2SA.006.014 ודוד מכרכר בכל עז לפני יהוה ודוד חגור אפוד בד׃

6:15b.2SA.006.015 ודוד וכל בית ישראל מעלים את ארון יהוה בתרועה ובקול שופר׃

6:16b.2SA.006.016 והיה ארון יהוה בא עיר דוד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני יהוה ותבז לו בלבה׃

6:17b.2SA.006.017 ויבאו את ארון יהוה ויצגו אתו במקומו בתוך האהל אשר נטה לו דוד ויעל דוד עלות לפני יהוה ושלמים׃

6:18b.2SA.006.018 ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה צבאות׃

6:19b.2SA.006.019 ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וילך כל העם איש לביתו׃

6:20b.2SA.006.020 וישב דוד לברך את ביתו ותצא מיכל בת שאול לקראת דוד ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים׃

6:21b.2SA.006.021 ויאמר דוד אל מיכל לפני יהוה אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד על עם יהוה על ישראל ושחקתי לפני יהוה׃

6:22b.2SA.006.022 ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה׃

6:23b.2SA.006.023 ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד עד יום מותה׃

7

7:1b.2SA.007.001 ויהי כי ישב המלך בביתו ויהוה הניח לו מסביב מכל איביו׃

7:2b.2SA.007.002 ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב בתוך היריעה׃

7:3b.2SA.007.003 ויאמר נתן אל המלך כל אשר בלבבך לך עשה כי יהוה עמך׃

7:4b.2SA.007.004 ויהי בלילה ההוא ויהי דבר יהוה אל נתן לאמר׃

7:5b.2SA.007.005 לך ואמרת אל עבדי אל דוד כה אמר יהוה האתה תבנה לי בית לשבתי׃

7:6b.2SA.007.006 כי לא ישבתי בבית למיום העלתי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן׃

7:7b.2SA.007.007 בכל אשר התהלכתי בכל בני ישראל הדבר דברתי את אחד שבטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי את ישראל לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים׃

7:8b.2SA.007.008 ועתה כה תאמר לעבדי לדוד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מאחר הצאן להיות נגיד על עמי על ישראל׃

7:9b.2SA.007.009 ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרתה את כל איביך מפניך ועשתי לך שם גדול כשם הגדלים אשר בארץ׃

7:10b.2SA.007.010 ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה׃

7:11b.2SA.007.011 ולמן היום אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והניחתי לך מכל איביך והגיד לך יהוה כי בית יעשה לך יהוה׃

7:12b.2SA.007.012 כי ימלאו ימיך ושכבת את אבתיך והקימתי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינתי את ממלכתו׃

7:13b.2SA.007.013 הוא יבנה בית לשמי וכננתי את כסא ממלכתו עד עולם׃

7:14b.2SA.007.014 אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם׃

7:15b.2SA.007.015 וחסדי לא יסור ממנו כאשר הסרתי מעם שאול אשר הסרתי מלפניך׃

7:16b.2SA.007.016 ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך כסאך יהיה נכון עד עולם׃

7:17b.2SA.007.017 ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה כן דבר נתן אל דוד׃

7:18b.2SA.007.018 ויבא המלך דוד וישב לפני יהוה ויאמר מי אנכי אדני יהוה ומי ביתי כי הביאתני עד הלם׃

7:19b.2SA.007.019 ותקטן עוד זאת בעיניך אדני יהוה ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק וזאת תורת האדם אדני יהוה׃

7:20b.2SA.007.020 ומה יוסיף דוד עוד לדבר אליך ואתה ידעת את עבדך אדני יהוה׃

7:21b.2SA.007.021 בעבור דברך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להודיע את עבדך׃

7:22b.2SA.007.022 על כן גדלת אדני יהוה כי אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו׃

7:23b.2SA.007.023 ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם ולשום לו שם ולעשות לכם הגדולה ונראות לארצך מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו׃

7:24b.2SA.007.024 ותכונן לך את עמך ישראל לך לעם עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים׃

7:25b.2SA.007.025 ועתה יהוה אלהים הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו הקם עד עולם ועשה כאשר דברת׃

7:26b.2SA.007.026 ויגדל שמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהים על ישראל ובית עבדך דוד יהיה נכון לפניך׃

7:27b.2SA.007.027 כי אתה יהוה צבאות אלהי ישראל גליתה את אזן עבדך לאמר בית אבנה לך על כן מצא עבדך את לבו להתפלל אליך את התפלה הזאת׃

7:28b.2SA.007.028 ועתה אדני יהוה אתה הוא האלהים ודבריך יהיו אמת ותדבר אל עבדך את הטובה הזאת׃

7:29b.2SA.007.029 ועתה הואל וברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה אדני יהוה דברת ומברכתך יברך בית עבדך לעולם׃

8

8:1b.2SA.008.001 ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים׃

8:2b.2SA.008.002 ויך את מואב וימדדם בחבל השכב אותם ארצה וימדד שני חבלים להמית ומלא החבל להחיות ותהי מואב לדוד לעבדים נשאי מנחה׃

8:3b.2SA.008.003 ויך דוד את הדדעזר בן רחב מלך צובה בלכתו להשיב ידו בנהר׃

8:4b.2SA.008.004 וילכד דוד ממנו אלף ושבע מאות פרשים ועשרים אלף איש רגלי ויעקר דוד את כל הרכב ויותר ממנו מאה רכב׃

8:5b.2SA.008.005 ותבא ארם דמשק לעזר להדדעזר מלך צובה ויך דוד בארם עשרים ושנים אלף איש׃

8:6b.2SA.008.006 וישם דוד נצבים בארם דמשק ותהי ארם לדוד לעבדים נושאי מנחה וישע יהוה את דוד בכל אשר הלך׃

8:7b.2SA.008.007 ויקח דוד את שלטי הזהב אשר היו אל עבדי הדדעזר ויביאם ירושלם׃

8:8b.2SA.008.008 ומבטח ומברתי ערי הדדעזר לקח המלך דוד נחשת הרבה מאד׃

8:9b.2SA.008.009 וישמע תעי מלך חמת כי הכה דוד את כל חיל הדדעזר׃

8:10b.2SA.008.010 וישלח תעי את יורם בנו אל המלך דוד לשאל לו לשלום ולברכו על אשר נלחם בהדדעזר ויכהו כי איש מלחמות תעי היה הדדעזר ובידו היו כלי כסף וכלי זהב וכלי נחשת׃

8:11b.2SA.008.011 גם אתם הקדיש המלך דוד ליהוה עם הכסף והזהב אשר הקדיש מכל הגוים אשר כבש׃

8:12b.2SA.008.012 מארם וממואב ומבני עמון ומפלשתים ומעמלק ומשלל הדדעזר בן רחב מלך צובה׃

8:13b.2SA.008.013 ויעש דוד שם בשבו מהכותו את ארם בגיא מלח שמונה עשר אלף׃

8:14b.2SA.008.014 וישם באדום נצבים בכל אדום שם נצבים ויהי כל אדום עבדים לדוד ויושע יהוה את דוד בכל אשר הלך׃

8:15b.2SA.008.015 וימלך דוד על כל ישראל ויהי דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו׃

8:16b.2SA.008.016 ויואב בן צרויה על הצבא ויהושפט בן אחילוד מזכיר׃

8:17b.2SA.008.017 וצדוק בן אחיטוב ואחימלך בן אביתר כהנים ושריה סופר׃

8:18b.2SA.008.018 ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי ובני דוד כהנים היו׃

9

9:1b.2SA.009.001 ויאמר דוד הכי יש עוד אשר נותר לבית שאול ואעשה עמו חסד בעבור יהונתן׃

9:2b.2SA.009.002 ולבית שאול עבד ושמו ציבא ויקראו לו אל דוד ויאמר המלך אליו האתה ציבא ויאמר עבדך׃

9:3b.2SA.009.003 ויאמר המלך האפס עוד איש לבית שאול ואעשה עמו חסד אלהים ויאמר ציבא אל המלך עוד בן ליהונתן נכה רגלים׃

9:4b.2SA.009.004 ויאמר לו המלך איפה הוא ויאמר ציבא אל המלך הנה הוא בית מכיר בן עמיאל בלו דבר׃

9:5b.2SA.009.005 וישלח המלך דוד ויקחהו מבית מכיר בן עמיאל מלו דבר׃

9:6b.2SA.009.006 ויבא מפיבשת בן יהונתן בן שאול אל דוד ויפל על פניו וישתחו ויאמר דוד מפיבשת ויאמר הנה עבדך׃

9:7b.2SA.009.007 ויאמר לו דוד אל תירא כי עשה אעשה עמך חסד בעבור יהונתן אביך והשבתי לך את כל שדה שאול אביך ואתה תאכל לחם על שלחני תמיד׃

9:8b.2SA.009.008 וישתחו ויאמר מה עבדך כי פנית אל הכלב המת אשר כמוני׃

9:9b.2SA.009.009 ויקרא המלך אל ציבא נער שאול ויאמר אליו כל אשר היה לשאול ולכל ביתו נתתי לבן אדניך׃

9:10b.2SA.009.010 ועבדת לו את האדמה אתה ובניך ועבדיך והבאת והיה לבן אדניך לחם ואכלו ומפיבשת בן אדניך יאכל תמיד לחם על שלחני ולציבא חמשה עשר בנים ועשרים עבדים׃

9:11b.2SA.009.011 ויאמר ציבא אל המלך ככל אשר יצוה אדני המלך את עבדו כן יעשה עבדך ומפיבשת אכל על שלחני כאחד מבני המלך׃

9:12b.2SA.009.012 ולמפיבשת בן קטן ושמו מיכא וכל מושב בית ציבא עבדים למפיבשת׃

9:13b.2SA.009.013 ומפיבשת ישב בירושלם כי על שלחן המלך תמיד הוא אכל והוא פסח שתי רגליו׃

10

10:1b.2SA.010.001 ויהי אחרי כן וימת מלך בני עמון וימלך חנון בנו תחתיו׃

10:2b.2SA.010.002 ויאמר דוד אעשה חסד עם חנון בן נחש כאשר עשה אביו עמדי חסד וישלח דוד לנחמו ביד עבדיו אל אביו ויבאו עבדי דוד ארץ בני עמון׃

10:3b.2SA.010.003 ויאמרו שרי בני עמון אל חנון אדניהם המכבד דוד את אביך בעיניך כי שלח לך מנחמים הלוא בעבור חקור את העיר ולרגלה ולהפכה שלח דוד את עבדיו אליך׃

10:4b.2SA.010.004 ויקח חנון את עבדי דוד ויגלח את חצי זקנם ויכרת את מדויהם בחצי עד שתותיהם וישלחם׃

10:5b.2SA.010.005 ויגדו לדוד וישלח לקראתם כי היו האנשים נכלמים מאד ויאמר המלך שבו בירחו עד יצמח זקנכם ושבתם׃

10:6b.2SA.010.006 ויראו בני עמון כי נבאשו בדוד וישלחו בני עמון וישכרו את ארם בית רחוב ואת ארם צובא עשרים אלף רגלי ואת מלך מעכה אלף איש ואיש טוב שנים עשר אלף איש׃

10:7b.2SA.010.007 וישמע דוד וישלח את יואב ואת כל הצבא הגברים׃

10:8b.2SA.010.008 ויצאו בני עמון ויערכו מלחמה פתח השער וארם צובא ורחוב ואיש טוב ומעכה לבדם בשדה׃

10:9b.2SA.010.009 וירא יואב כי היתה אליו פני המלחמה מפנים ומאחור ויבחר מכל בחורי בישראל ויערך לקראת ארם׃

10:10b.2SA.010.010 ואת יתר העם נתן ביד אבשי אחיו ויערך לקראת בני עמון׃

10:11b.2SA.010.011 ויאמר אם תחזק ארם ממני והיתה לי לישועה ואם בני עמון יחזקו ממך והלכתי להושיע לך׃

10:12b.2SA.010.012 חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלהינו ויהוה יעשה הטוב בעיניו׃

10:13b.2SA.010.013 ויגש יואב והעם אשר עמו למלחמה בארם וינסו מפניו׃

10:14b.2SA.010.014 ובני עמון ראו כי נס ארם וינסו מפני אבישי ויבאו העיר וישב יואב מעל בני עמון ויבא ירושלם׃

10:15b.2SA.010.015 וירא ארם כי נגף לפני ישראל ויאספו יחד׃

10:16b.2SA.010.016 וישלח הדדעזר ויצא את ארם אשר מעבר הנהר ויבאו חילם ושובך שר צבא הדדעזר לפניהם׃

10:17b.2SA.010.017 ויגד לדוד ויאסף את כל ישראל ויעבר את הירדן ויבא חלאמה ויערכו ארם לקראת דוד וילחמו עמו׃

10:18b.2SA.010.018 וינס ארם מפני ישראל ויהרג דוד מארם שבע מאות רכב וארבעים אלף פרשים ואת שובך שר צבאו הכה וימת שם׃

10:19b.2SA.010.019 ויראו כל המלכים עבדי הדדעזר כי נגפו לפני ישראל וישלמו את ישראל ויעבדום ויראו ארם להושיע עוד את בני עמון׃

11

11:1b.2SA.011.001 ויהי לתשובת השנה לעת צאת המלאכים וישלח דוד את יואב ואת עבדיו עמו ואת כל ישראל וישחתו את בני עמון ויצרו על רבה ודוד יושב בירושלם׃

11:2b.2SA.011.002 ויהי לעת הערב ויקם דוד מעל משכבו ויתהלך על גג בית המלך וירא אשה רחצת מעל הגג והאשה טובת מראה מאד׃

11:3b.2SA.011.003 וישלח דוד וידרש לאשה ויאמר הלוא זאת בת שבע בת אליעם אשת אוריה החתי׃

11:4b.2SA.011.004 וישלח דוד מלאכים ויקחה ותבוא אליו וישכב עמה והיא מתקדשת מטמאתה ותשב אל ביתה׃

11:5b.2SA.011.005 ותהר האשה ותשלח ותגד לדוד ותאמר הרה אנכי׃

11:6b.2SA.011.006 וישלח דוד אל יואב שלח אלי את אוריה החתי וישלח יואב את אוריה אל דוד׃

11:7b.2SA.011.007 ויבא אוריה אליו וישאל דוד לשלום יואב ולשלום העם ולשלום המלחמה׃

11:8b.2SA.011.008 ויאמר דוד לאוריה רד לביתך ורחץ רגליך ויצא אוריה מבית המלך ותצא אחריו משאת המלך׃

11:9b.2SA.011.009 וישכב אוריה פתח בית המלך את כל עבדי אדניו ולא ירד אל ביתו׃

11:10b.2SA.011.010 ויגדו לדוד לאמר לא ירד אוריה אל ביתו ויאמר דוד אל אוריה הלוא מדרך אתה בא מדוע לא ירדת אל ביתך׃

11:11b.2SA.011.011 ויאמר אוריה אל דוד הארון וישראל ויהודה ישבים בסכות ואדני יואב ועבדי אדני על פני השדה חנים ואני אבוא אל ביתי לאכל ולשתות ולשכב עם אשתי חיך וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה׃

11:12b.2SA.011.012 ויאמר דוד אל אוריה שב בזה גם היום ומחר אשלחך וישב אוריה בירושלם ביום ההוא וממחרת׃

11:13b.2SA.011.013 ויקרא לו דוד ויאכל לפניו וישת וישכרהו ויצא בערב לשכב במשכבו עם עבדי אדניו ואל ביתו לא ירד׃

11:14b.2SA.011.014 ויהי בבקר ויכתב דוד ספר אל יואב וישלח ביד אוריה׃

11:15b.2SA.011.015 ויכתב בספר לאמר הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו ונכה ומת׃

11:16b.2SA.011.016 ויהי בשמור יואב אל העיר ויתן את אוריה אל המקום אשר ידע כי אנשי חיל שם׃

11:17b.2SA.011.017 ויצאו אנשי העיר וילחמו את יואב ויפל מן העם מעבדי דוד וימת גם אוריה החתי׃

11:18b.2SA.011.018 וישלח יואב ויגד לדוד את כל דברי המלחמה׃

11:19b.2SA.011.019 ויצו את המלאך לאמר ככלותך את כל דברי המלחמה לדבר אל המלך׃

11:20b.2SA.011.020 והיה אם תעלה חמת המלך ואמר לך מדוע נגשתם אל העיר להלחם הלוא ידעתם את אשר ירו מעל החומה׃

11:21b.2SA.011.021 מי הכה את אבימלך בן ירבשת הלוא אשה השליכה עליו פלח רכב מעל החומה וימת בתבץ למה נגשתם אל החומה ואמרת גם עבדך אוריה החתי מת׃

11:22b.2SA.011.022 וילך המלאך ויבא ויגד לדוד את כל אשר שלחו יואב׃

11:23b.2SA.011.023 ויאמר המלאך אל דוד כי גברו עלינו האנשים ויצאו אלינו השדה ונהיה עליהם עד פתח השער׃

11:24b.2SA.011.024 ויראו המוראים אל עבדך מעל החומה וימותו מעבדי המלך וגם עבדך אוריה החתי מת׃

11:25b.2SA.011.025 ויאמר דוד אל המלאך כה תאמר אל יואב אל ירע בעיניך את הדבר הזה כי כזה וכזה תאכל החרב החזק מלחמתך אל העיר והרסה וחזקהו׃

11:26b.2SA.011.026 ותשמע אשת אוריה כי מת אוריה אישה ותספד על בעלה׃

11:27b.2SA.011.027 ויעבר האבל וישלח דוד ויאספה אל ביתו ותהי לו לאשה ותלד לו בן וירע הדבר אשר עשה דוד בעיני יהוה׃

12

12:1b.2SA.012.001 וישלח יהוה את נתן אל דוד ויבא אליו ויאמר לו שני אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד ראש׃

12:2b.2SA.012.002 לעשיר היה צאן ובקר הרבה מאד׃

12:3b.2SA.012.003 ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותגדל עמו ועם בניו יחדו מפתו תאכל ומכסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי לו כבת׃

12:4b.2SA.012.004 ויבא הלך לאיש העשיר ויחמל לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לארח הבא לו ויקח את כבשת האיש הראש ויעשה לאיש הבא אליו׃

12:5b.2SA.012.005 ויחר אף דוד באיש מאד ויאמר אל נתן חי יהוה כי בן מות האיש העשה זאת׃

12:6b.2SA.012.006 ואת הכבשה ישלם ארבעתים עקב אשר עשה את הדבר הזה ועל אשר לא חמל׃

12:7b.2SA.012.007 ויאמר נתן אל דוד אתה האיש כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי משחתיך למלך על ישראל ואנכי הצלתיך מיד שאול׃

12:8b.2SA.012.008 ואתנה לך את בית אדניך ואת נשי אדניך בחיקך ואתנה לך את בית ישראל ויהודה ואם מעט ואספה לך כהנה וכהנה׃

12:9b.2SA.012.009 מדוע בזית את דבר יהוה לעשות הרע בעינו את אוריה החתי הכית בחרב ואת אשתו לקחת לך לאשה ואתו הרגת בחרב בני עמון׃

12:10b.2SA.012.010 ועתה לא תסור חרב מביתך עד עולם עקב כי בזתני ותקח את אשת אוריה החתי להיות לך לאשה׃

12:11b.2SA.012.011 כה אמר יהוה הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשיך לעיניך ונתתי לרעיך ושכב עם נשיך לעיני השמש הזאת׃

12:12b.2SA.012.012 כי אתה עשית בסתר ואני אעשה את הדבר הזה נגד כל ישראל ונגד השמש׃

12:13b.2SA.012.013 ויאמר דוד אל נתן חטאתי ליהוה ויאמר נתן אל דוד גם יהוה העביר חטאתך לא תמות׃

12:14b.2SA.012.014 אפס כי נאץ נאצת את איבי יהוה בדבר הזה גם הבן הילוד לך מות ימות׃

12:15b.2SA.012.015 וילך נתן אל ביתו ויגף יהוה את הילד אשר ילדה אשת אוריה לדוד ויאנש׃

12:16b.2SA.012.016 ויבקש דוד את האלהים בעד הנער ויצם דוד צום ובא ולן ושכב ארצה׃

12:17b.2SA.012.017 ויקמו זקני ביתו עליו להקימו מן הארץ ולא אבה ולא ברא אתם לחם׃

12:18b.2SA.012.018 ויהי ביום השביעי וימת הילד ויראו עבדי דוד להגיד לו כי מת הילד כי אמרו הנה בהיות הילד חי דברנו אליו ולא שמע בקולנו ואיך נאמר אליו מת הילד ועשה רעה׃

12:19b.2SA.012.019 וירא דוד כי עבדיו מתלחשים ויבן דוד כי מת הילד ויאמר דוד אל עבדיו המת הילד ויאמרו מת׃

12:20b.2SA.012.020 ויקם דוד מהארץ וירחץ ויסך ויחלף שמלתו ויבא בית יהוה וישתחו ויבא אל ביתו וישאל וישימו לו לחם ויאכל׃

12:21b.2SA.012.021 ויאמרו עבדיו אליו מה הדבר הזה אשר עשיתה בעבור הילד חי צמת ותבך וכאשר מת הילד קמת ותאכל לחם׃

12:22b.2SA.012.022 ויאמר בעוד הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע יחנני יהוה וחי הילד׃

12:23b.2SA.012.023 ועתה מת למה זה אני צם האוכל להשיבו עוד אני הלך אליו והוא לא ישוב אלי׃

12:24b.2SA.012.024 וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה וישכב עמה ותלד בן ויקרא את שמו שלמה ויהוה אהבו׃

12:25b.2SA.012.025 וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה בעבור יהוה׃

12:26b.2SA.012.026 וילחם יואב ברבת בני עמון וילכד את עיר המלוכה׃

12:27b.2SA.012.027 וישלח יואב מלאכים אל דוד ויאמר נלחמתי ברבה גם לכדתי את עיר המים׃

12:28b.2SA.012.028 ועתה אסף את יתר העם וחנה על העיר ולכדה פן אלכד אני את העיר ונקרא שמי עליה׃

12:29b.2SA.012.029 ויאסף דוד את כל העם וילך רבתה וילחם בה וילכדה׃

12:30b.2SA.012.030 ויקח את עטרת מלכם מעל ראשו ומשקלה ככר זהב ואבן יקרה ותהי על ראש דוד ושלל העיר הוציא הרבה מאד׃

12:31b.2SA.012.031 ואת העם אשר בה הוציא וישם במגרה ובחרצי הברזל ובמגזרת הברזל והעביר אותם במלכן וכן יעשה לכל ערי בני עמון וישב דוד וכל העם ירושלם׃

13

13:1b.2SA.013.001 ויהי אחרי כן ולאבשלום בן דוד אחות יפה ושמה תמר ויאהבה אמנון בן דוד׃

13:2b.2SA.013.002 ויצר לאמנון להתחלות בעבור תמר אחתו כי בתולה היא ויפלא בעיני אמנון לעשות לה מאומה׃

13:3b.2SA.013.003 ולאמנון רע ושמו יונדב בן שמעה אחי דוד ויונדב איש חכם מאד׃

13:4b.2SA.013.004 ויאמר לו מדוע אתה ככה דל בן המלך בבקר בבקר הלוא תגיד לי ויאמר לו אמנון את תמר אחות אבשלם אחי אני אהב׃

13:5b.2SA.013.005 ויאמר לו יהונדב שכב על משכבך והתחל ובא אביך לראותך ואמרת אליו תבא נא תמר אחותי ותברני לחם ועשתה לעיני את הבריה למען אשר אראה ואכלתי מידה׃

13:6b.2SA.013.006 וישכב אמנון ויתחל ויבא המלך לראתו ויאמר אמנון אל המלך תבוא נא תמר אחתי ותלבב לעיני שתי לבבות ואברה מידה׃

13:7b.2SA.013.007 וישלח דוד אל תמר הביתה לאמר לכי נא בית אמנון אחיך ועשי לו הבריה׃

13:8b.2SA.013.008 ותלך תמר בית אמנון אחיה והוא שכב ותקח את הבצק ותלוש ותלבב לעיניו ותבשל את הלבבות׃

13:9b.2SA.013.009 ותקח את המשרת ותצק לפניו וימאן לאכול ויאמר אמנון הוציאו כל איש מעלי ויצאו כל איש מעליו׃

13:10b.2SA.013.010 ויאמר אמנון אל תמר הביאי הבריה החדר ואברה מידך ותקח תמר את הלבבות אשר עשתה ותבא לאמנון אחיה החדרה׃

13:11b.2SA.013.011 ותגש אליו לאכל ויחזק בה ויאמר לה בואי שכבי עמי אחותי׃

13:12b.2SA.013.012 ותאמר לו אל אחי אל תענני כי לא יעשה כן בישראל אל תעשה את הנבלה הזאת׃

13:13b.2SA.013.013 ואני אנה אוליך את חרפתי ואתה תהיה כאחד הנבלים בישראל ועתה דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך׃

13:14b.2SA.013.014 ולא אבה לשמע בקולה ויחזק ממנה ויענה וישכב אתה׃

13:15b.2SA.013.015 וישנאה אמנון שנאה גדולה מאד כי גדולה השנאה אשר שנאה מאהבה אשר אהבה ויאמר לה אמנון קומי לכי׃

13:16b.2SA.013.016 ותאמר לו אל אודת הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר עשית עמי לשלחני ולא אבה לשמע לה׃

13:17b.2SA.013.017 ויקרא את נערו משרתו ויאמר שלחו נא את זאת מעלי החוצה ונעל הדלת אחריה׃

13:18b.2SA.013.018 ועליה כתנת פסים כי כן תלבשן בנות המלך הבתולת מעילים ויצא אותה משרתו החוץ ונעל הדלת אחריה׃

13:19b.2SA.013.019 ותקח תמר אפר על ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה ותשם ידה על ראשה ותלך הלוך וזעקה׃

13:20b.2SA.013.020 ויאמר אליה אבשלום אחיה האמינון אחיך היה עמך ועתה אחותי החרישי אחיך הוא אל תשיתי את לבך לדבר הזה ותשב תמר ושממה בית אבשלום אחיה׃

13:21b.2SA.013.021 והמלך דוד שמע את כל הדברים האלה ויחר לו מאד׃

13:22b.2SA.013.022 ולא דבר אבשלום עם אמנון למרע ועד טוב כי שנא אבשלום את אמנון על דבר אשר ענה את תמר אחתו׃

13:23b.2SA.013.023 ויהי לשנתים ימים ויהיו גזזים לאבשלום בבעל חצור אשר עם אפרים ויקרא אבשלום לכל בני המלך׃

13:24b.2SA.013.024 ויבא אבשלום אל המלך ויאמר הנה נא גזזים לעבדך ילך נא המלך ועבדיו עם עבדך׃

13:25b.2SA.013.025 ויאמר המלך אל אבשלום אל בני אל נא נלך כלנו ולא נכבד עליך ויפרץ בו ולא אבה ללכת ויברכהו׃

13:26b.2SA.013.026 ויאמר אבשלום ולא ילך נא אתנו אמנון אחי ויאמר לו המלך למה ילך עמך׃

13:27b.2SA.013.027 ויפרץ בו אבשלום וישלח אתו את אמנון ואת כל בני המלך׃

13:28b.2SA.013.028 ויצו אבשלום את נעריו לאמר ראו נא כטוב לב אמנון ביין ואמרתי אליכם הכו את אמנון והמתם אתו אל תיראו הלוא כי אנכי צויתי אתכם חזקו והיו לבני חיל׃

13:29b.2SA.013.029 ויעשו נערי אבשלום לאמנון כאשר צוה אבשלום ויקמו כל בני המלך וירכבו איש על פרדו וינסו׃

13:30b.2SA.013.030 ויהי המה בדרך והשמעה באה אל דוד לאמר הכה אבשלום את כל בני המלך ולא נותר מהם אחד׃

13:31b.2SA.013.031 ויקם המלך ויקרע את בגדיו וישכב ארצה וכל עבדיו נצבים קרעי בגדים׃

13:32b.2SA.013.032 ויען יונדב בן שמעה אחי דוד ויאמר אל יאמר אדני את כל הנערים בני המלך המיתו כי אמנון לבדו מת כי על פי אבשלום היתה שימה מיום ענתו את תמר אחתו׃

13:33b.2SA.013.033 ועתה אל ישם אדני המלך אל לבו דבר לאמר כל בני המלך מתו כי אם אמנון לבדו מת׃

13:34b.2SA.013.034 ויברח אבשלום וישא הנער הצפה את עינו וירא והנה עם רב הלכים מדרך אחריו מצד ההר׃

13:35b.2SA.013.035 ויאמר יונדב אל המלך הנה בני המלך באו כדבר עבדך כן היה׃

13:36b.2SA.013.036 ויהי ככלתו לדבר והנה בני המלך באו וישאו קולם ויבכו וגם המלך וכל עבדיו בכו בכי גדול מאד׃

13:37b.2SA.013.037 ואבשלום ברח וילך אל תלמי בן עמיחור מלך גשור ויתאבל על בנו כל הימים׃

13:38b.2SA.013.038 ואבשלום ברח וילך גשור ויהי שם שלש שנים׃

13:39b.2SA.013.039 ותכל דוד המלך לצאת אל אבשלום כי נחם על אמנון כי מת׃

14

14:1b.2SA.014.001 וידע יואב בן צריה כי לב המלך על אבשלום׃

14:2b.2SA.014.002 וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי נא ולבשי נא בגדי אבל ואל תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על מת׃

14:3b.2SA.014.003 ובאת אל המלך ודברת אליו כדבר הזה וישם יואב את הדברים בפיה׃

14:4b.2SA.014.004 ותאמר האשה התקעית אל המלך ותפל על אפיה ארצה ותשתחו ותאמר הושעה המלך׃

14:5b.2SA.014.005 ויאמר לה המלך מה לך ותאמר אבל אשה אלמנה אני וימת אישי׃

14:6b.2SA.014.006 ולשפחתך שני בנים וינצו שניהם בשדה ואין מציל ביניהם ויכו האחד את האחד וימת אתו׃

14:7b.2SA.014.007 והנה קמה כל המשפחה על שפחתך ויאמרו תני את מכה אחיו ונמתהו בנפש אחיו אשר הרג ונשמידה גם את היורש וכבו את גחלתי אשר נשארה לבלתי שום לאישי שם ושארית על פני האדמה׃

14:8b.2SA.014.008 ויאמר המלך אל האשה לכי לביתך ואני אצוה עליך׃

14:9b.2SA.014.009 ותאמר האשה התקועית אל המלך עלי אדני המלך העון ועל בית אבי והמלך וכסאו נקי׃

14:10b.2SA.014.010 ויאמר המלך המדבר אליך והבאתו אלי ולא יסיף עוד לגעת בך׃

14:11b.2SA.014.011 ותאמר יזכר נא המלך את יהוה אלהיך מהרבית גאל הדם לשחת ולא ישמידו את בני ויאמר חי יהוה אם יפל משערת בנך ארצה׃

14:12b.2SA.014.012 ותאמר האשה תדבר נא שפחתך אל אדני המלך דבר ויאמר דברי׃

14:13b.2SA.014.013 ותאמר האשה ולמה חשבתה כזאת על עם אלהים ומדבר המלך הדבר הזה כאשם לבלתי השיב המלך את נדחו׃

14:14b.2SA.014.014 כי מות נמות וכמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו ולא ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח׃

14:15b.2SA.014.015 ועתה אשר באתי לדבר אל המלך אדני את הדבר הזה כי יראני העם ותאמר שפחתך אדברה נא אל המלך אולי יעשה המלך את דבר אמתו׃

14:16b.2SA.014.016 כי ישמע המלך להציל את אמתו מכף האיש להשמיד אתי ואת בני יחד מנחלת אלהים׃

14:17b.2SA.014.017 ותאמר שפחתך יהיה נא דבר אדני המלך למנוחה כי כמלאך האלהים כן אדני המלך לשמע הטוב והרע ויהוה אלהיך יהי עמך׃

14:18b.2SA.014.018 ויען המלך ויאמר אל האשה אל נא תכחדי ממני דבר אשר אנכי שאל אתך ותאמר האשה ידבר נא אדני המלך׃

14:19b.2SA.014.019 ויאמר המלך היד יואב אתך בכל זאת ותען האשה ותאמר חי נפשך אדני המלך אם אש להמין ולהשמיל מכל אשר דבר אדני המלך כי עבדך יואב הוא צוני והוא שם בפי שפחתך את כל הדברים האלה׃

14:20b.2SA.014.020 לבעבור סבב את פני הדבר עשה עבדך יואב את הדבר הזה ואדני חכם כחכמת מלאך האלהים לדעת את כל אשר בארץ׃

14:21b.2SA.014.021 ויאמר המלך אל יואב הנה נא עשיתי את הדבר הזה ולך השב את הנער את אבשלום׃

14:22b.2SA.014.022 ויפל יואב אל פניו ארצה וישתחו ויברך את המלך ויאמר יואב היום ידע עבדך כי מצאתי חן בעיניך אדני המלך אשר עשה המלך את דבר עבדו׃

14:23b.2SA.014.023 ויקם יואב וילך גשורה ויבא את אבשלום ירושלם׃

14:24b.2SA.014.024 ויאמר המלך יסב אל ביתו ופני לא יראה ויסב אבשלום אל ביתו ופני המלך לא ראה׃

14:25b.2SA.014.025 וכאבשלום לא היה איש יפה בכל ישראל להלל מאד מכף רגלו ועד קדקדו לא היה בו מום׃

14:26b.2SA.014.026 ובגלחו את ראשו והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו ושקל את שער ראשו מאתים שקלים באבן המלך׃

14:27b.2SA.014.027 ויולדו לאבשלום שלושה בנים ובת אחת ושמה תמר היא היתה אשה יפת מראה׃

14:28b.2SA.014.028 וישב אבשלום בירושלם שנתים ימים ופני המלך לא ראה׃

14:29b.2SA.014.029 וישלח אבשלום אל יואב לשלח אתו אל המלך ולא אבה לבוא אליו וישלח עוד שנית ולא אבה לבוא׃

14:30b.2SA.014.030 ויאמר אל עבדיו ראו חלקת יואב אל ידי ולו שם שערים לכו והוצתיה באש ויצתו עבדי אבשלום את החלקה באש׃

14:31b.2SA.014.031 ויקם יואב ויבא אל אבשלום הביתה ויאמר אליו למה הציתו עבדך את החלקה אשר לי באש׃

14:32b.2SA.014.032 ויאמר אבשלום אל יואב הנה שלחתי אליך לאמר בא הנה ואשלחה אתך אל המלך לאמר למה באתי מגשור טוב לי עד אני שם ועתה אראה פני המלך ואם יש בי עון והמתני׃

14:33b.2SA.014.033 ויבא יואב אל המלך ויגד לו ויקרא אל אבשלום ויבא אל המלך וישתחו לו על אפיו ארצה לפני המלך וישק המלך לאבשלום׃

15

15:1b.2SA.015.001 ויהי מאחרי כן ויעש לו אבשלום מרכבה וססים וחמשים איש רצים לפניו׃

15:2b.2SA.015.002 והשכים אבשלום ועמד על יד דרך השער ויהי כל האיש אשר יהיה לו ריב לבוא אל המלך למשפט ויקרא אבשלום אליו ויאמר אי מזה עיר אתה ויאמר מאחד שבטי ישראל עבדך׃

15:3b.2SA.015.003 ויאמר אליו אבשלום ראה דברך טובים ונכחים ושמע אין לך מאת המלך׃

15:4b.2SA.015.004 ויאמר אבשלום מי ישמני שפט בארץ ועלי יבוא כל איש אשר יהיה לו ריב ומשפט והצדקתיו׃

15:5b.2SA.015.005 והיה בקרב איש להשתחות לו ושלח את ידו והחזיק לו ונשק לו׃

15:6b.2SA.015.006 ויעש אבשלום כדבר הזה לכל ישראל אשר יבאו למשפט אל המלך ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל׃

15:7b.2SA.015.007 ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא ואשלם את נדרי אשר נדרתי ליהוה בחברון׃

15:8b.2SA.015.008 כי נדר נדר עבדך בשבתי בגשור בארם לאמר אם ישיב ישיבני יהוה ירושלם ועבדתי את יהוה׃

15:9b.2SA.015.009 ויאמר לו המלך לך בשלום ויקם וילך חברונה׃

15:10b.2SA.015.010 וישלח אבשלום מרגלים בכל שבטי ישראל לאמר כשמעכם את קול השפר ואמרתם מלך אבשלום בחברון׃

15:11b.2SA.015.011 ואת אבשלום הלכו מאתים איש מירושלם קראים והלכים לתמם ולא ידעו כל דבר׃

15:12b.2SA.015.012 וישלח אבשלום את אחיתפל הגילני יועץ דוד מעירו מגלה בזבחו את הזבחים ויהי הקשר אמץ והעם הולך ורב את אבשלום׃

15:13b.2SA.015.013 ויבא המגיד אל דוד לאמר היה לב איש ישראל אחרי אבשלום׃

15:14b.2SA.015.014 ויאמר דוד לכל עבדיו אשר אתו בירושלם קומו ונברחה כי לא תהיה לנו פליטה מפני אבשלום מהרו ללכת פן ימהר והשגנו והדיח עלינו את הרעה והכה העיר לפי חרב׃

15:15b.2SA.015.015 ויאמרו עבדי המלך אל המלך ככל אשר יבחר אדני המלך הנה עבדיך׃

15:16b.2SA.015.016 ויצא המלך וכל ביתו ברגליו ויעזב המלך את עשר נשים פלגשים לשמר הבית׃

15:17b.2SA.015.017 ויצא המלך וכל העם ברגליו ויעמדו בית המרחק׃

15:18b.2SA.015.018 וכל עבדיו עברים על ידו וכל הכרתי וכל הפלתי וכל הגתים שש מאות איש אשר באו ברגלו מגת עברים על פני המלך׃

15:19b.2SA.015.019 ויאמר המלך אל אתי הגתי למה תלך גם אתה אתנו שוב ושב עם המלך כי נכרי אתה וגם גלה אתה למקומך׃

15:20b.2SA.015.020 תמול בואך והיום אנועך עמנו ללכת ואני הולך על אשר אני הולך שוב והשב את אחיך עמך חסד ואמת׃

15:21b.2SA.015.021 ויען אתי את המלך ויאמר חי יהוה וחי אדני המלך כי אם במקום אשר יהיה שם אדני המלך אם למות אם לחיים כי שם יהיה עבדך׃

15:22b.2SA.015.022 ויאמר דוד אל אתי לך ועבר ויעבר אתי הגתי וכל אנשיו וכל הטף אשר אתו׃

15:23b.2SA.015.023 וכל הארץ בוכים קול גדול וכל העם עברים והמלך עבר בנחל קדרון וכל העם עברים על פני דרך את המדבר׃

15:24b.2SA.015.024 והנה גם צדוק וכל הלוים אתו נשאים את ארון ברית האלהים ויצקו את ארון האלהים ויעל אביתר עד תם כל העם לעבור מן העיר׃

15:25b.2SA.015.025 ויאמר המלך לצדוק השב את ארון האלהים העיר אם אמצא חן בעיני יהוה והשבני והראני אתו ואת נוהו׃

15:26b.2SA.015.026 ואם כה יאמר לא חפצתי בך הנני יעשה לי כאשר טוב בעיניו׃

15:27b.2SA.015.027 ויאמר המלך אל צדוק הכהן הרואה אתה שבה העיר בשלום ואחימעץ בנך ויהונתן בן אביתר שני בניכם אתכם׃

15:28b.2SA.015.028 ראו אנכי מתמהמה בעברות המדבר עד בוא דבר מעמכם להגיד לי׃

15:29b.2SA.015.029 וישב צדוק ואביתר את ארון האלהים ירושלם וישבו שם׃

15:30b.2SA.015.030 ודוד עלה במעלה הזיתים עלה ובוכה וראש לו חפוי והוא הלך יחף וכל העם אשר אתו חפו איש ראשו ועלו עלה ובכה׃

15:31b.2SA.015.031 ודוד הגיד לאמר אחיתפל בקשרים עם אבשלום ויאמר דוד סכל נא את עצת אחיתפל יהוה׃

15:32b.2SA.015.032 ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים והנה לקראתו חושי הארכי קרוע כתנתו ואדמה על ראשו׃

15:33b.2SA.015.033 ויאמר לו דוד אם עברת אתי והית עלי למשא׃

15:34b.2SA.015.034 ואם העיר תשוב ואמרת לאבשלום עבדך אני המלך אהיה עבד אביך ואני מאז ועתה ואני עבדך והפרתה לי את עצת אחיתפל׃

15:35b.2SA.015.035 והלוא עמך שם צדוק ואביתר הכהנים והיה כל הדבר אשר תשמע מבית המלך תגיד לצדוק ולאביתר הכהנים׃

15:36b.2SA.015.036 הנה שם עמם שני בניהם אחימעץ לצדוק ויהונתן לאביתר ושלחתם בידם אלי כל דבר אשר תשמעו׃

15:37b.2SA.015.037 ויבא חושי רעה דוד העיר ואבשלם יבא ירושלם׃

16

16:1b.2SA.016.001 ודוד עבר מעט מהראש והנה ציבא נער מפי בשת לקראתו וצמד חמרים חבשים ועליהם מאתים לחם ומאה צמוקים ומאה קיץ ונבל יין׃

16:2b.2SA.016.002 ויאמר המלך אל ציבא מה אלה לך ויאמר ציבא החמורים לבית המלך לרכב ולהלחם והקיץ לאכול הנערים והיין לשתות היעף במדבר׃

16:3b.2SA.016.003 ויאמר המלך ואיה בן אדניך ויאמר ציבא אל המלך הנה יושב בירושלם כי אמר היום ישיבו לי בית ישראל את ממלכות אבי׃

16:4b.2SA.016.004 ויאמר המלך לצבא הנה לך כל אשר למפי בשת ויאמר ציבא השתחויתי אמצא חן בעיניך אדני המלך׃

16:5b.2SA.016.005 ובא המלך דוד עד בחורים והנה משם איש יוצא ממשפחת בית שאול ושמו שמעי בן גרא יצא יצוא ומקלל׃

16:6b.2SA.016.006 ויסקל באבנים את דוד ואת כל עבדי המלך דוד וכל העם וכל הגברים מימינו ומשמאלו׃

16:7b.2SA.016.007 וכה אמר שמעי בקללו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל׃

16:8b.2SA.016.008 השיב עליך יהוה כל דמי בית שאול אשר מלכת תחתו ויתן יהוה את המלוכה ביד אבשלום בנך והנך ברעתך כי איש דמים אתה׃

16:9b.2SA.016.009 ויאמר אבישי בן צרויה אל המלך למה יקלל הכלב המת הזה את אדני המלך אעברה נא ואסירה את ראשו׃

16:10b.2SA.016.010 ויאמר המלך מה לי ולכם בני צריה כי יקלל וכי יהוה אמר לו קלל את דוד ומי יאמר מדוע עשיתה כן׃

16:11b.2SA.016.011 ויאמר דוד אל אבישי ואל כל עבדיו הנה בני אשר יצא ממעי מבקש את נפשי ואף כי עתה בן הימיני הנחו לו ויקלל כי אמר לו יהוה׃

16:12b.2SA.016.012 אולי יראה יהוה בעוני והשיב יהוה לי טובה תחת קללתו היום הזה׃

16:13b.2SA.016.013 וילך דוד ואנשיו בדרך ושמעי הלך בצלע ההר לעמתו הלוך ויקלל ויסקל באבנים לעמתו ועפר בעפר׃

16:14b.2SA.016.014 ויבא המלך וכל העם אשר אתו עיפים וינפש שם׃

16:15b.2SA.016.015 ואבשלום וכל העם איש ישראל באו ירושלם ואחיתפל אתו׃

16:16b.2SA.016.016 ויהי כאשר בא חושי הארכי רעה דוד אל אבשלום ויאמר חושי אל אבשלם יחי המלך יחי המלך׃

16:17b.2SA.016.017 ויאמר אבשלום אל חושי זה חסדך את רעך למה לא הלכת את רעך׃

16:18b.2SA.016.018 ויאמר חושי אל אבשלם לא כי אשר בחר יהוה והעם הזה וכל איש ישראל לא אהיה ואתו אשב׃

16:19b.2SA.016.019 והשנית למי אני אעבד הלוא לפני בנו כאשר עבדתי לפני אביך כן אהיה לפניך׃

16:20b.2SA.016.020 ויאמר אבשלום אל אחיתפל הבו לכם עצה מה נעשה׃

16:21b.2SA.016.021 ויאמר אחיתפל אל אבשלם בוא אל פלגשי אביך אשר הניח לשמור הבית ושמע כל ישראל כי נבאשת את אביך וחזקו ידי כל אשר אתך׃

16:22b.2SA.016.022 ויטו לאבשלום האהל על הגג ויבא אבשלום אל פלגשי אביו לעיני כל ישראל׃

16:23b.2SA.016.023 ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל בדבר האלהים כן כל עצת אחיתפל גם לדוד גם לאבשלם׃

17

17:1b.2SA.017.001 ויאמר אחיתפל אל אבשלם אבחרה נא שנים עשר אלף איש ואקומה וארדפה אחרי דוד הלילה׃

17:2b.2SA.017.002 ואבוא עליו והוא יגע ורפה ידים והחרדתי אתו ונס כל העם אשר אתו והכיתי את המלך לבדו׃

17:3b.2SA.017.003 ואשיבה כל העם אליך כשוב הכל האיש אשר אתה מבקש כל העם יהיה שלום׃

17:4b.2SA.017.004 ויישר הדבר בעיני אבשלם ובעיני כל זקני ישראל׃

17:5b.2SA.017.005 ויאמר אבשלום קרא נא גם לחושי הארכי ונשמעה מה בפיו גם הוא׃

17:6b.2SA.017.006 ויבא חושי אל אבשלום ויאמר אבשלום אליו לאמר כדבר הזה דבר אחיתפל הנעשה את דברו אם אין אתה דבר׃

17:7b.2SA.017.007 ויאמר חושי אל אבשלום לא טובה העצה אשר יעץ אחיתפל בפעם הזאת׃

17:8b.2SA.017.008 ויאמר חושי אתה ידעת את אביך ואת אנשיו כי גברים המה ומרי נפש המה כדב שכול בשדה ואביך איש מלחמה ולא ילין את העם׃

17:9b.2SA.017.009 הנה עתה הוא נחבא באחת הפחתים או באחד המקומת והיה כנפל בהם בתחלה ושמע השמע ואמר היתה מגפה בעם אשר אחרי אבשלם׃

17:10b.2SA.017.010 והוא גם בן חיל אשר לבו כלב האריה המס ימס כי ידע כל ישראל כי גבור אביך ובני חיל אשר אתו׃

17:11b.2SA.017.011 כי יעצתי האסף יאסף עליך כל ישראל מדן ועד באר שבע כחול אשר על הים לרב ופניך הלכים בקרב׃

17:12b.2SA.017.012 ובאנו אליו באחת המקומת אשר נמצא שם ונחנו עליו כאשר יפל הטל על האדמה ולא נותר בו ובכל האנשים אשר אתו גם אחד׃

17:13b.2SA.017.013 ואם אל עיר יאסף והשיאו כל ישראל אל העיר ההיא חבלים וסחבנו אתו עד הנחל עד אשר לא נמצא שם גם צרור׃

17:14b.2SA.017.014 ויאמר אבשלום וכל איש ישראל טובה עצת חושי הארכי מעצת אחיתפל ויהוה צוה להפר את עצת אחיתפל הטובה לבעבור הביא יהוה אל אבשלום את הרעה׃

17:15b.2SA.017.015 ויאמר חושי אל צדוק ואל אביתר הכהנים כזאת וכזאת יעץ אחיתפל את אבשלם ואת זקני ישראל וכזאת וכזאת יעצתי אני׃

17:16b.2SA.017.016 ועתה שלחו מהרה והגידו לדוד לאמר אל תלן הלילה בערבות המדבר וגם עבור תעבור פן יבלע למלך ולכל העם אשר אתו׃

17:17b.2SA.017.017 ויהונתן ואחימעץ עמדים בעין רגל והלכה השפחה והגידה להם והם ילכו והגידו למלך דוד כי לא יוכלו להראות לבוא העירה׃

17:18b.2SA.017.018 וירא אתם נער ויגד לאבשלם וילכו שניהם מהרה ויבאו אל בית איש בבחורים ולו באר בחצרו וירדו שם׃

17:19b.2SA.017.019 ותקח האשה ותפרש את המסך על פני הבאר ותשטח עליו הרפות ולא נודע דבר׃

17:20b.2SA.017.020 ויבאו עבדי אבשלום אל האשה הביתה ויאמרו איה אחימעץ ויהונתן ותאמר להם האשה עברו מיכל המים ויבקשו ולא מצאו וישבו ירושלם׃

17:21b.2SA.017.021 ויהי אחרי לכתם ויעלו מהבאר וילכו ויגדו למלך דוד ויאמרו אל דוד קומו ועברו מהרה את המים כי ככה יעץ עליכם אחיתפל׃

17:22b.2SA.017.022 ויקם דוד וכל העם אשר אתו ויעברו את הירדן עד אור הבקר עד אחד לא נעדר אשר לא עבר את הירדן׃

17:23b.2SA.017.023 ואחיתפל ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבש את החמור ויקם וילך אל ביתו אל עירו ויצו אל ביתו ויחנק וימת ויקבר בקבר אביו׃

17:24b.2SA.017.024 ודוד בא מחנימה ואבשלם עבר את הירדן הוא וכל איש ישראל עמו׃

17:25b.2SA.017.025 ואת עמשא שם אבשלם תחת יואב על הצבא ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי אשר בא אל אביגל בת נחש אחות צרויה אם יואב׃

17:26b.2SA.017.026 ויחן ישראל ואבשלם ארץ הגלעד׃

17:27b.2SA.017.027 ויהי כבוא דוד מחנימה ושבי בן נחש מרבת בני עמון ומכיר בן עמיאל מלא דבר וברזלי הגלעדי מרגלים׃

17:28b.2SA.017.028 משכב וספות וכלי יוצר וחטים ושערים וקמח וקלי ופול ועדשים וקלי׃

17:29b.2SA.017.029 ודבש וחמאה וצאן ושפות בקר הגישו לדוד ולעם אשר אתו לאכול כי אמרו העם רעב ועיף וצמא במדבר׃

18

18:1b.2SA.018.001 ויפקד דוד את העם אשר אתו וישם עליהם שרי אלפים ושרי מאות׃

18:2b.2SA.018.002 וישלח דוד את העם השלשית ביד יואב והשלשית ביד אבישי בן צרויה אחי יואב והשלשת ביד אתי הגתי ויאמר המלך אל העם יצא אצא גם אני עמכם׃

18:3b.2SA.018.003 ויאמר העם לא תצא כי אם נס ננוס לא ישימו אלינו לב ואם ימתו חצינו לא ישימו אלינו לב כי עתה כמנו עשרה אלפים ועתה טוב כי תהיה לנו מעיר לעזיר׃

18:4b.2SA.018.004 ויאמר אליהם המלך אשר ייטב בעיניכם אעשה ויעמד המלך אל יד השער וכל העם יצאו למאות ולאלפים׃

18:5b.2SA.018.005 ויצו המלך את יואב ואת אבישי ואת אתי לאמר לאט לי לנער לאבשלום וכל העם שמעו בצות המלך את כל השרים על דבר אבשלום׃

18:6b.2SA.018.006 ויצא העם השדה לקראת ישראל ותהי המלחמה ביער אפרים׃

18:7b.2SA.018.007 וינגפו שם עם ישראל לפני עבדי דוד ותהי שם המגפה גדולה ביום ההוא עשרים אלף׃

18:8b.2SA.018.008 ותהי שם המלחמה נפצות על פני כל הארץ וירב היער לאכל בעם מאשר אכלה החרב ביום ההוא׃

18:9b.2SA.018.009 ויקרא אבשלום לפני עבדי דוד ואבשלום רכב על הפרד ויבא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויתן בין השמים ובין הארץ והפרד אשר תחתיו עבר׃

18:10b.2SA.018.010 וירא איש אחד ויגד ליואב ויאמר הנה ראיתי את אבשלם תלוי באלה׃

18:11b.2SA.018.011 ויאמר יואב לאיש המגיד לו והנה ראית ומדוע לא הכיתו שם ארצה ועלי לתת לך עשרה כסף וחגרה אחת׃

18:12b.2SA.018.012 ויאמר האיש אל יואב ולא אנכי שקל על כפי אלף כסף לא אשלח ידי אל בן המלך כי באזנינו צוה המלך אתך ואת אבישי ואת אתי לאמר שמרו מי בנער באבשלום׃

18:13b.2SA.018.013 או עשיתי בנפשו שקר וכל דבר לא יכחד מן המלך ואתה תתיצב מנגד׃

18:14b.2SA.018.014 ויאמר יואב לא כן אחילה לפניך ויקח שלשה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום עודנו חי בלב האלה׃

18:15b.2SA.018.015 ויסבו עשרה נערים נשאי כלי יואב ויכו את אבשלום וימיתהו׃

18:16b.2SA.018.016 ויתקע יואב בשפר וישב העם מרדף אחרי ישראל כי חשך יואב את העם׃

18:17b.2SA.018.017 ויקחו את אבשלום וישליכו אתו ביער אל הפחת הגדול ויצבו עליו גל אבנים גדול מאד וכל ישראל נסו איש לאהלו׃

18:18b.2SA.018.018 ואבשלם לקח ויצב לו בחיו את מצבת אשר בעמק המלך כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שמי ויקרא למצבת על שמו ויקרא לה יד אבשלם עד היום הזה׃

18:19b.2SA.018.019 ואחימעץ בן צדוק אמר ארוצה נא ואבשרה את המלך כי שפטו יהוה מיד איביו׃

18:20b.2SA.018.020 ויאמר לו יואב לא איש בשרה אתה היום הזה ובשרת ביום אחר והיום הזה לא תבשר כי על בן המלך מת׃

18:21b.2SA.018.021 ויאמר יואב לכושי לך הגד למלך אשר ראיתה וישתחו כושי ליואב וירץ׃

18:22b.2SA.018.022 ויסף עוד אחימעץ בן צדוק ויאמר אל יואב ויהי מה ארצה נא גם אני אחרי הכושי ויאמר יואב למה זה אתה רץ בני ולכה אין בשורה מצאת׃

18:23b.2SA.018.023 ויהי מה ארוץ ויאמר לו רוץ וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי׃

18:24b.2SA.018.024 ודוד יושב בין שני השערים וילך הצפה אל גג השער אל החומה וישא את עיניו וירא והנה איש רץ לבדו׃

18:25b.2SA.018.025 ויקרא הצפה ויגד למלך ויאמר המלך אם לבדו בשורה בפיו וילך הלוך וקרב׃

18:26b.2SA.018.026 וירא הצפה איש אחר רץ ויקרא הצפה אל השער ויאמר הנה איש רץ לבדו ויאמר המלך גם זה מבשר׃

18:27b.2SA.018.027 ויאמר הצפה אני ראה את מרוצת הראשון כמרצת אחימעץ בן צדוק ויאמר המלך איש טוב זה ואל בשורה טובה יבוא׃

18:28b.2SA.018.028 ויקרא אחימעץ ויאמר אל המלך שלום וישתחו למלך לאפיו ארצה ויאמר ברוך יהוה אלהיך אשר סגר את האנשים אשר נשאו את ידם באדני המלך׃

18:29b.2SA.018.029 ויאמר המלך שלום לנער לאבשלום ויאמר אחימעץ ראיתי ההמון הגדול לשלח את עבד המלך יואב ואת עבדך ולא ידעתי מה׃

18:30b.2SA.018.030 ויאמר המלך סב התיצב כה ויסב ויעמד׃

18:31b.2SA.018.031 והנה הכושי בא ויאמר הכושי יתבשר אדני המלך כי שפטך יהוה היום מיד כל הקמים עליך׃

18:32b.2SA.018.032 ויאמר המלך אל הכושי השלום לנער לאבשלום ויאמר הכושי יהיו כנער איבי אדני המלך וכל אשר קמו עליך לרעה׃

18:33b.2SA.018.033 וירגז המלך ויעל על עלית השער ויבך וכה אמר בלכתו בני אבשלום בני בני אבשלום מי יתן מותי אני תחתיך אבשלום בני בני׃

19

19:1b.2SA.019.001 ויגד ליואב הנה המלך בכה ויתאבל על אבשלם׃

19:2b.2SA.019.002 ותהי התשעה ביום ההוא לאבל לכל העם כי שמע העם ביום ההוא לאמר נעצב המלך על בנו׃

19:3b.2SA.019.003 ויתגנב העם ביום ההוא לבוא העיר כאשר יתגנב העם הנכלמים בנוסם במלחמה׃

19:4b.2SA.019.004 והמלך לאט את פניו ויזעק המלך קול גדול בני אבשלום אבשלום בני בני׃

19:5b.2SA.019.005 ויבא יואב אל המלך הבית ויאמר הבשת היום את פני כל עבדיך הממלטים את נפשך היום ואת נפש בניך ובנתיך ונפש נשיך ונפש פלגשיך׃

19:6b.2SA.019.006 לאהבה את שנאיך ולשנא את אהביך כי הגדת היום כי אין לך שרים ועבדים כי ידעתי היום כי לא אבשלום חי וכלנו היום מתים כי אז ישר בעיניך׃

19:7b.2SA.019.007 ועתה קום צא ודבר על לב עבדיך כי ביהוה נשבעתי כי אינך יוצא אם ילין איש אתך הלילה ורעה לך זאת מכל הרעה אשר באה עליך מנעריך עד עתה׃

19:8b.2SA.019.008 ויקם המלך וישב בשער ולכל העם הגידו לאמר הנה המלך יושב בשער ויבא כל העם לפני המלך וישראל נס איש לאהליו׃

19:9b.2SA.019.009 ויהי כל העם נדון בכל שבטי ישראל לאמר המלך הצילנו מכף איבינו והוא מלטנו מכף פלשתים ועתה ברח מן הארץ מעל אבשלום׃

19:10b.2SA.019.010 ואבשלום אשר משחנו עלינו מת במלחמה ועתה למה אתם מחרשים להשיב את המלך׃

19:11b.2SA.019.011 והמלך דוד שלח אל צדוק ואל אביתר הכהנים לאמר דברו אל זקני יהודה לאמר למה תהיו אחרנים להשיב את המלך אל ביתו ודבר כל ישראל בא אל המלך אל ביתו׃

19:12b.2SA.019.012 אחי אתם עצמי ובשרי אתם ולמה תהיו אחרנים להשיב את המלך׃

19:13b.2SA.019.013 ולעמשא תמרו הלוא עצמי ובשרי אתה כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף אם לא שר צבא תהיה לפני כל הימים תחת יואב׃

19:14b.2SA.019.014 ויט את לבב כל איש יהודה כאיש אחד וישלחו אל המלך שוב אתה וכל עבדיך׃

19:15b.2SA.019.015 וישב המלך ויבא עד הירדן ויהודה בא הגלגלה ללכת לקראת המלך להעביר את המלך את הירדן׃

19:16b.2SA.019.016 וימהר שמעי בן גרא בן הימיני אשר מבחורים וירד עם איש יהודה לקראת המלך דוד׃

19:17b.2SA.019.017 ואלף איש עמו מבנימן וציבא נער בית שאול וחמשת עשר בניו ועשרים עבדיו אתו וצלחו הירדן לפני המלך׃

19:18b.2SA.019.018 ועברה העברה לעביר את בית המלך ולעשות הטוב בעינו ושמעי בן גרא נפל לפני המלך בעברו בירדן׃

19:19b.2SA.019.019 ויאמר אל המלך אל יחשב לי אדני עון ואל תזכר את אשר העוה עבדך ביום אשר יצא אדני המלך מירושלם לשום המלך אל לבו׃

19:20b.2SA.019.020 כי ידע עבדך כי אני חטאתי והנה באתי היום ראשון לכל בית יוסף לרדת לקראת אדני המלך׃

19:21b.2SA.019.021 ויען אבישי בן צרויה ויאמר התחת זאת לא יומת שמעי כי קלל את משיח יהוה׃

19:22b.2SA.019.022 ויאמר דוד מה לי ולכם בני צרויה כי תהיו לי היום לשטן היום יומת איש בישראל כי הלוא ידעתי כי היום אני מלך על ישראל׃

19:23b.2SA.019.023 ויאמר המלך אל שמעי לא תמות וישבע לו המלך׃

19:24b.2SA.019.024 ומפבשת בן שאול ירד לקראת המלך ולא עשה רגליו ולא עשה שפמו ואת בגדיו לא כבס למן היום לכת המלך עד היום אשר בא בשלום׃

19:25b.2SA.019.025 ויהי כי בא ירושלם לקראת המלך ויאמר לו המלך למה לא הלכת עמי מפיבשת׃

19:26b.2SA.019.026 ויאמר אדני המלך עבדי רמני כי אמר עבדך אחבשה לי החמור וארכב עליה ואלך את המלך כי פסח עבדך׃

19:27b.2SA.019.027 וירגל בעבדך אל אדני המלך ואדני המלך כמלאך האלהים ועשה הטוב בעיניך׃

19:28b.2SA.019.028 כי לא היה כל בית אבי כי אם אנשי מות לאדני המלך ותשת את עבדך באכלי שלחנך ומה יש לי עוד צדקה ולזעק עוד אל המלך׃

19:29b.2SA.019.029 ויאמר לו המלך למה תדבר עוד דבריך אמרתי אתה וציבא תחלקו את השדה׃

19:30b.2SA.019.030 ויאמר מפיבשת אל המלך גם את הכל יקח אחרי אשר בא אדני המלך בשלום אל ביתו׃

19:31b.2SA.019.031 וברזלי הגלעדי ירד מרגלים ויעבר את המלך הירדן לשלחו את בירדן׃

19:32b.2SA.019.032 וברזלי זקן מאד בן שמנים שנה והוא כלכל את המלך בשיבתו במחנים כי איש גדול הוא מאד׃

19:33b.2SA.019.033 ויאמר המלך אל ברזלי אתה עבר אתי וכלכלתי אתך עמדי בירושלם׃

19:34b.2SA.019.034 ויאמר ברזלי אל המלך כמה ימי שני חיי כי אעלה את המלך ירושלם׃

19:35b.2SA.019.035 בן שמנים שנה אנכי היום האדע בין טוב לרע אם יטעם עבדך את אשר אכל ואת אשר אשתה אם אשמע עוד בקול שרים ושרות ולמה יהיה עבדך עוד למשא אל אדני המלך׃

19:36b.2SA.019.036 כמעט יעבר עבדך את הירדן את המלך ולמה יגמלני המלך הגמולה הזאת׃

19:37b.2SA.019.037 ישב נא עבדך ואמת בעירי עם קבר אבי ואמי והנה עבדך כמהם יעבר עם אדני המלך ועשה לו את אשר טוב בעיניך׃

19:38b.2SA.019.038 ויאמר המלך אתי יעבר כמהם ואני אעשה לו את הטוב בעיניך וכל אשר תבחר עלי אעשה לך׃

19:39b.2SA.019.039 ויעבר כל העם את הירדן והמלך עבר וישק המלך לברזלי ויברכהו וישב למקמו׃

19:40b.2SA.019.040 ויעבר המלך הגלגלה וכמהן עבר עמו וכל עם יהודה ויעבירו את המלך וגם חצי עם ישראל׃

19:41b.2SA.019.041 והנה כל איש ישראל באים אל המלך ויאמרו אל המלך מדוע גנבוך אחינו איש יהודה ויעברו את המלך ואת ביתו את הירדן וכל אנשי דוד עמו׃

19:42b.2SA.019.042 ויען כל איש יהודה על איש ישראל כי קרוב המלך אלי ולמה זה חרה לך על הדבר הזה האכול אכלנו מן המלך אם נשאת נשא לנו׃

19:43b.2SA.019.043 ויען איש ישראל את איש יהודה ויאמר עשר ידות לי במלך וגם בדוד אני ממך ומדוע הקלתני ולא היה דברי ראשון לי להשיב את מלכי ויקש דבר איש יהודה מדבר איש ישראל׃

20

20:1b.2SA.020.001 ושם נקרא איש בליעל ושמו שבע בן בכרי איש ימיני ויתקע בשפר ויאמר אין לנו חלק בדוד ולא נחלה לנו בבן ישי איש לאהליו ישראל׃

20:2b.2SA.020.002 ויעל כל איש ישראל מאחרי דוד אחרי שבע בן בכרי ואיש יהודה דבקו במלכם מן הירדן ועד ירושלם׃

20:3b.2SA.020.003 ויבא דוד אל ביתו ירושלם ויקח המלך את עשר נשים פלגשים אשר הניח לשמר הבית ויתנם בית משמרת ויכלכלם ואליהם לא בא ותהיינה צררות עד יום מתן אלמנות חיות׃

20:4b.2SA.020.004 ויאמר המלך אל עמשא הזעק לי את איש יהודה שלשת ימים ואתה פה עמד׃

20:5b.2SA.020.005 וילך עמשא להזעיק את יהודה וייחר מן המועד אשר יעדו׃

20:6b.2SA.020.006 ויאמר דוד אל אבישי עתה ירע לנו שבע בן בכרי מן אבשלום אתה קח את עבדי אדניך ורדף אחריו פן מצא לו ערים בצרות והציל עיננו׃

20:7b.2SA.020.007 ויצאו אחריו אנשי יואב והכרתי והפלתי וכל הגברים ויצאו מירושלם לרדף אחרי שבע בן בכרי׃

20:8b.2SA.020.008 הם עם האבן הגדולה אשר בגבעון ועמשא בא לפניהם ויואב חגור מדו לבשו ועלו חגור חרב מצמדת על מתניו בתערה והוא יצא ותפל׃

20:9b.2SA.020.009 ויאמר יואב לעמשא השלום אתה אחי ותחז יד ימין יואב בזקן עמשא לנשק לו׃

20:10b.2SA.020.010 ועמשא לא נשמר בחרב אשר ביד יואב ויכהו בה אל החמש וישפך מעיו ארצה ולא שנה לו וימת ויואב ואבישי אחיו רדף אחרי שבע בן בכרי׃

20:11b.2SA.020.011 ואיש עמד עליו מנערי יואב ויאמר מי אשר חפץ ביואב ומי אשר לדוד אחרי יואב׃

20:12b.2SA.020.012 ועמשא מתגלל בדם בתוך המסלה וירא האיש כי עמד כל העם ויסב את עמשא מן המסלה השדה וישלך עליו בגד כאשר ראה כל הבא עליו ועמד׃

20:13b.2SA.020.013 כאשר הגה מן המסלה עבר כל איש אחרי יואב לרדף אחרי שבע בן בכרי׃

20:14b.2SA.020.014 ויעבר בכל שבטי ישראל אבלה ובית מעכה וכל הברים ויקלהו ויבאו אף אחריו׃

20:15b.2SA.020.015 ויבאו ויצרו עליו באבלה בית המעכה וישפכו סללה אל העיר ותעמד בחל וכל העם אשר את יואב משחיתם להפיל החומה׃

20:16b.2SA.020.016 ותקרא אשה חכמה מן העיר שמעו שמעו אמרו נא אל יואב קרב עד הנה ואדברה אליך׃

20:17b.2SA.020.017 ויקרב אליה ותאמר האשה האתה יואב ויאמר אני ותאמר לו שמע דברי אמתך ויאמר שמע אנכי׃

20:18b.2SA.020.018 ותאמר לאמר דבר ידברו בראשנה לאמר שאל ישאלו באבל וכן התמו׃

20:19b.2SA.020.019 אנכי שלמי אמוני ישראל אתה מבקש להמית עיר ואם בישראל למה תבלע נחלת יהוה׃

20:20b.2SA.020.020 ויען יואב ויאמר חלילה חלילה לי אם אבלע ואם אשחית׃

20:21b.2SA.020.021 לא כן הדבר כי איש מהר אפרים שבע בן בכרי שמו נשא ידו במלך בדוד תנו אתו לבדו ואלכה מעל העיר ותאמר האשה אל יואב הנה ראשו משלך אליך בעד החומה׃

20:22b.2SA.020.022 ותבוא האשה אל כל העם בחכמתה ויכרתו את ראש שבע בן בכרי וישלכו אל יואב ויתקע בשופר ויפצו מעל העיר איש לאהליו ויואב שב ירושלם אל המלך׃

20:23b.2SA.020.023 ויואב אל כל הצבא ישראל ובניה בן יהוידע על הכרי ועל הפלתי׃

20:24b.2SA.020.024 ואדרם על המס ויהושפט בן אחילוד המזכיר׃

20:25b.2SA.020.025 ושיא ספר וצדוק ואביתר כהנים׃

20:26b.2SA.020.026 וגם עירא היארי היה כהן לדוד׃

21

21:1b.2SA.021.001 ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחרי שנה ויבקש דוד את פני יהוה ויאמר יהוה אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית את הגבענים׃

21:2b.2SA.021.002 ויקרא המלך לגבענים ויאמר אליהם והגבענים לא מבני ישראל המה כי אם מיתר האמרי ובני ישראל נשבעו להם ויבקש שאול להכתם בקנאתו לבני ישראל ויהודה׃

21:3b.2SA.021.003 ויאמר דוד אל הגבענים מה אעשה לכם ובמה אכפר וברכו את נחלת יהוה׃

21:4b.2SA.021.004 ויאמרו לו הגבענים אין לי כסף וזהב עם שאול ועם ביתו ואין לנו איש להמית בישראל ויאמר מה אתם אמרים אעשה לכם׃

21:5b.2SA.021.005 ויאמרו אל המלך האיש אשר כלנו ואשר דמה לנו נשמדנו מהתיצב בכל גבל ישראל׃

21:6b.2SA.021.006 ינתן לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום ליהוה בגבעת שאול בחיר יהוה ויאמר המלך אני אתן׃

21:7b.2SA.021.007 ויחמל המלך על מפיבשת בן יהונתן בן שאול על שבעת יהוה אשר בינתם בין דוד ובין יהונתן בן שאול׃

21:8b.2SA.021.008 ויקח המלך את שני בני רצפה בת איה אשר ילדה לשאול את ארמני ואת מפבשת ואת חמשת בני מיכל בת שאול אשר ילדה לעדריאל בן ברזלי המחלתי׃

21:9b.2SA.021.009 ויתנם ביד הגבענים ויקיעם בהר לפני יהוה ויפלו שבעתים יחד והם המתו בימי קציר בראשנים תחלת קציר שערים׃

21:10b.2SA.021.010 ותקח רצפה בת איה את השק ותטהו לה אל הצור מתחלת קציר עד נתך מים עליהם מן השמים ולא נתנה עוף השמים לנוח עליהם יומם ואת חית השדה לילה׃

21:11b.2SA.021.011 ויגד לדוד את אשר עשתה רצפה בת איה פלגש שאול׃

21:12b.2SA.021.012 וילך דוד ויקח את עצמות שאול ואת עצמות יהונתן בנו מאת בעלי יביש גלעד אשר גנבו אתם מרחב בית שן אשר תלום שם הפלשתים ביום הכות פלשתים את שאול בגלבע׃

21:13b.2SA.021.013 ויעל משם את עצמות שאול ואת עצמות יהונתן בנו ויאספו את עצמות המוקעים׃

21:14b.2SA.021.014 ויקברו את עצמות שאול ויהונתן בנו בארץ בנימן בצלע בקבר קיש אביו ויעשו כל אשר צוה המלך ויעתר אלהים לארץ אחרי כן׃

21:15b.2SA.021.015 ותהי עוד מלחמה לפלשתים את ישראל וירד דוד ועבדיו עמו וילחמו את פלשתים ויעף דוד׃

21:16b.2SA.021.016 וישבו בנב אשר בילידי הרפה ומשקל קינו שלש מאות משקל נחשת והוא חגור חדשה ויאמר להכות את דוד׃

21:17b.2SA.021.017 ויעזר לו אבישי בן צרויה ויך את הפלשתי וימיתהו אז נשבעו אנשי דוד לו לאמר לא תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל׃

21:18b.2SA.021.018 ויהי אחרי כן ותהי עוד המלחמה בגוב עם פלשתים אז הכה סבכי החשתי את סף אשר בילדי הרפה׃

21:19b.2SA.021.019 ותהי עוד המלחמה בגוב עם פלשתים ויך אלחנן בן יערי ארגים בית הלחמי את גלית הגתי ועץ חניתו כמנור ארגים׃

21:20b.2SA.021.020 ותהי עוד מלחמה בגת ויהי איש מדין ואצבעת ידיו ואצבעות רגליו שש ושש עשרים וארבע מספר וגם הוא ילד להרפה׃

21:21b.2SA.021.021 ויחרף את ישראל ויכהו יהונתן בן שמעי אחי דוד׃

21:22b.2SA.021.022 את ארבעת אלה ילדו להרפה בגת ויפלו ביד דוד וביד עבדיו׃

22

22:1b.2SA.022.001 וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל איביו ומכף שאול׃

22:2b.2SA.022.002 ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי לי׃

22:3b.2SA.022.003 אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני׃

22:4b.2SA.022.004 מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושע׃

22:5b.2SA.022.005 כי אפפני משברי מות נחלי בליעל יבעתני׃

22:6b.2SA.022.006 חבלי שאול סבני קדמני מקשי מות׃

22:7b.2SA.022.007 בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו׃

22:8b.2SA.022.008 ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃

22:9b.2SA.022.009 עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃

22:10b.2SA.022.010 ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו׃

22:11b.2SA.022.011 וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח׃

22:12b.2SA.022.012 וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים׃

22:13b.2SA.022.013 מנגה נגדו בערו גחלי אש׃

22:14b.2SA.022.014 ירעם מן שמים יהוה ועליון יתן קולו׃

22:15b.2SA.022.015 וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם׃

22:16b.2SA.022.016 ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו׃

22:17b.2SA.022.017 ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים׃

22:18b.2SA.022.018 יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני׃

22:19b.2SA.022.019 יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי׃

22:20b.2SA.022.020 ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי׃

22:21b.2SA.022.021 יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישיב לי׃

22:22b.2SA.022.022 כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי׃

22:23b.2SA.022.023 כי כל משפטו לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה׃

22:24b.2SA.022.024 ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני׃

22:25b.2SA.022.025 וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו׃

22:26b.2SA.022.026 עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם׃

22:27b.2SA.022.027 עם נבר תתבר ועם עקש תתפל׃

22:28b.2SA.022.028 ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל׃

22:29b.2SA.022.029 כי אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי׃

22:30b.2SA.022.030 כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג שור׃

22:31b.2SA.022.031 האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו׃

22:32b.2SA.022.032 כי מי אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו׃

22:33b.2SA.022.033 האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו׃

22:34b.2SA.022.034 משוה רגליו כאילות ועל במותי יעמדני׃

22:35b.2SA.022.035 מלמד ידי למלחמה ונחת קשת נחושה זרעתי׃

22:36b.2SA.022.036 ותתן לי מגן ישעך וענתך תרבני׃

22:37b.2SA.022.037 תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי׃

22:38b.2SA.022.038 ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם׃

22:39b.2SA.022.039 ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי׃

22:40b.2SA.022.040 ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני׃

22:41b.2SA.022.041 ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם׃

22:42b.2SA.022.042 ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם׃

22:43b.2SA.022.043 ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם׃

22:44b.2SA.022.044 ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדני׃

22:45b.2SA.022.045 בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי׃

22:46b.2SA.022.046 בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם׃

22:47b.2SA.022.047 חי יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי׃

22:48b.2SA.022.048 האל הנתן נקמת לי ומוריד עמים תחתני׃

22:49b.2SA.022.049 ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני׃

22:50b.2SA.022.050 על כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר׃

22:51b.2SA.022.051 מגדיל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם׃

23

23:1b.2SA.023.001 ואלה דברי דוד האחרנים נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הקם על משיח אלהי יעקב ונעים זמרות ישראל׃

23:2b.2SA.023.002 רוח יהוה דבר בי ומלתו על לשוני׃

23:3b.2SA.023.003 אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים׃

23:4b.2SA.023.004 וכאור בקר יזרח שמש בקר לא עבות מנגה ממטר דשא מארץ׃

23:5b.2SA.023.005 כי לא כן ביתי עם אל כי ברית עולם שם לי ערוכה בכל ושמרה כי כל ישעי וכל חפץ כי לא יצמיח׃

23:6b.2SA.023.006 ובליעל כקוץ מנד כלהם כי לא ביד יקחו׃

23:7b.2SA.023.007 ואיש יגע בהם ימלא ברזל ועץ חנית ובאש שרוף ישרפו בשבת׃

23:8b.2SA.023.008 אלה שמות הגברים אשר לדוד ישב בשבת תחכמני ראש השלשי הוא עדינו העצנו על שמנה מאות חלל בפעם אחד׃

23:9b.2SA.023.009 ואחרו אלעזר בן דדי בן אחחי בשלשה גברים עם דוד בחרפם בפלשתים נאספו שם למלחמה ויעלו איש ישראל׃

23:10b.2SA.023.010 הוא קם ויך בפלשתים עד כי יגעה ידו ותדבק ידו אל החרב ויעש יהוה תשועה גדולה ביום ההוא והעם ישבו אחריו אך לפשט׃

23:11b.2SA.023.011 ואחריו שמא בן אגא הררי ויאספו פלשתים לחיה ותהי שם חלקת השדה מלאה עדשים והעם נס מפני פלשתים׃

23:12b.2SA.023.012 ויתיצב בתוך החלקה ויצילה ויך את פלשתים ויעש יהוה תשועה גדולה׃

23:13b.2SA.023.013 וירדו שלשים מהשלשים ראש ויבאו אל קציר אל דוד אל מערת עדלם וחית פלשתים חנה בעמק רפאים׃

23:14b.2SA.023.014 ודוד אז במצודה ומצב פלשתים אז בית לחם׃

23:15b.2SA.023.015 ויתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים מבאר בית לחם אשר בשער׃

23:16b.2SA.023.016 ויבקעו שלשת הגברים במחנה פלשתים וישאבו מים מבאר בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דוד ולא אבה לשתותם ויסך אתם ליהוה׃

23:17b.2SA.023.017 ויאמר חלילה לי יהוה מעשתי זאת הדם האנשים ההלכים בנפשותם ולא אבה לשתותם אלה עשו שלשת הגברים׃

23:18b.2SA.023.018 ואבישי אחי יואב בן צרויה הוא ראש השלשי והוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל ולו שם בשלשה׃

23:19b.2SA.023.019 מן השלשה הכי נכבד ויהי להם לשר ועד השלשה לא בא׃

23:20b.2SA.023.020 ובניהו בן יהוידע בן איש חי רב פעלים מקבצאל הוא הכה את שני אראל מואב והוא ירד והכה את האריה בתוך הבאר ביום השלג׃

23:21b.2SA.023.021 והוא הכה את איש מצרי אשר מראה וביד המצרי חנית וירד אליו בשבט ויגזל את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו׃

23:22b.2SA.023.022 אלה עשה בניהו בן יהוידע ולו שם בשלשה הגברים׃

23:23b.2SA.023.023 מן השלשים נכבד ואל השלשה לא בא וישמהו דוד אל משמעתו׃

23:24b.2SA.023.024 עשה אל אחי יואב בשלשים אלחנן בן דדו בית לחם׃

23:25b.2SA.023.025 שמה החרדי אליקא החרדי׃

23:26b.2SA.023.026 חלץ הפלטי עירא בן עקש התקועי׃

23:27b.2SA.023.027 אביעזר הענתתי מבני החשתי׃

23:28b.2SA.023.028 צלמון האחחי מהרי הנטפתי׃

23:29b.2SA.023.029 חלב בן בענה הנטפתי אתי בן ריבי מגבעת בני בנימן׃

23:30b.2SA.023.030 בניהו פרעתני הדי מנחלי געש׃

23:31b.2SA.023.031 אבי עלבון הערבתי עזמות הברחמי׃

23:32b.2SA.023.032 אליחבא השעלבני בני ישן יהונתן׃

23:33b.2SA.023.033 שמה ההררי אחיאם בן שרר האררי׃

23:34b.2SA.023.034 אליפלט בן אחסבי בן המעכתי אליעם בן אחיתפל הגלני׃

23:35b.2SA.023.035 חצרו הכרמלי פערי הארבי׃

23:36b.2SA.023.036 יגאל בן נתן מצבה בני הגדי׃

23:37b.2SA.023.037 צלק העמני נחרי הבארתי נשאי כלי יואב בן צריה׃

23:38b.2SA.023.038 עירא היתרי גרב היתרי׃

23:39b.2SA.023.039 אוריה החתי כל שלשים ושבעה׃

24

24:1b.2SA.024.001 ויסף אף יהוה לחרות בישראל ויסת את דוד בהם לאמר לך מנה את ישראל ואת יהודה׃

24:2b.2SA.024.002 ויאמר המלך אל יואב שר החיל אשר אתו שוט נא בכל שבטי ישראל מדן ועד באר שבע ופקדו את העם וידעתי את מספר העם׃

24:3b.2SA.024.003 ויאמר יואב אל המלך ויוסף יהוה אלהיך אל העם כהם וכהם מאה פעמים ועיני אדני המלך ראות ואדני המלך למה חפץ בדבר הזה׃

24:4b.2SA.024.004 ויחזק דבר המלך אל יואב ועל שרי החיל ויצא יואב ושרי החיל לפני המלך לפקד את העם את ישראל׃

24:5b.2SA.024.005 ויעברו את הירדן ויחנו בערוער ימין העיר אשר בתוך הנחל הגד ואל יעזר׃

24:6b.2SA.024.006 ויבאו הגלעדה ואל ארץ תחתים חדשי ויבאו דנה יען וסביב אל צידון׃

24:7b.2SA.024.007 ויבאו מבצר צר וכל ערי החוי והכנעני ויצאו אל נגב יהודה באר שבע׃

24:8b.2SA.024.008 וישטו בכל הארץ ויבאו מקצה תשעה חדשים ועשרים יום ירושלם׃

24:9b.2SA.024.009 ויתן יואב את מספר מפקד העם אל המלך ותהי ישראל שמנה מאות אלף איש חיל שלף חרב ואיש יהודה חמש מאות אלף איש׃

24:10b.2SA.024.010 ויך לב דוד אתו אחרי כן ספר את העם ויאמר דוד אל יהוה חטאתי מאד אשר עשיתי ועתה יהוה העבר נא את עון עבדך כי נסכלתי מאד׃

24:11b.2SA.024.011 ויקם דוד בבקר ודבר יהוה היה אל גד הנביא חזה דוד לאמר׃

24:12b.2SA.024.012 הלוך ודברת אל דוד כה אמר יהוה שלש אנכי נוטל עליך בחר לך אחת מהם ואעשה לך׃

24:13b.2SA.024.013 ויבא גד אל דוד ויגד לו ויאמר לו התבוא לך שבע שנים רעב בארצך אם שלשה חדשים נסך לפני צריך והוא רדפך ואם היות שלשת ימים דבר בארצך עתה דע וראה מה אשיב שלחי דבר׃

24:14b.2SA.024.014 ויאמר דוד אל גד צר לי מאד נפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמו וביד אדם אל אפלה׃

24:15b.2SA.024.015 ויתן יהוה דבר בישראל מהבקר ועד עת מועד וימת מן העם מדן ועד באר שבע שבעים אלף איש׃

24:16b.2SA.024.016 וישלח ידו המלאך ירושלם לשחתה וינחם יהוה אל הרעה ויאמר למלאך המשחית בעם רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה היה עם גרן האורנה היבסי׃

24:17b.2SA.024.017 ויאמר דוד אל יהוה בראתו את המלאך המכה בעם ויאמר הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו תהי נא ידך בי ובבית אבי׃

24:18b.2SA.024.018 ויבא גד אל דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם ליהוה מזבח בגרן ארניה היבסי׃

24:19b.2SA.024.019 ויעל דוד כדבר גד כאשר צוה יהוה׃

24:20b.2SA.024.020 וישקף ארונה וירא את המלך ואת עבדיו עברים עליו ויצא ארונה וישתחו למלך אפיו ארצה׃

24:21b.2SA.024.021 ויאמר ארונה מדוע בא אדני המלך אל עבדו ויאמר דוד לקנות מעמך את הגרן לבנות מזבח ליהוה ותעצר המגפה מעל העם׃

24:22b.2SA.024.022 ויאמר ארונה אל דוד יקח ויעל אדני המלך הטוב בעינו ראה הבקר לעלה והמרגים וכלי הבקר לעצים׃

24:23b.2SA.024.023 הכל נתן ארונה המלך למלך ויאמר ארונה אל המלך יהוה אלהיך ירצך׃

24:24b.2SA.024.024 ויאמר המלך אל ארונה לא כי קנו אקנה מאותך במחיר ולא אעלה ליהוה אלהי עלות חנם ויקן דוד את הגרן ואת הבקר בכסף שקלים חמשים׃

24:25b.2SA.024.025 ויבן שם דוד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויעתר יהוה לארץ ותעצר המגפה מעל ישראל׃