Judges (Hebrew)

1

1:1b.JDG.001.001 ויהי אחרי מות יהושע וישאלו בני ישראל ביהוה לאמר מי יעלה לנו אל הכנעני בתחלה להלחם בו׃

1:2b.JDG.001.002 ויאמר יהוה יהודה יעלה הנה נתתי את הארץ בידו׃

1:3b.JDG.001.003 ויאמר יהודה לשמעון אחיו עלה אתי בגורלי ונלחמה בכנעני והלכתי גם אני אתך בגורלך וילך אתו שמעון׃

1:4b.JDG.001.004 ויעל יהודה ויתן יהוה את הכנעני והפרזי בידם ויכום בבזק עשרת אלפים איש׃

1:5b.JDG.001.005 וימצאו את אדני בזק בבזק וילחמו בו ויכו את הכנעני ואת הפרזי׃

1:6b.JDG.001.006 וינס אדני בזק וירדפו אחריו ויאחזו אתו ויקצצו את בהנות ידיו ורגליו׃

1:7b.JDG.001.007 ויאמר אדני בזק שבעים מלכים בהנות ידיהם ורגליהם מקצצים היו מלקטים תחת שלחני כאשר עשיתי כן שלם לי אלהים ויביאהו ירושלם וימת שם׃

1:8b.JDG.001.008 וילחמו בני יהודה בירושלם וילכדו אותה ויכוה לפי חרב ואת העיר שלחו באש׃

1:9b.JDG.001.009 ואחר ירדו בני יהודה להלחם בכנעני יושב ההר והנגב והשפלה׃

1:10b.JDG.001.010 וילך יהודה אל הכנעני היושב בחברון ושם חברון לפנים קרית ארבע ויכו את ששי ואת אחימן ואת תלמי׃

1:11b.JDG.001.011 וילך משם אל יושבי דביר ושם דביר לפנים קרית ספר׃

1:12b.JDG.001.012 ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה׃

1:13b.JDG.001.013 וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב הקטן ממנו ויתן לו את עכסה בתו לאשה׃

1:14b.JDG.001.014 ויהי בבואה ותסיתהו לשאול מאת אביה השדה ותצנח מעל החמור ויאמר לה כלב מה לך׃

1:15b.JDG.001.015 ותאמר לו הבה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן לה כלב את גלת עלית ואת גלת תחתית׃

1:16b.JDG.001.016 ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את העם׃

1:17b.JDG.001.017 וילך יהודה את שמעון אחיו ויכו את הכנעני יושב צפת ויחרימו אותה ויקרא את שם העיר חרמה׃

1:18b.JDG.001.018 וילכד יהודה את עזה ואת גבולה ואת אשקלון ואת גבולה ואת עקרון ואת גבולה׃

1:19b.JDG.001.019 ויהי יהוה את יהודה וירש את ההר כי לא להוריש את ישבי העמק כי רכב ברזל להם׃

1:20b.JDG.001.020 ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה ויורש משם את שלשה בני הענק׃

1:21b.JDG.001.021 ואת היבוסי ישב ירושלם לא הורישו בני בנימן וישב היבוסי את בני בנימן בירושלם עד היום הזה׃

1:22b.JDG.001.022 ויעלו בית יוסף גם הם בית אל ויהוה עמם׃

1:23b.JDG.001.023 ויתירו בית יוסף בבית אל ושם העיר לפנים לוז׃

1:24b.JDG.001.024 ויראו השמרים איש יוצא מן העיר ויאמרו לו הראנו נא את מבוא העיר ועשינו עמך חסד׃

1:25b.JDG.001.025 ויראם את מבוא העיר ויכו את העיר לפי חרב ואת האיש ואת כל משפחתו שלחו׃

1:26b.JDG.001.026 וילך האיש ארץ החתים ויבן עיר ויקרא שמה לוז הוא שמה עד היום הזה׃

1:27b.JDG.001.027 ולא הוריש מנשה את בית שאן ואת בנותיה ואת תענך ואת בנתיה ואת ישב דור ואת בנותיה ואת יושבי יבלעם ואת בנתיה ואת יושבי מגדו ואת בנותיה ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת׃

1:28b.JDG.001.028 ויהי כי חזק ישראל וישם את הכנעני למס והוריש לא הורישו׃

1:29b.JDG.001.029 ואפרים לא הוריש את הכנעני היושב בגזר וישב הכנעני בקרבו בגזר׃

1:30b.JDG.001.030 זבולן לא הוריש את יושבי קטרון ואת יושבי נהלל וישב הכנעני בקרבו ויהיו למס׃

1:31b.JDG.001.031 אשר לא הוריש את ישבי עכו ואת יושבי צידון ואת אחלב ואת אכזיב ואת חלבה ואת אפיק ואת רחב׃

1:32b.JDG.001.032 וישב האשרי בקרב הכנעני ישבי הארץ כי לא הורישו׃

1:33b.JDG.001.033 נפתלי לא הוריש את ישבי בית שמש ואת ישבי בית ענת וישב בקרב הכנעני ישבי הארץ וישבי בית שמש ובית ענת היו להם למס׃

1:34b.JDG.001.034 וילחצו האמרי את בני דן ההרה כי לא נתנו לרדת לעמק׃

1:35b.JDG.001.035 ויואל האמרי לשבת בהר חרס באילון ובשעלבים ותכבד יד בית יוסף ויהיו למס׃

1:36b.JDG.001.036 וגבול האמרי ממעלה עקרבים מהסלע ומעלה׃

2

2:1b.JDG.002.001 ויעל מלאך יהוה מן הגלגל אל הבכים ויאמר אעלה אתכם ממצרים ואביא אתכם אל הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם ואמר לא אפר בריתי אתכם לעולם׃

2:2b.JDG.002.002 ואתם לא תכרתו ברית ליושבי הארץ הזאת מזבחותיהם תתצון ולא שמעתם בקלי מה זאת עשיתם׃

2:3b.JDG.002.003 וגם אמרתי לא אגרש אותם מפניכם והיו לכם לצדים ואלהיהם יהיו לכם למוקש׃

2:4b.JDG.002.004 ויהי כדבר מלאך יהוה את הדברים האלה אל כל בני ישראל וישאו העם את קולם ויבכו׃

2:5b.JDG.002.005 ויקראו שם המקום ההוא בכים ויזבחו שם ליהוה׃

2:6b.JDG.002.006 וישלח יהושע את העם וילכו בני ישראל איש לנחלתו לרשת את הארץ׃

2:7b.JDG.002.007 ויעבדו העם את יהוה כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושוע אשר ראו את כל מעשה יהוה הגדול אשר עשה לישראל׃

2:8b.JDG.002.008 וימת יהושע בן נון עבד יהוה בן מאה ועשר שנים׃

2:9b.JDG.002.009 ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת חרס בהר אפרים מצפון להר געש׃

2:10b.JDG.002.010 וגם כל הדור ההוא נאספו אל אבותיו ויקם דור אחר אחריהם אשר לא ידעו את יהוה וגם את המעשה אשר עשה לישראל׃

2:11b.JDG.002.011 ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה ויעבדו את הבעלים׃

2:12b.JDG.002.012 ויעזבו את יהוה אלהי אבותם המוציא אותם מארץ מצרים וילכו אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיהם וישתחוו להם ויכעסו את יהוה׃

2:13b.JDG.002.013 ויעזבו את יהוה ויעבדו לבעל ולעשתרות׃

2:14b.JDG.002.014 ויחר אף יהוה בישראל ויתנם ביד שסים וישסו אותם וימכרם ביד אויביהם מסביב ולא יכלו עוד לעמד לפני אויביהם׃

2:15b.JDG.002.015 בכל אשר יצאו יד יהוה היתה בם לרעה כאשר דבר יהוה וכאשר נשבע יהוה להם ויצר להם מאד׃

2:16b.JDG.002.016 ויקם יהוה שפטים ויושיעום מיד שסיהם׃

2:17b.JDG.002.017 וגם אל שפטיהם לא שמעו כי זנו אחרי אלהים אחרים וישתחוו להם סרו מהר מן הדרך אשר הלכו אבותם לשמע מצות יהוה לא עשו כן׃

2:18b.JDG.002.018 וכי הקים יהוה להם שפטים והיה יהוה עם השפט והושיעם מיד איביהם כל ימי השופט כי ינחם יהוה מנאקתם מפני לחציהם ודחקיהם׃

2:19b.JDG.002.019 והיה במות השופט ישבו והשחיתו מאבותם ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם לא הפילו ממעלליהם ומדרכם הקשה׃

2:20b.JDG.002.020 ויחר אף יהוה בישראל ויאמר יען אשר עברו הגוי הזה את בריתי אשר צויתי את אבותם ולא שמעו לקולי׃

2:21b.JDG.002.021 גם אני לא אוסיף להוריש איש מפניהם מן הגוים אשר עזב יהושע וימת׃

2:22b.JDG.002.022 למען נסות בם את ישראל השמרים הם את דרך יהוה ללכת בם כאשר שמרו אבותם אם לא׃

2:23b.JDG.002.023 וינח יהוה את הגוים האלה לבלתי הורישם מהר ולא נתנם ביד יהושע׃

3

3:1b.JDG.003.001 ואלה הגוים אשר הניח יהוה לנסות בם את ישראל את כל אשר לא ידעו את כל מלחמות כנען׃

3:2b.JDG.003.002 רק למען דעת דרות בני ישראל ללמדם מלחמה רק אשר לפנים לא ידעום׃

3:3b.JDG.003.003 חמשת סרני פלשתים וכל הכנעני והצידני והחוי ישב הר הלבנון מהר בעל חרמון עד לבוא חמת׃

3:4b.JDG.003.004 ויהיו לנסות בם את ישראל לדעת הישמעו את מצות יהוה אשר צוה את אבותם ביד משה׃

3:5b.JDG.003.005 ובני ישראל ישבו בקרב הכנעני החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי׃

3:6b.JDG.003.006 ויקחו את בנותיהם להם לנשים ואת בנותיהם נתנו לבניהם ויעבדו את אלהיהם׃

3:7b.JDG.003.007 ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה וישכחו את יהוה אלהיהם ויעבדו את הבעלים ואת האשרות׃

3:8b.JDG.003.008 ויחר אף יהוה בישראל וימכרם ביד כושן רשעתים מלך ארם נהרים ויעבדו בני ישראל את כושן רשעתים שמנה שנים׃

3:9b.JDG.003.009 ויזעקו בני ישראל אל יהוה ויקם יהוה מושיע לבני ישראל ויושיעם את עתניאל בן קנז אחי כלב הקטן ממנו׃

3:10b.JDG.003.010 ותהי עליו רוח יהוה וישפט את ישראל ויצא למלחמה ויתן יהוה בידו את כושן רשעתים מלך ארם ותעז ידו על כושן רשעתים׃

3:11b.JDG.003.011 ותשקט הארץ ארבעים שנה וימת עתניאל בן קנז׃

3:12b.JDG.003.012 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויחזק יהוה את עגלון מלך מואב על ישראל על כי עשו את הרע בעיני יהוה׃

3:13b.JDG.003.013 ויאסף אליו את בני עמון ועמלק וילך ויך את ישראל ויירשו את עיר התמרים׃

3:14b.JDG.003.014 ויעבדו בני ישראל את עגלון מלך מואב שמונה עשרה שנה׃

3:15b.JDG.003.015 ויזעקו בני ישראל אל יהוה ויקם יהוה להם מושיע את אהוד בן גרא בן הימיני איש אטר יד ימינו וישלחו בני ישראל בידו מנחה לעגלון מלך מואב׃

3:16b.JDG.003.016 ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות גמד ארכה ויחגר אותה מתחת למדיו על ירך ימינו׃

3:17b.JDG.003.017 ויקרב את המנחה לעגלון מלך מואב ועגלון איש בריא מאד׃

3:18b.JDG.003.018 ויהי כאשר כלה להקריב את המנחה וישלח את העם נשאי המנחה׃

3:19b.JDG.003.019 והוא שב מן הפסילים אשר את הגלגל ויאמר דבר סתר לי אליך המלך ויאמר הס ויצאו מעליו כל העמדים עליו׃

3:20b.JDG.003.020 ואהוד בא אליו והוא ישב בעלית המקרה אשר לו לבדו ויאמר אהוד דבר אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא׃

3:21b.JDG.003.021 וישלח אהוד את יד שמאלו ויקח את החרב מעל ירך ימינו ויתקעה בבטנו׃

3:22b.JDG.003.022 ויבא גם הנצב אחר הלהב ויסגר החלב בעד הלהב כי לא שלף החרב מבטנו ויצא הפרשדנה׃

3:23b.JDG.003.023 ויצא אהוד המסדרונה ויסגר דלתות העליה בעדו ונעל׃

3:24b.JDG.003.024 והוא יצא ועבדיו באו ויראו והנה דלתות העליה נעלות ויאמרו אך מסיך הוא את רגליו בחדר המקרה׃

3:25b.JDG.003.025 ויחילו עד בוש והנה איננו פתח דלתות העליה ויקחו את המפתח ויפתחו והנה אדניהם נפל ארצה מת׃

3:26b.JDG.003.026 ואהוד נמלט עד התמהמהם והוא עבר את הפסילים וימלט השעירתה׃

3:27b.JDG.003.027 ויהי בבואו ויתקע בשופר בהר אפרים וירדו עמו בני ישראל מן ההר והוא לפניהם׃

3:28b.JDG.003.028 ויאמר אלהם רדפו אחרי כי נתן יהוה את איביכם את מואב בידכם וירדו אחריו וילכדו את מעברות הירדן למואב ולא נתנו איש לעבר׃

3:29b.JDG.003.029 ויכו את מואב בעת ההיא כעשרת אלפים איש כל שמן וכל איש חיל ולא נמלט איש׃

3:30b.JDG.003.030 ותכנע מואב ביום ההוא תחת יד ישראל ותשקט הארץ שמונים שנה׃

3:31b.JDG.003.031 ואחריו היה שמגר בן ענת ויך את פלשתים שש מאות איש במלמד הבקר וישע גם הוא את ישראל׃

4

4:1b.JDG.004.001 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ואהוד מת׃

4:2b.JDG.004.002 וימכרם יהוה ביד יבין מלך כנען אשר מלך בחצור ושר צבאו סיסרא והוא יושב בחרשת הגוים׃

4:3b.JDG.004.003 ויצעקו בני ישראל אל יהוה כי תשע מאות רכב ברזל לו והוא לחץ את בני ישראל בחזקה עשרים שנה׃

4:4b.JDG.004.004 ודבורה אשה נביאה אשת לפידות היא שפטה את ישראל בעת ההיא׃

4:5b.JDG.004.005 והיא יושבת תחת תמר דבורה בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט׃

4:6b.JDG.004.006 ותשלח ותקרא לברק בן אבינעם מקדש נפתלי ותאמר אליו הלא צוה יהוה אלהי ישראל לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבלון׃

4:7b.JDG.004.007 ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא שר צבא יבין ואת רכבו ואת המונו ונתתיהו בידך׃

4:8b.JDG.004.008 ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי ואם לא תלכי עמי לא אלך׃

4:9b.JDG.004.009 ותאמר הלך אלך עמך אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך כי ביד אשה ימכר יהוה את סיסרא ותקם דבורה ותלך עם ברק קדשה׃

4:10b.JDG.004.010 ויזעק ברק את זבולן ואת נפתלי קדשה ויעל ברגליו עשרת אלפי איש ותעל עמו דבורה׃

4:11b.JDG.004.011 וחבר הקיני נפרד מקין מבני חבב חתן משה ויט אהלו עד אלון בצענים אשר את קדש׃

4:12b.JDG.004.012 ויגדו לסיסרא כי עלה ברק בן אבינעם הר תבור׃

4:13b.JDG.004.013 ויזעק סיסרא את כל רכבו תשע מאות רכב ברזל ואת כל העם אשר אתו מחרשת הגוים אל נחל קישון׃

4:14b.JDG.004.014 ותאמר דברה אל ברק קום כי זה היום אשר נתן יהוה את סיסרא בידך הלא יהוה יצא לפניך וירד ברק מהר תבור ועשרת אלפים איש אחריו׃

4:15b.JDG.004.015 ויהם יהוה את סיסרא ואת כל הרכב ואת כל המחנה לפי חרב לפני ברק וירד סיסרא מעל המרכבה וינס ברגליו׃

4:16b.JDG.004.016 וברק רדף אחרי הרכב ואחרי המחנה עד חרשת הגוים ויפל כל מחנה סיסרא לפי חרב לא נשאר עד אחד׃

4:17b.JDG.004.017 וסיסרא נס ברגליו אל אהל יעל אשת חבר הקיני כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני׃

4:18b.JDG.004.018 ותצא יעל לקראת סיסרא ותאמר אליו סורה אדני סורה אלי אל תירא ויסר אליה האהלה ותכסהו בשמיכה׃

4:19b.JDG.004.019 ויאמר אליה השקיני נא מעט מים כי צמאתי ותפתח את נאוד החלב ותשקהו ותכסהו׃

4:20b.JDG.004.020 ויאמר אליה עמד פתח האהל והיה אם איש יבוא ושאלך ואמר היש פה איש ואמרת אין׃

4:21b.JDG.004.021 ותקח יעל אשת חבר את יתד האהל ותשם את המקבת בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע את היתד ברקתו ותצנח בארץ והוא נרדם ויעף וימת׃

4:22b.JDG.004.022 והנה ברק רדף את סיסרא ותצא יעל לקראתו ותאמר לו לך ואראך את האיש אשר אתה מבקש ויבא אליה והנה סיסרא נפל מת והיתד ברקתו׃

4:23b.JDG.004.023 ויכנע אלהים ביום ההוא את יבין מלך כנען לפני בני ישראל׃

4:24b.JDG.004.024 ותלך יד בני ישראל הלוך וקשה על יבין מלך כנען עד אשר הכריתו את יבין מלך כנען׃

5

5:1b.JDG.005.001 ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר׃

5:2b.JDG.005.002 בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יהוה׃

5:3b.JDG.005.003 שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל׃

5:4b.JDG.005.004 יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים׃

5:5b.JDG.005.005 הרים נזלו מפני יהוה זה סיני מפני יהוה אלהי ישראל׃

5:6b.JDG.005.006 בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות׃

5:7b.JDG.005.007 חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל׃

5:8b.JDG.005.008 יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה ורמח בארבעים אלף בישראל׃

5:9b.JDG.005.009 לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה׃

5:10b.JDG.005.010 רכבי אתנות צחרות ישבי על מדין והלכי על דרך שיחו׃

5:11b.JDG.005.011 מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזנו בישראל אז ירדו לשערים עם יהוה׃

5:12b.JDG.005.012 עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר קום ברק ושבה שביך בן אבינעם׃

5:13b.JDG.005.013 אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד לי בגבורים׃

5:14b.JDG.005.014 מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר׃

5:15b.JDG.005.015 ושרי ביששכר עם דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי לב׃

5:16b.JDG.005.016 למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב׃

5:17b.JDG.005.017 גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון׃

5:18b.JDG.005.018 זבלון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה׃

5:19b.JDG.005.019 באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגדו בצע כסף לא לקחו׃

5:20b.JDG.005.020 מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא׃

5:21b.JDG.005.021 נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז׃

5:22b.JDG.005.022 אז הלמו עקבי סוס מדהרות דהרות אביריו׃

5:23b.JDG.005.023 אורו מרוז אמר מלאך יהוה ארו ארור ישביה כי לא באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים׃

5:24b.JDG.005.024 תברך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך׃

5:25b.JDG.005.025 מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה׃

5:26b.JDG.005.026 ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו׃

5:27b.JDG.005.027 בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד׃

5:28b.JDG.005.028 בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא מדוע אחרו פעמי מרכבותיו׃

5:29b.JDG.005.029 חכמות שרותיה תענינה אף היא תשיב אמריה לה׃

5:30b.JDG.005.030 הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל׃

5:31b.JDG.005.031 כן יאבדו כל אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה׃

6

6:1b.JDG.006.001 ויעשו בני ישראל הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד מדין שבע שנים׃

6:2b.JDG.006.002 ותעז יד מדין על ישראל מפני מדין עשו להם בני ישראל את המנהרות אשר בהרים ואת המערות ואת המצדות׃

6:3b.JDG.006.003 והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם ועלו עליו׃

6:4b.JDG.006.004 ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ עד בואך עזה ולא ישאירו מחיה בישראל ושה ושור וחמור׃

6:5b.JDG.006.005 כי הם ומקניהם יעלו ואהליהם יבאו כדי ארבה לרב ולהם ולגמליהם אין מספר ויבאו בארץ לשחתה׃

6:6b.JDG.006.006 וידל ישראל מאד מפני מדין ויזעקו בני ישראל אל יהוה׃

6:7b.JDG.006.007 ויהי כי זעקו בני ישראל אל יהוה על אדות מדין׃

6:8b.JDG.006.008 וישלח יהוה איש נביא אל בני ישראל ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי אתכם ממצרים ואציא אתכם מבית עבדים׃

6:9b.JDG.006.009 ואצל אתכם מיד מצרים ומיד כל לחציכם ואגרש אותם מפניכם ואתנה לכם את ארצם׃

6:10b.JDG.006.010 ואמרה לכם אני יהוה אלהיכם לא תיראו את אלהי האמרי אשר אתם יושבים בארצם ולא שמעתם בקולי׃

6:11b.JDG.006.011 ויבא מלאך יהוה וישב תחת האלה אשר בעפרה אשר ליואש אבי העזרי וגדעון בנו חבט חטים בגת להניס מפני מדין׃

6:12b.JDG.006.012 וירא אליו מלאך יהוה ויאמר אליו יהוה עמך גבור החיל׃

6:13b.JDG.006.013 ויאמר אליו גדעון בי אדני ויש יהוה עמנו ולמה מצאתנו כל זאת ואיה כל נפלאתיו אשר ספרו לנו אבותינו לאמר הלא ממצרים העלנו יהוה ועתה נטשנו יהוה ויתננו בכף מדין׃

6:14b.JDG.006.014 ויפן אליו יהוה ויאמר לך בכחך זה והושעת את ישראל מכף מדין הלא שלחתיך׃

6:15b.JDG.006.015 ויאמר אליו בי אדני במה אושיע את ישראל הנה אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי׃

6:16b.JDG.006.016 ויאמר אליו יהוה כי אהיה עמך והכית את מדין כאיש אחד׃

6:17b.JDG.006.017 ויאמר אליו אם נא מצאתי חן בעיניך ועשית לי אות שאתה מדבר עמי׃

6:18b.JDG.006.018 אל נא תמש מזה עד באי אליך והצאתי את מנחתי והנחתי לפניך ויאמר אנכי אשב עד שובך׃

6:19b.JDG.006.019 וגדעון בא ויעש גדי עזים ואיפת קמח מצות הבשר שם בסל והמרק שם בפרור ויוצא אליו אל תחת האלה ויגש׃

6:20b.JDG.006.020 ויאמר אליו מלאך האלהים קח את הבשר ואת המצות והנח אל הסלע הלז ואת המרק שפוך ויעש כן׃

6:21b.JDG.006.021 וישלח מלאך יהוה את קצה המשענת אשר בידו ויגע בבשר ובמצות ותעל האש מן הצור ותאכל את הבשר ואת המצות ומלאך יהוה הלך מעיניו׃

6:22b.JDG.006.022 וירא גדעון כי מלאך יהוה הוא ויאמר גדעון אהה אדני יהוה כי על כן ראיתי מלאך יהוה פנים אל פנים׃

6:23b.JDG.006.023 ויאמר לו יהוה שלום לך אל תירא לא תמות׃

6:24b.JDG.006.024 ויבן שם גדעון מזבח ליהוה ויקרא לו יהוה שלום עד היום הזה עודנו בעפרת אבי העזרי׃

6:25b.JDG.006.025 ויהי בלילה ההוא ויאמר לו יהוה קח את פר השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים והרסת את מזבח הבעל אשר לאביך ואת האשרה אשר עליו תכרת׃

6:26b.JDG.006.026 ובנית מזבח ליהוה אלהיך על ראש המעוז הזה במערכה ולקחת את הפר השני והעלית עולה בעצי האשרה אשר תכרת׃

6:27b.JDG.006.027 ויקח גדעון עשרה אנשים מעבדיו ויעש כאשר דבר אליו יהוה ויהי כאשר ירא את בית אביו ואת אנשי העיר מעשות יומם ויעש לילה׃

6:28b.JDG.006.028 וישכימו אנשי העיר בבקר והנה נתץ מזבח הבעל והאשרה אשר עליו כרתה ואת הפר השני העלה על המזבח הבנוי׃

6:29b.JDG.006.029 ויאמרו איש אל רעהו מי עשה הדבר הזה וידרשו ויבקשו ויאמרו גדעון בן יואש עשה הדבר הזה׃

6:30b.JDG.006.030 ויאמרו אנשי העיר אל יואש הוצא את בנך וימת כי נתץ את מזבח הבעל וכי כרת האשרה אשר עליו׃

6:31b.JDG.006.031 ויאמר יואש לכל אשר עמדו עליו האתם תריבון לבעל אם אתם תושיעון אותו אשר יריב לו יומת עד הבקר אם אלהים הוא ירב לו כי נתץ את מזבחו׃

6:32b.JDG.006.032 ויקרא לו ביום ההוא ירבעל לאמר ירב בו הבעל כי נתץ את מזבחו׃

6:33b.JDG.006.033 וכל מדין ועמלק ובני קדם נאספו יחדו ויעברו ויחנו בעמק יזרעאל׃

6:34b.JDG.006.034 ורוח יהוה לבשה את גדעון ויתקע בשופר ויזעק אביעזר אחריו׃

6:35b.JDG.006.035 ומלאכים שלח בכל מנשה ויזעק גם הוא אחריו ומלאכים שלח באשר ובזבלון ובנפתלי ויעלו לקראתם׃

6:36b.JDG.006.036 ויאמר גדעון אל האלהים אם ישך מושיע בידי את ישראל כאשר דברת׃

6:37b.JDG.006.037 הנה אנכי מציג את גזת הצמר בגרן אם טל יהיה על הגזה לבדה ועל כל הארץ חרב וידעתי כי תושיע בידי את ישראל כאשר דברת׃

6:38b.JDG.006.038 ויהי כן וישכם ממחרת ויזר את הגזה וימץ טל מן הגזה מלוא הספל מים׃

6:39b.JDG.006.039 ויאמר גדעון אל האלהים אל יחר אפך בי ואדברה אך הפעם אנסה נא רק הפעם בגזה יהי נא חרב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ יהיה טל׃

6:40b.JDG.006.040 ויעש אלהים כן בלילה ההוא ויהי חרב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ היה טל׃

7

7:1b.JDG.007.001 וישכם ירבעל הוא גדעון וכל העם אשר אתו ויחנו על עין חרד ומחנה מדין היה לו מצפון מגבעת המורה בעמק׃

7:2b.JDG.007.002 ויאמר יהוה אל גדעון רב העם אשר אתך מתתי את מדין בידם פן יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי׃

7:3b.JDG.007.003 ועתה קרא נא באזני העם לאמר מי ירא וחרד ישב ויצפר מהר הגלעד וישב מן העם עשרים ושנים אלף ועשרת אלפים נשארו׃

7:4b.JDG.007.004 ויאמר יהוה אל גדעון עוד העם רב הורד אותם אל המים ואצרפנו לך שם והיה אשר אמר אליך זה ילך אתך הוא ילך אתך וכל אשר אמר אליך זה לא ילך עמך הוא לא ילך׃

7:5b.JDG.007.005 ויורד את העם אל המים ויאמר יהוה אל גדעון כל אשר ילק בלשונו מן המים כאשר ילק הכלב תציג אותו לבד וכל אשר יכרע על ברכיו לשתות׃

7:6b.JDG.007.006 ויהי מספר המלקקים בידם אל פיהם שלש מאות איש וכל יתר העם כרעו על ברכיהם לשתות מים׃

7:7b.JDG.007.007 ויאמר יהוה אל גדעון בשלש מאות האיש המלקקים אושיע אתכם ונתתי את מדין בידך וכל העם ילכו איש למקמו׃

7:8b.JDG.007.008 ויקחו את צדה העם בידם ואת שופרתיהם ואת כל איש ישראל שלח איש לאהליו ובשלש מאות האיש החזיק ומחנה מדין היה לו מתחת בעמק׃

7:9b.JDG.007.009 ויהי בלילה ההוא ויאמר אליו יהוה קום רד במחנה כי נתתיו בידך׃

7:10b.JDG.007.010 ואם ירא אתה לרדת רד אתה ופרה נערך אל המחנה׃

7:11b.JDG.007.011 ושמעת מה ידברו ואחר תחזקנה ידיך וירדת במחנה וירד הוא ופרה נערו אל קצה החמשים אשר במחנה׃

7:12b.JDG.007.012 ומדין ועמלק וכל בני קדם נפלים בעמק כארבה לרב ולגמליהם אין מספר כחול שעל שפת הים לרב׃

7:13b.JDG.007.013 ויבא גדעון והנה איש מספר לרעהו חלום ויאמר הנה חלום חלמתי והנה צלול לחם שערים מתהפך במחנה מדין ויבא עד האהל ויכהו ויפל ויהפכהו למעלה ונפל האהל׃

7:14b.JDG.007.014 ויען רעהו ויאמר אין זאת בלתי אם חרב גדעון בן יואש איש ישראל נתן האלהים בידו את מדין ואת כל המחנה׃

7:15b.JDG.007.015 ויהי כשמע גדעון את מספר החלום ואת שברו וישתחו וישב אל מחנה ישראל ויאמר קומו כי נתן יהוה בידכם את מחנה מדין׃

7:16b.JDG.007.016 ויחץ את שלש מאות האיש שלשה ראשים ויתן שופרות ביד כלם וכדים רקים ולפדים בתוך הכדים׃

7:17b.JDG.007.017 ויאמר אליהם ממני תראו וכן תעשו והנה אנכי בא בקצה המחנה והיה כאשר אעשה כן תעשון׃

7:18b.JDG.007.018 ותקעתי בשופר אנכי וכל אשר אתי ותקעתם בשופרות גם אתם סביבות כל המחנה ואמרתם ליהוה ולגדעון׃

7:19b.JDG.007.019 ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמרת התיכונה אך הקם הקימו את השמרים ויתקעו בשופרות ונפוץ הכדים אשר בידם׃

7:20b.JDG.007.020 ויתקעו שלשת הראשים בשופרות וישברו הכדים ויחזיקו ביד שמאולם בלפדים וביד ימינם השופרות לתקוע ויקראו חרב ליהוה ולגדעון׃

7:21b.JDG.007.021 ויעמדו איש תחתיו סביב למחנה וירץ כל המחנה ויריעו ויניסו׃

7:22b.JDG.007.022 ויתקעו שלש מאות השופרות וישם יהוה את חרב איש ברעהו ובכל המחנה וינס המחנה עד בית השטה צררתה עד שפת אבל מחולה על טבת׃

7:23b.JDG.007.023 ויצעק איש ישראל מנפתלי ומן אשר ומן כל מנשה וירדפו אחרי מדין׃

7:24b.JDG.007.024 ומלאכים שלח גדעון בכל הר אפרים לאמר רדו לקראת מדין ולכדו להם את המים עד בית ברה ואת הירדן ויצעק כל איש אפרים וילכדו את המים עד בית ברה ואת הירדן׃

7:25b.JDG.007.025 וילכדו שני שרי מדין את ערב ואת זאב ויהרגו את עורב בצור עורב ואת זאב הרגו ביקב זאב וירדפו אל מדין וראש ערב וזאב הביאו אל גדעון מעבר לירדן׃

8

8:1b.JDG.008.001 ויאמרו אליו איש אפרים מה הדבר הזה עשית לנו לבלתי קראות לנו כי הלכת להלחם במדין ויריבון אתו בחזקה׃

8:2b.JDG.008.002 ויאמר אליהם מה עשיתי עתה ככם הלוא טוב עללות אפרים מבציר אביעזר׃

8:3b.JDG.008.003 בידכם נתן אלהים את שרי מדין את ערב ואת זאב ומה יכלתי עשות ככם אז רפתה רוחם מעליו בדברו הדבר הזה׃

8:4b.JDG.008.004 ויבא גדעון הירדנה עבר הוא ושלש מאות האיש אשר אתו עיפים ורדפים׃

8:5b.JDG.008.005 ויאמר לאנשי סכות תנו נא ככרות לחם לעם אשר ברגלי כי עיפים הם ואנכי רדף אחרי זבח וצלמנע מלכי מדין׃

8:6b.JDG.008.006 ויאמר שרי סכות הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לצבאך לחם׃

8:7b.JDG.008.007 ויאמר גדעון לכן בתת יהוה את זבח ואת צלמנע בידי ודשתי את בשרכם את קוצי המדבר ואת הברקנים׃

8:8b.JDG.008.008 ויעל משם פנואל וידבר אליהם כזאת ויענו אותו אנשי פנואל כאשר ענו אנשי סכות׃

8:9b.JDG.008.009 ויאמר גם לאנשי פנואל לאמר בשובי בשלום אתץ את המגדל הזה׃

8:10b.JDG.008.010 וזבח וצלמנע בקרקר ומחניהם עמם כחמשת עשר אלף כל הנותרים מכל מחנה בני קדם והנפלים מאה ועשרים אלף איש שלף חרב׃

8:11b.JDG.008.011 ויעל גדעון דרך השכוני באהלים מקדם לנבח ויגבהה ויך את המחנה והמחנה היה בטח׃

8:12b.JDG.008.012 וינוסו זבח וצלמנע וירדף אחריהם וילכד את שני מלכי מדין את זבח ואת צלמנע וכל המחנה החריד׃

8:13b.JDG.008.013 וישב גדעון בן יואש מן המלחמה מלמעלה החרס׃

8:14b.JDG.008.014 וילכד נער מאנשי סכות וישאלהו ויכתב אליו את שרי סכות ואת זקניה שבעים ושבעה איש׃

8:15b.JDG.008.015 ויבא אל אנשי סכות ויאמר הנה זבח וצלמנע אשר חרפתם אותי לאמר הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לאנשיך היעפים לחם׃

8:16b.JDG.008.016 ויקח את זקני העיר ואת קוצי המדבר ואת הברקנים וידע בהם את אנשי סכות׃

8:17b.JDG.008.017 ואת מגדל פנואל נתץ ויהרג את אנשי העיר׃

8:18b.JDG.008.018 ויאמר אל זבח ואל צלמנע איפה האנשים אשר הרגתם בתבור ויאמרו כמוך כמוהם אחד כתאר בני המלך׃

8:19b.JDG.008.019 ויאמר אחי בני אמי הם חי יהוה לו החיתם אותם לא הרגתי אתכם׃

8:20b.JDG.008.020 ויאמר ליתר בכורו קום הרג אותם ולא שלף הנער חרבו כי ירא כי עודנו נער׃

8:21b.JDG.008.021 ויאמר זבח וצלמנע קום אתה ופגע בנו כי כאיש גבורתו ויקם גדעון ויהרג את זבח ואת צלמנע ויקח את השהרנים אשר בצוארי גמליהם׃

8:22b.JDG.008.022 ויאמרו איש ישראל אל גדעון משל בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך כי הושעתנו מיד מדין׃

8:23b.JDG.008.023 ויאמר אלהם גדעון לא אמשל אני בכם ולא ימשל בני בכם יהוה ימשל בכם׃

8:24b.JDG.008.024 ויאמר אלהם גדעון אשאלה מכם שאלה ותנו לי איש נזם שללו כי נזמי זהב להם כי ישמעאלים הם׃

8:25b.JDG.008.025 ויאמרו נתון נתן ויפרשו את השמלה וישליכו שמה איש נזם שללו׃

8:26b.JDG.008.026 ויהי משקל נזמי הזהב אשר שאל אלף ושבע מאות זהב לבד מן השהרנים והנטפות ובגדי הארגמן שעל מלכי מדין ולבד מן הענקות אשר בצוארי גמליהם׃

8:27b.JDG.008.027 ויעש אותו גדעון לאפוד ויצג אותו בעירו בעפרה ויזנו כל ישראל אחריו שם ויהי לגדעון ולביתו למוקש׃

8:28b.JDG.008.028 ויכנע מדין לפני בני ישראל ולא יספו לשאת ראשם ותשקט הארץ ארבעים שנה בימי גדעון׃

8:29b.JDG.008.029 וילך ירבעל בן יואש וישב בביתו׃

8:30b.JDG.008.030 ולגדעון היו שבעים בנים יצאי ירכו כי נשים רבות היו לו׃

8:31b.JDG.008.031 ופילגשו אשר בשכם ילדה לו גם היא בן וישם את שמו אבימלך׃

8:32b.JDG.008.032 וימת גדעון בן יואש בשיבה טובה ויקבר בקבר יואש אביו בעפרה אבי העזרי׃

8:33b.JDG.008.033 ויהי כאשר מת גדעון וישובו בני ישראל ויזנו אחרי הבעלים וישימו להם בעל ברית לאלהים׃

8:34b.JDG.008.034 ולא זכרו בני ישראל את יהוה אלהיהם המציל אותם מיד כל איביהם מסביב׃

8:35b.JDG.008.035 ולא עשו חסד עם בית ירבעל גדעון ככל הטובה אשר עשה עם ישראל׃

9

9:1b.JDG.009.001 וילך אבימלך בן ירבעל שכמה אל אחי אמו וידבר אליהם ואל כל משפחת בית אבי אמו לאמר׃

9:2b.JDG.009.002 דברו נא באזני כל בעלי שכם מה טוב לכם המשל בכם שבעים איש כל בני ירבעל אם משל בכם איש אחד וזכרתם כי עצמכם ובשרכם אני׃

9:3b.JDG.009.003 וידברו אחי אמו עליו באזני כל בעלי שכם את כל הדברים האלה ויט לבם אחרי אבימלך כי אמרו אחינו הוא׃

9:4b.JDG.009.004 ויתנו לו שבעים כסף מבית בעל ברית וישכר בהם אבימלך אנשים ריקים ופחזים וילכו אחריו׃

9:5b.JDG.009.005 ויבא בית אביו עפרתה ויהרג את אחיו בני ירבעל שבעים איש על אבן אחת ויותר יותם בן ירבעל הקטן כי נחבא׃

9:6b.JDG.009.006 ויאספו כל בעלי שכם וכל בית מלוא וילכו וימליכו את אבימלך למלך עם אלון מצב אשר בשכם׃

9:7b.JDG.009.007 ויגדו ליותם וילך ויעמד בראש הר גרזים וישא קולו ויקרא ויאמר להם שמעו אלי בעלי שכם וישמע אליכם אלהים׃

9:8b.JDG.009.008 הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לזית מלוכה עלינו׃

9:9b.JDG.009.009 ויאמר להם הזית החדלתי את דשני אשר בי יכבדו אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים׃

9:10b.JDG.009.010 ויאמרו העצים לתאנה לכי את מלכי עלינו׃

9:11b.JDG.009.011 ותאמר להם התאנה החדלתי את מתקי ואת תנובתי הטובה והלכתי לנוע על העצים׃

9:12b.JDG.009.012 ויאמרו העצים לגפן לכי את מלוכי עלינו׃

9:13b.JDG.009.013 ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים׃

9:14b.JDG.009.014 ויאמרו כל העצים אל האטד לך אתה מלך עלינו׃

9:15b.JDG.009.015 ויאמר האטד אל העצים אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם באו חסו בצלי ואם אין תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון׃

9:16b.JDG.009.016 ועתה אם באמת ובתמים עשיתם ותמליכו את אבימלך ואם טובה עשיתם עם ירבעל ועם ביתו ואם כגמול ידיו עשיתם לו׃

9:17b.JDG.009.017 אשר נלחם אבי עליכם וישלך את נפשו מנגד ויצל אתכם מיד מדין׃

9:18b.JDG.009.018 ואתם קמתם על בית אבי היום ותהרגו את בניו שבעים איש על אבן אחת ותמליכו את אבימלך בן אמתו על בעלי שכם כי אחיכם הוא׃

9:19b.JDG.009.019 ואם באמת ובתמים עשיתם עם ירבעל ועם ביתו היום הזה שמחו באבימלך וישמח גם הוא בכם׃

9:20b.JDG.009.020 ואם אין תצא אש מאבימלך ותאכל את בעלי שכם ואת בית מלוא ותצא אש מבעלי שכם ומבית מלוא ותאכל את אבימלך׃

9:21b.JDG.009.021 וינס יותם ויברח וילך בארה וישב שם מפני אבימלך אחיו׃

9:22b.JDG.009.022 וישר אבימלך על ישראל שלש שנים׃

9:23b.JDG.009.023 וישלח אלהים רוח רעה בין אבימלך ובין בעלי שכם ויבגדו בעלי שכם באבימלך׃

9:24b.JDG.009.024 לבוא חמס שבעים בני ירבעל ודמם לשום על אבימלך אחיהם אשר הרג אותם ועל בעלי שכם אשר חזקו את ידיו להרג את אחיו׃

9:25b.JDG.009.025 וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים ויגזלו את כל אשר יעבר עליהם בדרך ויגד לאבימלך׃

9:26b.JDG.009.026 ויבא געל בן עבד ואחיו ויעברו בשכם ויבטחו בו בעלי שכם׃

9:27b.JDG.009.027 ויצאו השדה ויבצרו את כרמיהם וידרכו ויעשו הלולים ויבאו בית אלהיהם ויאכלו וישתו ויקללו את אבימלך׃

9:28b.JDG.009.028 ויאמר געל בן עבד מי אבימלך ומי שכם כי נעבדנו הלא בן ירבעל וזבל פקידו עבדו את אנשי חמור אבי שכם ומדוע נעבדנו אנחנו׃

9:29b.JDG.009.029 ומי יתן את העם הזה בידי ואסירה את אבימלך ויאמר לאבימלך רבה צבאך וצאה׃

9:30b.JDG.009.030 וישמע זבל שר העיר את דברי געל בן עבד ויחר אפו׃

9:31b.JDG.009.031 וישלח מלאכים אל אבימלך בתרמה לאמר הנה געל בן עבד ואחיו באים שכמה והנם צרים את העיר עליך׃

9:32b.JDG.009.032 ועתה קום לילה אתה והעם אשר אתך וארב בשדה׃

9:33b.JDG.009.033 והיה בבקר כזרח השמש תשכים ופשטת על העיר והנה הוא והעם אשר אתו יצאים אליך ועשית לו כאשר תמצא ידך׃

9:34b.JDG.009.034 ויקם אבימלך וכל העם אשר עמו לילה ויארבו על שכם ארבעה ראשים׃

9:35b.JDG.009.035 ויצא געל בן עבד ויעמד פתח שער העיר ויקם אבימלך והעם אשר אתו מן המארב׃

9:36b.JDG.009.036 וירא געל את העם ויאמר אל זבל הנה עם יורד מראשי ההרים ויאמר אליו זבל את צל ההרים אתה ראה כאנשים׃

9:37b.JDG.009.037 ויסף עוד געל לדבר ויאמר הנה עם יורדים מעם טבור הארץ וראש אחד בא מדרך אלון מעוננים׃

9:38b.JDG.009.038 ויאמר אליו זבל איה אפוא פיך אשר תאמר מי אבימלך כי נעבדנו הלא זה העם אשר מאסתה בו צא נא עתה והלחם בו׃

9:39b.JDG.009.039 ויצא געל לפני בעלי שכם וילחם באבימלך׃

9:40b.JDG.009.040 וירדפהו אבימלך וינס מפניו ויפלו חללים רבים עד פתח השער׃

9:41b.JDG.009.041 וישב אבימלך בארומה ויגרש זבל את געל ואת אחיו משבת בשכם׃

9:42b.JDG.009.042 ויהי ממחרת ויצא העם השדה ויגדו לאבימלך׃

9:43b.JDG.009.043 ויקח את העם ויחצם לשלשה ראשים ויארב בשדה וירא והנה העם יצא מן העיר ויקם עליהם ויכם׃

9:44b.JDG.009.044 ואבימלך והראשים אשר עמו פשטו ויעמדו פתח שער העיר ושני הראשים פשטו על כל אשר בשדה ויכום׃

9:45b.JDG.009.045 ואבימלך נלחם בעיר כל היום ההוא וילכד את העיר ואת העם אשר בה הרג ויתץ את העיר ויזרעה מלח׃

9:46b.JDG.009.046 וישמעו כל בעלי מגדל שכם ויבאו אל צריח בית אל ברית׃

9:47b.JDG.009.047 ויגד לאבימלך כי התקבצו כל בעלי מגדל שכם׃

9:48b.JDG.009.048 ויעל אבימלך הר צלמון הוא וכל העם אשר אתו ויקח אבימלך את הקרדמות בידו ויכרת שוכת עצים וישאה וישם על שכמו ויאמר אל העם אשר עמו מה ראיתם עשיתי מהרו עשו כמוני׃

9:49b.JDG.009.049 ויכרתו גם כל העם איש שוכה וילכו אחרי אבימלך וישימו על הצריח ויציתו עליהם את הצריח באש וימתו גם כל אנשי מגדל שכם כאלף איש ואשה׃

9:50b.JDG.009.050 וילך אבימלך אל תבץ ויחן בתבץ וילכדה׃

9:51b.JDG.009.051 ומגדל עז היה בתוך העיר וינסו שמה כל האנשים והנשים וכל בעלי העיר ויסגרו בעדם ויעלו על גג המגדל׃

9:52b.JDG.009.052 ויבא אבימלך עד המגדל וילחם בו ויגש עד פתח המגדל לשרפו באש׃

9:53b.JDG.009.053 ותשלך אשה אחת פלח רכב על ראש אבימלך ותרץ את גלגלתו׃

9:54b.JDG.009.054 ויקרא מהרה אל הנער נשא כליו ויאמר לו שלף חרבך ומותתני פן יאמרו לי אשה הרגתהו וידקרהו נערו וימת׃

9:55b.JDG.009.055 ויראו איש ישראל כי מת אבימלך וילכו איש למקמו׃

9:56b.JDG.009.056 וישב אלהים את רעת אבימלך אשר עשה לאביו להרג את שבעים אחיו׃

9:57b.JDG.009.057 ואת כל רעת אנשי שכם השיב אלהים בראשם ותבא אליהם קללת יותם בן ירבעל׃

10

10:1b.JDG.010.001 ויקם אחרי אבימלך להושיע את ישראל תולע בן פואה בן דודו איש יששכר והוא ישב בשמיר בהר אפרים׃

10:2b.JDG.010.002 וישפט את ישראל עשרים ושלש שנה וימת ויקבר בשמיר׃

10:3b.JDG.010.003 ויקם אחריו יאיר הגלעדי וישפט את ישראל עשרים ושתים שנה׃

10:4b.JDG.010.004 ויהי לו שלשים בנים רכבים על שלשים עירים ושלשים עירים להם להם יקראו חות יאיר עד היום הזה אשר בארץ הגלעד׃

10:5b.JDG.010.005 וימת יאיר ויקבר בקמון׃

10:6b.JDG.010.006 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות ואת אלהי ארם ואת אלהי צידון ואת אלהי מואב ואת אלהי בני עמון ואת אלהי פלשתים ויעזבו את יהוה ולא עבדוהו׃

10:7b.JDG.010.007 ויחר אף יהוה בישראל וימכרם ביד פלשתים וביד בני עמון׃

10:8b.JDG.010.008 וירעצו וירצצו את בני ישראל בשנה ההיא שמנה עשרה שנה את כל בני ישראל אשר בעבר הירדן בארץ האמרי אשר בגלעד׃

10:9b.JDG.010.009 ויעברו בני עמון את הירדן להלחם גם ביהודה ובבנימין ובבית אפרים ותצר לישראל מאד׃

10:10b.JDG.010.010 ויזעקו בני ישראל אל יהוה לאמר חטאנו לך וכי עזבנו את אלהינו ונעבד את הבעלים׃

10:11b.JDG.010.011 ויאמר יהוה אל בני ישראל הלא ממצרים ומן האמרי ומן בני עמון ומן פלשתים׃

10:12b.JDG.010.012 וצידונים ועמלק ומעון לחצו אתכם ותצעקו אלי ואושיעה אתכם מידם׃

10:13b.JDG.010.013 ואתם עזבתם אותי ותעבדו אלהים אחרים לכן לא אוסיף להושיע אתכם׃

10:14b.JDG.010.014 לכו וזעקו אל האלהים אשר בחרתם בם המה יושיעו לכם בעת צרתכם׃

10:15b.JDG.010.015 ויאמרו בני ישראל אל יהוה חטאנו עשה אתה לנו ככל הטוב בעיניך אך הצילנו נא היום הזה׃

10:16b.JDG.010.016 ויסירו את אלהי הנכר מקרבם ויעבדו את יהוה ותקצר נפשו בעמל ישראל׃

10:17b.JDG.010.017 ויצעקו בני עמון ויחנו בגלעד ויאספו בני ישראל ויחנו במצפה׃

10:18b.JDG.010.018 ויאמרו העם שרי גלעד איש אל רעהו מי האיש אשר יחל להלחם בבני עמון יהיה לראש לכל ישבי גלעד׃

11

11:1b.JDG.011.001 ויפתח הגלעדי היה גבור חיל והוא בן אשה זונה ויולד גלעד את יפתח׃

11:2b.JDG.011.002 ותלד אשת גלעד לו בנים ויגדלו בני האשה ויגרשו את יפתח ויאמרו לו לא תנחל בבית אבינו כי בן אשה אחרת אתה׃

11:3b.JDG.011.003 ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים ויצאו עמו׃

11:4b.JDG.011.004 ויהי מימים וילחמו בני עמון עם ישראל׃

11:5b.JDG.011.005 ויהי כאשר נלחמו בני עמון עם ישראל וילכו זקני גלעד לקחת את יפתח מארץ טוב׃

11:6b.JDG.011.006 ויאמרו ליפתח לכה והייתה לנו לקצין ונלחמה בבני עמון׃

11:7b.JDG.011.007 ויאמר יפתח לזקני גלעד הלא אתם שנאתם אותי ותגרשוני מבית אבי ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם׃

11:8b.JDG.011.008 ויאמרו זקני גלעד אל יפתח לכן עתה שבנו אליך והלכת עמנו ונלחמת בבני עמון והיית לנו לראש לכל ישבי גלעד׃

11:9b.JDG.011.009 ויאמר יפתח אל זקני גלעד אם משיבים אתם אותי להלחם בבני עמון ונתן יהוה אותם לפני אנכי אהיה לכם לראש׃

11:10b.JDG.011.010 ויאמרו זקני גלעד אל יפתח יהוה יהיה שמע בינותינו אם לא כדברך כן נעשה׃

11:11b.JDG.011.011 וילך יפתח עם זקני גלעד וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין וידבר יפתח את כל דבריו לפני יהוה במצפה׃

11:12b.JDG.011.012 וישלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון לאמר מה לי ולך כי באת אלי להלחם בארצי׃

11:13b.JDG.011.013 ויאמר מלך בני עמון אל מלאכי יפתח כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד היבק ועד הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום׃

11:14b.JDG.011.014 ויוסף עוד יפתח וישלח מלאכים אל מלך בני עמון׃

11:15b.JDG.011.015 ויאמר לו כה אמר יפתח לא לקח ישראל את ארץ מואב ואת ארץ בני עמון׃

11:16b.JDG.011.016 כי בעלותם ממצרים וילך ישראל במדבר עד ים סוף ויבא קדשה׃

11:17b.JDG.011.017 וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום לאמר אעברה נא בארצך ולא שמע מלך אדום וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה וישב ישראל בקדש׃

11:18b.JDG.011.018 וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב ויחנון בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב׃

11:19b.JDG.011.019 וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמרי מלך חשבון ויאמר לו ישראל נעברה נא בארצך עד מקומי׃

11:20b.JDG.011.020 ולא האמין סיחון את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחון את כל עמו ויחנו ביהצה וילחם עם ישראל׃

11:21b.JDG.011.021 ויתן יהוה אלהי ישראל את סיחון ואת כל עמו ביד ישראל ויכום ויירש ישראל את כל ארץ האמרי יושב הארץ ההיא׃

11:22b.JDG.011.022 ויירשו את כל גבול האמרי מארנון ועד היבק ומן המדבר ועד הירדן׃

11:23b.JDG.011.023 ועתה יהוה אלהי ישראל הוריש את האמרי מפני עמו ישראל ואתה תירשנו׃

11:24b.JDG.011.024 הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך אותו תירש ואת כל אשר הוריש יהוה אלהינו מפנינו אותו נירש׃

11:25b.JDG.011.025 ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן צפור מלך מואב הרוב רב עם ישראל אם נלחם נלחם בם׃

11:26b.JDG.011.026 בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנון שלש מאות שנה ומדוע לא הצלתם בעת ההיא׃

11:27b.JDG.011.027 ואנכי לא חטאתי לך ואתה עשה אתי רעה להלחם בי ישפט יהוה השפט היום בין בני ישראל ובין בני עמון׃

11:28b.JDG.011.028 ולא שמע מלך בני עמון אל דברי יפתח אשר שלח אליו׃

11:29b.JDG.011.029 ותהי על יפתח רוח יהוה ויעבר את הגלעד ואת מנשה ויעבר את מצפה גלעד וממצפה גלעד עבר בני עמון׃

11:30b.JDG.011.030 וידר יפתח נדר ליהוה ויאמר אם נתון תתן את בני עמון בידי׃

11:31b.JDG.011.031 והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון והיה ליהוה והעליתהו עולה׃

11:32b.JDG.011.032 ויעבר יפתח אל בני עמון להלחם בם ויתנם יהוה בידו׃

11:33b.JDG.011.033 ויכם מערוער ועד בואך מנית עשרים עיר ועד אבל כרמים מכה גדולה מאד ויכנעו בני עמון מפני בני ישראל׃

11:34b.JDG.011.034 ויבא יפתח המצפה אל ביתו והנה בתו יצאת לקראתו בתפים ובמחלות ורק היא יחידה אין לו ממנו בן או בת׃

11:35b.JDG.011.035 ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתני ואת היית בעכרי ואנכי פציתי פי אל יהוה ולא אוכל לשוב׃

11:36b.JDG.011.036 ותאמר אליו אבי פציתה את פיך אל יהוה עשה לי כאשר יצא מפיך אחרי אשר עשה לך יהוה נקמות מאיביך מבני עמון׃

11:37b.JDG.011.037 ותאמר אל אביה יעשה לי הדבר הזה הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על ההרים ואבכה על בתולי אנכי ורעיתי׃

11:38b.JDG.011.038 ויאמר לכי וישלח אותה שני חדשים ותלך היא ורעותיה ותבך על בתוליה על ההרים׃

11:39b.JDG.011.039 ויהי מקץ שנים חדשים ותשב אל אביה ויעש לה את נדרו אשר נדר והיא לא ידעה איש ותהי חק בישראל׃

11:40b.JDG.011.040 מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח הגלעדי ארבעת ימים בשנה׃

12

12:1b.JDG.012.001 ויצעק איש אפרים ויעבר צפונה ויאמרו ליפתח מדוע עברת להלחם בבני עמון ולנו לא קראת ללכת עמך ביתך נשרף עליך באש׃

12:2b.JDG.012.002 ויאמר יפתח אליהם איש ריב הייתי אני ועמי ובני עמון מאד ואזעק אתכם ולא הושעתם אותי מידם׃

12:3b.JDG.012.003 ואראה כי אינך מושיע ואשימה נפשי בכפי ואעברה אל בני עמון ויתנם יהוה בידי ולמה עליתם אלי היום הזה להלחם בי׃

12:4b.JDG.012.004 ויקבץ יפתח את כל אנשי גלעד וילחם את אפרים ויכו אנשי גלעד את אפרים כי אמרו פליטי אפרים אתם גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה׃

12:5b.JDG.012.005 וילכד גלעד את מעברות הירדן לאפרים והיה כי יאמרו פליטי אפרים אעברה ויאמרו לו אנשי גלעד האפרתי אתה ויאמר לא׃

12:6b.JDG.012.006 ויאמרו לו אמר נא שבלת ויאמר סבלת ולא יכין לדבר כן ויאחזו אותו וישחטוהו אל מעברות הירדן ויפל בעת ההיא מאפרים ארבעים ושנים אלף׃

12:7b.JDG.012.007 וישפט יפתח את ישראל שש שנים וימת יפתח הגלעדי ויקבר בערי גלעד׃

12:8b.JDG.012.008 וישפט אחריו את ישראל אבצן מבית לחם׃

12:9b.JDG.012.009 ויהי לו שלשים בנים ושלשים בנות שלח החוצה ושלשים בנות הביא לבניו מן החוץ וישפט את ישראל שבע שנים׃

12:10b.JDG.012.010 וימת אבצן ויקבר בבית לחם׃

12:11b.JDG.012.011 וישפט אחריו את ישראל אילון הזבולני וישפט את ישראל עשר שנים׃

12:12b.JDG.012.012 וימת אילון הזבולני ויקבר באילון בארץ זבולן׃

12:13b.JDG.012.013 וישפט אחריו את ישראל עבדון בן הלל הפרעתוני׃

12:14b.JDG.012.014 ויהי לו ארבעים בנים ושלשים בני בנים רכבים על שבעים עירם וישפט את ישראל שמנה שנים׃

12:15b.JDG.012.015 וימת עבדון בן הלל הפרעתוני ויקבר בפרעתון בארץ אפרים בהר העמלקי׃

13

13:1b.JDG.013.001 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד פלשתים ארבעים שנה׃

13:2b.JDG.013.002 ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה׃

13:3b.JDG.013.003 וירא מלאך יהוה אל האשה ויאמר אליה הנה נא את עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן׃

13:4b.JDG.013.004 ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא׃

13:5b.JDG.013.005 כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים׃

13:6b.JDG.013.006 ותבא האשה ותאמר לאישה לאמר איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד ולא שאלתיהו אי מזה הוא ואת שמו לא הגיד לי׃

13:7b.JDG.013.007 ויאמר לי הנך הרה וילדת בן ועתה אל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמאה כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו׃

13:8b.JDG.013.008 ויעתר מנוח אל יהוה ויאמר בי אדוני איש האלהים אשר שלחת יבוא נא עוד אלינו ויורנו מה נעשה לנער היולד׃

13:9b.JDG.013.009 וישמע האלהים בקול מנוח ויבא מלאך האלהים עוד אל האשה והיא יושבת בשדה ומנוח אישה אין עמה׃

13:10b.JDG.013.010 ותמהר האשה ותרץ ותגד לאישה ותאמר אליו הנה נראה אלי האיש אשר בא ביום אלי׃

13:11b.JDG.013.011 ויקם וילך מנוח אחרי אשתו ויבא אל האיש ויאמר לו האתה האיש אשר דברת אל האשה ויאמר אני׃

13:12b.JDG.013.012 ויאמר מנוח עתה יבא דבריך מה יהיה משפט הנער ומעשהו׃

13:13b.JDG.013.013 ויאמר מלאך יהוה אל מנוח מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר׃

13:14b.JDG.013.014 מכל אשר יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושכר אל תשת וכל טמאה אל תאכל כל אשר צויתיה תשמר׃

13:15b.JDG.013.015 ויאמר מנוח אל מלאך יהוה נעצרה נא אותך ונעשה לפניך גדי עזים׃

13:16b.JDG.013.016 ויאמר מלאך יהוה אל מנוח אם תעצרני לא אכל בלחמך ואם תעשה עלה ליהוה תעלנה כי לא ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא׃

13:17b.JDG.013.017 ויאמר מנוח אל מלאך יהוה מי שמך כי יבא דבריך וכבדנוך׃

13:18b.JDG.013.018 ויאמר לו מלאך יהוה למה זה תשאל לשמי והוא פלאי׃

13:19b.JDG.013.019 ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור ליהוה ומפלא לעשות ומנוח ואשתו ראים׃

13:20b.JDG.013.020 ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך יהוה בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים ויפלו על פניהם ארצה׃

13:21b.JDG.013.021 ולא יסף עוד מלאך יהוה להראה אל מנוח ואל אשתו אז ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא׃

13:22b.JDG.013.022 ויאמר מנוח אל אשתו מות נמות כי אלהים ראינו׃

13:23b.JDG.013.023 ותאמר לו אשתו לו חפץ יהוה להמיתנו לא לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את כל אלה וכעת לא השמיענו כזאת׃

13:24b.JDG.013.024 ותלד האשה בן ותקרא את שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו יהוה׃

13:25b.JDG.013.025 ותחל רוח יהוה לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל׃

14

14:1b.JDG.014.001 וירד שמשון תמנתה וירא אשה בתמנתה מבנות פלשתים׃

14:2b.JDG.014.002 ויעל ויגד לאביו ולאמו ויאמר אשה ראיתי בתמנתה מבנות פלשתים ועתה קחו אותה לי לאשה׃

14:3b.JDG.014.003 ויאמר לו אביו ואמו האין בבנות אחיך ובכל עמי אשה כי אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני׃

14:4b.JDG.014.004 ואביו ואמו לא ידעו כי מיהוה היא כי תאנה הוא מבקש מפלשתים ובעת ההיא פלשתים משלים בישראל׃

14:5b.JDG.014.005 וירד שמשון ואביו ואמו תמנתה ויבאו עד כרמי תמנתה והנה כפיר אריות שאג לקראתו׃

14:6b.JDG.014.006 ותצלח עליו רוח יהוה וישסעהו כשסע הגדי ומאומה אין בידו ולא הגיד לאביו ולאמו את אשר עשה׃

14:7b.JDG.014.007 וירד וידבר לאשה ותישר בעיני שמשון׃

14:8b.JDG.014.008 וישב מימים לקחתה ויסר לראות את מפלת האריה והנה עדת דבורים בגוית האריה ודבש׃

14:9b.JDG.014.009 וירדהו אל כפיו וילך הלוך ואכל וילך אל אביו ואל אמו ויתן להם ויאכלו ולא הגיד להם כי מגוית האריה רדה הדבש׃

14:10b.JDG.014.010 וירד אביהו אל האשה ויעש שם שמשון משתה כי כן יעשו הבחורים׃

14:11b.JDG.014.011 ויהי כראותם אותו ויקחו שלשים מרעים ויהיו אתו׃

14:12b.JDG.014.012 ויאמר להם שמשון אחודה נא לכם חידה אם הגד תגידו אותה לי שבעת ימי המשתה ומצאתם ונתתי לכם שלשים סדינים ושלשים חלפת בגדים׃

14:13b.JDG.014.013 ואם לא תוכלו להגיד לי ונתתם אתם לי שלשים סדינים ושלשים חליפות בגדים ויאמרו לו חודה חידתך ונשמענה׃

14:14b.JDG.014.014 ויאמר להם מהאכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק ולא יכלו להגיד החידה שלשת ימים׃

14:15b.JDG.014.015 ויהי ביום השביעי ויאמרו לאשת שמשון פתי את אישך ויגד לנו את החידה פן נשרף אותך ואת בית אביך באש הלירשנו קראתם לנו הלא׃

14:16b.JDG.014.016 ותבך אשת שמשון עליו ותאמר רק שנאתני ולא אהבתני החידה חדת לבני עמי ולי לא הגדתה ויאמר לה הנה לאבי ולאמי לא הגדתי ולך אגיד׃

14:17b.JDG.014.017 ותבך עליו שבעת הימים אשר היה להם המשתה ויהי ביום השביעי ויגד לה כי הציקתהו ותגד החידה לבני עמה׃

14:18b.JDG.014.018 ויאמרו לו אנשי העיר ביום השביעי בטרם יבא החרסה מה מתוק מדבש ומה עז מארי ויאמר להם לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי׃

14:19b.JDG.014.019 ותצלח עליו רוח יהוה וירד אשקלון ויך מהם שלשים איש ויקח את חליצותם ויתן החליפות למגידי החידה ויחר אפו ויעל בית אביהו׃

14:20b.JDG.014.020 ותהי אשת שמשון למרעהו אשר רעה לו׃

15

15:1b.JDG.015.001 ויהי מימים בימי קציר חטים ויפקד שמשון את אשתו בגדי עזים ויאמר אבאה אל אשתי החדרה ולא נתנו אביה לבוא׃

15:2b.JDG.015.002 ויאמר אביה אמר אמרתי כי שנא שנאתה ואתננה למרעך הלא אחתה הקטנה טובה ממנה תהי נא לך תחתיה׃

15:3b.JDG.015.003 ויאמר להם שמשון נקיתי הפעם מפלשתים כי עשה אני עמם רעה׃

15:4b.JDG.015.004 וילך שמשון וילכד שלש מאות שועלים ויקח לפדים ויפן זנב אל זנב וישם לפיד אחד בין שני הזנבות בתוך׃

15:5b.JDG.015.005 ויבער אש בלפידים וישלח בקמות פלשתים ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית׃

15:6b.JDG.015.006 ויאמרו פלשתים מי עשה זאת ויאמרו שמשון חתן התמני כי לקח את אשתו ויתנה למרעהו ויעלו פלשתים וישרפו אותה ואת אביה באש׃

15:7b.JDG.015.007 ויאמר להם שמשון אם תעשון כזאת כי אם נקמתי בכם ואחר אחדל׃

15:8b.JDG.015.008 ויך אותם שוק על ירך מכה גדולה וירד וישב בסעיף סלע עיטם׃

15:9b.JDG.015.009 ויעלו פלשתים ויחנו ביהודה וינטשו בלחי׃

15:10b.JDG.015.010 ויאמרו איש יהודה למה עליתם עלינו ויאמרו לאסור את שמשון עלינו לעשות לו כאשר עשה לנו׃

15:11b.JDG.015.011 וירדו שלשת אלפים איש מיהודה אל סעיף סלע עיטם ויאמרו לשמשון הלא ידעת כי משלים בנו פלשתים ומה זאת עשית לנו ויאמר להם כאשר עשו לי כן עשיתי להם׃

15:12b.JDG.015.012 ויאמרו לו לאסרך ירדנו לתתך ביד פלשתים ויאמר להם שמשון השבעו לי פן תפגעון בי אתם׃

15:13b.JDG.015.013 ויאמרו לו לאמר לא כי אסר נאסרך ונתנוך בידם והמת לא נמיתך ויאסרהו בשנים עבתים חדשים ויעלוהו מן הסלע׃

15:14b.JDG.015.014 הוא בא עד לחי ופלשתים הריעו לקראתו ותצלח עליו רוח יהוה ותהיינה העבתים אשר על זרועותיו כפשתים אשר בערו באש וימסו אסוריו מעל ידיו׃

15:15b.JDG.015.015 וימצא לחי חמור טריה וישלח ידו ויקחה ויך בה אלף איש׃

15:16b.JDG.015.016 ויאמר שמשון בלחי החמור חמור חמרתים בלחי החמור הכיתי אלף איש׃

15:17b.JDG.015.017 ויהי ככלתו לדבר וישלך הלחי מידו ויקרא למקום ההוא רמת לחי׃

15:18b.JDG.015.018 ויצמא מאד ויקרא אל יהוה ויאמר אתה נתת ביד עבדך את התשועה הגדלה הזאת ועתה אמות בצמא ונפלתי ביד הערלים׃

15:19b.JDG.015.019 ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים וישת ותשב רוחו ויחי על כן קרא שמה עין הקורא אשר בלחי עד היום הזה׃

15:20b.JDG.015.020 וישפט את ישראל בימי פלשתים עשרים שנה׃

16

16:1b.JDG.016.001 וילך שמשון עזתה וירא שם אשה זונה ויבא אליה׃

16:2b.JDG.016.002 לעזתים לאמר בא שמשון הנה ויסבו ויארבו לו כל הלילה בשער העיר ויתחרשו כל הלילה לאמר עד אור הבקר והרגנהו׃

16:3b.JDG.016.003 וישכב שמשון עד חצי הלילה ויקם בחצי הלילה ויאחז בדלתות שער העיר ובשתי המזוזות ויסעם עם הבריח וישם על כתפיו ויעלם אל ראש ההר אשר על פני חברון׃

16:4b.JDG.016.004 ויהי אחרי כן ויאהב אשה בנחל שרק ושמה דלילה׃

16:5b.JDG.016.005 ויעלו אליה סרני פלשתים ויאמרו לה פתי אותו וראי במה כחו גדול ובמה נוכל לו ואסרנהו לענתו ואנחנו נתן לך איש אלף ומאה כסף׃

16:6b.JDG.016.006 ותאמר דלילה אל שמשון הגידה נא לי במה כחך גדול ובמה תאסר לענותך׃

16:7b.JDG.016.007 ויאמר אליה שמשון אם יאסרני בשבעה יתרים לחים אשר לא חרבו וחליתי והייתי כאחד האדם׃

16:8b.JDG.016.008 ויעלו לה סרני פלשתים שבעה יתרים לחים אשר לא חרבו ותאסרהו בהם׃

16:9b.JDG.016.009 והארב ישב לה בחדר ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וינתק את היתרים כאשר ינתק פתיל הנערת בהריחו אש ולא נודע כחו׃

16:10b.JDG.016.010 ותאמר דלילה אל שמשון הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים עתה הגידה נא לי במה תאסר׃

16:11b.JDG.016.011 ויאמר אליה אם אסור יאסרוני בעבתים חדשים אשר לא נעשה בהם מלאכה וחליתי והייתי כאחד האדם׃

16:12b.JDG.016.012 ותקח דלילה עבתים חדשים ותאסרהו בהם ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון והארב ישב בחדר וינתקם מעל זרעתיו כחוט׃

16:13b.JDG.016.013 ותאמר דלילה אל שמשון עד הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים הגידה לי במה תאסר ויאמר אליה אם תארגי את שבע מחלפות ראשי עם המסכת׃

16:14b.JDG.016.014 ותתקע ביתד ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וייקץ משנתו ויסע את היתד הארג ואת המסכת׃

16:15b.JDG.016.015 ותאמר אליו איך תאמר אהבתיך ולבך אין אתי זה שלש פעמים התלת בי ולא הגדת לי במה כחך גדול׃

16:16b.JDG.016.016 ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים ותאלצהו ותקצר נפשו למות׃

16:17b.JDG.016.017 ויגד לה את כל לבו ויאמר לה מורה לא עלה על ראשי כי נזיר אלהים אני מבטן אמי אם גלחתי וסר ממני כחי וחליתי והייתי ככל האדם׃

16:18b.JDG.016.018 ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו ותשלח ותקרא לסרני פלשתים לאמר עלו הפעם כי הגיד לה את כל לבו ועלו אליה סרני פלשתים ויעלו הכסף בידם׃

16:19b.JDG.016.019 ותישנהו על ברכיה ותקרא לאיש ותגלח את שבע מחלפות ראשו ותחל לענותו ויסר כחו מעליו׃

16:20b.JDG.016.020 ותאמר פלשתים עליך שמשון ויקץ משנתו ויאמר אצא כפעם בפעם ואנער והוא לא ידע כי יהוה סר מעליו׃

16:21b.JDG.016.021 ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו ויורידו אותו עזתה ויאסרוהו בנחשתים ויהי טוחן בבית האסירים׃

16:22b.JDG.016.022 ויחל שער ראשו לצמח כאשר גלח׃

16:23b.JDG.016.023 וסרני פלשתים נאספו לזבח זבח גדול לדגון אלהיהם ולשמחה ויאמרו נתן אלהינו בידנו את שמשון אויבינו׃

16:24b.JDG.016.024 ויראו אתו העם ויהללו את אלהיהם כי אמרו נתן אלהינו בידנו את אויבנו ואת מחריב ארצנו ואשר הרבה את חללינו׃

16:25b.JDG.016.025 ויהי כי טוב לבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק לנו ויקראו לשמשון מבית האסירים ויצחק לפניהם ויעמידו אותו בין העמודים׃

16:26b.JDG.016.026 ויאמר שמשון אל הנער המחזיק בידו הניחה אותי והימשני את העמדים אשר הבית נכון עליהם ואשען עליהם׃

16:27b.JDG.016.027 והבית מלא האנשים והנשים ושמה כל סרני פלשתים ועל הגג כשלשת אלפים איש ואשה הראים בשחוק שמשון׃

16:28b.JDG.016.028 ויקרא שמשון אל יהוה ויאמר אדני יהוה זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלהים ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים׃

16:29b.JDG.016.029 וילפת שמשון את שני עמודי התוך אשר הבית נכון עליהם ויסמך עליהם אחד בימינו ואחד בשמאלו׃

16:30b.JDG.016.030 ויאמר שמשון תמות נפשי עם פלשתים ויט בכח ויפל הבית על הסרנים ועל כל העם אשר בו ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו׃

16:31b.JDG.016.031 וירדו אחיו וכל בית אביהו וישאו אתו ויעלו ויקברו אותו בין צרעה ובין אשתאל בקבר מנוח אביו והוא שפט את ישראל עשרים שנה׃

17

17:1b.JDG.017.001 ויהי איש מהר אפרים ושמו מיכיהו׃

17:2b.JDG.017.002 ויאמר לאמו אלף ומאה הכסף אשר לקח לך ואתי אלית וגם אמרת באזני הנה הכסף אתי אני לקחתיו ותאמר אמו ברוך בני ליהוה׃

17:3b.JDG.017.003 וישב את אלף ומאה הכסף לאמו ותאמר אמו הקדש הקדשתי את הכסף ליהוה מידי לבני לעשות פסל ומסכה ועתה אשיבנו לך׃

17:4b.JDG.017.004 וישב את הכסף לאמו ותקח אמו מאתים כסף ותתנהו לצורף ויעשהו פסל ומסכה ויהי בבית מיכיהו׃

17:5b.JDG.017.005 והאיש מיכה לו בית אלהים ויעש אפוד ותרפים וימלא את יד אחד מבניו ויהי לו לכהן׃

17:6b.JDG.017.006 בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה׃

17:7b.JDG.017.007 ויהי נער מבית לחם יהודה ממשפחת יהודה והוא לוי והוא גר שם׃

17:8b.JDG.017.008 וילך האיש מהעיר מבית לחם יהודה לגור באשר ימצא ויבא הר אפרים עד בית מיכה לעשות דרכו׃

17:9b.JDG.017.009 ויאמר לו מיכה מאין תבוא ויאמר אליו לוי אנכי מבית לחם יהודה ואנכי הלך לגור באשר אמצא׃

17:10b.JDG.017.010 ויאמר לו מיכה שבה עמדי והיה לי לאב ולכהן ואנכי אתן לך עשרת כסף לימים וערך בגדים ומחיתך וילך הלוי׃

17:11b.JDG.017.011 ויואל הלוי לשבת את האיש ויהי הנער לו כאחד מבניו׃

17:12b.JDG.017.012 וימלא מיכה את יד הלוי ויהי לו הנער לכהן ויהי בבית מיכה׃

17:13b.JDG.017.013 ויאמר מיכה עתה ידעתי כי ייטיב יהוה לי כי היה לי הלוי לכהן׃

18

18:1b.JDG.018.001 בימים ההם אין מלך בישראל ובימים ההם שבט הדני מבקש לו נחלה לשבת כי לא נפלה לו עד היום ההוא בתוך שבטי ישראל בנחלה׃

18:2b.JDG.018.002 וישלחו בני דן ממשפחתם חמשה אנשים מקצותם אנשים בני חיל מצרעה ומאשתאל לרגל את הארץ ולחקרה ויאמרו אלהם לכו חקרו את הארץ ויבאו הר אפרים עד בית מיכה וילינו שם׃

18:3b.JDG.018.003 המה עם בית מיכה והמה הכירו את קול הנער הלוי ויסורו שם ויאמרו לו מי הביאך הלם ומה אתה עשה בזה ומה לך פה׃

18:4b.JDG.018.004 ויאמר אלהם כזה וכזה עשה לי מיכה וישכרני ואהי לו לכהן׃

18:5b.JDG.018.005 ויאמרו לו שאל נא באלהים ונדעה התצליח דרכנו אשר אנחנו הלכים עליה׃

18:6b.JDG.018.006 ויאמר להם הכהן לכו לשלום נכח יהוה דרככם אשר תלכו בה׃

18:7b.JDG.018.007 וילכו חמשת האנשים ויבאו לישה ויראו את העם אשר בקרבה יושבת לבטח כמשפט צדנים שקט ובטח ואין מכלים דבר בארץ יורש עצר ורחקים המה מצדנים ודבר אין להם עם אדם׃

18:8b.JDG.018.008 ויבאו אל אחיהם צרעה ואשתאל ויאמרו להם אחיהם מה אתם׃

18:9b.JDG.018.009 ויאמרו קומה ונעלה עליהם כי ראינו את הארץ והנה טובה מאד ואתם מחשים אל תעצלו ללכת לבא לרשת את הארץ׃

18:10b.JDG.018.010 כבאכם תבאו אל עם בטח והארץ רחבת ידים כי נתנה אלהים בידכם מקום אשר אין שם מחסור כל דבר אשר בארץ׃

18:11b.JDG.018.011 ויסעו משם ממשפחת הדני מצרעה ומאשתאל שש מאות איש חגור כלי מלחמה׃

18:12b.JDG.018.012 ויעלו ויחנו בקרית יערים ביהודה על כן קראו למקום ההוא מחנה דן עד היום הזה הנה אחרי קרית יערים׃

18:13b.JDG.018.013 ויעברו משם הר אפרים ויבאו עד בית מיכה׃

18:14b.JDG.018.014 ויענו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ ליש ויאמרו אל אחיהם הידעתם כי יש בבתים האלה אפוד ותרפים ופסל ומסכה ועתה דעו מה תעשו׃

18:15b.JDG.018.015 ויסורו שמה ויבאו אל בית הנער הלוי בית מיכה וישאלו לו לשלום׃

18:16b.JDG.018.016 ושש מאות איש חגורים כלי מלחמתם נצבים פתח השער אשר מבני דן׃

18:17b.JDG.018.017 ויעלו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ באו שמה לקחו את הפסל ואת האפוד ואת התרפים ואת המסכה והכהן נצב פתח השער ושש מאות האיש החגור כלי המלחמה׃

18:18b.JDG.018.018 ואלה באו בית מיכה ויקחו את פסל האפוד ואת התרפים ואת המסכה ויאמר אליהם הכהן מה אתם עשים׃

18:19b.JDG.018.019 ויאמרו לו החרש שים ידך על פיך ולך עמנו והיה לנו לאב ולכהן הטוב היותך כהן לבית איש אחד או היותך כהן לשבט ולמשפחה בישראל׃

18:20b.JDG.018.020 וייטב לב הכהן ויקח את האפוד ואת התרפים ואת הפסל ויבא בקרב העם׃

18:21b.JDG.018.021 ויפנו וילכו וישימו את הטף ואת המקנה ואת הכבודה לפניהם׃

18:22b.JDG.018.022 המה הרחיקו מבית מיכה והאנשים אשר בבתים אשר עם בית מיכה נזעקו וידביקו את בני דן׃

18:23b.JDG.018.023 ויקראו אל בני דן ויסבו פניהם ויאמרו למיכה מה לך כי נזעקת׃

18:24b.JDG.018.024 ויאמר את אלהי אשר עשיתי לקחתם ואת הכהן ותלכו ומה לי עוד ומה זה תאמרו אלי מה לך׃

18:25b.JDG.018.025 ויאמרו אליו בני דן אל תשמע קולך עמנו פן יפגעו בכם אנשים מרי נפש ואספתה נפשך ונפש ביתך׃

18:26b.JDG.018.026 וילכו בני דן לדרכם וירא מיכה כי חזקים המה ממנו ויפן וישב אל ביתו׃

18:27b.JDG.018.027 והמה לקחו את אשר עשה מיכה ואת הכהן אשר היה לו ויבאו על ליש על עם שקט ובטח ויכו אותם לפי חרב ואת העיר שרפו באש׃

18:28b.JDG.018.028 ואין מציל כי רחוקה היא מצידון ודבר אין להם עם אדם והיא בעמק אשר לבית רחוב ויבנו את העיר וישבו בה׃

18:29b.JDG.018.029 ויקראו שם העיר דן בשם דן אביהם אשר יולד לישראל ואולם ליש שם העיר לראשנה׃

18:30b.JDG.018.030 ויקימו להם בני דן את הפסל ויהונתן בן גרשם בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ׃

18:31b.JDG.018.031 וישימו להם את פסל מיכה אשר עשה כל ימי היות בית האלהים בשלה׃

19

19:1b.JDG.019.001 ויהי בימים ההם ומלך אין בישראל ויהי איש לוי גר בירכתי הר אפרים ויקח לו אשה פילגש מבית לחם יהודה׃

19:2b.JDG.019.002 ותזנה עליו פילגשו ותלך מאתו אל בית אביה אל בית לחם יהודה ותהי שם ימים ארבעה חדשים׃

19:3b.JDG.019.003 ויקם אישה וילך אחריה לדבר על לבה להשיבו ונערו עמו וצמד חמרים ותביאהו בית אביה ויראהו אבי הנערה וישמח לקראתו׃

19:4b.JDG.019.004 ויחזק בו חתנו אבי הנערה וישב אתו שלשת ימים ויאכלו וישתו וילינו שם׃

19:5b.JDG.019.005 ויהי ביום הרביעי וישכימו בבקר ויקם ללכת ויאמר אבי הנערה אל חתנו סעד לבך פת לחם ואחר תלכו׃

19:6b.JDG.019.006 וישבו ויאכלו שניהם יחדו וישתו ויאמר אבי הנערה אל האיש הואל נא ולין ויטב לבך׃

19:7b.JDG.019.007 ויקם האיש ללכת ויפצר בו חתנו וישב וילן שם׃

19:8b.JDG.019.008 וישכם בבקר ביום החמישי ללכת ויאמר אבי הנערה סעד נא לבבך והתמהמהו עד נטות היום ויאכלו שניהם׃

19:9b.JDG.019.009 ויקם האיש ללכת הוא ופילגשו ונערו ויאמר לו חתנו אבי הנערה הנה נא רפה היום לערב לינו נא הנה חנות היום לין פה וייטב לבבך והשכמתם מחר לדרככם והלכת לאהלך׃

19:10b.JDG.019.010 ולא אבה האיש ללון ויקם וילך ויבא עד נכח יבוס היא ירושלם ועמו צמד חמורים חבושים ופילגשו עמו׃

19:11b.JDG.019.011 הם עם יבוס והיום רד מאד ויאמר הנער אל אדניו לכה נא ונסורה אל עיר היבוסי הזאת ונלין בה׃

19:12b.JDG.019.012 ויאמר אליו אדניו לא נסור אל עיר נכרי אשר לא מבני ישראל הנה ועברנו עד גבעה׃

19:13b.JDG.019.013 ויאמר לנערו לך ונקרבה באחד המקמות ולנו בגבעה או ברמה׃

19:14b.JDG.019.014 ויעברו וילכו ותבא להם השמש אצל הגבעה אשר לבנימן׃

19:15b.JDG.019.015 ויסרו שם לבוא ללון בגבעה ויבא וישב ברחוב העיר ואין איש מאסף אותם הביתה ללון׃

19:16b.JDG.019.016 והנה איש זקן בא מן מעשהו מן השדה בערב והאיש מהר אפרים והוא גר בגבעה ואנשי המקום בני ימיני׃

19:17b.JDG.019.017 וישא עיניו וירא את האיש הארח ברחב העיר ויאמר האיש הזקן אנה תלך ומאין תבוא׃

19:18b.JDG.019.018 ויאמר אליו עברים אנחנו מבית לחם יהודה עד ירכתי הר אפרים משם אנכי ואלך עד בית לחם יהודה ואת בית יהוה אני הלך ואין איש מאסף אותי הביתה׃

19:19b.JDG.019.019 וגם תבן גם מספוא יש לחמורינו וגם לחם ויין יש לי ולאמתך ולנער עם עבדיך אין מחסור כל דבר׃

19:20b.JDG.019.020 ויאמר האיש הזקן שלום לך רק כל מחסורך עלי רק ברחוב אל תלן׃

19:21b.JDG.019.021 ויביאהו לביתו ויבול לחמורים וירחצו רגליהם ויאכלו וישתו׃

19:22b.JDG.019.022 המה מיטיבים את לבם והנה אנשי העיר אנשי בני בליעל נסבו את הבית מתדפקים על הדלת ויאמרו אל האיש בעל הבית הזקן לאמר הוצא את האיש אשר בא אל ביתך ונדענו׃

19:23b.JDG.019.023 ויצא אליהם האיש בעל הבית ויאמר אלהם אל אחי אל תרעו נא אחרי אשר בא האיש הזה אל ביתי אל תעשו את הנבלה הזאת׃

19:24b.JDG.019.024 הנה בתי הבתולה ופילגשהו אוציאה נא אותם וענו אותם ועשו להם הטוב בעיניכם ולאיש הזה לא תעשו דבר הנבלה הזאת׃

19:25b.JDG.019.025 ולא אבו האנשים לשמע לו ויחזק האיש בפילגשו ויצא אליהם החוץ וידעו אותה ויתעללו בה כל הלילה עד הבקר וישלחוה בעלות השחר׃

19:26b.JDG.019.026 ותבא האשה לפנות הבקר ותפל פתח בית האיש אשר אדוניה שם עד האור׃

19:27b.JDG.019.027 ויקם אדניה בבקר ויפתח דלתות הבית ויצא ללכת לדרכו והנה האשה פילגשו נפלת פתח הבית וידיה על הסף׃

19:28b.JDG.019.028 ויאמר אליה קומי ונלכה ואין ענה ויקחה על החמור ויקם האיש וילך למקמו׃

19:29b.JDG.019.029 ויבא אל ביתו ויקח את המאכלת ויחזק בפילגשו וינתחה לעצמיה לשנים עשר נתחים וישלחה בכל גבול ישראל׃

19:30b.JDG.019.030 והיה כל הראה ואמר לא נהיתה ולא נראתה כזאת למיום עלות בני ישראל מארץ מצרים עד היום הזה שימו לכם עליה עצו ודברו׃

20

20:1b.JDG.020.001 ויצאו כל בני ישראל ותקהל העדה כאיש אחד למדן ועד באר שבע וארץ הגלעד אל יהוה המצפה׃

20:2b.JDG.020.002 ויתיצבו פנות כל העם כל שבטי ישראל בקהל עם האלהים ארבע מאות אלף איש רגלי שלף חרב׃

20:3b.JDG.020.003 וישמעו בני בנימן כי עלו בני ישראל המצפה ויאמרו בני ישראל דברו איכה נהיתה הרעה הזאת׃

20:4b.JDG.020.004 ויען האיש הלוי איש האשה הנרצחה ויאמר הגבעתה אשר לבנימן באתי אני ופילגשי ללון׃

20:5b.JDG.020.005 ויקמו עלי בעלי הגבעה ויסבו עלי את הבית לילה אותי דמו להרג ואת פילגשי ענו ותמת׃

20:6b.JDG.020.006 ואחז בפילגשי ואנתחה ואשלחה בכל שדה נחלת ישראל כי עשו זמה ונבלה בישראל׃

20:7b.JDG.020.007 הנה כלכם בני ישראל הבו לכם דבר ועצה הלם׃

20:8b.JDG.020.008 ויקם כל העם כאיש אחד לאמר לא נלך איש לאהלו ולא נסור איש לביתו׃

20:9b.JDG.020.009 ועתה זה הדבר אשר נעשה לגבעה עליה בגורל׃

20:10b.JDG.020.010 ולקחנו עשרה אנשים למאה לכל שבטי ישראל ומאה לאלף ואלף לרבבה לקחת צדה לעם לעשות לבואם לגבע בנימן ככל הנבלה אשר עשה בישראל׃

20:11b.JDG.020.011 ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים׃

20:12b.JDG.020.012 וישלחו שבטי ישראל אנשים בכל שבטי בנימן לאמר מה הרעה הזאת אשר נהיתה בכם׃

20:13b.JDG.020.013 ועתה תנו את האנשים בני בליעל אשר בגבעה ונמיתם ונבערה רעה מישראל ולא אבו בנימן לשמע בקול אחיהם בני ישראל׃

20:14b.JDG.020.014 ויאספו בני בנימן מן הערים הגבעתה לצאת למלחמה עם בני ישראל׃

20:15b.JDG.020.015 ויתפקדו בני בנימן ביום ההוא מהערים עשרים וששה אלף איש שלף חרב לבד מישבי הגבעה התפקדו שבע מאות איש בחור׃

20:16b.JDG.020.016 מכל העם הזה שבע מאות איש בחור אטר יד ימינו כל זה קלע באבן אל השערה ולא יחטא׃

20:17b.JDG.020.017 ואיש ישראל התפקדו לבד מבנימן ארבע מאות אלף איש שלף חרב כל זה איש מלחמה׃

20:18b.JDG.020.018 ויקמו ויעלו בית אל וישאלו באלהים ויאמרו בני ישראל מי יעלה לנו בתחלה למלחמה עם בני בנימן ויאמר יהוה יהודה בתחלה׃

20:19b.JDG.020.019 ויקומו בני ישראל בבקר ויחנו על הגבעה׃

20:20b.JDG.020.020 ויצא איש ישראל למלחמה עם בנימן ויערכו אתם איש ישראל מלחמה אל הגבעה׃

20:21b.JDG.020.021 ויצאו בני בנימן מן הגבעה וישחיתו בישראל ביום ההוא שנים ועשרים אלף איש ארצה׃

20:22b.JDG.020.022 ויתחזק העם איש ישראל ויספו לערך מלחמה במקום אשר ערכו שם ביום הראשון׃

20:23b.JDG.020.023 ויעלו בני ישראל ויבכו לפני יהוה עד הערב וישאלו ביהוה לאמר האוסיף לגשת למלחמה עם בני בנימן אחי ויאמר יהוה עלו אליו׃

20:24b.JDG.020.024 ויקרבו בני ישראל אל בני בנימן ביום השני׃

20:25b.JDG.020.025 ויצא בנימן לקראתם מן הגבעה ביום השני וישחיתו בבני ישראל עוד שמנת עשר אלף איש ארצה כל אלה שלפי חרב׃

20:26b.JDG.020.026 ויעלו כל בני ישראל וכל העם ויבאו בית אל ויבכו וישבו שם לפני יהוה ויצומו ביום ההוא עד הערב ויעלו עלות ושלמים לפני יהוה׃

20:27b.JDG.020.027 וישאלו בני ישראל ביהוה ושם ארון ברית האלהים בימים ההם׃

20:28b.JDG.020.028 ופינחס בן אלעזר בן אהרן עמד לפניו בימים ההם לאמר האוסף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימן אחי אם אחדל ויאמר יהוה עלו כי מחר אתננו בידך׃

20:29b.JDG.020.029 וישם ישראל ארבים אל הגבעה סביב׃

20:30b.JDG.020.030 ויעלו בני ישראל אל בני בנימן ביום השלישי ויערכו אל הגבעה כפעם בפעם׃

20:31b.JDG.020.031 ויצאו בני בנימן לקראת העם הנתקו מן העיר ויחלו להכות מהעם חללים כפעם בפעם במסלות אשר אחת עלה בית אל ואחת גבעתה בשדה כשלשים איש בישראל׃

20:32b.JDG.020.032 ויאמרו בני בנימן נגפים הם לפנינו כבראשנה ובני ישראל אמרו ננוסה ונתקנהו מן העיר אל המסלות׃

20:33b.JDG.020.033 וכל איש ישראל קמו ממקומו ויערכו בבעל תמר וארב ישראל מגיח ממקמו ממערה גבע׃

20:34b.JDG.020.034 ויבאו מנגד לגבעה עשרת אלפים איש בחור מכל ישראל והמלחמה כבדה והם לא ידעו כי נגעת עליהם הרעה׃

20:35b.JDG.020.035 ויגף יהוה את בנימן לפני ישראל וישחיתו בני ישראל בבנימן ביום ההוא עשרים וחמשה אלף ומאה איש כל אלה שלף חרב׃

20:36b.JDG.020.036 ויראו בני בנימן כי נגפו ויתנו איש ישראל מקום לבנימן כי בטחו אל הארב אשר שמו אל הגבעה׃

20:37b.JDG.020.037 והארב החישו ויפשטו אל הגבעה וימשך הארב ויך את כל העיר לפי חרב׃

20:38b.JDG.020.038 והמועד היה לאיש ישראל עם הארב הרב להעלותם משאת העשן מן העיר׃

20:39b.JDG.020.039 ויהפך איש ישראל במלחמה ובנימן החל להכות חללים באיש ישראל כשלשים איש כי אמרו אך נגוף נגף הוא לפנינו כמלחמה הראשנה׃

20:40b.JDG.020.040 והמשאת החלה לעלות מן העיר עמוד עשן ויפן בנימן אחריו והנה עלה כליל העיר השמימה׃

20:41b.JDG.020.041 ואיש ישראל הפך ויבהל איש בנימן כי ראה כי נגעה עליו הרעה׃

20:42b.JDG.020.042 ויפנו לפני איש ישראל אל דרך המדבר והמלחמה הדביקתהו ואשר מהערים משחיתים אותו בתוכו׃

20:43b.JDG.020.043 כתרו את בנימן הרדיפהו מנוחה הדריכהו עד נכח הגבעה ממזרח שמש׃

20:44b.JDG.020.044 ויפלו מבנימן שמנה עשר אלף איש את כל אלה אנשי חיל׃

20:45b.JDG.020.045 ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון ויעללהו במסלות חמשת אלפים איש וידביקו אחריו עד גדעם ויכו ממנו אלפים איש׃

20:46b.JDG.020.046 ויהי כל הנפלים מבנימן עשרים וחמשה אלף איש שלף חרב ביום ההוא את כל אלה אנשי חיל׃

20:47b.JDG.020.047 ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון שש מאות איש וישבו בסלע רמון ארבעה חדשים׃

20:48b.JDG.020.048 ואיש ישראל שבו אל בני בנימן ויכום לפי חרב מעיר מתם עד בהמה עד כל הנמצא גם כל הערים הנמצאות שלחו באש׃

21

21:1b.JDG.021.001 ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה׃

21:2b.JDG.021.002 ויבא העם בית אל וישבו שם עד הערב לפני האלהים וישאו קולם ויבכו בכי גדול׃

21:3b.JDG.021.003 ויאמרו למה יהוה אלהי ישראל היתה זאת בישראל להפקד היום מישראל שבט אחד׃

21:4b.JDG.021.004 ויהי ממחרת וישכימו העם ויבנו שם מזבח ויעלו עלות ושלמים׃

21:5b.JDG.021.005 ויאמרו בני ישראל מי אשר לא עלה בקהל מכל שבטי ישראל אל יהוה כי השבועה הגדולה היתה לאשר לא עלה אל יהוה המצפה לאמר מות יומת׃

21:6b.JDG.021.006 וינחמו בני ישראל אל בנימן אחיו ויאמרו נגדע היום שבט אחד מישראל׃

21:7b.JDG.021.007 מה נעשה להם לנותרים לנשים ואנחנו נשבענו ביהוה לבלתי תת להם מבנותינו לנשים׃

21:8b.JDG.021.008 ויאמרו מי אחד משבטי ישראל אשר לא עלה אל יהוה המצפה והנה לא בא איש אל המחנה מיביש גלעד אל הקהל׃

21:9b.JDG.021.009 ויתפקד העם והנה אין שם איש מיושבי יבש גלעד׃

21:10b.JDG.021.010 וישלחו שם העדה שנים עשר אלף איש מבני החיל ויצוו אותם לאמר לכו והכיתם את יושבי יבש גלעד לפי חרב והנשים והטף׃

21:11b.JDG.021.011 וזה הדבר אשר תעשו כל זכר וכל אשה ידעת משכב זכר תחרימו׃

21:12b.JDG.021.012 וימצאו מיושבי יביש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעה איש למשכב זכר ויביאו אותם אל המחנה שלה אשר בארץ כנען׃

21:13b.JDG.021.013 וישלחו כל העדה וידברו אל בני בנימן אשר בסלע רמון ויקראו להם שלום׃

21:14b.JDG.021.014 וישב בנימן בעת ההיא ויתנו להם הנשים אשר חיו מנשי יבש גלעד ולא מצאו להם כן׃

21:15b.JDG.021.015 והעם נחם לבנימן כי עשה יהוה פרץ בשבטי ישראל׃

21:16b.JDG.021.016 ויאמרו זקני העדה מה נעשה לנותרים לנשים כי נשמדה מבנימן אשה׃

21:17b.JDG.021.017 ויאמרו ירשת פליטה לבנימן ולא ימחה שבט מישראל׃

21:18b.JDG.021.018 ואנחנו לא נוכל לתת להם נשים מבנותינו כי נשבעו בני ישראל לאמר ארור נתן אשה לבנימן׃

21:19b.JDG.021.019 ויאמרו הנה חג יהוה בשלו מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית אל שכמה ומנגב ללבונה׃

21:20b.JDG.021.020 ויצו את בני בנימן לאמר לכו וארבתם בכרמים׃

21:21b.JDG.021.021 וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימן׃

21:22b.JDG.021.022 והיה כי יבאו אבותם או אחיהם לרוב אלינו ואמרנו אליהם חנונו אותם כי לא לקחנו איש אשתו במלחמה כי לא אתם נתתם להם כעת תאשמו׃

21:23b.JDG.021.023 ויעשו כן בני בנימן וישאו נשים למספרם מן המחללות אשר גזלו וילכו וישובו אל נחלתם ויבנו את הערים וישבו בהם׃

21:24b.JDG.021.024 ויתהלכו משם בני ישראל בעת ההיא איש לשבטו ולמשפחתו ויצאו משם איש לנחלתו׃

21:25b.JDG.021.025 בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה׃